Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית... לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (כט-ח) סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עָלַי לִדְאֹג לְשִׁבְעָה כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים, וּבָהֶם מְאוֹת בְּנֵי תּוֹרָה הַמְּמִיתִים עַצְמָם בָּאֹהֶל. שׂוֹחַחְתִּי עִם גְּבִיר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, וְהִתְחַמֵּק בְּאָמְרוֹ שֶׁעָלָיו לִתְמֹךְ בַּיְשִׁיבוֹת שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, בְּגֶדֶר "עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין" (יוֹרֵה דֵּעָה רנא-ג). כְּלוֹמַר, שֶׁהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לָהֶם אֵינוֹ נוֹתֵן, לִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

אָמַרְתִּי, שֶׁהַפּוֹסְקִים דָּנִים, שֶׁיִּתָּכֵן וַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִירוֹ (חֲתַם סוֹפֵר חֹשֶׁן מִשְׁפָּט יב), כִּי "וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ" (תְּהִלִּים פז-ה), כָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים בְּנֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל לְתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַדַּאי יֵשׁ קְדִימָה, שֶׁהֲרֵי אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרָתָהּ וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמָתָהּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז-ד) וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים (ב"ב קנח:), וְלָכֵן בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֲדִיפִים (תּוֹסָפוֹת פְּסָחִים נא.). וְאָמְרוּ, שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהִיא "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שֶׁנּוֹבַעַת הִיא חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מְתוּקִים מֵחָלָב וּמִדְּבַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד-יא).

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָנָה לִי?!

חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ!

אָמַר: "אֱמֶת שֶׁתּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּלָה לֶחָלָב –

אֲבָל הַפָּרוֹת הֵן כָּאן, בְּאָמֵרִיקָה!"...

עָנִיתִי: "אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה תַּפְקִידוֹ. לָכֵן אֲנִי כָּאן, כְּדֵי לַחְלֹב אוֹתָן!

וּכְבָר אָמְרוּ (פְּסָחִים קיב.), שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק הַפָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק" –

הִתְבָּרֵר, שֶׁלֹּא הַפָּרָה הַזּוֹ...

"מָה אֹמַר לָכֶם", הִשְׁמִיעַ אֶת הַפִּתְגָּם הַשָּׁגוּר, "הָעֲסָקִים אֵינָם מְלַבְלְבִים בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן!"

מָצָא אֶת הַכְּתֹבֶת. בֶּאֱמֶת, אֵינִי צוֹחֵק. אֲנִי מֻמְחֶה בְּשִׁקּוּם עֲסָקִים צוֹלְעִים. בְּיָדַי אֶמְצָעִים בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים. וְהָעֵצוֹת, חִנָּם. לְקַיֵּם מִצְוַת: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, (וַיִּקְרָא כה-לה).

אָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִיא גְּמָרָא, מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה".

לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַה לִּלְמֹד מִיְהוּדֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲרוֹן הַסְּפָרִים נִמְצָא בַּטְּרַקְלִין, פָּרוּץ לִרְוָחָה. לֹא כָּךְ שׁוֹמְרִים אוֹצָר. שָׁם, בְּאָמֵרִיקָה, אֵין בַּטְּרַקְלִין אֶלָּא מִזְנוֹן וּתְצוּגַת כְּלֵי כֶּסֶף. הַסְּפָרִים שְׁמוּרִים בְּחֶדֶר פְּנִימִי, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע. יֵשׁ לִי חֲשָׁד שֶׁגַּם עַיִן סְתָם לֹא שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם.

הַגְּמָרָא הוּבְאָה, וּפָתַחְתִּי בְּדַף יט:. הִצְבַּעְתִּי, וְקָרָאתִי: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִים.

כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן".

שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (יְהוֹשֻׁעַ א-ח).

מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, כַּכָּתוּב: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תְּהִלִּים א-ב)!

רָאִיתִי שֶׁהִתְאַכְזֵב. הוּא מְחַפֵּשׂ עֵצוֹת מַעֲשִׂיּוֹת.

אָמַרְתִּי: "אָז תָּבִיא מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת".

אָסָף אֶת הַמַּסֶּכֶת הָאַחַת וְהֵבִיא אֶת הַשְּׁנִיָּה. אָח, תַּעֲנוּג לִפְתֹּחַ מַסֶּכֶת חֲדָשָׁה. פָּתַחְתִּי בְּדַף לה:. הִצְבַּעְתִּי, וְאָמַרְתִּי: בּוֹא נִלְמַד שְׁתֵּי מֵימְרוֹת סְמוּכוֹת, וּנְעַיֵּן בְּשַׁיָּכוּתָן אַהֲדָדֵי.

הַמֵּימְרָה הָרִאשׁוֹנָה: "בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם".

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, הַמֵּימְרָה הַשְּׁנִיָּה: "בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַכְנִיסִים פֵּרוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ שַׁעַר הַבַּיִת כְּדֵי לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂר, דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים מַכְנִיסִים תְּבוּאָתָם דֶּרֶךְ גַּגּוֹת כְּדֵי לְפָטְרָם מִן הַמַּעֲשֵׂר" [בַּאֲכִילַת עֲרַאי].

מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמֵּימְרוֹת?! אֹמַר לְךָ –

הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָם קֶבַע, לָכֵן הִתְקַיְּמָה בְּיָדָם, וְאַף מְלַאכְתָּם הִתְבָּרְכָה. שֶׁכָּךְ מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנַת "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ" (אָבוֹת ג-ה). אֲבָל דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע, לֹא שָׁרְתָה בָּהּ הַבְּרָכָה.

אֲבָל מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁרֶה הַבְּרָכָה בִּמְלַאכְתָּם, אוּלַי עוֹשִׂים הֵם מְלַאכְתָּם קֶבַע כִּי הֵם תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" (דְּבָרִים לג-יח), הַצְלַח בְּצֵאתְךָ לִסְחוֹרָה (רַשִּׁ"י) אִם כַּוָּנָתְךָ לְהַחְזָקַת יִשָׂשׂכָר בְּאֹהָלָיו!

אֲבָל, הֵן עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁמַּכְנִיסִים הֵם תְּבוּאָתָם דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְעַשְּׂרָהּ וּלְהִתְחַלֵּק בָּהּ עִם הַכֹּהֲנִים וְהָעֲנִיִּים. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִרְצוּ שֶׁבְּגִינָם תִּשְׁרֶה הַבְּרָכָה בִּיבוּלָם!

"פֵּרוּשׁ נָאֶה", הֶחְמִיא, וְהֶחְזִיר אֶת הַגְּמָרָא לְכִלְאָהּ...

וְנָתַן?... אֵיפֹה!

אִם לֹא זִכִּיתִיו בִּתְמִיכָה בַּתּוֹרָה, זִכִּיתִיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְהַלְוַאי וּבְגִינָם יַצְלִיחוּ נְכָסָיו. (וְהִגַּדְתָּ)

	ראה תשע"ה
	תַּרְגִּיל הָאַמִּיצוּת
	"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית... לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (כט-ח) סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עָלַי לִדְאֹג לְשִׁבְעָה כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים, וּבָהֶם מְאוֹת בְּנֵי תּוֹרָה הַמְּמִיתִים עַצְמָם בָּאֹהֶל. שׂוֹחַחְתִּי עִם גְּבִיר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, וְהִתְחַמֵּק בְּאָמְרוֹ שֶׁעָלָיו לִתְמֹךְ בַּיְשִׁיבוֹת שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, בְּגֶדֶר "עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין" (יוֹרֵה דֵּעָה רנא-ג). כְּלוֹמַר, שֶׁהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לָהֶם אֵינוֹ נוֹתֵן, לִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמַרְתִּי, שֶׁהַפּוֹסְקִים דָּנִים, שֶׁיִּתָּכֵן וַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִירוֹ (חֲתַם סוֹפֵר חֹשֶׁן מִשְׁפָּט יב), כִּי "וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ" (תְּהִלִּים פז-ה), כָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים בְּנֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל לְתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַדַּאי יֵשׁ קְדִימָה, שֶׁהֲרֵי אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרָתָהּ וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמָתָהּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז-ד) וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים (ב"ב קנח:), וְלָכֵן בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֲדִיפִים (תּוֹסָפוֹת פְּסָחִים נא.). וְאָמְרוּ, שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהִיא "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שֶׁנּוֹבַעַת הִיא חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מְתוּקִים מֵחָלָב וּמִדְּבַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד-יא). הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָנָה לִי?! חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ! אָמַר: "אֱמֶת שֶׁתּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּלָה לֶחָלָב – אֲבָל הַפָּרוֹת הֵן כָּאן, בְּאָמֵרִיקָה!"... עָנִיתִי: "אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה תַּפְקִידוֹ. לָכֵן אֲנִי כָּאן, כְּדֵי לַחְלֹב אוֹתָן! וּכְבָר אָמְרוּ (פְּסָחִים קיב.), שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק הַפָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק" – הִתְבָּרֵר, שֶׁלֹּא הַפָּרָה הַזּוֹ... "מָה אֹמַר לָכֶם", הִשְׁמִיעַ אֶת הַפִּתְגָּם הַשָּׁגוּר, "הָעֲסָקִים אֵינָם מְלַבְלְבִים בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן!" מָצָא אֶת הַכְּתֹבֶת. בֶּאֱמֶת, אֵינִי צוֹחֵק. אֲנִי מֻמְחֶה בְּשִׁקּוּם עֲסָקִים צוֹלְעִים. בְּיָדַי אֶמְצָעִים בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים. וְהָעֵצוֹת, חִנָּם. לְקַיֵּם מִצְוַת: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, (וַיִּקְרָא כה-לה). אָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִיא גְּמָרָא, מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה". לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַה לִּלְמֹד מִיְהוּדֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲרוֹן הַסְּפָרִים נִמְצָא בַּטְּרַקְלִין, פָּרוּץ לִרְוָחָה. לֹא כָּךְ שׁוֹמְרִים אוֹצָר. שָׁם, בְּאָמֵרִיקָה, אֵין בַּטְּרַקְלִין אֶלָּא מִזְנוֹן וּתְצוּגַת כְּלֵי כֶּסֶף. הַסְּפָרִים שְׁמוּרִים בְּחֶדֶר פְּנִימִי, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע. יֵשׁ לִי חֲשָׁד שֶׁגַּם עַיִן סְתָם לֹא שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם. הַגְּמָרָא הוּבְאָה, וּפָתַחְתִּי בְּדַף יט:. הִצְבַּעְתִּי, וְקָרָאתִי: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן". שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (יְהוֹשֻׁעַ א-ח). מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, כַּכָּתוּב: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תְּהִלִּים א-ב)! רָאִיתִי שֶׁהִתְאַכְזֵב. הוּא מְחַפֵּשׂ עֵצוֹת מַעֲשִׂיּוֹת. אָמַרְתִּי: "אָז תָּבִיא מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת". אָסָף אֶת הַמַּסֶּכֶת הָאַחַת וְהֵבִיא אֶת הַשְּׁנִיָּה. אָח, תַּעֲנוּג לִפְתֹּחַ מַסֶּכֶת חֲדָשָׁה. פָּתַחְתִּי בְּדַף לה:. הִצְבַּעְתִּי, וְאָמַרְתִּי: בּוֹא נִלְמַד שְׁתֵּי מֵימְרוֹת סְמוּכוֹת, וּנְעַיֵּן בְּשַׁיָּכוּתָן אַהֲדָדֵי. הַמֵּימְרָה הָרִאשׁוֹנָה: "בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם". וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, הַמֵּימְרָה הַשְּׁנִיָּה: "בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַכְנִיסִים פֵּרוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ שַׁעַר הַבַּיִת כְּדֵי לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂר, דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים מַכְנִיסִים תְּבוּאָתָם דֶּרֶךְ גַּגּוֹת כְּדֵי לְפָטְרָם מִן הַמַּעֲשֵׂר" [בַּאֲכִילַת עֲרַאי]. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמֵּימְרוֹת?! אֹמַר לְךָ – הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָם קֶבַע, לָכֵן הִתְקַיְּמָה בְּיָדָם, וְאַף מְלַאכְתָּם הִתְבָּרְכָה. שֶׁכָּךְ מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנַת "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ" (אָבוֹת ג-ה). אֲבָל דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע, לֹא שָׁרְתָה בָּהּ הַבְּרָכָה. אֲבָל מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁרֶה הַבְּרָכָה בִּמְלַאכְתָּם, אוּלַי עוֹשִׂים הֵם מְלַאכְתָּם קֶבַע כִּי הֵם תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" (דְּבָרִים לג-יח), הַצְלַח בְּצֵאתְךָ לִסְחוֹרָה (רַשִּׁ"י) אִם כַּוָּנָתְךָ לְהַחְזָקַת יִשָׂשׂכָר בְּאֹהָלָיו! אֲבָל, הֵן עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁמַּכְנִיסִים הֵם תְּבוּאָתָם דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְעַשְּׂרָהּ וּלְהִתְחַלֵּק בָּהּ עִם הַכֹּהֲנִים וְהָעֲנִיִּים. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִרְצוּ שֶׁבְּגִינָם תִּשְׁרֶה הַבְּרָכָה בִּיבוּלָם! "פֵּרוּשׁ נָאֶה", הֶחְמִיא, וְהֶחְזִיר אֶת הַגְּמָרָא לְכִלְאָהּ... וְנָתַן?... אֵיפֹה! אִם לֹא זִכִּיתִיו בִּתְמִיכָה בַּתּוֹרָה, זִכִּיתִיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְהַלְוַאי וּבְגִינָם יַצְלִיחוּ נְכָסָיו. (וְהִגַּדְתָּ)