Otzarot-Article

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ" (יח א-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"ל מִפְּרָג זָצָ"ל (גּוּר אַרְיֵה), שֶׁאִם כֵּן מַשְׁמָע שֶׁדַּוְקָא כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יַעֲשׂוּ, שֶׁמְּקֻלְקֶלֶת מִכָּל הָאֻמּוֹת, אֲבָל כְּמַעֲשֵׂה שְׁאָר אֻמּוֹת יַעֲשׂוּ, אֶתְמָהָה!

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ לָמַדְתִּי מִדִּבְרֵי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל.

פַּעַם פָּנָה אֵלַי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל בִּשְׁאֵלָה: הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ה-יד) מוֹנָה אַרְבַּע מִדּוֹת בַּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, כְּגוֹן שֶׁלּוֹמֵד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע.

וְתָמַהּ: לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְלִילוֹ עִם הַהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֲלֹא אֵין לוֹ כָּל קֶשֶׁר עִמָּהֶם!

תְּמִיהָה עֲצוּמָה!

אָמַר לִי: שְׁמַע לַתְּשׁוּבָה -

יוֹשֵׁב בָּחוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְחוֹוֶה תְּקוּפַת מַשְׁבֵּר. קוֹרֶה. הַלֵּב נֶאֱטָם, הַחֵשֶׁק נָגוֹז, הַהִתְלַהֲבוּת פָּגָה, מַעַיְנוֹת הַחִדּוּשׁ נִסְתְּמוּ. קוֹרֶה. כְּבָר עָלְתָה בּוֹ מַחְשָׁבָה לִנְטֹשׁ, לַעֲרֹק, לָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ -

וְאָז רוֹאֶה הוּא אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הוֹלְכִים וְלֹא עוֹשִׂים, שֶׁאֵין לָהֶם קֶשֶׁר עִם בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לֹא שַׁיָּכוּת וְלֹא מֻשָּׂג, וְרוֹאֶה אֵיךְ הֵם נִרְאִים, מָה עוֹלָמָם וּבְמַה מַּעְיְנֵיהֶם, בְּמַה הֵם מְבוֹסְסִים וְכַמָּה הֵם רְדוּדִים -

וְיוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הֵם מֻשָּׂגָיו וְעוֹלָמוֹ, שְׂפָתוֹ וְהַשְׁקָפָתוֹ. וְאָז עוֹזֵר ה', וְהַשָּׁעָה הָרָעָה חוֹלֶפֶת, הַלֵּב נִפְתָּח וְהַהַשָּׂגוֹת חוֹזְרוֹת, וְהוּא מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְעַלֶּה מַעְלָה מַעְלָה. מִי גָּרַם לוֹ, זֶה שֶׁלֹּא הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה. לְפִיכָךְ נִמְנָה עַל הוֹלְכֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ!

וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה. הֻזְמַנְתִּי לִדְרֹשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד. הָאֲנָשִׁים נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ, עָלִיתִי לַבִּימָה, וּלְפֶתַע נִכְנַס אֶחָד, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים וּבְאָזְנָיו עֲגִילִים. עַל תַּלְתַּלָּיו שָׁטָה כִּפָּה, כְּסִירָה הֲפוּכָה בְּלֵב גַּלֵּי סְעָרָה. פָּנָה אֵלַי: הוּא נָצִיג שֶׁל הָעִתּוֹן הַנָּפוֹץ בַּמְּדִינָה, הַאִם מֻתָּר לוֹ לְרַאְיֵן אֶת הַמִּשְׁתַּתְּפִים?

אָמַרְתִּי: גַּם אֲנִי אוֹרֵחַ. תִּשְׁאַל אֶת הַמְאַרְגְּנִים. פָּנָה לִשְׁאֹל, וְהִתְחַלְתִּי בִּדְבָרַי. יָשַׁב, וְהִקְשִׁיב. פָּעַר פֶּה כְּשֶׁכֻּלָּם פָּעֲרוּ, צָחַק כְּשֶׁכֻּלָּם צָחֲקוּ. לְאַחַר הַדְּרוּשׁ תָּקַע אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְפִיו שֶׁל אַחַד הַשּׁוֹמְעִים. "אֱמֹר לִי", שָׁאַל. "אַתָּה דָּתִי מֵהַבַּיִת?"

"לֹא", עָנָה הַלָּה, "אֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה".

"אָה, אָז תֹּאמַר לִי. לְמִי, לְדַעְתְּךָ, יֵשׁ עוֹלָם הַבָּא גָּדוֹל יוֹתֵר: לְךָ, אוֹ לְבָחוּר חֲרֵדִי מִבְּנֵי בְּרַק?"

חָשַׁבְתִּי: מֶה הָיִיתִי אֲנִי עוֹנֶה? וַדַּאי: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד!

וְהַלָּה עָנָה: "אֵין סָפֵק, לְבָחוּר מִבְּנֵי בְּרַק!"

כַּנִּרְאֶה גַּם הָעִתּוֹנַאי חָשַׁב כָּמוֹנִי, וְהֻפְתַּע מֵהַתְּשׁוּבָה. "מַדּוּעַ, שָׁאַל, "בִּגְלַל שֶׁהוּא לָמַד יוֹתֵר תּוֹרָה?"

עָנָה: "לֹא בִּגְלַל זֶה -

אֲבָל תָּבִין, אֲנִי חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת הָרְחוֹב, מַכִּיר אֶת הָרְדִידוּת וְהָאַפְסוּת, מַכִּיר אֶת הַטֻּמְאָה וְהַחֶלְאָה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מָנוֹס אֶלָּא לְקַבֵּל עָלַי מַלְכוּת שָׁמַיִם וְלִחְיוֹת חַיֵּי תּוֹרָה. הִצַּלְתִּי אֶת חַיַּי. עַל כָּךְ לֹא מַגִּיעַ לִי שָׂכָר. אִם אֲקַבֵּל, זֶה יִהְיֶה חֶסֶד צָרוּף.

אֲבָל הַבָּחוּר מִבְּנֵי בְּרַק גָּדַל בָּעוֹלָם הַחֲרֵדִי, וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּחוּץ רוֹחֵשׁ עוֹלָם סַסְגּוֹנִי וְרוֹעֵשׁ. אֵינוֹ מַכִּיר בְּטִיבוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אַפְסוּתוֹ וְרִקְבוֹנוֹ. עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וּבוֹחֵר הוּא לְהִסְתּוֹפֵף בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה -

עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר!"

רָצִיתִי לָרֶדֶת וּלְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. אֵיזוֹ הֲבָנָה, אֵיזוֹ הַכָּרָה, אֵיזוֹ אֱמֶת!

וְזֶה, לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁכָּתוּב פֹּה.

"רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל", מִלְּשׁוֹן זִכּוּךְ, "לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת" (מַכּוֹת כג.). אֲבָל יִתָּכֵן וְיִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ: מַדּוּעַ נִצְרָכִים לָכֶם הַרְבֵּה גְּדָרִים וּסְיָגִים וְאִסּוּרִים וְהַרְחָקוֹת, מֶה עָלוּל לִקְרוֹת אִם לֹא נִשָּׁמֵר וְנִנָּצֵר -

הֱבִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם הַמְסֹאֶבֶת וְהַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּטֻמְאָתָהּ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָנוּ וּלְהַמְחִישׁ לָנוּ, וְאָמַר: הִנֵּה, רְאוּ בְּעֵינֵיכֶם לְאָן עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ!... (וְהִגַּדְתָּ)

	בלק תשע"ה
	הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר
	"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ" (יח א-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"ל מִפְּרָג זָצָ"ל (גּוּר אַרְיֵה), שֶׁאִם כֵּן מַשְׁמָע שֶׁדַּוְקָא כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יַעֲשׂוּ, שֶׁמְּקֻלְקֶלֶת מִכָּל הָאֻמּוֹת, אֲבָל כְּמַעֲשֵׂה שְׁאָר אֻמּוֹת יַעֲשׂוּ, אֶתְמָהָה! אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ לָמַדְתִּי מִדִּבְרֵי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל. פַּעַם פָּנָה אֵלַי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל בִּשְׁאֵלָה: הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ה-יד) מוֹנָה אַרְבַּע מִדּוֹת בַּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, כְּגוֹן שֶׁלּוֹמֵד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע. וְתָמַהּ: לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְלִילוֹ עִם הַהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֲלֹא אֵין לוֹ כָּל קֶשֶׁר עִמָּהֶם! תְּמִיהָה עֲצוּמָה! אָמַר לִי: שְׁמַע לַתְּשׁוּבָה - יוֹשֵׁב בָּחוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְחוֹוֶה תְּקוּפַת מַשְׁבֵּר. קוֹרֶה. הַלֵּב נֶאֱטָם, הַחֵשֶׁק נָגוֹז, הַהִתְלַהֲבוּת פָּגָה, מַעַיְנוֹת הַחִדּוּשׁ נִסְתְּמוּ. קוֹרֶה. כְּבָר עָלְתָה בּוֹ מַחְשָׁבָה לִנְטֹשׁ, לַעֲרֹק, לָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ - וְאָז רוֹאֶה הוּא אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הוֹלְכִים וְלֹא עוֹשִׂים, שֶׁאֵין לָהֶם קֶשֶׁר עִם בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לֹא שַׁיָּכוּת וְלֹא מֻשָּׂג, וְרוֹאֶה אֵיךְ הֵם נִרְאִים, מָה עוֹלָמָם וּבְמַה מַּעְיְנֵיהֶם, בְּמַה הֵם מְבוֹסְסִים וְכַמָּה הֵם רְדוּדִים - וְיוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הֵם מֻשָּׂגָיו וְעוֹלָמוֹ, שְׂפָתוֹ וְהַשְׁקָפָתוֹ. וְאָז עוֹזֵר ה', וְהַשָּׁעָה הָרָעָה חוֹלֶפֶת, הַלֵּב נִפְתָּח וְהַהַשָּׂגוֹת חוֹזְרוֹת, וְהוּא מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְעַלֶּה מַעְלָה מַעְלָה. מִי גָּרַם לוֹ, זֶה שֶׁלֹּא הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה. לְפִיכָךְ נִמְנָה עַל הוֹלְכֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ! וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה. הֻזְמַנְתִּי לִדְרֹשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד. הָאֲנָשִׁים נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ, עָלִיתִי לַבִּימָה, וּלְפֶתַע נִכְנַס אֶחָד, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים וּבְאָזְנָיו עֲגִילִים. עַל תַּלְתַּלָּיו שָׁטָה כִּפָּה, כְּסִירָה הֲפוּכָה בְּלֵב גַּלֵּי סְעָרָה. פָּנָה אֵלַי: הוּא נָצִיג שֶׁל הָעִתּוֹן הַנָּפוֹץ בַּמְּדִינָה, הַאִם מֻתָּר לוֹ לְרַאְיֵן אֶת הַמִּשְׁתַּתְּפִים? אָמַרְתִּי: גַּם אֲנִי אוֹרֵחַ. תִּשְׁאַל אֶת הַמְאַרְגְּנִים. פָּנָה לִשְׁאֹל, וְהִתְחַלְתִּי בִּדְבָרַי. יָשַׁב, וְהִקְשִׁיב. פָּעַר פֶּה כְּשֶׁכֻּלָּם פָּעֲרוּ, צָחַק כְּשֶׁכֻּלָּם צָחֲקוּ. לְאַחַר הַדְּרוּשׁ תָּקַע אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְפִיו שֶׁל אַחַד הַשּׁוֹמְעִים. "אֱמֹר לִי", שָׁאַל. "אַתָּה דָּתִי מֵהַבַּיִת?" "לֹא", עָנָה הַלָּה, "אֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה". "אָה, אָז תֹּאמַר לִי. לְמִי, לְדַעְתְּךָ, יֵשׁ עוֹלָם הַבָּא גָּדוֹל יוֹתֵר: לְךָ, אוֹ לְבָחוּר חֲרֵדִי מִבְּנֵי בְּרַק?" חָשַׁבְתִּי: מֶה הָיִיתִי אֲנִי עוֹנֶה? וַדַּאי: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד! וְהַלָּה עָנָה: "אֵין סָפֵק, לְבָחוּר מִבְּנֵי בְּרַק!" כַּנִּרְאֶה גַּם הָעִתּוֹנַאי חָשַׁב כָּמוֹנִי, וְהֻפְתַּע מֵהַתְּשׁוּבָה. "מַדּוּעַ, שָׁאַל, "בִּגְלַל שֶׁהוּא לָמַד יוֹתֵר תּוֹרָה?" עָנָה: "לֹא בִּגְלַל זֶה - אֲבָל תָּבִין, אֲנִי חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת הָרְחוֹב, מַכִּיר אֶת הָרְדִידוּת וְהָאַפְסוּת, מַכִּיר אֶת הַטֻּמְאָה וְהַחֶלְאָה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מָנוֹס אֶלָּא לְקַבֵּל עָלַי מַלְכוּת שָׁמַיִם וְלִחְיוֹת חַיֵּי תּוֹרָה. הִצַּלְתִּי אֶת חַיַּי. עַל כָּךְ לֹא מַגִּיעַ לִי שָׂכָר. אִם אֲקַבֵּל, זֶה יִהְיֶה חֶסֶד צָרוּף. אֲבָל הַבָּחוּר מִבְּנֵי בְּרַק גָּדַל בָּעוֹלָם הַחֲרֵדִי, וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּחוּץ רוֹחֵשׁ עוֹלָם סַסְגּוֹנִי וְרוֹעֵשׁ. אֵינוֹ מַכִּיר בְּטִיבוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אַפְסוּתוֹ וְרִקְבוֹנוֹ. עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וּבוֹחֵר הוּא לְהִסְתּוֹפֵף בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה - עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר!" רָצִיתִי לָרֶדֶת וּלְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. אֵיזוֹ הֲבָנָה, אֵיזוֹ הַכָּרָה, אֵיזוֹ אֱמֶת! וְזֶה, לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁכָּתוּב פֹּה. "רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל", מִלְּשׁוֹן זִכּוּךְ, "לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת" (מַכּוֹת כג.). אֲבָל יִתָּכֵן וְיִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ: מַדּוּעַ נִצְרָכִים לָכֶם הַרְבֵּה גְּדָרִים וּסְיָגִים וְאִסּוּרִים וְהַרְחָקוֹת, מֶה עָלוּל לִקְרוֹת אִם לֹא נִשָּׁמֵר וְנִנָּצֵר - הֱבִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם הַמְסֹאֶבֶת וְהַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּטֻמְאָתָהּ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָנוּ וּלְהַמְחִישׁ לָנוּ, וְאָמַר: הִנֵּה, רְאוּ בְּעֵינֵיכֶם לְאָן עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ!... (וְהִגַּדְתָּ)