Otzarot-Article

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" (כה-לט) הַחַיִּים שׁוֹחֲקִים, לוֹחֲצִים, מְתַסְכְּלִים. הָאָדָם נִשְׁחָק בְּיֹקֶר הַחַיִּים וּקְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, וּמְבַקֵּשׁ פֻּרְקָן כְּדֵי לִפְרֹק אֶת מוּעֲקוֹתָיו. כְּבָר אָמְרוּ שֶׁדּוֹמֶה הוּא לְאוֹתוֹ רוֹכֵב אוֹפַנַּיִם: גַּבּוֹ כָּפוּף בִּפְנֵי הַמְמֻנִּים עָלָיו, וְהוּא דּוֹרֵס בְּכָל כֹּחוֹ עַל הַדַּוְשׁוֹת שֶׁמִּתַּחְתָּיו. אוּלַי יֵשׁ בְּכָךְ כְּדֵי לְהַסְבִּיר - אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא לְהַצַּדִּיק - אֶת קֹצֶר הָרוּחַ בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה. כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ סָפַג הַמְפַרְנֵס מַטָּח שֶׁל פְּקֻדּוֹת, הָיָה לְאַשְׁפָּתָם שֶׁל חִצֵּי מְרוֹרִים וְנֶאֱלַץ לְהַבְלִיג וְלִבְלֹעַ. הַתִּסְכּוּל גָּאָה וְתָפַח, וּבְהַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ, מָצָא לוֹ פֻּרְקָן.

זֶה מַסְבִּיר מְתִיחֻיּות וְקֹצֶר רוּחַ, אַף הֲטָחוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת, אֲוִירָה עֲכוּרָה, אַרְסִית וְהוֹרֶסֶת. וְכָךְ, מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהוּקְמוּ בְּתִקְוָה כֹּה רַבָּה, בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה, הוֹפְכוֹת לְקֵן שֶׁל מְרִירוּת וְטִינָה, לִמְגִנַּת לֵב כֻּלָּם. וְזֶה חֲבָל כָּל כָּךְ, נוֹרָא כָּל כָּךְ - וְאָסוּר כָּל כָּךְ! מְרֻחָק כָּל כָּךְ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, מִדַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, מִצִּוּוּיָהּ שֶׁל הַפָּרָשָׁה! כִּי לֹא רַק עַל הָאִשָּׁה אֵין לִפְרֹק תִּסְכּוּלִים, וְלֹא רַק עַל רֹאשׁ הַיְלָדִים הָרַכִּים. אֲפִלּוּ עַל עֶבֶד, כֵּן, עֶבֶד חֲסַר כֹּל, שֶׁנִּמְכַּר עֲבוּר פַּת לֶחֶם, עֶבֶד הַתָּלוּי בַּכֹּל בַּאֲדוֹנוֹ, גַּם בְּרִגְשׁוֹתָיו צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהִזָּהֵר. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר לְהַעֲבִידוֹ בְּפָרֶךְ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר לִרְדּוֹת בּוֹ, אַף אָסוּר לְהַטִּיל עָלָיו עֲבוֹדוֹת בְּזוּיוֹת, כְּגוֹן חֲלִיצַת מִנְעָלִים. אָסוּר אַף לְהַטִּיל עָלָיו עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא הֻרְגַּל בָּהּ. יוֹתֵר מִכָּךְ: חַיָּבִים לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ". מֵחוֹבָתֵנוּ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא כְּאָח וָרֵעַ!

וְנִזְכֹּר: הַמְדֻבָּר בְּעֶבֶד!

מֵהֵיכָן לוֹקְחִים הַנְהָגָה כָּזוֹ, יְכֹלֶת נַפְשִׁית לְהִתְיַחֲסוּת כָּזוֹ, שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ: "כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי, כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ"? הַמַּפְתֵּחַ לַתְּשׁוּבָה נָעוּץ בְּמִלָּה אַחַת בַּפָּרָשָׁה, בַּפָּסוּק "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ, לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד".

מִלַּת הַמַּפְתֵּחַ הִיא: "עִמָּךְ". הֲכֵיצַד?

בַּפָּסוּק "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ", כָּתַב רַשִּׁ"י: "הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עָנִי". אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה, תִּזְדָּרֵז לְהַלְווֹת לוֹ מָעוֹת וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה. אַף כָּאן, אַתָּה קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, שֶׁהִסְתַּבֵּךְ וְהִתְרוֹשֵׁשׁ, חֲשֹׁב נָא כִּי דָּבָר זֶה יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת לְךָ. הַעֲמֵד עַצְמְךָ בִּמְקוֹמוֹ, רְאֵה עַצְמְךָ בִּדְמוּתוֹ, חוּשׁ אֶת מִסְכֵּנוּתוֹ, אֶת תְּלוּתוֹ בְּךָ, אֶת יִחוּלוֹ אֵלֶיךָ, אֶת אָזְלַת יָדוֹ וְשִׁפְלוּת רוּחוֹ. אִם כֹּה תַּעֲשֶׂה - "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד"!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. שְׁנֵי גְּבִירִים הִשְׁתַּדְּכוּ, "עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן". בְּנוֹ הַמְצֻיָּן שֶׁל הָאֶחָד עִם בִּתּוֹ הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל הַשֵּׁנִי. נִדְבְּרוּ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יַשְׁלִישׁ סְכוּם נִכְבָּד לִנְדוּנְיָה שֶׁתְּבַסֵּס אֶת בְּנֵי הַזּוּג לְאֹרֶךְ יָמִים, מִלְּבַד הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וּקְנִיַּת דִּירָה בְּרֹחַב יָד. קָבְעוּ תַּאֲרִיךְ וּמְקוֹם חֲתֻנָּה, וְהִנֵּה נוֹדַע לַאֲבִי הַכַּלָּה שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי הִסְתַּבֵּךְ בַּעֲסָקִים כּוֹשְׁלִים וְצָבַר הֶפְסֵדִים שֶׁרוֹשְׁשׁוּהוּ כָּלִיל. בְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל מְעוֹנוֹ מִפְּנֵי הַנּוֹשִׁים, אֲבָל אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בְּהִתְחַיְּבֻיוֹתָיו. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מִקַּח טָעוּת הוּא. בָּטֵל מֵעִקָּרוֹ. אֲבָל אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ לְהָפֵר 'תְּנָאִים', לְבַטֵּל אֵרוּסִין. יֵשׁ לְהַשִּׂיג אֶת אִשּׁוּרוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אֵין בְּעָיָה, הָאִשּׁוּר יִנָּתֵן בְּקַלּוּת לְאוֹר הַנְּסִבּוֹת. קָם וְנָסַע אֶל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל. סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ וּבִקֵּשׁ אֶת הָאִשּׁוּר לְבַטֵּל אֶת הַתְּנָאִים.

וְאָכֵן, הַצַּדִּיק שָׁמַע וְהִזְדַּהָה עִמּוֹ: "טוֹב עָשִׂיתָ, שֶׁבָּאתָ לְסַפֵּר כָּל זֹאת! יֵשׁ לְךָ מַזָּל..."

שָׁמַע, וְזָרַח מֵאֹשֶׁר: "וּבְכֵן, רַבִּי, רַשַּׁאי אֲנִי לְבַטֵּל אֶת הַ'תְּנָאִים' שֶׁבֵּינֵינוּ?"

"לֹא הֵבַנְתָּ אוֹתִי", עָנָה הַצַּדִּיק, וְחָזַר עַל דְּבָרָיו: "טוֹב עָשִׂיתָ, שֶׁבָּאתָ לְסַפֵּר כָּל זֹאת, יֵשׁ לְךָ מַזָּל - תָּאֵר לְךָ שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי הָיָה עוֹמֵד כָּאן, בִּמְקוֹמְךָ, וּמְסַפֵּר כָּל זֹאת... עָלֶיךָ. אֵיךְ הָיִיתָ אַתָּה מַרְגִּישׁ, אִם בְּנוֹסָף לַאֲסוֹנְךָ עוֹד הָיוּ זוֹרִים מֶלַח עַל פְּצָעֶיךָ בְּבִטּוּל הָאֵרוּסִין?... יֵשׁ לְךָ מַזָּל שֶׁאַתָּה הַמְסַפֵּר, וְלֹא הוּא... שְׂמַח בְּמַזָּלְךָ, וְהִסְתַּפֵּק בּוֹ! עֲרֹךְ אֶת הַחֲתֻנָּה, וּמְחַל עַל חֶלְקוֹ"...

זֶה מַבַּט הַתּוֹרָה: "הֶעָנִי - עִמָּךְ", חֲשֹׁב שֶׁאַתָּה בִּמְקוֹמוֹ. "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ - עִמָּךְ", חֲשֹׁב שֶׁזֶּה הָיָה עָלוּל לִקְרוֹת לְךָ!

וְאִם נָכוֹן הַדָּבָר לְגַבֵּי עֶבֶד זָר, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל נִקְנָה כְּדֵי לְשָׁרֵת, לַעֲבֹד וְלַעֲמֹל, כַּמָּה נָכוֹן הוּא לְגַבֵּי חוּג בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הַנְּפָשׁוֹת הַקְּרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר לָאָדָם, הַיְקָרוֹת לוֹ בְּיוֹתֵר, הַחֲשׁוּבוֹת לוֹ בְּיוֹתֵר, הַנְּפָשׁוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ וּמְיַחֲלוֹת אֵלָיו! אִם לֹא יֶחְוֶה רַק אֶת תִּסְכּוּלָיו וּלְחָצָיו, אֶלָּא יַשְׂכִּיל לְהָבִין לְנַפְשָׁם וּלְרִגְשׁוֹתֵיהֶם, לְהִתְחַשֵּׁב וּלְהוֹקִיר - כַּמָּה נִפְלָאִים יִהְיוּ חַיָּיו, יַחַד עִם חַיֵּיהֶם, בְּצַוְתָּא וּבְהַרְמוֹנְיָה, בַּהֲבָנָה וּבְאַחְדוּת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שלח תשע"ה
	כַּמָּה מְרַגְּלִים הָיוּ?
	"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" (כה-לט) הַחַיִּים שׁוֹחֲקִים, לוֹחֲצִים, מְתַסְכְּלִים. הָאָדָם נִשְׁחָק בְּיֹקֶר הַחַיִּים וּקְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, וּמְבַקֵּשׁ פֻּרְקָן כְּדֵי לִפְרֹק אֶת מוּעֲקוֹתָיו. כְּבָר אָמְרוּ שֶׁדּוֹמֶה הוּא לְאוֹתוֹ רוֹכֵב אוֹפַנַּיִם: גַּבּוֹ כָּפוּף בִּפְנֵי הַמְמֻנִּים עָלָיו, וְהוּא דּוֹרֵס בְּכָל כֹּחוֹ עַל הַדַּוְשׁוֹת שֶׁמִּתַּחְתָּיו. אוּלַי יֵשׁ בְּכָךְ כְּדֵי לְהַסְבִּיר - אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא לְהַצַּדִּיק - אֶת קֹצֶר הָרוּחַ בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה. כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ סָפַג הַמְפַרְנֵס מַטָּח שֶׁל פְּקֻדּוֹת, הָיָה לְאַשְׁפָּתָם שֶׁל חִצֵּי מְרוֹרִים וְנֶאֱלַץ לְהַבְלִיג וְלִבְלֹעַ. הַתִּסְכּוּל גָּאָה וְתָפַח, וּבְהַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ, מָצָא לוֹ פֻּרְקָן. זֶה מַסְבִּיר מְתִיחֻיּות וְקֹצֶר רוּחַ, אַף הֲטָחוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת, אֲוִירָה עֲכוּרָה, אַרְסִית וְהוֹרֶסֶת. וְכָךְ, מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהוּקְמוּ בְּתִקְוָה כֹּה רַבָּה, בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה, הוֹפְכוֹת לְקֵן שֶׁל מְרִירוּת וְטִינָה, לִמְגִנַּת לֵב כֻּלָּם. וְזֶה חֲבָל כָּל כָּךְ, נוֹרָא כָּל כָּךְ - וְאָסוּר כָּל כָּךְ! מְרֻחָק כָּל כָּךְ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, מִדַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, מִצִּוּוּיָהּ שֶׁל הַפָּרָשָׁה! כִּי לֹא רַק עַל הָאִשָּׁה אֵין לִפְרֹק תִּסְכּוּלִים, וְלֹא רַק עַל רֹאשׁ הַיְלָדִים הָרַכִּים. אֲפִלּוּ עַל עֶבֶד, כֵּן, עֶבֶד חֲסַר כֹּל, שֶׁנִּמְכַּר עֲבוּר פַּת לֶחֶם, עֶבֶד הַתָּלוּי בַּכֹּל בַּאֲדוֹנוֹ, גַּם בְּרִגְשׁוֹתָיו צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהִזָּהֵר. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר לְהַעֲבִידוֹ בְּפָרֶךְ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר לִרְדּוֹת בּוֹ, אַף אָסוּר לְהַטִּיל עָלָיו עֲבוֹדוֹת בְּזוּיוֹת, כְּגוֹן חֲלִיצַת מִנְעָלִים. אָסוּר אַף לְהַטִּיל עָלָיו עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא הֻרְגַּל בָּהּ. יוֹתֵר מִכָּךְ: חַיָּבִים לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ". מֵחוֹבָתֵנוּ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא כְּאָח וָרֵעַ! וְנִזְכֹּר: הַמְדֻבָּר בְּעֶבֶד! מֵהֵיכָן לוֹקְחִים הַנְהָגָה כָּזוֹ, יְכֹלֶת נַפְשִׁית לְהִתְיַחֲסוּת כָּזוֹ, שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ: "כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי, כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ"? הַמַּפְתֵּחַ לַתְּשׁוּבָה נָעוּץ בְּמִלָּה אַחַת בַּפָּרָשָׁה, בַּפָּסוּק "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ, לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד". מִלַּת הַמַּפְתֵּחַ הִיא: "עִמָּךְ". הֲכֵיצַד? בַּפָּסוּק "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ", כָּתַב רַשִּׁ"י: "הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עָנִי". אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה, תִּזְדָּרֵז לְהַלְווֹת לוֹ מָעוֹת וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה. אַף כָּאן, אַתָּה קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, שֶׁהִסְתַּבֵּךְ וְהִתְרוֹשֵׁשׁ, חֲשֹׁב נָא כִּי דָּבָר זֶה יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת לְךָ. הַעֲמֵד עַצְמְךָ בִּמְקוֹמוֹ, רְאֵה עַצְמְךָ בִּדְמוּתוֹ, חוּשׁ אֶת מִסְכֵּנוּתוֹ, אֶת תְּלוּתוֹ בְּךָ, אֶת יִחוּלוֹ אֵלֶיךָ, אֶת אָזְלַת יָדוֹ וְשִׁפְלוּת רוּחוֹ. אִם כֹּה תַּעֲשֶׂה - "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד"! וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. שְׁנֵי גְּבִירִים הִשְׁתַּדְּכוּ, "עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן". בְּנוֹ הַמְצֻיָּן שֶׁל הָאֶחָד עִם בִּתּוֹ הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל הַשֵּׁנִי. נִדְבְּרוּ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יַשְׁלִישׁ סְכוּם נִכְבָּד לִנְדוּנְיָה שֶׁתְּבַסֵּס אֶת בְּנֵי הַזּוּג לְאֹרֶךְ יָמִים, מִלְּבַד הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וּקְנִיַּת דִּירָה בְּרֹחַב יָד. קָבְעוּ תַּאֲרִיךְ וּמְקוֹם חֲתֻנָּה, וְהִנֵּה נוֹדַע לַאֲבִי הַכַּלָּה שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי הִסְתַּבֵּךְ בַּעֲסָקִים כּוֹשְׁלִים וְצָבַר הֶפְסֵדִים שֶׁרוֹשְׁשׁוּהוּ כָּלִיל. בְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל מְעוֹנוֹ מִפְּנֵי הַנּוֹשִׁים, אֲבָל אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בְּהִתְחַיְּבֻיוֹתָיו. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מִקַּח טָעוּת הוּא. בָּטֵל מֵעִקָּרוֹ. אֲבָל אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ לְהָפֵר 'תְּנָאִים', לְבַטֵּל אֵרוּסִין. יֵשׁ לְהַשִּׂיג אֶת אִשּׁוּרוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אֵין בְּעָיָה, הָאִשּׁוּר יִנָּתֵן בְּקַלּוּת לְאוֹר הַנְּסִבּוֹת. קָם וְנָסַע אֶל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל. סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ וּבִקֵּשׁ אֶת הָאִשּׁוּר לְבַטֵּל אֶת הַתְּנָאִים. וְאָכֵן, הַצַּדִּיק שָׁמַע וְהִזְדַּהָה עִמּוֹ: "טוֹב עָשִׂיתָ, שֶׁבָּאתָ לְסַפֵּר כָּל זֹאת! יֵשׁ לְךָ מַזָּל..." שָׁמַע, וְזָרַח מֵאֹשֶׁר: "וּבְכֵן, רַבִּי, רַשַּׁאי אֲנִי לְבַטֵּל אֶת הַ'תְּנָאִים' שֶׁבֵּינֵינוּ?" "לֹא הֵבַנְתָּ אוֹתִי", עָנָה הַצַּדִּיק, וְחָזַר עַל דְּבָרָיו: "טוֹב עָשִׂיתָ, שֶׁבָּאתָ לְסַפֵּר כָּל זֹאת, יֵשׁ לְךָ מַזָּל - תָּאֵר לְךָ שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי הָיָה עוֹמֵד כָּאן, בִּמְקוֹמְךָ, וּמְסַפֵּר כָּל זֹאת... עָלֶיךָ. אֵיךְ הָיִיתָ אַתָּה מַרְגִּישׁ, אִם בְּנוֹסָף לַאֲסוֹנְךָ עוֹד הָיוּ זוֹרִים מֶלַח עַל פְּצָעֶיךָ בְּבִטּוּל הָאֵרוּסִין?... יֵשׁ לְךָ מַזָּל שֶׁאַתָּה הַמְסַפֵּר, וְלֹא הוּא... שְׂמַח בְּמַזָּלְךָ, וְהִסְתַּפֵּק בּוֹ! עֲרֹךְ אֶת הַחֲתֻנָּה, וּמְחַל עַל חֶלְקוֹ"... זֶה מַבַּט הַתּוֹרָה: "הֶעָנִי - עִמָּךְ", חֲשֹׁב שֶׁאַתָּה בִּמְקוֹמוֹ. "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ - עִמָּךְ", חֲשֹׁב שֶׁזֶּה הָיָה עָלוּל לִקְרוֹת לְךָ! וְאִם נָכוֹן הַדָּבָר לְגַבֵּי עֶבֶד זָר, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל נִקְנָה כְּדֵי לְשָׁרֵת, לַעֲבֹד וְלַעֲמֹל, כַּמָּה נָכוֹן הוּא לְגַבֵּי חוּג בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הַנְּפָשׁוֹת הַקְּרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר לָאָדָם, הַיְקָרוֹת לוֹ בְּיוֹתֵר, הַחֲשׁוּבוֹת לוֹ בְּיוֹתֵר, הַנְּפָשׁוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ וּמְיַחֲלוֹת אֵלָיו! אִם לֹא יֶחְוֶה רַק אֶת תִּסְכּוּלָיו וּלְחָצָיו, אֶלָּא יַשְׂכִּיל לְהָבִין לְנַפְשָׁם וּלְרִגְשׁוֹתֵיהֶם, לְהִתְחַשֵּׁב וּלְהוֹקִיר - כַּמָּה נִפְלָאִים יִהְיוּ חַיָּיו, יַחַד עִם חַיֵּיהֶם, בְּצַוְתָּא וּבְהַרְמוֹנְיָה, בַּהֲבָנָה וּבְאַחְדוּת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)