Otzarot-Article

"וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ" (יז-כד) דָּבָר מוּזָר, לִכְאוֹרָה, רוֹאִים אָנוּ בַּפָּרָשָׁה. קֹרַח חָלַק עַל כְּהֻנַּת אַהֲרֹן, וְנִבְלַע בָּאֲדָמָה. מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרָאוֹת בִּקְּשׁוּ לִהְיוֹת אַף הֵם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת, וְשִׁלְּמוּ עַל כָּךְ בְּחַיֵּיהֶם. אֲבָל הַתְּסִיסָה לֹא פָּסְקָה, הָעָם לֹא שֻׁכְנַע. הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹת נוֹסָף. הַנְּשִׂיאִים הִתְבַּקְּשׁוּ לְהָבִיא אִישׁ מַטֵּהוּ, לִכְתֹּב אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וּלְהַנִּיחַ אֶת הַמַּטּוֹת עַל אֲרוֹן הַבְּרִית - מִי שֶׁמַּטֵּהוּ יִפְרַח, הוּא הַנִּבְחָר.

וַעֲדַיִן הָיוּ עֲלוּלִים לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע בְּאֵיזֶה צַד לְהַנִּיחַ אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיִּפְרַח. מֶה עָשָׂה, צָרַר אֶת כָּל הַמַּטּוֹת יַחְדָּו וְהִנִּיחַ אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן בְּלֵב הַצְּרוֹר, שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה. לְמָחֳרָת מָצָא, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן.

כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבְּכָךְ שִׁכְנֵעַ? לֹא וָלֹא. עֲדַיִן עֲלוּלִים הָיוּ לוֹמַר שֶׁאַף מַטֶּה לֹא פָּרַח, אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִיא (מֵאֵיפֹה?) מַקֵּל שָׁקֵד פּוֹרֵחַ וְחָקַק עָלָיו אֶת שֵׁם אַהֲרֹן. לְפִיכָךְ - כָּתַב הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּשֵׁם רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם זָצָ"ל - נַעֲשָׂה כָּאן נֵס נוֹסָף: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹצִיא לָהֶם אֶת הַמַּטֶּה הַפּוֹרֵחַ, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא: לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הוֹצִיא הַמַּטֶּה פְּרָחִים נוֹסָפִים, "הֵצִיץ צִיץ וְגָמַל שְׁקֵדִים"!

עַכְשָׁו, לִכְאוֹרָה, נֶעֶלְמוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת, הֲלֹא כֵן? לֹא וָלֹא! "וַיִּרְאוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ". לְשֵׁם מָה לָקְחוּ אֶת הַמַּטּוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, שֶׁהִכְזִיבוּ, וּמַדּוּעַ מְצַיֵּן זֹאת הַפָּסוּק? בְּרַם, מְפָרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ זָצָ"ל, עֲדַיִן חָשְׁדוּ וְאָמְרוּ: אֱמֶת שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן פָּרַח בְּנֵס גָּלוּי - אֲבָל מָה, אֵין אָנוּ נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ, גַּם מַטּוֹתֵינוּ פָּרְחוּ! שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁמַּטּוֹתֵינוּ עֵץ יָבֵשׁ? -

אֵין אֵלּוּ מַטּוֹתֵינוּ...

הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, יֹאמְרוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְרָאָה שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה עָשָׁר הַמַּטּוֹת פּוֹרְחִים. מֶה עָשָׂה, הֵבִיא שְׁנֵים עָשָׂר עֵצִים יְבֵשִׁים וְהֶחְלִיפָם בְּמַטּוֹתֵינוּ, וְחָקַק עֲלֵיהֶם אֶת שְׁמוֹתֵינוּ. אֲבָל אָנוּ הִתְכּוֹנַנּוּ לִכְגוֹן דָּא, וְחָרַטְנוּ סִימָנִים נִסְתָּרִים בְּמַטּוֹתֵינוּ. לָכֵן לְקָחוּם עִמָּם, כְּדֵי לִבְדֹּק הַאִם הַסִּימָנִים בִּמְקוֹמָם...

וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: מַה מְּקוֹרָהּ שֶׁל חַשְׁדָנוּת זוֹ, שֶׁל הָעִקְּשׁוּת וְהַהִתְפַּתְּלוּת. הֲרֵי הַמְדֻבָּר בִּקְדוֹשֵׁי דּוֹר דֵּעָה!

בְּרַם, הִיא הַנּוֹתֶנֶת - יָדוֹעַ יָדְעוּ מַה גְּדוֹלָה, מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת מַעֲלַת כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, מָה רְצוּיָה כָּל מִצְוָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מַה יְקָרָה לְפָנָיו כָּל תְּפִלָּה, כַּמָּה מְיַחֵל הוּא לַעֲבוֹדָתֵנוּ לְפָנָיו, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַאֲמִין שֶׁיְּהוּדִי לֹא יוּכַל לָגֶשֶׁת לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, לִפְנַי וְלִפְנִים!

וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהֵם צָדְקוּ!

הֵם צָדְקוּ בְּהַכָּרַת חֲשִׁיבוּת כָּל מִצְוָה שֶׁלָּנוּ, בַּחֲבִיבוּת כָּל יְהוּדִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

בִּפְרָט זֶה בִּלְבַד לֹא צָדְקוּ - לַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְחַר שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד, הַכֹּהֲנִים הֵם "שְׁלוּחִים דְּרַחֲמָנָא וּשְׁלוּחִים דִּידַן" (נְדָרִים לה:). אֲבָל בַּתְּפִלָּה, שֶׁהִיא כְּמוֹ קָרְבָּן - כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים! וּבְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ שֶׁהוּא נִבְחַר מֵעוֹלָה וָזֶבַח (יְבָמוֹת קה.) - כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים. וְהַתּוֹרָה יְקָרָה מִפְּנִינִים, מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים! (הוֹרָיוֹת יג.)

מֵחַשְׁדָנוּת הַנְּשִׂיאִים נוּכַל לִלְמֹד כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלַת כָּל יְהוּדִי - כַּמָּה מְחַיֶּבֶת הַכָּרָה זוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַבּוֹרֵא לְשָׁרְתוֹ, לְהִתְקַדֵּשׁ בְּמִצְווֹתָיו וּלְעָבְדוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ואתחנן תשע"ה
	זכּוּי הָרַבִּים מְשִׂימַת דּוֹרֵנוּ
	"וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ" (יז-כד) דָּבָר מוּזָר, לִכְאוֹרָה, רוֹאִים אָנוּ בַּפָּרָשָׁה. קֹרַח חָלַק עַל כְּהֻנַּת אַהֲרֹן, וְנִבְלַע בָּאֲדָמָה. מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרָאוֹת בִּקְּשׁוּ לִהְיוֹת אַף הֵם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת, וְשִׁלְּמוּ עַל כָּךְ בְּחַיֵּיהֶם. אֲבָל הַתְּסִיסָה לֹא פָּסְקָה, הָעָם לֹא שֻׁכְנַע. הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹת נוֹסָף. הַנְּשִׂיאִים הִתְבַּקְּשׁוּ לְהָבִיא אִישׁ מַטֵּהוּ, לִכְתֹּב אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וּלְהַנִּיחַ אֶת הַמַּטּוֹת עַל אֲרוֹן הַבְּרִית - מִי שֶׁמַּטֵּהוּ יִפְרַח, הוּא הַנִּבְחָר. וַעֲדַיִן הָיוּ עֲלוּלִים לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע בְּאֵיזֶה צַד לְהַנִּיחַ אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיִּפְרַח. מֶה עָשָׂה, צָרַר אֶת כָּל הַמַּטּוֹת יַחְדָּו וְהִנִּיחַ אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן בְּלֵב הַצְּרוֹר, שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה. לְמָחֳרָת מָצָא, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן. כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבְּכָךְ שִׁכְנֵעַ? לֹא וָלֹא. עֲדַיִן עֲלוּלִים הָיוּ לוֹמַר שֶׁאַף מַטֶּה לֹא פָּרַח, אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִיא (מֵאֵיפֹה?) מַקֵּל שָׁקֵד פּוֹרֵחַ וְחָקַק עָלָיו אֶת שֵׁם אַהֲרֹן. לְפִיכָךְ - כָּתַב הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּשֵׁם רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם זָצָ"ל - נַעֲשָׂה כָּאן נֵס נוֹסָף: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹצִיא לָהֶם אֶת הַמַּטֶּה הַפּוֹרֵחַ, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא: לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הוֹצִיא הַמַּטֶּה פְּרָחִים נוֹסָפִים, "הֵצִיץ צִיץ וְגָמַל שְׁקֵדִים"! עַכְשָׁו, לִכְאוֹרָה, נֶעֶלְמוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת, הֲלֹא כֵן? לֹא וָלֹא! "וַיִּרְאוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ". לְשֵׁם מָה לָקְחוּ אֶת הַמַּטּוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, שֶׁהִכְזִיבוּ, וּמַדּוּעַ מְצַיֵּן זֹאת הַפָּסוּק? בְּרַם, מְפָרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ זָצָ"ל, עֲדַיִן חָשְׁדוּ וְאָמְרוּ: אֱמֶת שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן פָּרַח בְּנֵס גָּלוּי - אֲבָל מָה, אֵין אָנוּ נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ, גַּם מַטּוֹתֵינוּ פָּרְחוּ! שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁמַּטּוֹתֵינוּ עֵץ יָבֵשׁ? - אֵין אֵלּוּ מַטּוֹתֵינוּ... הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, יֹאמְרוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְרָאָה שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה עָשָׁר הַמַּטּוֹת פּוֹרְחִים. מֶה עָשָׂה, הֵבִיא שְׁנֵים עָשָׂר עֵצִים יְבֵשִׁים וְהֶחְלִיפָם בְּמַטּוֹתֵינוּ, וְחָקַק עֲלֵיהֶם אֶת שְׁמוֹתֵינוּ. אֲבָל אָנוּ הִתְכּוֹנַנּוּ לִכְגוֹן דָּא, וְחָרַטְנוּ סִימָנִים נִסְתָּרִים בְּמַטּוֹתֵינוּ. לָכֵן לְקָחוּם עִמָּם, כְּדֵי לִבְדֹּק הַאִם הַסִּימָנִים בִּמְקוֹמָם... וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: מַה מְּקוֹרָהּ שֶׁל חַשְׁדָנוּת זוֹ, שֶׁל הָעִקְּשׁוּת וְהַהִתְפַּתְּלוּת. הֲרֵי הַמְדֻבָּר בִּקְדוֹשֵׁי דּוֹר דֵּעָה! בְּרַם, הִיא הַנּוֹתֶנֶת - יָדוֹעַ יָדְעוּ מַה גְּדוֹלָה, מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת מַעֲלַת כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, מָה רְצוּיָה כָּל מִצְוָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מַה יְקָרָה לְפָנָיו כָּל תְּפִלָּה, כַּמָּה מְיַחֵל הוּא לַעֲבוֹדָתֵנוּ לְפָנָיו, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַאֲמִין שֶׁיְּהוּדִי לֹא יוּכַל לָגֶשֶׁת לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, לִפְנַי וְלִפְנִים! וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהֵם צָדְקוּ! הֵם צָדְקוּ בְּהַכָּרַת חֲשִׁיבוּת כָּל מִצְוָה שֶׁלָּנוּ, בַּחֲבִיבוּת כָּל יְהוּדִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. בִּפְרָט זֶה בִּלְבַד לֹא צָדְקוּ - לַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְחַר שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד, הַכֹּהֲנִים הֵם "שְׁלוּחִים דְּרַחֲמָנָא וּשְׁלוּחִים דִּידַן" (נְדָרִים לה:). אֲבָל בַּתְּפִלָּה, שֶׁהִיא כְּמוֹ קָרְבָּן - כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים! וּבְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ שֶׁהוּא נִבְחַר מֵעוֹלָה וָזֶבַח (יְבָמוֹת קה.) - כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים. וְהַתּוֹרָה יְקָרָה מִפְּנִינִים, מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים! (הוֹרָיוֹת יג.) מֵחַשְׁדָנוּת הַנְּשִׂיאִים נוּכַל לִלְמֹד כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלַת כָּל יְהוּדִי - כַּמָּה מְחַיֶּבֶת הַכָּרָה זוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַבּוֹרֵא לְשָׁרְתוֹ, לְהִתְקַדֵּשׁ בְּמִצְווֹתָיו וּלְעָבְדוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)