Otzarot-Article

"וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם" (ל-יד) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ יִצְחָק קָארוֹ זָצָ"ל [דּוֹד מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זָצָ"ל] שֶׁ"עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (אָבוֹת ד-ב), וּמִפְּנִיַּת לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה, תִּתֵּן מָקוֹם לַיֵּצֶר הָרָע לְהַדִּיחְךָ. וּבְוַדַּאי יַדִּיחֲךָ, כִּי הַתַּבְלִין שֶׁבָּרָאתִי לַיֵּצֶר הָרָע הוּא הַתּוֹרָה (קִדּוּשִׁין ל:), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ (סֻכָּה נב:), וְאַתָּה פִּנִּיתָ לְבָבְךָ מִלִּשְׁמֹעַ, יַדִּיחֲךָ. "וְנִדַּחְתָּ" מְעַט, וְתָבוֹא לְבַסּוֹף לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה וּלְעָבְדָהּ.

וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרוּ (שַׁבָּת קה:) שֶׁהַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו וְהַמְפַזֵּר מְעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לְךָ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לְךָ עֲשֵׂה כָּךְ עַד שֶׁאוֹמֵר לְךָ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד.

וַאֲסַפֵּר – הַמְּתִיחוּת בֵּין גֶּרְמַנְיָה לְפּוֹלַנְיָה גָּאֲתָה בְּעֶרֶב מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. גֶּרְמַנְיָה דָּרְשָׁה אֶת הָעִיר דַאנְצִיג, שֶׁהָיְתָה מֻבְלַעַת פּוֹלָנִית בְּתוֹךְ גֶּרְמַנְיָה, מֻקֶּפֶת מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ. פּוֹלַנְיָה סֵרְבָה. אַנְגְלִיָּה וְצָרְפַת עָמְדוּ לְצִדָּהּ. גֶּרְמַנְיָה הִצִּיבָה אוּלְטִימָטוּם. מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם. הִיטְלֶר הֶאֱשִׁים כְּדַרְכּוֹ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁהֵם מְחַרְחֲרֵי הַמִּלְחָמָה וְהֵם הַמְּסִיתִים אֶת הַפּוֹלָנִים, וְלַפּוֹלָנִים הֲרֵי לֹא חָסְרָה שִׂנְאַת יְהוּדִים גַּם בִּלְעָדָיו –

הַכְּלָל, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זָצָ"ל, נִגַּשׁ אֵלַי. אָמַר: "אֵין לֶחֶם, וְאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. הַמַּאֲפִיּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הִבְטִיחוּ לְסַפֵּק לֶחֶם לַיְשִׁיבָה, אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ בַּחוּרִים לַהֲבִיאוֹ, כִּי הַגּוֹיִים עֲלוּלִים לַעֲשׂוֹת כָּעֵת שְׁפָטִים בִּיהוּדִי שֶׁיֵּרָאֶה בָּרְחוֹב. אַתָּה נָמוּךְ, וְיָכוֹל לְהִתְחַזּוֹת כְּנַעַר צָעִיר וְלֹא יִגְּעוּ בְּךָ לְרָעָה. לֵךָ אֶל הַמַּאֲפִיָּה הַיְּהוּדִית, וּתְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַלְּאוּ שַׂקְּךָ בְּלֶחֶם, כְּהַבְטָחָתָם".

יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, וְנִתָּן הָיָה לָחוּשׁ אֶת הַמֶּתַח בָּאֲוִיר. שָׁאַלְתִּי גּוֹי עוֹבֵר אֹרַח מָה הָעִנְיָן, וְאָמַר: בַּכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִית מָעֳבָר בָּרַמְקוֹל נְאוּמוֹ שֶׁל נְשִׂיא פּוֹלִין, תְּשׁוּבָתוֹ לְהִיטְלֶר. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת יַתְחִיל הַשִּׁדּוּר, וְכֻלָּם מְתוּחִים" –

הַאִם הַנָּשִׂיא הַפּוֹלָנִי יְקַבֵּל אֶת הָאוּלְטִימָטוּם הַגֶּרְמָנִי וְסַכָּנַת הַמִּלְחָמָה תַּחְלֹף, אוֹ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַדְּרִישָׁה לִמְסֹר אֶת דַּאנְצִיג.

הַכֹּל נָהֲרוּ לַכִּכָּר, וְנִסְחַפְתִּי גַּם אֲנִי. וּבָרַמְקוֹל נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא: "אֶזְרָחִים יְקָרִים! הַקַּנְצְלֶר הַגֶּרְמָנִי דּוֹרֵשׁ אֶת דַּאנְצִיג, וְאִם לָאו מְאַיֵּם הוּא בְּמִלְחָמָה. וְיוֹדֵעַ אֲנִי מַה פִּשְׁרָהּ שֶׁל מִלְחָמָה. מְחִיר דָּמִים, תַּרְתֵּי מִשְׁמָע.

אִלּוּ מְשֻׁכְנָע הָיִיתִי שֶׁדַּאנְצִיג הִיא כָּל מְבֻקָּשׁוֹ, הָיִיתִי מוֹסְרָהּ. יֵשׁ לָנוּ עִיר נָמֵל חֲלוּפִית. אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה. הוּא רוֹצֶה אֶת וַרְשָׁה, דַּאנְצִיג זוֹ רַק הַתְחָלָה. כְּבָר יִמְצָא אֶת הָאֲמַתְלָה. אָז מַדּוּעַ נְוַתֵּר וּנְוַתֵּר וּלְבַסּוֹף נִלָּחֵם עַל עִיר הַבִּירָה – נִלָּחֵם כְּבָר עַתָּה!"

הָיָה זֶה הַנְּאוּם שֶׁבּוֹ הֵחֵלָּה הַמִּלְחָמָה.

הַמַּאֲפִיָּה הָיְתָה סְגוּרָה, כִּי בְּעָלֶיהָ הָלְכוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּאוּם הַגּוֹרָלִי. לְהִשָּׁאֵר בָּרְחוֹב הָיָה מְסֻכָּן, וְשַׁבְתִּי לַיְשִׁיבָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. בְּיָדַיִם רֵיקוֹת? לָאו דַּוְקָא –

אָמַרְתִּי: "לֶחֶם לֹא מָצָאתִי, אֲבָל כְּתַחֲלִיף הֵבֵאתִי שִׂיחָה מוּסָרִית!"

"שִׂיחָה מוּסָרִית? הֵיכָן שָׁמַעְתָּ אוֹתָהּ, וּמִמִּי?"

"בַּכִּכָּר, בְּשִׁדּוּר חַי, מִנְּשִׂיא פּוֹלִין!"

צָחֲקוּ, אֲבָל הָיִיתִי רְצִינִי. הֲלֹא הַיֵּצֶר הָרָע בָּא בִּדְרִישׁוֹת צְנוּעוֹת. דַאנְצִיג, בְּסַךְ הַכֹּל. אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁהַמַּעֲרָכָה נִטֶּשֶׁת עַל וַרְשָׁה...

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (סֻכָּה נב.) שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע נִדְמֶה לָרְשָׁעִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְלַצַּדִּיקִים כְּהַר. וּמַה הוּא בֶּאֱמֶת? כְּחוּט שַׂעֲרָה הוּא. מְבַקֵּשׁ לִפְרֹץ פִּרְצָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, שֶׁפִּרְצָה זוֹ תִּתְרַחֵב כְּהַר, וְנִמְנָע מִלִּפְרֹץ אַף כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה!

עַכְשָׁו כְּדַאי לְהַזְכִּיר אֶת הַסִּפּוּר מִן הַגְּמָרָא (נְדָרִים ט:).

אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: פַּעַם אַחַת בָּא נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים, וְהַנָּזִיר חַיָּב לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו בִּמְלאוֹת נְזִירוּתוֹ.

אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה?"

אָמַר לִי: "רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן, וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי, וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה, הֲרֵינִי נוֹדֵר שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!"

מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל!"

וְאֵינִי מֵבִין –

אֲנִי רוֹאֶה נְעָרִים רַבִּים הַמַּחְמִירִים וּמַבִּיטִים בָּרְאִי לִרְאוֹת הַאִם הַתְּפִלִּין בֵּין עֵינֵיהֶם וּלְמַעְלָה מֵעִקְּרֵי הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי צְרָחָה: "רָשָׁע! מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם!"...

וּבְצֶדֶק. כִּי מָה רוֹאִים הֵם, בְּסַךְ הַכֹּל? פַּרְצוּף מֻכָּר, נָאֶה לְמַדַּי –

מִמַּה הִזְדַּעְזֵעַ אוֹתוֹ נָזִיר? רָאָה בָּבוּאָתוֹ, הִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ, אָז מָה?!

אֲבָל הָיָה חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, וְהֵבִין שֶׁנִּיצוֹץ גַּאֲוָה זֶה עָלוּל לְהִתְלַהֵט לְלֶהָבָה אִם לֹא יְכַבֵּהוּ מִיָּד, וּמִ"פֶּתַח" צַר זֶה עָלוּל הוּא לְהִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם – וְנֶחְרַד! (וְהִגַּדְתָּ)

	שופטים תשע"ה
	נִתְבָּעִים עַל אִי נִצּוּל מְרַבִּי
	"וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם" (ל-יד) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ יִצְחָק קָארוֹ זָצָ"ל [דּוֹד מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זָצָ"ל] שֶׁ"עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (אָבוֹת ד-ב), וּמִפְּנִיַּת לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה, תִּתֵּן מָקוֹם לַיֵּצֶר הָרָע לְהַדִּיחְךָ. וּבְוַדַּאי יַדִּיחֲךָ, כִּי הַתַּבְלִין שֶׁבָּרָאתִי לַיֵּצֶר הָרָע הוּא הַתּוֹרָה (קִדּוּשִׁין ל:), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ (סֻכָּה נב:), וְאַתָּה פִּנִּיתָ לְבָבְךָ מִלִּשְׁמֹעַ, יַדִּיחֲךָ. "וְנִדַּחְתָּ" מְעַט, וְתָבוֹא לְבַסּוֹף לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה וּלְעָבְדָהּ. וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרוּ (שַׁבָּת קה:) שֶׁהַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו וְהַמְפַזֵּר מְעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לְךָ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לְךָ עֲשֵׂה כָּךְ עַד שֶׁאוֹמֵר לְךָ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד. וַאֲסַפֵּר – הַמְּתִיחוּת בֵּין גֶּרְמַנְיָה לְפּוֹלַנְיָה גָּאֲתָה בְּעֶרֶב מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. גֶּרְמַנְיָה דָּרְשָׁה אֶת הָעִיר דַאנְצִיג, שֶׁהָיְתָה מֻבְלַעַת פּוֹלָנִית בְּתוֹךְ גֶּרְמַנְיָה, מֻקֶּפֶת מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ. פּוֹלַנְיָה סֵרְבָה. אַנְגְלִיָּה וְצָרְפַת עָמְדוּ לְצִדָּהּ. גֶּרְמַנְיָה הִצִּיבָה אוּלְטִימָטוּם. מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם. הִיטְלֶר הֶאֱשִׁים כְּדַרְכּוֹ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁהֵם מְחַרְחֲרֵי הַמִּלְחָמָה וְהֵם הַמְּסִיתִים אֶת הַפּוֹלָנִים, וְלַפּוֹלָנִים הֲרֵי לֹא חָסְרָה שִׂנְאַת יְהוּדִים גַּם בִּלְעָדָיו – הַכְּלָל, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זָצָ"ל, נִגַּשׁ אֵלַי. אָמַר: "אֵין לֶחֶם, וְאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. הַמַּאֲפִיּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הִבְטִיחוּ לְסַפֵּק לֶחֶם לַיְשִׁיבָה, אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ בַּחוּרִים לַהֲבִיאוֹ, כִּי הַגּוֹיִים עֲלוּלִים לַעֲשׂוֹת כָּעֵת שְׁפָטִים בִּיהוּדִי שֶׁיֵּרָאֶה בָּרְחוֹב. אַתָּה נָמוּךְ, וְיָכוֹל לְהִתְחַזּוֹת כְּנַעַר צָעִיר וְלֹא יִגְּעוּ בְּךָ לְרָעָה. לֵךָ אֶל הַמַּאֲפִיָּה הַיְּהוּדִית, וּתְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַלְּאוּ שַׂקְּךָ בְּלֶחֶם, כְּהַבְטָחָתָם". יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, וְנִתָּן הָיָה לָחוּשׁ אֶת הַמֶּתַח בָּאֲוִיר. שָׁאַלְתִּי גּוֹי עוֹבֵר אֹרַח מָה הָעִנְיָן, וְאָמַר: בַּכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִית מָעֳבָר בָּרַמְקוֹל נְאוּמוֹ שֶׁל נְשִׂיא פּוֹלִין, תְּשׁוּבָתוֹ לְהִיטְלֶר. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת יַתְחִיל הַשִּׁדּוּר, וְכֻלָּם מְתוּחִים" – הַאִם הַנָּשִׂיא הַפּוֹלָנִי יְקַבֵּל אֶת הָאוּלְטִימָטוּם הַגֶּרְמָנִי וְסַכָּנַת הַמִּלְחָמָה תַּחְלֹף, אוֹ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַדְּרִישָׁה לִמְסֹר אֶת דַּאנְצִיג. הַכֹּל נָהֲרוּ לַכִּכָּר, וְנִסְחַפְתִּי גַּם אֲנִי. וּבָרַמְקוֹל נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא: "אֶזְרָחִים יְקָרִים! הַקַּנְצְלֶר הַגֶּרְמָנִי דּוֹרֵשׁ אֶת דַּאנְצִיג, וְאִם לָאו מְאַיֵּם הוּא בְּמִלְחָמָה. וְיוֹדֵעַ אֲנִי מַה פִּשְׁרָהּ שֶׁל מִלְחָמָה. מְחִיר דָּמִים, תַּרְתֵּי מִשְׁמָע. אִלּוּ מְשֻׁכְנָע הָיִיתִי שֶׁדַּאנְצִיג הִיא כָּל מְבֻקָּשׁוֹ, הָיִיתִי מוֹסְרָהּ. יֵשׁ לָנוּ עִיר נָמֵל חֲלוּפִית. אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה. הוּא רוֹצֶה אֶת וַרְשָׁה, דַּאנְצִיג זוֹ רַק הַתְחָלָה. כְּבָר יִמְצָא אֶת הָאֲמַתְלָה. אָז מַדּוּעַ נְוַתֵּר וּנְוַתֵּר וּלְבַסּוֹף נִלָּחֵם עַל עִיר הַבִּירָה – נִלָּחֵם כְּבָר עַתָּה!" הָיָה זֶה הַנְּאוּם שֶׁבּוֹ הֵחֵלָּה הַמִּלְחָמָה. הַמַּאֲפִיָּה הָיְתָה סְגוּרָה, כִּי בְּעָלֶיהָ הָלְכוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּאוּם הַגּוֹרָלִי. לְהִשָּׁאֵר בָּרְחוֹב הָיָה מְסֻכָּן, וְשַׁבְתִּי לַיְשִׁיבָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. בְּיָדַיִם רֵיקוֹת? לָאו דַּוְקָא – אָמַרְתִּי: "לֶחֶם לֹא מָצָאתִי, אֲבָל כְּתַחֲלִיף הֵבֵאתִי שִׂיחָה מוּסָרִית!" "שִׂיחָה מוּסָרִית? הֵיכָן שָׁמַעְתָּ אוֹתָהּ, וּמִמִּי?" "בַּכִּכָּר, בְּשִׁדּוּר חַי, מִנְּשִׂיא פּוֹלִין!" צָחֲקוּ, אֲבָל הָיִיתִי רְצִינִי. הֲלֹא הַיֵּצֶר הָרָע בָּא בִּדְרִישׁוֹת צְנוּעוֹת. דַאנְצִיג, בְּסַךְ הַכֹּל. אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁהַמַּעֲרָכָה נִטֶּשֶׁת עַל וַרְשָׁה... וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (סֻכָּה נב.) שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע נִדְמֶה לָרְשָׁעִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְלַצַּדִּיקִים כְּהַר. וּמַה הוּא בֶּאֱמֶת? כְּחוּט שַׂעֲרָה הוּא. מְבַקֵּשׁ לִפְרֹץ פִּרְצָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, שֶׁפִּרְצָה זוֹ תִּתְרַחֵב כְּהַר, וְנִמְנָע מִלִּפְרֹץ אַף כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה! עַכְשָׁו כְּדַאי לְהַזְכִּיר אֶת הַסִּפּוּר מִן הַגְּמָרָא (נְדָרִים ט:). אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: פַּעַם אַחַת בָּא נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים, וְהַנָּזִיר חַיָּב לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו בִּמְלאוֹת נְזִירוּתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה?" אָמַר לִי: "רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן, וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי, וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה, הֲרֵינִי נוֹדֵר שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!" מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל!" וְאֵינִי מֵבִין – אֲנִי רוֹאֶה נְעָרִים רַבִּים הַמַּחְמִירִים וּמַבִּיטִים בָּרְאִי לִרְאוֹת הַאִם הַתְּפִלִּין בֵּין עֵינֵיהֶם וּלְמַעְלָה מֵעִקְּרֵי הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי צְרָחָה: "רָשָׁע! מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם!"... וּבְצֶדֶק. כִּי מָה רוֹאִים הֵם, בְּסַךְ הַכֹּל? פַּרְצוּף מֻכָּר, נָאֶה לְמַדַּי – מִמַּה הִזְדַּעְזֵעַ אוֹתוֹ נָזִיר? רָאָה בָּבוּאָתוֹ, הִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ, אָז מָה?! אֲבָל הָיָה חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, וְהֵבִין שֶׁנִּיצוֹץ גַּאֲוָה זֶה עָלוּל לְהִתְלַהֵט לְלֶהָבָה אִם לֹא יְכַבֵּהוּ מִיָּד, וּמִ"פֶּתַח" צַר זֶה עָלוּל הוּא לְהִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם – וְנֶחְרַד! (וְהִגַּדְתָּ)