Otzarot-Article

"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (כב-לב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: אֵיזוֹ הִיא הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר? גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת שָׁנִינוּ (יוֹמָא פו.): שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד -

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ [שֶׁחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֲחֵרִים (רַשִּׁ"י)], אֵין כֹּחַ בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בַּיִּסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת.

וְאָמְרוּ: הֵיכִי דָּמֵי חִלּוּל הַשֵּׁם?

אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנִי, אִם אֶקַּח בָּשָׂר מֵהַטַּבָּח וְלֹא אֲשַׁלֵּם מִיָּד. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: וּכְשֶׁאֲנִי מְאַחֵר לִפְרֹעַ הוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי גַּזְלָן, וְלָמֵד מִמֶּנִּי לִהְיוֹת מְזַלְזֵל בְּגֶזֶל.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנִי, אִם אֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: וְאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁנֶּחְלַשְׁתִּי בְּגִרְסָתִי, וּלְמֵדִים הֵימֶנִּי לְהִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה.

נוֹרָא -

אִם יָבוֹאוּ בְּפָנֵינוּ שְׁנֵי יְהוּדִים. הָאֶחָד, עֲבַרְיָן מוּעָד. בְּיָדוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֵין עֲבֵרָה שֶׁלֹּא עָבַר וְאֵין מִצְוָה שֶׁקִּיֵּם. אֲבָל חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין בְּיָדוֹ, כִּי אִישׁ לֹא צִפָּה מִמֶּנּוּ וְלֹא הֻשְׁפַּע מִמֶּנּוּ. לְהֶפֶךְ, הַכֹּל מִסְתַּיְּגִים וּמִתְבַּדְּלִים. וּמְבַקֵּשׁ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל אֵין סְפֹר חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו. וְהַשֵּׁנִי רַב רַבָּנָן, זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, אֵין מִצְוָה שֶׁלֹּא קִיֵּם וְאֵין עֲבֵרָה שֶׁעָבַר, מִלְּבַד עָווֹן אֶחָד. פַּעַם בְּחַיָּיו עָקַף תּוֹר כִּי מִהֵר לִמְסֹר שִׁעוּר. יְשִׁיבָה שְׁלֵמָה חִכְּתָה לוֹ, בִּטּוּל תּוֹרָה דְּרַבִּים, וְחִלּוּל הַשֵּׁם. וְגַם הוּא מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל חֵטְא בּוֹדֵד זֶה. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מִי מֵהֶם תְּקֻבַּל רִאשׁוֹנָה -

הָעֲבַרְיָן הַמּוּעָד, עִם כַּפָּרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְסַךְ יִסּוּרִים, יִתְכַּפֵּר. וְהַשֵּׁנִי, יִתְכַּפֵּר לוֹ רַק בְּמָוֶת. וּפֵרֵשׁ רַבִּי אִיצָלֶה בְּלַאזֶר זָצָ"ל שֶׁהַכַּפָּרָה הִיא בְּיִסּוּרֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָאִים יוֹתֵר מִכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם!

אֵיךְ יוּבַן?

פָּשׁוּט הַדָּבָר: הָעוֹלָם נִבְרָא עֲבוּר כְּבוֹד שָׁמַיִם (סוֹף אָבוֹת), וּבָרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חִלּוּל הַשֵּׁם פּוֹגֵם בִּיסוֹדֵי הַיְסוֹדוֹת, בְּתַשְׁתִּית הַבְּרִיאָה, בְּתַכְלִית יְצִירָתוֹ, וְאִבֵּד זְכוּתוֹ לִחְיוֹת!

מַה נֹּאמַר: אַשְׁרֵינוּ, שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ וְאֵינוֹ לוֹמֵד מֵאִתָּנוּ. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן חָרְדוּ, אֲנַחְנוּ מִי וּמָה אָנוּ. וְעָלֵינוּ לָדַעַת: מִסְתַּכְּלִים עָלֵינוּ, וְעוֹד אֵיךְ! אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, מוּעָד לִמְעֹד. אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ מוֹעֵד, מִיָּד אוֹמְרִים: הַדָּתִי הַזֶּה!

כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב! וַאֲסַפֵּר -

בִּשְׁעָתוֹ, הָיִיתִי חוֹזֵר מִישִׁיבַת חֲדֵרָה בָּרַכֶּבֶת בְּשָׁעָה קְבוּעָה וְעוֹלֶה תָּמִיד לְאוֹתוֹ אוֹטוֹבּוּס לִבְנֵי בְּרַק. הַנֶּהָג כְּבָר הִכִּיר אוֹתִי, בָּחוּר נֶחְמָד. פַּעַם קָרָא בְּקוֹל, הֶחְרִיד אֶת כָּל הָאוֹטוֹבּוּס: "הָרַב גָּלִינְסְקִי, בּוֹא תִּרְאֶה אֶת הָרַבָּנִים שֶׁלְּךָ!"

אֵיזֶה רַבָּנִים?!

אֲהָהּ, הַנֶּהָג תָּפַס יֶלֶד מְבֹהָל כְּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה, חוֹבֵשׁ כִּפָּה, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה, עָלָה בַּדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית, הִתְחַמֵּק מִתַּשְׁלוּם!

אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבוֹת בִּבְנֵי בְּרַק!"

"מַדּוּעַ?" תָּמַהּ.

אָמַרְתִּי: "לָמָּה לָהֶם לִלְמֹד שָׁנִים רַבּוֹת כְּדֵי לְהִתְעַטֵּר בְּתֹאַר רַבָּנוּת? יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, וְתַכְתִּיר אוֹתָם כְּרַבָּנִים! אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲפִלּוּ יֶלֶד זָכָה מִפִּיךָ בַּתֹּאַר!..."

כֻּלָּם צָחֲקוּ, וְהַמֶּתַח הִתְפּוֹגֵג. אֲבָל הַלֶּקַח, נוֹרָא: עֲבוּרָם, כֻּלָּנוּ רַבָּנִים!

רַב עוֹקֵף תּוֹר, רַב נִתְפָּס בָּזֶה וּבָזֶה. "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפֹּא, רַב" עֲבוּרָם, "גּוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" -

כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב!

וְהֵבַנְתִּי לְיַשֵּׁב בְּכָךְ סְתִירָה לִכְאוֹרָה בֵּין שְׁנֵי מַאַמְרֵי חֲזַ"ל.

בְּמַסֶּכֶת (יוֹמָא ט:) אָמְרוּ, שֶׁלֹּא בָּא הַחֻרְבָּן אֶלָּא בְּעֶטְיָהּ שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, וּבְמַסֶּכֶת (שַׁבָּת קיט:) אָמְרוּ, שֶׁלֹּא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הַכֵּיצַד? יָבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, גְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת (פְּסָחִים מט:), שֶׁגְּדוֹלָה שִׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים יוֹתֵר מִשִּׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאוֹמְרִים: מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וְאֶנְשְׁכֵהוּ כַּחֲמוֹר, הַשּׁוֹבֵר עֲצָמוֹת בִּנְשִׁיכָתוֹ.

עַכְשָׁו הַכֹּל מוּבָן.

עַמֵּי הָאָרֶץ שָׂנְאוּ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְהֵבִיאוּ בְּכָךְ אֶת הַחֻרְבָּן. אֲבָל הָיְתָה זוֹ שִׂנְאַת חִנָּם, כִּי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּמְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם בַּהֲלִיכוֹתֵיהֶם, וְאֵלּוּ שֶׁמְּעוֹרְרִים שִׂנְאָה בְּהִתְנַהֲגוּתָם אֵינָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בֶּאֱמֶת. אֲבָל אֵין זֶה מְשַׁנֶּה, כִּי חִלּוּל הַשֵּׁם לֹא נִמְדָּד אֶלָּא בְּעֵינֵי הַזּוּלַת.

וְהָרְאָיָה, מֵהַפָּסוּק שֶׁהֵבִיאָה הַגְּמָרָא: "בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם, וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת... וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".

וַהֲלֹא בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם גָּלוּ, וַעֲבַרְיָנִים הָיוּ, וְאֵיךְ תּוֹלִים אֶת הִתְנַהֲגוּתָם הַנְּלוֹזָה בִּהְיוֹתָם עַם ה'.

אֲבָל הַגּוֹיִם רוֹאִים יְהוּדִים, וְתוֹלִים קִלְקוּלָם בְּיַהֲדוּתָם, וְחִלּוּל ה' הוּא!

כָּךְ מִסְתַּכְּלִים גּוֹיִים עַל יְהוּדִים -

כָּךְ מִסְתַּכְּלִים חִלּוֹנִיִּים עַל דָּתִיִּים -

וְכָךְ מִסְתַּכְּלִים דָּתִיִּים עַל בְּנֵי תּוֹרָה! (וְהִגַּדְתָּ)

	חקת תשע"ה
	כֻּלָּנוּ מְצֻלָּמִים
	"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (כב-לב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: אֵיזוֹ הִיא הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר? גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת שָׁנִינוּ (יוֹמָא פו.): שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד - אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ [שֶׁחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֲחֵרִים (רַשִּׁ"י)], אֵין כֹּחַ בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בַּיִּסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת. וְאָמְרוּ: הֵיכִי דָּמֵי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנִי, אִם אֶקַּח בָּשָׂר מֵהַטַּבָּח וְלֹא אֲשַׁלֵּם מִיָּד. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: וּכְשֶׁאֲנִי מְאַחֵר לִפְרֹעַ הוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי גַּזְלָן, וְלָמֵד מִמֶּנִּי לִהְיוֹת מְזַלְזֵל בְּגֶזֶל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנִי, אִם אֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: וְאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁנֶּחְלַשְׁתִּי בְּגִרְסָתִי, וּלְמֵדִים הֵימֶנִּי לְהִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה. נוֹרָא - אִם יָבוֹאוּ בְּפָנֵינוּ שְׁנֵי יְהוּדִים. הָאֶחָד, עֲבַרְיָן מוּעָד. בְּיָדוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֵין עֲבֵרָה שֶׁלֹּא עָבַר וְאֵין מִצְוָה שֶׁקִּיֵּם. אֲבָל חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין בְּיָדוֹ, כִּי אִישׁ לֹא צִפָּה מִמֶּנּוּ וְלֹא הֻשְׁפַּע מִמֶּנּוּ. לְהֶפֶךְ, הַכֹּל מִסְתַּיְּגִים וּמִתְבַּדְּלִים. וּמְבַקֵּשׁ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל אֵין סְפֹר חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו. וְהַשֵּׁנִי רַב רַבָּנָן, זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, אֵין מִצְוָה שֶׁלֹּא קִיֵּם וְאֵין עֲבֵרָה שֶׁעָבַר, מִלְּבַד עָווֹן אֶחָד. פַּעַם בְּחַיָּיו עָקַף תּוֹר כִּי מִהֵר לִמְסֹר שִׁעוּר. יְשִׁיבָה שְׁלֵמָה חִכְּתָה לוֹ, בִּטּוּל תּוֹרָה דְּרַבִּים, וְחִלּוּל הַשֵּׁם. וְגַם הוּא מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל חֵטְא בּוֹדֵד זֶה. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מִי מֵהֶם תְּקֻבַּל רִאשׁוֹנָה - הָעֲבַרְיָן הַמּוּעָד, עִם כַּפָּרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְסַךְ יִסּוּרִים, יִתְכַּפֵּר. וְהַשֵּׁנִי, יִתְכַּפֵּר לוֹ רַק בְּמָוֶת. וּפֵרֵשׁ רַבִּי אִיצָלֶה בְּלַאזֶר זָצָ"ל שֶׁהַכַּפָּרָה הִיא בְּיִסּוּרֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָאִים יוֹתֵר מִכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם! אֵיךְ יוּבַן? פָּשׁוּט הַדָּבָר: הָעוֹלָם נִבְרָא עֲבוּר כְּבוֹד שָׁמַיִם (סוֹף אָבוֹת), וּבָרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חִלּוּל הַשֵּׁם פּוֹגֵם בִּיסוֹדֵי הַיְסוֹדוֹת, בְּתַשְׁתִּית הַבְּרִיאָה, בְּתַכְלִית יְצִירָתוֹ, וְאִבֵּד זְכוּתוֹ לִחְיוֹת! מַה נֹּאמַר: אַשְׁרֵינוּ, שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ וְאֵינוֹ לוֹמֵד מֵאִתָּנוּ. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן חָרְדוּ, אֲנַחְנוּ מִי וּמָה אָנוּ. וְעָלֵינוּ לָדַעַת: מִסְתַּכְּלִים עָלֵינוּ, וְעוֹד אֵיךְ! אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, מוּעָד לִמְעֹד. אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ מוֹעֵד, מִיָּד אוֹמְרִים: הַדָּתִי הַזֶּה! כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב! וַאֲסַפֵּר - בִּשְׁעָתוֹ, הָיִיתִי חוֹזֵר מִישִׁיבַת חֲדֵרָה בָּרַכֶּבֶת בְּשָׁעָה קְבוּעָה וְעוֹלֶה תָּמִיד לְאוֹתוֹ אוֹטוֹבּוּס לִבְנֵי בְּרַק. הַנֶּהָג כְּבָר הִכִּיר אוֹתִי, בָּחוּר נֶחְמָד. פַּעַם קָרָא בְּקוֹל, הֶחְרִיד אֶת כָּל הָאוֹטוֹבּוּס: "הָרַב גָּלִינְסְקִי, בּוֹא תִּרְאֶה אֶת הָרַבָּנִים שֶׁלְּךָ!" אֵיזֶה רַבָּנִים?! אֲהָהּ, הַנֶּהָג תָּפַס יֶלֶד מְבֹהָל כְּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה, חוֹבֵשׁ כִּפָּה, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה, עָלָה בַּדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית, הִתְחַמֵּק מִתַּשְׁלוּם! אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבוֹת בִּבְנֵי בְּרַק!" "מַדּוּעַ?" תָּמַהּ. אָמַרְתִּי: "לָמָּה לָהֶם לִלְמֹד שָׁנִים רַבּוֹת כְּדֵי לְהִתְעַטֵּר בְּתֹאַר רַבָּנוּת? יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, וְתַכְתִּיר אוֹתָם כְּרַבָּנִים! אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲפִלּוּ יֶלֶד זָכָה מִפִּיךָ בַּתֹּאַר!..." כֻּלָּם צָחֲקוּ, וְהַמֶּתַח הִתְפּוֹגֵג. אֲבָל הַלֶּקַח, נוֹרָא: עֲבוּרָם, כֻּלָּנוּ רַבָּנִים! רַב עוֹקֵף תּוֹר, רַב נִתְפָּס בָּזֶה וּבָזֶה. "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפֹּא, רַב" עֲבוּרָם, "גּוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" - כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב! וְהֵבַנְתִּי לְיַשֵּׁב בְּכָךְ סְתִירָה לִכְאוֹרָה בֵּין שְׁנֵי מַאַמְרֵי חֲזַ"ל. בְּמַסֶּכֶת (יוֹמָא ט:) אָמְרוּ, שֶׁלֹּא בָּא הַחֻרְבָּן אֶלָּא בְּעֶטְיָהּ שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, וּבְמַסֶּכֶת (שַׁבָּת קיט:) אָמְרוּ, שֶׁלֹּא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הַכֵּיצַד? יָבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, גְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת (פְּסָחִים מט:), שֶׁגְּדוֹלָה שִׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים יוֹתֵר מִשִּׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאוֹמְרִים: מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וְאֶנְשְׁכֵהוּ כַּחֲמוֹר, הַשּׁוֹבֵר עֲצָמוֹת בִּנְשִׁיכָתוֹ. עַכְשָׁו הַכֹּל מוּבָן. עַמֵּי הָאָרֶץ שָׂנְאוּ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְהֵבִיאוּ בְּכָךְ אֶת הַחֻרְבָּן. אֲבָל הָיְתָה זוֹ שִׂנְאַת חִנָּם, כִּי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּמְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם בַּהֲלִיכוֹתֵיהֶם, וְאֵלּוּ שֶׁמְּעוֹרְרִים שִׂנְאָה בְּהִתְנַהֲגוּתָם אֵינָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בֶּאֱמֶת. אֲבָל אֵין זֶה מְשַׁנֶּה, כִּי חִלּוּל הַשֵּׁם לֹא נִמְדָּד אֶלָּא בְּעֵינֵי הַזּוּלַת. וְהָרְאָיָה, מֵהַפָּסוּק שֶׁהֵבִיאָה הַגְּמָרָא: "בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם, וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת... וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". וַהֲלֹא בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם גָּלוּ, וַעֲבַרְיָנִים הָיוּ, וְאֵיךְ תּוֹלִים אֶת הִתְנַהֲגוּתָם הַנְּלוֹזָה בִּהְיוֹתָם עַם ה'. אֲבָל הַגּוֹיִם רוֹאִים יְהוּדִים, וְתוֹלִים קִלְקוּלָם בְּיַהֲדוּתָם, וְחִלּוּל ה' הוּא! כָּךְ מִסְתַּכְּלִים גּוֹיִים עַל יְהוּדִים - כָּךְ מִסְתַּכְּלִים חִלּוֹנִיִּים עַל דָּתִיִּים - וְכָךְ מִסְתַּכְּלִים דָּתִיִּים עַל בְּנֵי תּוֹרָה! (וְהִגַּדְתָּ)