Otzarot-Article

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה" (לב-א) "הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה", בְּגִימַטְרִיָּא תרי"ג, אָמַר רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים זָצָ"ל. לוֹמַר לְךָ, שֶׁזּוֹ דְּרִישַׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵאִתָּנוּ: הַאֲזִינוּ לְתַרְיַ"ג הַמִּצְווֹת.

מְסַפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: סָבַלְתִּי מִכְּאֵב גַּב, לֹא עֲלֵיכֶם. הִמְלִיצוּ עַל רוֹפֵא מֻמְחֶה בְּפֶתַח תִּקְוָה. נָסַעְתִּי, וְהִתְפַּתְּחָה שִׂיחָה. סִפֵּר שֶׁאֶת הִתְמַחוּתוֹ עָשָׂה אֵצֶל מֻמְחֶה נוֹדָע בְּיוֹהָנֶסְבּוּרְג, בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. רוֹפֵא דָּגוּל, גּוֹי, חוֹבֵב תָּנָ"ךְ. כְּשֶׁגָּמְלָה בּוֹ הַחְלָטָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּא לְהִפָּרֵד מִמּוֹרוֹ.

שָׂמַח הַלָּה לִשְׁמֹעַ עַל הַחְלָטָתוֹ: "זֶה רַעְיוֹן טוֹב, אֶרֶץ הַיְּהוּדִים – זֶה הַמָּקוֹם! שָׁם תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע!"

גַּם הוּא חָשַׁב שֶׁהָרַעְיוֹן טוֹב, אֲבָל מַדּוּעַ סָבוּר הַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁבְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ מֻבְטַחַת לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע?

"אָה", הִסְבִּיר הַפְּרוֹפֶסוֹר, "מִשּׁוּם שֶׁבַּתָּנָ"ךְ כָּתוּב שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁהַצַּוָּאר שֶׁלָּהֶם תָּפוּס, וְהֵם יַעַמְדוּ בַּתּוֹר כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ!"

הוּא סִפֵּר לִי זֹאת, וְחִיֵּךְ: הַשָּׂגָה שֶׁל גּוֹי בְּמֻשַּׂג "קַשְׁיוּת עֹרֶף".

נַעֲנֵיתִי וְאָמַרְתִּי: "אוֹתִי זֶה לֹא מַצְחִיק. הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ הָיְתָה אַחַת: אֶת הַצַּוָּאר הַתָּפוּס שֶׁלָּנוּ לֹא אֲחֵרִים יְשַׁחְרְרוּ. זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ עַצְמֵנוּ..."

כְּדֵי לְקַיֵּם תַּרְיָ"ג מִצְווֹת, עָלֵינוּ לְמַגֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ – עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע הוּא גּוּף זָר.

צְרִיכִים לְהִזָּהֵר, כְּשֶׁהַיְלָדִים מַגִּיעִים לְגִיל זְחִילָה. רוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, וּבְכָל תְּזוּזָה מְגַלִּים עוֹלָם חָדָשׁ. מוֹצְאִים שֶׁקֶל, סוֹקְרִים, מַכְנִיסִים לַפֶּה, וּבוֹלְעִים. אִם זֶה יוֹרֵד לַמֵּעַיִם, לֹא נוֹרָא. כְּבוֹלְעוֹ כֵּן פּוֹלְטוֹ. אֲבָל אִם זֶה נִשְׁאָף לָרֵאוֹת, ה' יְרַחֵם. פּוֹרֶצֶת בֶּהָלָה, נִכְנָסִים לְפָּנִיקָה, מַזְמִינִים מוֹנִית, מְמַהֲרִים לְבֵית הַחוֹלִים, לְמִיּוּן יְלָדִים. שִׁקּוּף רֶנְטְגֶן, וַחֲדַר נִתּוּחַ. מַה יֵּשׁ, מַה קָּרָה. יִהְיֶה שָׁוֶה בְּשֶׁקֶל יוֹתֵר! מָה אַתָּה מְדַבֵּר? זֶה גּוּף זָר, הוּא מְהַוֶּה סַכָּנָה, חַיָּבִים לְהוֹצִיאוֹ!

זֹאת מְבִינִים כֻּלָּם.

וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תְּהִלִּים פא-י). מַהוּ: "בְּךָ", הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב: "לְךָ". וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים (שַׁבָּת קה:): "אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יֵצֶר הָרָע" –

הַיֵּצֶר הָרָע הוּא אֵפוֹא גּוּף זָר – מַדּוּעַ לֹא מְמַהֲרִים לְהוֹצִיאוֹ?!... (וְהִגַּדְתָּ – יָמִים נוֹרָאִים)

	עקב תשע"ה
	הַצָּרָה – כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְהוֹדוֹת עַל הַיְשׁוּעָה
	"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה" (לב-א) "הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה", בְּגִימַטְרִיָּא תרי"ג, אָמַר רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים זָצָ"ל. לוֹמַר לְךָ, שֶׁזּוֹ דְּרִישַׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵאִתָּנוּ: הַאֲזִינוּ לְתַרְיַ"ג הַמִּצְווֹת. מְסַפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: סָבַלְתִּי מִכְּאֵב גַּב, לֹא עֲלֵיכֶם. הִמְלִיצוּ עַל רוֹפֵא מֻמְחֶה בְּפֶתַח תִּקְוָה. נָסַעְתִּי, וְהִתְפַּתְּחָה שִׂיחָה. סִפֵּר שֶׁאֶת הִתְמַחוּתוֹ עָשָׂה אֵצֶל מֻמְחֶה נוֹדָע בְּיוֹהָנֶסְבּוּרְג, בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. רוֹפֵא דָּגוּל, גּוֹי, חוֹבֵב תָּנָ"ךְ. כְּשֶׁגָּמְלָה בּוֹ הַחְלָטָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּא לְהִפָּרֵד מִמּוֹרוֹ. שָׂמַח הַלָּה לִשְׁמֹעַ עַל הַחְלָטָתוֹ: "זֶה רַעְיוֹן טוֹב, אֶרֶץ הַיְּהוּדִים – זֶה הַמָּקוֹם! שָׁם תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע!" גַּם הוּא חָשַׁב שֶׁהָרַעְיוֹן טוֹב, אֲבָל מַדּוּעַ סָבוּר הַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁבְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ מֻבְטַחַת לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע? "אָה", הִסְבִּיר הַפְּרוֹפֶסוֹר, "מִשּׁוּם שֶׁבַּתָּנָ"ךְ כָּתוּב שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁהַצַּוָּאר שֶׁלָּהֶם תָּפוּס, וְהֵם יַעַמְדוּ בַּתּוֹר כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ!" הוּא סִפֵּר לִי זֹאת, וְחִיֵּךְ: הַשָּׂגָה שֶׁל גּוֹי בְּמֻשַּׂג "קַשְׁיוּת עֹרֶף". נַעֲנֵיתִי וְאָמַרְתִּי: "אוֹתִי זֶה לֹא מַצְחִיק. הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ הָיְתָה אַחַת: אֶת הַצַּוָּאר הַתָּפוּס שֶׁלָּנוּ לֹא אֲחֵרִים יְשַׁחְרְרוּ. זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ עַצְמֵנוּ..." כְּדֵי לְקַיֵּם תַּרְיָ"ג מִצְווֹת, עָלֵינוּ לְמַגֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ – עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע הוּא גּוּף זָר. צְרִיכִים לְהִזָּהֵר, כְּשֶׁהַיְלָדִים מַגִּיעִים לְגִיל זְחִילָה. רוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, וּבְכָל תְּזוּזָה מְגַלִּים עוֹלָם חָדָשׁ. מוֹצְאִים שֶׁקֶל, סוֹקְרִים, מַכְנִיסִים לַפֶּה, וּבוֹלְעִים. אִם זֶה יוֹרֵד לַמֵּעַיִם, לֹא נוֹרָא. כְּבוֹלְעוֹ כֵּן פּוֹלְטוֹ. אֲבָל אִם זֶה נִשְׁאָף לָרֵאוֹת, ה' יְרַחֵם. פּוֹרֶצֶת בֶּהָלָה, נִכְנָסִים לְפָּנִיקָה, מַזְמִינִים מוֹנִית, מְמַהֲרִים לְבֵית הַחוֹלִים, לְמִיּוּן יְלָדִים. שִׁקּוּף רֶנְטְגֶן, וַחֲדַר נִתּוּחַ. מַה יֵּשׁ, מַה קָּרָה. יִהְיֶה שָׁוֶה בְּשֶׁקֶל יוֹתֵר! מָה אַתָּה מְדַבֵּר? זֶה גּוּף זָר, הוּא מְהַוֶּה סַכָּנָה, חַיָּבִים לְהוֹצִיאוֹ! זֹאת מְבִינִים כֻּלָּם. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תְּהִלִּים פא-י). מַהוּ: "בְּךָ", הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב: "לְךָ". וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים (שַׁבָּת קה:): "אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יֵצֶר הָרָע" – הַיֵּצֶר הָרָע הוּא אֵפוֹא גּוּף זָר – מַדּוּעַ לֹא מְמַהֲרִים לְהוֹצִיאוֹ?!... (וְהִגַּדְתָּ – יָמִים נוֹרָאִים)