Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִכָּתֵב עָלָיו "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת וְחִבָּה, אֶלָּא "וַיִּקֶר", בְּמִקְרֶה וּבְאַקְרַאי. וּמִשֶּׁלֹּא נַעֲנָה, הִמְשִׁיךְ וּבִקֵּשׁ שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת יֻרְשֶׁה לְכָתְבוֹ בְּאָלֶף זְעִירָא (בַּעַל הַטּוּרִים). וּמַה מְלַמְּדֵנוּ. שֶׁלִּשְׁאֹף, יֵשׁ לִשְׁלֵמוּת, יֵשׁ לִרְצוֹת לְהַשִּׂיג הַכֹּל. אֲבָל אִם אֵין זֶה מִתְאַפְשֵׁר, לֹא נְוַתֵּר מִכֹּל וָכֹל, אֶלָּא נַשִּׂיג מַה שֶּׁבִּיכָלְתֵּנוּ וּבְאֶפְשָׁרוּתֵנוּ. וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר -

סוֹחֵר עָשִׁיר, גְּבִיר אַדִּיר, בָּא לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. בַּת מֻשְׁלֶמֶת לוֹ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ עֲבוּרָהּ אֶת בְּחִיר הַיְשִׁיבָה. מוּכָן הוּא לָתֵת דִּירָה מְרֹהֶטֶת וְלָשֵׂאת בְּכָל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה, לְהַקְצוֹת נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וּלְהַחְזִיק אֶת הַזּוּג עַל שֻׁלְחָנוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁהֶחָתָן יוּכַל לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ בִּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. שֶׁיִּתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה בְּאֵין מַפְרִיעַ.

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִמְלִיץ עַל בָּחוּר מִמְּצֻיָּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְהַשִּׁדּוּךְ קָם וְהָיָה. הַבָּחוּר עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּעִירוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן, וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ דָּבָר.

עֶשֶׂר שָׁנִים עָבְרוּ, וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִקְלַע לְאוֹתָהּ עִיר. עָבַר בָּרְחוֹב, וְהַבָּחוּר - עַתָּה הוּא בַּעַל בְּעַמָּיו - לִקְרָאתוֹ. אֵיזוֹ פְּגִישָׁה נִרְגֶּשֶׁת, בִּרְחוֹב הָעִיר: "הָרַב עוֹשֶׂה כָּאן לְצָרְכֵי הַיְשִׁיבָה?! אֵיפֹה אַכְסַנְיָתוֹ? לִפְנוֹת עֶרֶב אָסוּר לְשָׁם, וְאַעֲנִיק תְּרוּמָה הֲגוּנָה!" הִגִּיעַ, וְהַסְּכוּם בֶּאֱמֶת נִכְבָּד. בֵּרְכוֹ ה', וְהוּא מַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו.

סִפֵּר שֶׁחוֹתְנוֹ קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וְחָמֵשׁ שָׁנִים הִמְשִׁיךְ וְהִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה. בֵּינְתַיִם גָּדְלָה הַמִּשְׁפָּחָה, וְחוֹתְנוֹ הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ אֶת כַּסְפֵּי הַנְּדוּנְיָה וְהִכְנִיסוֹ בְּרָזֵי הַמִּסְחָר. בַּתְּחִלָּה חָשַׁב לִשְׁקֹד בֹּקֶר וָעֶרֶב עַל הַתּוֹרָה, וְלַעֲסֹק בְּמִסְחָר שָׁעָה קַלָּה. אֲבָל כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בְּמִסְחָר -

"נוּ", הִפְטִיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִתְגַּם חֲכָמִים: "וְלֹא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית?" (יְבָמוֹת טז-ז) -

"כְּלוֹמַר?" תָּהָה. לֹא הֵבִין לַכַּוָּנָה.

חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מִלְּכַתְּחִלָּה חָשַׁבְתָּ לִלְמֹד יוֹמָם וָלַיְלָה, וּלְהַקְדִּישׁ לְמִסְחָר שָׁעָה אַחַת. נִסְחַפְתָּ, וְאֵינִי דָּן אוֹתְךָ. אֲבָל תֵּן לַתּוֹרָה מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ לָתֵת לַמִּסְחָר. הַקְדֵּשׁ לָהּ לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת!"

אֵיךְ יָדַע שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה? אוֹ שֶׁהָיָה כָּאן גִּלּוּי "סוֹד ה' לִירֵאָיו" (תְּהִלִּים כה-יד), אוֹ - סָבִיר לְהָנִיחַ - שֶׁנִּכָּר עַל הָאָדָם אִם מַקְדִּישׁ הוּא עִתִּים לַתּוֹרָה...

הֵעֵז הַלָּה פָּנָיו: "בְּכָךְ שֶׁשָּׁקַעְתִּי בַּמִּסְחָר, אֲנִי הָאָשֵׁם. אֲבָל בְּמַה שֶּׁאֵינִי מַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲשֵׁמָה הַיְשִׁיבָה!"...

תָּמַהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לַהַאֲשָׁמָה: "בַּמֶּה אֲשֵׁמָה הִיא", שָׁאַל.

"אֹמַר לָרַב", הִסְבִּיר. "בַּיְשִׁיבָה שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי טְרוֹפּ זָצָ"ל בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, לָמַדְנוּ מִמֶּנּוּ לַחְתֹּר לַהֲבָנָה יְשָׁרָה, לֹא לְטַיֵּחַ וְלֹא לִלְמֹד בִּרְדִידוּת וּבְשִׁטְחִיּוּת. לְעַיֵּן, וּלְהַקְשׁוֹת, וְלַחְתֹּר לַהֲבָנַת הַיְסוֹדוֹת, וּלְהָאִיר אֶת הַסּוּגְיָא בְּאוֹר יְקָרוֹת - וּכְשֶׁהֻצְרַכְתִּי לְפַרְנֵס מִשְׁפַּחְתִּי, וַאֲנִי עָמֵל כָּל הַיּוֹם לְפַרְנָסָתִי, עוֹלֶה אֲנִי לִפְנוֹת עֶרֶב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמוֹצֵא אֶת הָרַב מוֹסֵר שִׁעוּר לְבַעֲלֵי בָּתִּים. בַּחֲצִי שָׁעָה, מְלַמֵּד עַמּוּד גְּמָרָא. וַאֲנִי מִתְפַּלֵּץ: עַל עַמּוּד זֶה יֵשׁ לַעֲמֹל שְׁבוּעַיִם וּשְׁלֹשָׁה! מִתְעַלֵּם מִכָּל הַקֻּשְׁיוֹת הַמִּתְבַּקְּשׁוֹת, אֵינוֹ מַזְכִּיר אֶת שִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וּרְאָיוֹתֵיהֶם, וְאֵילוּ דְּרָכִים סָלְלוּ בַּהֲבָנַת הַסּוּגְיָה. מְטַיֵּחַ, מוֹרֵחַ, אֵין הַגְדָּרָה אַחֶרֶת -

לִמּוּד כָּזֶה אֵינוֹ לִמּוּד עֲבוּרִי. בַּיְשִׁיבָה לִמְּדוּנִי, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא רְמִיָּה עַצְמִית, וְאֵיךְ אֶתֵּן לְכָךְ יָדִי?! לֹא! לִמּוּד בְּשִׁטְחִיּוּת אֵינוֹ לִמּוּד. וּבְעַמְקוּת, אֵין לִי פְּנַאי..."

"בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ", חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "הַרְשֵׁנִי לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר" -

"מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט, בַּעַל מְלָאכָה, שֶׁעָמַל בְּפָרֶךְ לְפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. כָּל הַשָּׁבוּעַ, בְּלֹא שְׁעַת הֲפוּגָה. וּבְשַׁבָּת, הִשְׁלִים אֶת כָּל שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַחֲסֵרוֹת. אֵיזוֹ הֲנָאָה הָיְתָה לוֹ אֵפוֹא בְּעוֹלָמוֹ? אָח, הֲנָאָה אַחַת שֶׁאֵין עֲרֹךְ לָהּ, כָּל הַשָּׁבוּעַ נָשָׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהָיָה שָׁם הַשְּׁוִיץ-בּוֹד, בִּיתַן הַזֵּעָה אֲפוּף אֵדִים, וּבוֹ יְצִיעִים יְצִיעִים. וְיוֹשְׁבִים, וְהַזֵּעָה נִגֶּרֶת פְּלָגִים פְּלָגִים, יוֹצֵאת מִכָּל הַנַּקְבּוּבִיּוֹת, וְהַחֹם הַמַּהְבִּיל מְמַלֵּא אֶת הָרֵאוֹת, וְהַגּוּף מִתְרַפֶּה, וְהַהַכָּרָה מִתְעַרְפֶּלֶת, כָּל הַדְּאָגוֹת נִשְׁכָּחוֹת. הַשַּׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וּמֶרְחַץ הַזֵּעָה פִּסְגַּת הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. יוֹצְאִים מִשָּׁם שְׁלוּקִים וְקוֹפְצִים לְמִקְוֶה קַר, אֵין מַה שֶּׁיִּשְׁוֶה לְזֶה! אַתָּה מֵבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֵּר?"

"כֵּן, וַדַּאי", אִשֵּׁר הַתַּלְמִיד. הִזְדַּהָה עִם כָּל מִלָּה.

הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּסִפּוּרוֹ: "יוֹם אֶחָד, בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתוֹ, לָקָה בְּלִבּוֹ. הִבְהִילוּהוּ לְבֵית הַחוֹלִים, וּבְעָמָל רַב יִצְּבוּ אֶת מַצָּבוֹ. הָרוֹפֵא תִּחְקֵר אוֹדוֹת הֶרְגֵּלָיו, מַאֲכָלָיו וְסֵדֶר יוֹמוֹ. אָסַר עָלָיו כָּל מַאֲמָץ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, וְשִׁנָּה לַחֲלוּטִין אֶת תַּפְרִיט מְזוֹנוֹ.

הִתְחַנֵּן: "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, דָּבָר אֶחָד - אַל תֶּאֱסֹר עָלַי אֶת מֶרְחַץ הָאֵדִים, הַתַּעֲנוּג הַיָּחִיד! מִלְבַדּוֹ, אֵין לִי הֲנָאָה בָּעוֹלָמִי!"

הָרוֹפֵא הִזְדַּעְזֵעַ: "אִם תָּעֵז לְהִכָּנֵס לְשָׁם, תֵּצֵא עַל אֲלוּנְקָה. זֶה מַתְכּוֹן בָּדוּק לְשָׁבָץ! אָסוּר בְּתַכְלִית הָאִסּוּר! סַכָּנַת חַיִּים וַדָּאִית!" נֶחָמָה אַחַת יֵשׁ: "מֵת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, סִימָן יָפֶה לוֹ" (כְּתֻבּוֹת קג:).

חָשְׁכוּ עֵינָיו, נִטַּל הֵימֶנּוּ טַעַם הַחַיִּים. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָלַךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִבִּיט בְּעֶרְגָּה עַל דֶּלֶת הַבִּיתָן. קִנֵּא בַּמְאֻשָּׁרִים הַפּוֹתְחִים אוֹתָהּ, וַעֲנַן אֵדִים לְבַנְבַּן מֵגִיחַ מִשָּׁם, קוֹרֵא וְקוֹרֵץ. שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם הֶחְזִיק מַעֲמָד, וּבַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי חָשׁ מְאוֹשָׁשׁ דַּיּוֹ. כְּבָר הִתְחַזֵּק וְהִתְרַפֵּא, וְכָעֵת תִּהְיֶה לוֹ שִׂמְחַת עוֹלָם. רַק לְדַקָּה, לִטְעֹם וְלוּ בִּמְעַט.

נִכְנַס, וְהָאֵדִים אָפְפוּ אוֹתוֹ. נְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה, רֵאוֹתָיו בָּעֲרוּ, רְאִיָּתוֹ הִתְעַרְפְּלָה וְרֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר. בִּרְכָּיו כָּשְׁלוּ, סוֹפוֹ הִגִּיעַ. הָרוֹפֵא הִזְהִיר, וְהָרוֹפֵא צָדַק.

בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו כָּשַׁל הַחוּצָה, חָשׁ שֶׁכָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה. עֵצָה אַחַת יֵשׁ, לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לַמִּקְוֶה הַקַּר. מָעַד לְכִוּוּנוֹ, וְהִנֵּה הוּא רֵיק. הַיּוֹם, דַּוְקָא הַיּוֹם, לֹא מִלְּאוּהוּ.

בִּרְכָּיו פַּקּוּ, וְהִתְעַלֵּף. הֵחֵלּוּ לִזְעֹק בְּבֶהָלָה: "הַצִּילוּ!", "מִישֶׁהוּ הִתְעַלֵּף!"

"מַיִם!" מִישֶׁהוּ רָץ אֶל הַכִּיּוֹר, מִלֵּא סֵפֶל מַיִם קָרִים, מִהֵר לְהַתִּיז עַל פָּנָיו -

בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הֵרִים יָדוֹ, לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ: "לֹא", גָּנַח. "צָרִיךְ אֲנִי לְמִקְוֵה הַמַּיִם הַקָּרִים, וְהוּא רֵיק..."

שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם. אִם הַמִּקְוֶה רֵיק, לְפָחוֹת תַּתִּיז סֵפֶל מַיִם קָרִים עַל פָּנֶיךָ. תִּתְאוֹשֵׁשׁ, וְלוּ בִּמְעַט!...

"כָּךְ" סִיֵּם הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אֶת סִפּוּרוֹ וְהֵפִיק אֶת לִקְחוֹ, "כָּךְ גַּם אַתָּה... 'אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה' (ב"ק יז.), וְאַתָּה רָגִיל לְמִקְוְאוֹת הַמַּיִם - מַה מִּקְוָאוֹת? מַעְיָנוֹת! נְחָלִים וּנְהָרוֹת, יַמִּים וְאוֹקְיָנוֹסִים - שֶׁל תּוֹרַת הַיְשִׁיבוֹת. לָלוּן בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, לְהִתְעַלּוֹת לַפְּסָגוֹת. וְאָכֵן, אֵין אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר.

אֲבָל כְּשֶׁאֵין, וְהַמִּקְוֶה יָבֵשׁ, הַזֵּה עַל עַצְמְךָ לְכָל הַפָּחוֹת סֵפֶל מַיִם, תִּצְטָרֵף לְשִׁעוּר תּוֹרָה!"...

כַּמָּה נָכוֹן, וְכַמָּה מְחַיֵּב! (וְהִגַּדְתָּ)

	בהעלותך תשע"ה
	בִּזְכוּת הַלְּבוּשׁ הַיְּהוּדִי
	"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִכָּתֵב עָלָיו "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת וְחִבָּה, אֶלָּא "וַיִּקֶר", בְּמִקְרֶה וּבְאַקְרַאי. וּמִשֶּׁלֹּא נַעֲנָה, הִמְשִׁיךְ וּבִקֵּשׁ שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת יֻרְשֶׁה לְכָתְבוֹ בְּאָלֶף זְעִירָא (בַּעַל הַטּוּרִים). וּמַה מְלַמְּדֵנוּ. שֶׁלִּשְׁאֹף, יֵשׁ לִשְׁלֵמוּת, יֵשׁ לִרְצוֹת לְהַשִּׂיג הַכֹּל. אֲבָל אִם אֵין זֶה מִתְאַפְשֵׁר, לֹא נְוַתֵּר מִכֹּל וָכֹל, אֶלָּא נַשִּׂיג מַה שֶּׁבִּיכָלְתֵּנוּ וּבְאֶפְשָׁרוּתֵנוּ. וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר - סוֹחֵר עָשִׁיר, גְּבִיר אַדִּיר, בָּא לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. בַּת מֻשְׁלֶמֶת לוֹ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ עֲבוּרָהּ אֶת בְּחִיר הַיְשִׁיבָה. מוּכָן הוּא לָתֵת דִּירָה מְרֹהֶטֶת וְלָשֵׂאת בְּכָל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה, לְהַקְצוֹת נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וּלְהַחְזִיק אֶת הַזּוּג עַל שֻׁלְחָנוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁהֶחָתָן יוּכַל לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ בִּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. שֶׁיִּתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה בְּאֵין מַפְרִיעַ. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִמְלִיץ עַל בָּחוּר מִמְּצֻיָּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְהַשִּׁדּוּךְ קָם וְהָיָה. הַבָּחוּר עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּעִירוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן, וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ דָּבָר. עֶשֶׂר שָׁנִים עָבְרוּ, וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִקְלַע לְאוֹתָהּ עִיר. עָבַר בָּרְחוֹב, וְהַבָּחוּר - עַתָּה הוּא בַּעַל בְּעַמָּיו - לִקְרָאתוֹ. אֵיזוֹ פְּגִישָׁה נִרְגֶּשֶׁת, בִּרְחוֹב הָעִיר: "הָרַב עוֹשֶׂה כָּאן לְצָרְכֵי הַיְשִׁיבָה?! אֵיפֹה אַכְסַנְיָתוֹ? לִפְנוֹת עֶרֶב אָסוּר לְשָׁם, וְאַעֲנִיק תְּרוּמָה הֲגוּנָה!" הִגִּיעַ, וְהַסְּכוּם בֶּאֱמֶת נִכְבָּד. בֵּרְכוֹ ה', וְהוּא מַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו. סִפֵּר שֶׁחוֹתְנוֹ קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וְחָמֵשׁ שָׁנִים הִמְשִׁיךְ וְהִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה. בֵּינְתַיִם גָּדְלָה הַמִּשְׁפָּחָה, וְחוֹתְנוֹ הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ אֶת כַּסְפֵּי הַנְּדוּנְיָה וְהִכְנִיסוֹ בְּרָזֵי הַמִּסְחָר. בַּתְּחִלָּה חָשַׁב לִשְׁקֹד בֹּקֶר וָעֶרֶב עַל הַתּוֹרָה, וְלַעֲסֹק בְּמִסְחָר שָׁעָה קַלָּה. אֲבָל כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בְּמִסְחָר - "נוּ", הִפְטִיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִתְגַּם חֲכָמִים: "וְלֹא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית?" (יְבָמוֹת טז-ז) - "כְּלוֹמַר?" תָּהָה. לֹא הֵבִין לַכַּוָּנָה. חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מִלְּכַתְּחִלָּה חָשַׁבְתָּ לִלְמֹד יוֹמָם וָלַיְלָה, וּלְהַקְדִּישׁ לְמִסְחָר שָׁעָה אַחַת. נִסְחַפְתָּ, וְאֵינִי דָּן אוֹתְךָ. אֲבָל תֵּן לַתּוֹרָה מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ לָתֵת לַמִּסְחָר. הַקְדֵּשׁ לָהּ לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת!" אֵיךְ יָדַע שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה? אוֹ שֶׁהָיָה כָּאן גִּלּוּי "סוֹד ה' לִירֵאָיו" (תְּהִלִּים כה-יד), אוֹ - סָבִיר לְהָנִיחַ - שֶׁנִּכָּר עַל הָאָדָם אִם מַקְדִּישׁ הוּא עִתִּים לַתּוֹרָה... הֵעֵז הַלָּה פָּנָיו: "בְּכָךְ שֶׁשָּׁקַעְתִּי בַּמִּסְחָר, אֲנִי הָאָשֵׁם. אֲבָל בְּמַה שֶּׁאֵינִי מַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲשֵׁמָה הַיְשִׁיבָה!"... תָּמַהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לַהַאֲשָׁמָה: "בַּמֶּה אֲשֵׁמָה הִיא", שָׁאַל. "אֹמַר לָרַב", הִסְבִּיר. "בַּיְשִׁיבָה שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי טְרוֹפּ זָצָ"ל בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, לָמַדְנוּ מִמֶּנּוּ לַחְתֹּר לַהֲבָנָה יְשָׁרָה, לֹא לְטַיֵּחַ וְלֹא לִלְמֹד בִּרְדִידוּת וּבְשִׁטְחִיּוּת. לְעַיֵּן, וּלְהַקְשׁוֹת, וְלַחְתֹּר לַהֲבָנַת הַיְסוֹדוֹת, וּלְהָאִיר אֶת הַסּוּגְיָא בְּאוֹר יְקָרוֹת - וּכְשֶׁהֻצְרַכְתִּי לְפַרְנֵס מִשְׁפַּחְתִּי, וַאֲנִי עָמֵל כָּל הַיּוֹם לְפַרְנָסָתִי, עוֹלֶה אֲנִי לִפְנוֹת עֶרֶב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמוֹצֵא אֶת הָרַב מוֹסֵר שִׁעוּר לְבַעֲלֵי בָּתִּים. בַּחֲצִי שָׁעָה, מְלַמֵּד עַמּוּד גְּמָרָא. וַאֲנִי מִתְפַּלֵּץ: עַל עַמּוּד זֶה יֵשׁ לַעֲמֹל שְׁבוּעַיִם וּשְׁלֹשָׁה! מִתְעַלֵּם מִכָּל הַקֻּשְׁיוֹת הַמִּתְבַּקְּשׁוֹת, אֵינוֹ מַזְכִּיר אֶת שִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וּרְאָיוֹתֵיהֶם, וְאֵילוּ דְּרָכִים סָלְלוּ בַּהֲבָנַת הַסּוּגְיָה. מְטַיֵּחַ, מוֹרֵחַ, אֵין הַגְדָּרָה אַחֶרֶת - לִמּוּד כָּזֶה אֵינוֹ לִמּוּד עֲבוּרִי. בַּיְשִׁיבָה לִמְּדוּנִי, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא רְמִיָּה עַצְמִית, וְאֵיךְ אֶתֵּן לְכָךְ יָדִי?! לֹא! לִמּוּד בְּשִׁטְחִיּוּת אֵינוֹ לִמּוּד. וּבְעַמְקוּת, אֵין לִי פְּנַאי..." "בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ", חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "הַרְשֵׁנִי לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר" - "מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט, בַּעַל מְלָאכָה, שֶׁעָמַל בְּפָרֶךְ לְפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. כָּל הַשָּׁבוּעַ, בְּלֹא שְׁעַת הֲפוּגָה. וּבְשַׁבָּת, הִשְׁלִים אֶת כָּל שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַחֲסֵרוֹת. אֵיזוֹ הֲנָאָה הָיְתָה לוֹ אֵפוֹא בְּעוֹלָמוֹ? אָח, הֲנָאָה אַחַת שֶׁאֵין עֲרֹךְ לָהּ, כָּל הַשָּׁבוּעַ נָשָׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהָיָה שָׁם הַשְּׁוִיץ-בּוֹד, בִּיתַן הַזֵּעָה אֲפוּף אֵדִים, וּבוֹ יְצִיעִים יְצִיעִים. וְיוֹשְׁבִים, וְהַזֵּעָה נִגֶּרֶת פְּלָגִים פְּלָגִים, יוֹצֵאת מִכָּל הַנַּקְבּוּבִיּוֹת, וְהַחֹם הַמַּהְבִּיל מְמַלֵּא אֶת הָרֵאוֹת, וְהַגּוּף מִתְרַפֶּה, וְהַהַכָּרָה מִתְעַרְפֶּלֶת, כָּל הַדְּאָגוֹת נִשְׁכָּחוֹת. הַשַּׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וּמֶרְחַץ הַזֵּעָה פִּסְגַּת הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. יוֹצְאִים מִשָּׁם שְׁלוּקִים וְקוֹפְצִים לְמִקְוֶה קַר, אֵין מַה שֶּׁיִּשְׁוֶה לְזֶה! אַתָּה מֵבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֵּר?" "כֵּן, וַדַּאי", אִשֵּׁר הַתַּלְמִיד. הִזְדַּהָה עִם כָּל מִלָּה. הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּסִפּוּרוֹ: "יוֹם אֶחָד, בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתוֹ, לָקָה בְּלִבּוֹ. הִבְהִילוּהוּ לְבֵית הַחוֹלִים, וּבְעָמָל רַב יִצְּבוּ אֶת מַצָּבוֹ. הָרוֹפֵא תִּחְקֵר אוֹדוֹת הֶרְגֵּלָיו, מַאֲכָלָיו וְסֵדֶר יוֹמוֹ. אָסַר עָלָיו כָּל מַאֲמָץ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, וְשִׁנָּה לַחֲלוּטִין אֶת תַּפְרִיט מְזוֹנוֹ. הִתְחַנֵּן: "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, דָּבָר אֶחָד - אַל תֶּאֱסֹר עָלַי אֶת מֶרְחַץ הָאֵדִים, הַתַּעֲנוּג הַיָּחִיד! מִלְבַדּוֹ, אֵין לִי הֲנָאָה בָּעוֹלָמִי!" הָרוֹפֵא הִזְדַּעְזֵעַ: "אִם תָּעֵז לְהִכָּנֵס לְשָׁם, תֵּצֵא עַל אֲלוּנְקָה. זֶה מַתְכּוֹן בָּדוּק לְשָׁבָץ! אָסוּר בְּתַכְלִית הָאִסּוּר! סַכָּנַת חַיִּים וַדָּאִית!" נֶחָמָה אַחַת יֵשׁ: "מֵת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, סִימָן יָפֶה לוֹ" (כְּתֻבּוֹת קג:). חָשְׁכוּ עֵינָיו, נִטַּל הֵימֶנּוּ טַעַם הַחַיִּים. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָלַךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִבִּיט בְּעֶרְגָּה עַל דֶּלֶת הַבִּיתָן. קִנֵּא בַּמְאֻשָּׁרִים הַפּוֹתְחִים אוֹתָהּ, וַעֲנַן אֵדִים לְבַנְבַּן מֵגִיחַ מִשָּׁם, קוֹרֵא וְקוֹרֵץ. שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם הֶחְזִיק מַעֲמָד, וּבַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי חָשׁ מְאוֹשָׁשׁ דַּיּוֹ. כְּבָר הִתְחַזֵּק וְהִתְרַפֵּא, וְכָעֵת תִּהְיֶה לוֹ שִׂמְחַת עוֹלָם. רַק לְדַקָּה, לִטְעֹם וְלוּ בִּמְעַט. נִכְנַס, וְהָאֵדִים אָפְפוּ אוֹתוֹ. נְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה, רֵאוֹתָיו בָּעֲרוּ, רְאִיָּתוֹ הִתְעַרְפְּלָה וְרֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר. בִּרְכָּיו כָּשְׁלוּ, סוֹפוֹ הִגִּיעַ. הָרוֹפֵא הִזְהִיר, וְהָרוֹפֵא צָדַק. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו כָּשַׁל הַחוּצָה, חָשׁ שֶׁכָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה. עֵצָה אַחַת יֵשׁ, לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לַמִּקְוֶה הַקַּר. מָעַד לְכִוּוּנוֹ, וְהִנֵּה הוּא רֵיק. הַיּוֹם, דַּוְקָא הַיּוֹם, לֹא מִלְּאוּהוּ. בִּרְכָּיו פַּקּוּ, וְהִתְעַלֵּף. הֵחֵלּוּ לִזְעֹק בְּבֶהָלָה: "הַצִּילוּ!", "מִישֶׁהוּ הִתְעַלֵּף!" "מַיִם!" מִישֶׁהוּ רָץ אֶל הַכִּיּוֹר, מִלֵּא סֵפֶל מַיִם קָרִים, מִהֵר לְהַתִּיז עַל פָּנָיו - בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הֵרִים יָדוֹ, לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ: "לֹא", גָּנַח. "צָרִיךְ אֲנִי לְמִקְוֵה הַמַּיִם הַקָּרִים, וְהוּא רֵיק..." שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם. אִם הַמִּקְוֶה רֵיק, לְפָחוֹת תַּתִּיז סֵפֶל מַיִם קָרִים עַל פָּנֶיךָ. תִּתְאוֹשֵׁשׁ, וְלוּ בִּמְעַט!... "כָּךְ" סִיֵּם הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אֶת סִפּוּרוֹ וְהֵפִיק אֶת לִקְחוֹ, "כָּךְ גַּם אַתָּה... 'אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה' (ב"ק יז.), וְאַתָּה רָגִיל לְמִקְוְאוֹת הַמַּיִם - מַה מִּקְוָאוֹת? מַעְיָנוֹת! נְחָלִים וּנְהָרוֹת, יַמִּים וְאוֹקְיָנוֹסִים - שֶׁל תּוֹרַת הַיְשִׁיבוֹת. לָלוּן בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, לְהִתְעַלּוֹת לַפְּסָגוֹת. וְאָכֵן, אֵין אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁאֵין, וְהַמִּקְוֶה יָבֵשׁ, הַזֵּה עַל עַצְמְךָ לְכָל הַפָּחוֹת סֵפֶל מַיִם, תִּצְטָרֵף לְשִׁעוּר תּוֹרָה!"... כַּמָּה נָכוֹן, וְכַמָּה מְחַיֵּב! (וְהִגַּדְתָּ)