Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן" (כב-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: תָּמְהוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא בָּלָק ג): וַהֲלֹא אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמִּדְיָנִים נִלְחָמִים עִם הַמּוֹאָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית לו-לה): "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב", וְהַשִּׂנְאָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם. אֶלָּא מִיִּרְאָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

וְאָמַרְתִּי, אִם לְצֹרֶךְ הַשְׁחָתָה וְרֹעַ יְכוֹלִים שׂוֹנְאִים מֵאֶתְמוֹל לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה הַיּוֹם, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלְּמַטָּרָה נַעֲלָה וְלִכְבוֹד שָׁמַיִם יְכוֹלִים בַּעֲלֵי דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת וּמְנֻגָּדוֹת וְאַף בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת בֶּעָבָר, לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּלְהִתְיַצֵּב בְּשִׁלּוּב כֹּחוֹת בְּמַעַרְכוֹת הַיַּהֲדוּת, כְּפִי שֶׁעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, כַּיָּדוּעַ. וַאֲסַפֵּר -

בַּיְשִׁיבָה בַּחֲדֵרָה הָיוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים טוֹבִים, כִּשְׁרוֹנִיִּים, וְהָרַעְיוֹן לְהַצִּיעַ שֶׁיִּלְמְדוּ בְּחַבְרוּתָא הִתְבַּקֵּשׁ מֵאֵלָיו, יְכוֹלִים הָיוּ לִתְרֹם זֶה לָזֶה וּלְהִתְעַלּוֹת בְּצַוְתָּא, לְהָפִיק מֵעַצְמָם אֶת הַמֵּרַב. שׂוֹחַחְתִּי עִם הָאֶחָד, וְשָׁלַל עַל הַסַּף: הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְתִיחוּת, הַלָּה פָּגַע בּוֹ בְּיוֹדְעִין אוֹ בְּלֹא יוֹדְעִין, דְּבָרִים כָּאֵלּוּ קוֹרִים. מוּכָן הוּא לִלְמֹד עִם כָּל אֶחָד, רַק לֹא אִתּוֹ. חֲבָל לְהַשְׁחִית מִלִּים. הוּא מֵבִין שֶׁזֶּה טוֹב עֲבוּרוֹ וְיוֹעִיל לוֹ, שֶׁזּוֹ חַבְרוּתָא מֻשְׁלֶמֶת, אֲבָל לֹא.

אָמַרְתִּי: שָׁמַעְתִּי, הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית. אֲבָל סִפּוּר, אַתָּה מוּכָן לִשְׁמֹעַ?

סִפּוּר, תָּמִיד. חָשַׁד שֶׁהַסִּפּוּר אוֹדוֹתָיו, אֲבָל לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַפִּתּוּי.

סִפַּרְתִּי: הָיְתָה קֵיסָרוּת גְּדוֹלָה, מַמְלָכָה אַדִּירָה וּבְרֹאשָׁהּ קֵיסָר נַעֲרָץ. הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, מֻכְשָׁר, נָבוֹן וְטוֹב לֵב. אֶת אָבִיו הֶעֱרִיצוּ, אוֹתוֹ אָהֲבוּ.

הָרַב, שָׁאַל הַבָּחוּר, אֲנִי הַבֵּן בַּסִּפּוּר הַזֶּה?

הֵרָגַע, הֵשַׁבְתִּי. אַתָּה לֹא הָאָב וְלֹא הַבֵּן, הַסִּפּוּר לֹא נָסַב עָלֶיךָ. קָשֶׁה לוֹמַר שֶׁנִּרְגַּע, וּבְצֶדֶק.

הִמְשַׁכְתִּי בַּסִּפּוּר: הָאָב נִפְטַר. שְׁלֹשִׁים יוֹם הִתְאַבְּלוּ, וְהֵכִינוּ אֶת מַעֲמַד הַהַכְתָּרָה שֶׁל בְּנוֹ. נָהוּג הָיָה שֶׁכָּל הַמְּלָכִים וְרָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת מִשְׁתַּתְּפִים בַּמַּעֲמָד. הַקֵּיסָר הֶחָדָשׁ יוֹשֵׁב עַל כֵּס הַמַּלְכוּת, וְעַל רֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר שֶׁבּוֹ הֻכְתְּרוּ אֲבוֹתָיו בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת. כֶּתֶר זָהָב עַתִּיק יוֹמִין מְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים וּפְנִינִים, וְחוֹבְשִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁעַת הַהַכְתָּרָה בִּלְבַד. הָלְכוּ לְמָרֵק אֶת הַכֶּתֶר לִקְרַאת הַמַּעֲמָד, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ. הַיַּהֲלוֹם הַמֶּרְכָּזִי, מְעֻיָּן עֲנָק וּתְכַלְכַל שֶׁמָּשַׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל הַמַּבָּטִים, נָשַׁר מֵרֹב שָׁנִים וְאָבַד! חִפְּשׂוּהוּ בְּכָל פִּנָּה, וְלַשָּׁוְא. חֹר מְכֹעָר נִפְעַר בְּמֶרְכַּז הַכֶּתֶר. כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַטֵּר בּוֹ.

מִיָּד קָרְאוּ לְשָׁלִיחַ נֶאֱמָן. מָסְרוּ לוֹ אֶת מִדּוֹת הַיַּהֲלוֹם, צוּרָתוֹ וְצִבְעוֹ, וְיִפּוּ כֹּחוֹ לִקְנוֹתוֹ בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ, בְּעַד כָּל הוֹן!

חִפֵּשׂ בַּחֲנֻיּוֹת הַתַּכְשִׁיטִים וּבְסַדְנְאוֹת הַצּוֹרְפִים וּבֵין סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כָּזֶה יַהֲלוֹם, בְּכָזֶה גֹּדֶל, צֶבַע וְצוּרָה, לֹא מָצָא. הַזְּמַן דּוֹחֵק, עוֹד יוֹמַיִם נוֹתְרוּ.

עָבַר לַמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, הִגִּיעַ לְעִיר הַבִּירָה, הִפְנוּ אוֹתוֹ אֶל גְּדוֹל סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הַסּוֹחֵר הִקְדִּיר מִצְחוֹ. הֻצְּעָה לוֹ אֶבֶן כָּזוֹ, בְּעַד הוֹן עָתֵק, וְסֵרֵב לִקְנוֹתָהּ, לְמִי יוּכַל לְמָכְרָהּ. וְעַכְשָׁו, הִנֵּה הִיא נִדְרֶשֶׁת. "תֵּן לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וַאֲבָרֵר", אָמַר לִנְצִיג הַמֶּלֶךְ.

הַלָּה פָּנָה לַמָּלוֹן, וְהַסּוֹחֵר מִהֵר אֶל הַמַּצִּיעַ, לְבָרֵר הַאִם הָאֶבֶן בִּרְשׁוּתוֹ. הַמַּצִּיעַ שָׂמַח לִרְאוֹתוֹ, וְשָׁמַע אֶת שְׁאֵלָתוֹ. אָה, הָאֶבֶן הַהִיא, בֶּאֱמֶת נְדִירָה בְּיָפְיָהּ. אֲבָל, אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. הוּא מְכָרָהּ לְסוֹחֵר פְּלוֹנִי וְהִיא בְּיָדוֹ. הִתְמַקֵּחַ וְהִתְמַקֵּחַ, הוֹרִיד מֵהַמְּחִיר, וְזָכָה בָּהּ. לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל?

עֵינָיו חָשְׁכוּ. מִכָּל הַסּוֹחֲרִים, דַּוְקָא לִפְלוֹנִי!

פְּלוֹנִי זֶה אֵינוֹ בֶּן אָדָם! פַּעַם עָמַד לַעֲשׂוֹת עֵסֶק מַכְנִיס, כְּמֻנָּח בְּכִיסוֹ הָיָה, וּבָא אוֹתוֹ סוֹחֵר, עָקַף אוֹתוֹ, גָּרַף אֶת הָרֶוַח. הוּא לֹא שָׁתַק לוֹ, אֶלָּא מָה?! פַּעַם אַחַר פַּעַם נָקַם אֶת נִקְמָתוֹ הַמְּתוּקָה. וְכָעֵת, הָאֶבֶן אֶצְלוֹ...

טוֹב, שְׁתֵּי דְּרָכִים לְפָנָיו. יָכוֹל הוּא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְלִשְׁלֹחַ לְהוֹדִיעַ לִנְצִיג הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אֶת הָאֶבֶן. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עָשִׁיר הוּא דַּיּוֹ. לִבּוֹ עַל הַנָּצִיג שֶׁיַּחְזֹר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, וְעוֹד יוֹתֵר עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ. הַכֹּל מְדַבְּרִים בְּשִׁבְחוֹ, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ. וְזֶה יוֹמוֹ הַגָּדוֹל. מַעֲמַד הַהַכְתָּרָה בְּלִי כֶּתֶר, לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת. וְאִם הַחֹר בְּמֶרְכָּזוֹ, עוֹלֶה עַל הַדַּעַת עוֹד פָּחוֹת. לֹא, מַצְפּוּנוֹ אֵינוֹ מַרְשֶׁה זֹאת. גַּם הָרֶוַח שָׁקוּל, אֲבָל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הוּא הַשִּׁקּוּל הַמַּכְרִיעַ. כַּמָּה שֶׁקָּשֶׁה, עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְבֵית אוֹתוֹ סוֹחֵר.

בְּאֵיזוֹ עוֹיְנוּת נִתְקַל. בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵשׁ מַשְׂטֵמָה. מַה לִּ'ידִידִי' בְּבֵיתִי. מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן.

אָמַר: "שְׁמַע, אֵינִי מִתְכַּחֵשׁ לֶעָבָר, אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה הָיָה. שָׁמַעְתָּ שֶׁהַקֵּיסָר בַּמְּדִינָה הַהִיא נִפְטַר, וְעוֹמְדִים לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ תַּחְתָּיו?"

"שָׁמַעְתִּי, וְלֹא עָנִיתָ עַל הַשְּׁאֵלָה".

"מִיָּד. בְּמַעֲמַד הַהַכְתָּרָה יַעֲנֹד כֶּתֶר עַתִּיק, וַחֲסֵרָה בּוֹ אֶבֶן יְקָרָה. אֶבֶן זוֹ מְצוּיָה בִּרְשׁוּתְךָ. נְצִיגוֹ שׁוֹהֶה בְּבֵית מָלוֹן פְּלוֹנִי. מוּכָן הוּא לְשַׁלֵּם עָלֶיהָ כָּל מְחִיר סָבִיר. לְדַעְתִּי, פִּי שְׁלֹשָׁה מִמְּחִיר הַקְּנִיָּה. אִם תַּסְכִּים, אֲנִי מַצִּיעַ עִסְקָה: חֵצִי מֵהָרֶוַח לְךָ, וְחֶצְיוֹ לִי, וְנִשְׁכַּח מֵהֶעָבָר. אִם לֹא תַּסְכִּים, לֵךְ אֵלָיו לְבַדְּךָ וְקַח אֶת כָּל הָרֶוַח לְעַצְמְךָ, וּבִלְבַד שֶׁכֶּתֶר הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה מֻשְׁלָם". וְהוֹשִׁיט יָד.

מַה דַּעְתְּךָ, הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ?! (וְהִגַּדְתָּ)

	שלח תשע"ה
	כַּמָּה מְרַגְּלִים הָיוּ?
	"וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן" (כב-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: תָּמְהוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא בָּלָק ג): וַהֲלֹא אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמִּדְיָנִים נִלְחָמִים עִם הַמּוֹאָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית לו-לה): "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב", וְהַשִּׂנְאָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם. אֶלָּא מִיִּרְאָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְאָמַרְתִּי, אִם לְצֹרֶךְ הַשְׁחָתָה וְרֹעַ יְכוֹלִים שׂוֹנְאִים מֵאֶתְמוֹל לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה הַיּוֹם, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלְּמַטָּרָה נַעֲלָה וְלִכְבוֹד שָׁמַיִם יְכוֹלִים בַּעֲלֵי דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת וּמְנֻגָּדוֹת וְאַף בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת בֶּעָבָר, לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּלְהִתְיַצֵּב בְּשִׁלּוּב כֹּחוֹת בְּמַעַרְכוֹת הַיַּהֲדוּת, כְּפִי שֶׁעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, כַּיָּדוּעַ. וַאֲסַפֵּר - בַּיְשִׁיבָה בַּחֲדֵרָה הָיוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים טוֹבִים, כִּשְׁרוֹנִיִּים, וְהָרַעְיוֹן לְהַצִּיעַ שֶׁיִּלְמְדוּ בְּחַבְרוּתָא הִתְבַּקֵּשׁ מֵאֵלָיו, יְכוֹלִים הָיוּ לִתְרֹם זֶה לָזֶה וּלְהִתְעַלּוֹת בְּצַוְתָּא, לְהָפִיק מֵעַצְמָם אֶת הַמֵּרַב. שׂוֹחַחְתִּי עִם הָאֶחָד, וְשָׁלַל עַל הַסַּף: הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְתִיחוּת, הַלָּה פָּגַע בּוֹ בְּיוֹדְעִין אוֹ בְּלֹא יוֹדְעִין, דְּבָרִים כָּאֵלּוּ קוֹרִים. מוּכָן הוּא לִלְמֹד עִם כָּל אֶחָד, רַק לֹא אִתּוֹ. חֲבָל לְהַשְׁחִית מִלִּים. הוּא מֵבִין שֶׁזֶּה טוֹב עֲבוּרוֹ וְיוֹעִיל לוֹ, שֶׁזּוֹ חַבְרוּתָא מֻשְׁלֶמֶת, אֲבָל לֹא. אָמַרְתִּי: שָׁמַעְתִּי, הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית. אֲבָל סִפּוּר, אַתָּה מוּכָן לִשְׁמֹעַ? סִפּוּר, תָּמִיד. חָשַׁד שֶׁהַסִּפּוּר אוֹדוֹתָיו, אֲבָל לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַפִּתּוּי. סִפַּרְתִּי: הָיְתָה קֵיסָרוּת גְּדוֹלָה, מַמְלָכָה אַדִּירָה וּבְרֹאשָׁהּ קֵיסָר נַעֲרָץ. הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, מֻכְשָׁר, נָבוֹן וְטוֹב לֵב. אֶת אָבִיו הֶעֱרִיצוּ, אוֹתוֹ אָהֲבוּ. הָרַב, שָׁאַל הַבָּחוּר, אֲנִי הַבֵּן בַּסִּפּוּר הַזֶּה? הֵרָגַע, הֵשַׁבְתִּי. אַתָּה לֹא הָאָב וְלֹא הַבֵּן, הַסִּפּוּר לֹא נָסַב עָלֶיךָ. קָשֶׁה לוֹמַר שֶׁנִּרְגַּע, וּבְצֶדֶק. הִמְשַׁכְתִּי בַּסִּפּוּר: הָאָב נִפְטַר. שְׁלֹשִׁים יוֹם הִתְאַבְּלוּ, וְהֵכִינוּ אֶת מַעֲמַד הַהַכְתָּרָה שֶׁל בְּנוֹ. נָהוּג הָיָה שֶׁכָּל הַמְּלָכִים וְרָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת מִשְׁתַּתְּפִים בַּמַּעֲמָד. הַקֵּיסָר הֶחָדָשׁ יוֹשֵׁב עַל כֵּס הַמַּלְכוּת, וְעַל רֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר שֶׁבּוֹ הֻכְתְּרוּ אֲבוֹתָיו בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת. כֶּתֶר זָהָב עַתִּיק יוֹמִין מְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים וּפְנִינִים, וְחוֹבְשִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁעַת הַהַכְתָּרָה בִּלְבַד. הָלְכוּ לְמָרֵק אֶת הַכֶּתֶר לִקְרַאת הַמַּעֲמָד, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ. הַיַּהֲלוֹם הַמֶּרְכָּזִי, מְעֻיָּן עֲנָק וּתְכַלְכַל שֶׁמָּשַׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל הַמַּבָּטִים, נָשַׁר מֵרֹב שָׁנִים וְאָבַד! חִפְּשׂוּהוּ בְּכָל פִּנָּה, וְלַשָּׁוְא. חֹר מְכֹעָר נִפְעַר בְּמֶרְכַּז הַכֶּתֶר. כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַטֵּר בּוֹ. מִיָּד קָרְאוּ לְשָׁלִיחַ נֶאֱמָן. מָסְרוּ לוֹ אֶת מִדּוֹת הַיַּהֲלוֹם, צוּרָתוֹ וְצִבְעוֹ, וְיִפּוּ כֹּחוֹ לִקְנוֹתוֹ בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ, בְּעַד כָּל הוֹן! חִפֵּשׂ בַּחֲנֻיּוֹת הַתַּכְשִׁיטִים וּבְסַדְנְאוֹת הַצּוֹרְפִים וּבֵין סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כָּזֶה יַהֲלוֹם, בְּכָזֶה גֹּדֶל, צֶבַע וְצוּרָה, לֹא מָצָא. הַזְּמַן דּוֹחֵק, עוֹד יוֹמַיִם נוֹתְרוּ. עָבַר לַמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, הִגִּיעַ לְעִיר הַבִּירָה, הִפְנוּ אוֹתוֹ אֶל גְּדוֹל סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הַסּוֹחֵר הִקְדִּיר מִצְחוֹ. הֻצְּעָה לוֹ אֶבֶן כָּזוֹ, בְּעַד הוֹן עָתֵק, וְסֵרֵב לִקְנוֹתָהּ, לְמִי יוּכַל לְמָכְרָהּ. וְעַכְשָׁו, הִנֵּה הִיא נִדְרֶשֶׁת. "תֵּן לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וַאֲבָרֵר", אָמַר לִנְצִיג הַמֶּלֶךְ. הַלָּה פָּנָה לַמָּלוֹן, וְהַסּוֹחֵר מִהֵר אֶל הַמַּצִּיעַ, לְבָרֵר הַאִם הָאֶבֶן בִּרְשׁוּתוֹ. הַמַּצִּיעַ שָׂמַח לִרְאוֹתוֹ, וְשָׁמַע אֶת שְׁאֵלָתוֹ. אָה, הָאֶבֶן הַהִיא, בֶּאֱמֶת נְדִירָה בְּיָפְיָהּ. אֲבָל, אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. הוּא מְכָרָהּ לְסוֹחֵר פְּלוֹנִי וְהִיא בְּיָדוֹ. הִתְמַקֵּחַ וְהִתְמַקֵּחַ, הוֹרִיד מֵהַמְּחִיר, וְזָכָה בָּהּ. לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל? עֵינָיו חָשְׁכוּ. מִכָּל הַסּוֹחֲרִים, דַּוְקָא לִפְלוֹנִי! פְּלוֹנִי זֶה אֵינוֹ בֶּן אָדָם! פַּעַם עָמַד לַעֲשׂוֹת עֵסֶק מַכְנִיס, כְּמֻנָּח בְּכִיסוֹ הָיָה, וּבָא אוֹתוֹ סוֹחֵר, עָקַף אוֹתוֹ, גָּרַף אֶת הָרֶוַח. הוּא לֹא שָׁתַק לוֹ, אֶלָּא מָה?! פַּעַם אַחַר פַּעַם נָקַם אֶת נִקְמָתוֹ הַמְּתוּקָה. וְכָעֵת, הָאֶבֶן אֶצְלוֹ... טוֹב, שְׁתֵּי דְּרָכִים לְפָנָיו. יָכוֹל הוּא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְלִשְׁלֹחַ לְהוֹדִיעַ לִנְצִיג הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אֶת הָאֶבֶן. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עָשִׁיר הוּא דַּיּוֹ. לִבּוֹ עַל הַנָּצִיג שֶׁיַּחְזֹר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, וְעוֹד יוֹתֵר עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ. הַכֹּל מְדַבְּרִים בְּשִׁבְחוֹ, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ. וְזֶה יוֹמוֹ הַגָּדוֹל. מַעֲמַד הַהַכְתָּרָה בְּלִי כֶּתֶר, לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת. וְאִם הַחֹר בְּמֶרְכָּזוֹ, עוֹלֶה עַל הַדַּעַת עוֹד פָּחוֹת. לֹא, מַצְפּוּנוֹ אֵינוֹ מַרְשֶׁה זֹאת. גַּם הָרֶוַח שָׁקוּל, אֲבָל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הוּא הַשִּׁקּוּל הַמַּכְרִיעַ. כַּמָּה שֶׁקָּשֶׁה, עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְבֵית אוֹתוֹ סוֹחֵר. בְּאֵיזוֹ עוֹיְנוּת נִתְקַל. בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵשׁ מַשְׂטֵמָה. מַה לִּ'ידִידִי' בְּבֵיתִי. מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן. אָמַר: "שְׁמַע, אֵינִי מִתְכַּחֵשׁ לֶעָבָר, אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה הָיָה. שָׁמַעְתָּ שֶׁהַקֵּיסָר בַּמְּדִינָה הַהִיא נִפְטַר, וְעוֹמְדִים לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ תַּחְתָּיו?" "שָׁמַעְתִּי, וְלֹא עָנִיתָ עַל הַשְּׁאֵלָה". "מִיָּד. בְּמַעֲמַד הַהַכְתָּרָה יַעֲנֹד כֶּתֶר עַתִּיק, וַחֲסֵרָה בּוֹ אֶבֶן יְקָרָה. אֶבֶן זוֹ מְצוּיָה בִּרְשׁוּתְךָ. נְצִיגוֹ שׁוֹהֶה בְּבֵית מָלוֹן פְּלוֹנִי. מוּכָן הוּא לְשַׁלֵּם עָלֶיהָ כָּל מְחִיר סָבִיר. לְדַעְתִּי, פִּי שְׁלֹשָׁה מִמְּחִיר הַקְּנִיָּה. אִם תַּסְכִּים, אֲנִי מַצִּיעַ עִסְקָה: חֵצִי מֵהָרֶוַח לְךָ, וְחֶצְיוֹ לִי, וְנִשְׁכַּח מֵהֶעָבָר. אִם לֹא תַּסְכִּים, לֵךְ אֵלָיו לְבַדְּךָ וְקַח אֶת כָּל הָרֶוַח לְעַצְמְךָ, וּבִלְבַד שֶׁכֶּתֶר הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה מֻשְׁלָם". וְהוֹשִׁיט יָד. מַה דַּעְתְּךָ, הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ?! (וְהִגַּדְתָּ)