Otzarot-Article

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַשְּׁאֵלָה יְדוּעָה: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם" וְאִלּוּ לֹא נִגְאַלְנוּ "מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם". פָּתַח בָּעַבְדוּת, וְסִיֵּם בַּשִּׁעְבּוּד. וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: הָעַבְדוּת כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ אֵינָהּ אָסוֹן, הֲלֹא כֻּלָּנוּ עוֹבְדִים, עֲמֵלִים, וּמְעַטִּים הָעַצְמָאִים. אֶלָּא מַאי, "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תְּהִלִּים קכח-ב), פֵּרֵשׁ הָרַבִּי מִקּוֹצְק זָצָ"ל: יְגִיעַ כַּפַּיִם, וְלֹא יְגִיעַ מֹחַ. הַיָּדַיִם מְשֻׁעְבָּדוֹת לַמַּעֲבִיד, אֲבָל הַמֹּחַ שַׁיָּךְ לַעֲבוֹדַת ה'! אֲבָל הַדָּבָר הַנּוֹרָא שֶׁקָּרָה לָנוּ, שֶׁ"מְּשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם". שֶׁשָּׁקַעְנוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, אָמַרְנוּ: נִהְיֶה כַּגּוֹיִים, חִקִּינוּ אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וְהֵלֶךְ מַחְשַׁבְתָּם, חָדַלְנוּ מִלִּהְיוֹת אֲנַחְנוּ!

וּבְכָךְ מִתְיַשֶּׁבֶת שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת: מַהוּ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם. וַהֲרֵי פַּרְעֹה אָבַד מִן הָעוֹלָם מִשֶּׁכְּבָר, וְגַם הַמִּצְרִים אֵינָם, כִּי בָּא סַנְחֵרִיב וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם (יָדַיִם ד-ד)!

אֲבָל הַשִּׁעְבּוּד לַזּוּלַת, הַהִתְבַּלְּטוּת וְהַחִקּוּי, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים! וְזוֹ גְּאֻלַת מִצְרַיִם, לָשׁוּב לְעַצְמוּתֵנוּ, לִמְקוֹרֵנוּ וְלִמְקוֹרִיּוּתֵנוּ. וְכֵיצַד? "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שְׁמוֹת ג-יב), כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה (אָבוֹת ו-ב)!

אֲבָל אָנוּ, הֲלֹא חַיִּים בַּחוּץ. נִגְרָרִים וְנִסְחָפִים, מֻשְׁפָּעִים וּמִתְפַּעֲלִים! כְּאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאָמַר: אֲנִי, כְּשֶׁלְּעַצְמִי, אֵינִי צָרִיךְ כְּלוּם. וְכִי מַה צָּרִיךְ אֲנִי, מִצִּדִּי יָכוֹל אֲנִי לָלֶכֶת לָבוּשׁ שַׂק. לְהִתְכַּסּוֹת בִּירִיעָה, לִלְבֹּשׁ קְרָעִים. אֲבָל מָה, בִּשְׁבִיל הַחֶבְרָה הוֹלֵךְ אֲנִי בְּצוּרָה מְהֻגֶּנֶת, קָנִיתִי חֲלִיפָה חֲדָשָׁה וּמְהֻדֶּרֶת -

וְאַף אֶחָד לֹא אָמַר לִי תּוֹדָה... כְּפוּיֵי טוֹבָה שֶׁכָּאֵלּוּ...

תִּשְׁאֲלוּ: מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ לַחַץ חֶבְרָתִי, אִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם -

רֵאשִׁית, מִי אָמַר. וְאִם הֲמוֹן אֲנָשִׁים הוֹדְפִים אֶל הַתְּהוֹם - הַאִם נִסְחָפִים עִמָּם, אוֹ שֶׁעוֹשִׂים כָּל מַאֲמָץ לְפַלֵּס דֶּרֶךְ מוּלָם וְנֶגְדָּם? וַהֲלֹא אֶחָד מִסִּימָנֵי הַדָּג הַטָּהוֹר, שֶׁהוּא שׂוֹחֶה גַּם נֶגֶד הַזֶּרֶם. דָּג מֵת, נִגְרָף עִם הַזֶּרֶם!

וְשֵׁנִית, נַזְכִּיר סִפּוּר -

מְסֻפָּר, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה עֶבֶד נֶאֱמָן שֶׁיָּצָא לַחָפְשִׁי. כְּאוֹת הוֹקָרָה, לִמְּדוֹ שְׁלֹמֹה אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, אַךְ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה: שֶׁיִּנְצֹר זֹאת לְעַצְמוֹ. בַּיּוֹם שֶׁיְּסַפֵּר, יָמוּת!

שָׁב הַלָּה לִכְפָרוֹ, לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. הָיוּ לוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה. בְּנִפְרָד, כַּמּוּבָן. זֶה אוֹ זֶה. הַחֲמוֹר הָיָה חוֹלֶה, לֹא אָכַל מֵחֹסֶר תֵּאָבוֹן. רָתַם אֶת הַשּׁוֹר לַמַּחֲרֵשָׁה. עָבַד בּוֹ כָּל הַיּוֹם, וְהֶחְזִירוֹ אֶל הָרֶפֶת. שְׁמָעוֹ גּוֹנֵחַ מִכְּאֵב הָעֲבוֹדָה. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: "מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי! אֲנִי מְזַגֵּג עֵינַיִם וְנִמְנָע מֵאֹכֶל לְשָׁעָה, בַּעַל הַבַּיִת סָבוּר שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי. כָּךְ זוֹכֶה אֲנִי בְּיוֹם שֶׁל מְנוּחָה וּבַטָּלָה!"

שָׁמַע אֶת עָרְמַת הַחֲמוֹר וְצָחַק צְחוֹק גָּדוֹל.

תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ: "עַל מָה הַצְּחוֹק?"

נִזְכַּר בְּאַזְהָרַת שְׁלֹמֹה, שֶׁיָּמוּת אִם יְסַפֵּר שֶׁמֵּבִין הוּא שְׂפַת הַבְּהֵמוֹת. הִתְחַמֵּק מִתְּשׁוּבָה, וְלֹא לָחֲצָה.

לְמָחֳרָת הִגִּיעַ לְהַמְשִׁיךְ בָּעֲבוֹדָה, וְרָאָה שֶׁהַשּׁוֹר מְזַגֵּג עֵינַיִם וְשׁוֹבֵת רָעָב. צָחַק מִקֶּרֶב לֵב, וְאִשְׁתּוֹ שָׁבָה וְתָמְהָה: "צְחוֹק זֶה, לָמָּה?"

הִפְטִיר מַשֶּׁהוּ וְהֵסִיט אֶת הַנּוֹשֵׂא.

רָתַם אֶת הַחֲמוֹר לַמַּחֲרֵשָׁה וְעָבַד בּוֹ כָּל הַיּוֹם. כְּשֶׁהֶחְזִירוֹ, פָּחַד הַחֲמוֹר שֶׁהַשּׁוֹר עָלָה עַל הַגַּל, וּמֵעַתָּה יַטִּיל עָלָיו אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה. אָמַר לוֹ: "הֲשָׁמַעְתָּ? בַּעַל הַבַּיִת אָמַר לְאִשְׁתּוֹ הַמִּתְלַוָּה אֵלָיו: מֵילָא הַחֲמוֹר, אִם חוֹלֶה הוּא לִפְרָקִים מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אִם הַשּׁוֹר יַמְשִׁיךְ לַחֲלוֹת, נְמַהֵר לְשָׁחֳטוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתְפַּגֵּר לָנוּ..."

אֵין מַה לּוֹמַר, מֹחַ פּוֹרֶה לוֹ, וְהָאִישׁ צָחַק וְצָחַק לַהַמְצָאָה.

הַפַּעַם לֹא וִתְּרָה אִשְׁתּוֹ: "מַה מַּצְחִיק שָׁם, בָּרֶפֶת! חַיָּב אַתָּה לְגַלּוֹת!"

נִרְעַשׁ, הִתְגּוֹנֵן: אֵינוֹ יָכוֹל, אִם יְגַלֶּה - יָמוּת!

"לֹא אִכְפַּת לִי", זָעֲקָה, "אַל תַּסְתִּיר דָּבָר מִפָּנַי! 'לֹא יַסְתִּירוּ וְלֹא יַעֲלִימוּ', עָלֶיךָ לְגַלּוֹת, לְסַפֵּר הַכֹּל!"

"טוֹב, טוֹב", נִכְנַע, "אֲבָל הֲנִיחִינִי וְאֶכְתֹּב צַוָּאָה!"

"כִּרְצוֹנְךָ, אֲנִי מַמְתִּינָה!"

מְדֻכְדָּךְ הָלַךְ לְחַדְרוֹ, וְהַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן מִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרָיו, חָשׁ בָּאָסוֹן הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. בְּהִתְקָרְבָם לְפֶתַח הַבַּיִת, רָאָה הַכֶּלֶב אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַזָּחוּחַ, צַוָּארוֹ מוּרָם וְכַרְבָּלְתּוֹ זְקוּפָה. "הֲלֹא תֵּבוֹשׁ", גָּעַר בּוֹ הַכֶּלֶב. "אֲדוֹנֵנוּ עוֹמֵד לָמוּת וְאַתָּה מְנֻפָּח מֵחֲשִׁיבוּת!"

צָחַק הַתַּרְנְגוֹל: "אִם הוּא טִפֵּשׁ, חַיָּב אֲנִי לָשֵׂאת בְּצָרָתוֹ? עֶשְׂרִים נָשִׁים לִי, וְכֻלָּן כְּנוּעוֹת וְצַיְתָנִיּוֹת! יִטֹּל מַקֵּל וְיָנִיף, וְיַעֲמִידֶהָ בִּמְקוֹמָהּ!"

אוֹרוּ עֵינֵי הָאִישׁ: כֹּה צוֹדֵק הוּא! עַל מַה הוֹלֵךְ הוּא לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ - עַל לַהֲגָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ?!

מִיָּד פָּנָה וְאָמַר בְּנֶחֱרָצוּת: "אֶצְחַק כִּרְצוֹנִי, וְאֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מִלָּה!" נֶחְפְּזָה לוֹמַר: "לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר! עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ!"...

מוּבָן שֶׁזֶּה מָשָׁל. שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ חָלִילָה אַחֶרֶת. אֵינוֹ מוּסָב עַל הָאִשָּׁה. מָשָׁל הוּא עַל כֹּחַ הַסְּבִיבָה וְהַחֶבְרָה, עַל הַשְׁפָּעַת הָאָפְנָה וְסַחַף הֶהָמוֹן.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחוּשָׁם אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּנִסְיוֹן גְּנֵבָה. אָמַר לוֹ הַלּוֹכֵד בְּחֻמְרָה: "תְּפֹס חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ!"

תָּפַס.

אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי קָשַׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ לַגָּדֵר, וְהָלַךְ לְהַזְעִיק אֶת הַשּׁוֹטֵר. וְהַחוּשָׁם הַזֶּה עוֹמֵד, כִּי הַחֶבֶל קָשׁוּר לַגָּדֵר -

אֱמֶת, אַךְ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁמֹט אֶת הַקָּצֶה שֶׁבְּיָדְךָ, וּבְרַח!

הִמָּלֵט, וְהַצֵּל אֶת נַפְשְׁךָ! (וְהִגַּדְתָּ)

	נשא תשע"ה
	אֵיזֶהוּ חָכָם - הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד
	דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַשְּׁאֵלָה יְדוּעָה: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם" וְאִלּוּ לֹא נִגְאַלְנוּ "מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם". פָּתַח בָּעַבְדוּת, וְסִיֵּם בַּשִּׁעְבּוּד. וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: הָעַבְדוּת כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ אֵינָהּ אָסוֹן, הֲלֹא כֻּלָּנוּ עוֹבְדִים, עֲמֵלִים, וּמְעַטִּים הָעַצְמָאִים. אֶלָּא מַאי, "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תְּהִלִּים קכח-ב), פֵּרֵשׁ הָרַבִּי מִקּוֹצְק זָצָ"ל: יְגִיעַ כַּפַּיִם, וְלֹא יְגִיעַ מֹחַ. הַיָּדַיִם מְשֻׁעְבָּדוֹת לַמַּעֲבִיד, אֲבָל הַמֹּחַ שַׁיָּךְ לַעֲבוֹדַת ה'! אֲבָל הַדָּבָר הַנּוֹרָא שֶׁקָּרָה לָנוּ, שֶׁ"מְּשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם". שֶׁשָּׁקַעְנוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, אָמַרְנוּ: נִהְיֶה כַּגּוֹיִים, חִקִּינוּ אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וְהֵלֶךְ מַחְשַׁבְתָּם, חָדַלְנוּ מִלִּהְיוֹת אֲנַחְנוּ! וּבְכָךְ מִתְיַשֶּׁבֶת שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת: מַהוּ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם. וַהֲרֵי פַּרְעֹה אָבַד מִן הָעוֹלָם מִשֶּׁכְּבָר, וְגַם הַמִּצְרִים אֵינָם, כִּי בָּא סַנְחֵרִיב וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם (יָדַיִם ד-ד)! אֲבָל הַשִּׁעְבּוּד לַזּוּלַת, הַהִתְבַּלְּטוּת וְהַחִקּוּי, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים! וְזוֹ גְּאֻלַת מִצְרַיִם, לָשׁוּב לְעַצְמוּתֵנוּ, לִמְקוֹרֵנוּ וְלִמְקוֹרִיּוּתֵנוּ. וְכֵיצַד? "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שְׁמוֹת ג-יב), כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה (אָבוֹת ו-ב)! אֲבָל אָנוּ, הֲלֹא חַיִּים בַּחוּץ. נִגְרָרִים וְנִסְחָפִים, מֻשְׁפָּעִים וּמִתְפַּעֲלִים! כְּאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאָמַר: אֲנִי, כְּשֶׁלְּעַצְמִי, אֵינִי צָרִיךְ כְּלוּם. וְכִי מַה צָּרִיךְ אֲנִי, מִצִּדִּי יָכוֹל אֲנִי לָלֶכֶת לָבוּשׁ שַׂק. לְהִתְכַּסּוֹת בִּירִיעָה, לִלְבֹּשׁ קְרָעִים. אֲבָל מָה, בִּשְׁבִיל הַחֶבְרָה הוֹלֵךְ אֲנִי בְּצוּרָה מְהֻגֶּנֶת, קָנִיתִי חֲלִיפָה חֲדָשָׁה וּמְהֻדֶּרֶת - וְאַף אֶחָד לֹא אָמַר לִי תּוֹדָה... כְּפוּיֵי טוֹבָה שֶׁכָּאֵלּוּ... תִּשְׁאֲלוּ: מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ לַחַץ חֶבְרָתִי, אִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם - רֵאשִׁית, מִי אָמַר. וְאִם הֲמוֹן אֲנָשִׁים הוֹדְפִים אֶל הַתְּהוֹם - הַאִם נִסְחָפִים עִמָּם, אוֹ שֶׁעוֹשִׂים כָּל מַאֲמָץ לְפַלֵּס דֶּרֶךְ מוּלָם וְנֶגְדָּם? וַהֲלֹא אֶחָד מִסִּימָנֵי הַדָּג הַטָּהוֹר, שֶׁהוּא שׂוֹחֶה גַּם נֶגֶד הַזֶּרֶם. דָּג מֵת, נִגְרָף עִם הַזֶּרֶם! וְשֵׁנִית, נַזְכִּיר סִפּוּר - מְסֻפָּר, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה עֶבֶד נֶאֱמָן שֶׁיָּצָא לַחָפְשִׁי. כְּאוֹת הוֹקָרָה, לִמְּדוֹ שְׁלֹמֹה אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, אַךְ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה: שֶׁיִּנְצֹר זֹאת לְעַצְמוֹ. בַּיּוֹם שֶׁיְּסַפֵּר, יָמוּת! שָׁב הַלָּה לִכְפָרוֹ, לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. הָיוּ לוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה. בְּנִפְרָד, כַּמּוּבָן. זֶה אוֹ זֶה. הַחֲמוֹר הָיָה חוֹלֶה, לֹא אָכַל מֵחֹסֶר תֵּאָבוֹן. רָתַם אֶת הַשּׁוֹר לַמַּחֲרֵשָׁה. עָבַד בּוֹ כָּל הַיּוֹם, וְהֶחְזִירוֹ אֶל הָרֶפֶת. שְׁמָעוֹ גּוֹנֵחַ מִכְּאֵב הָעֲבוֹדָה. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: "מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי! אֲנִי מְזַגֵּג עֵינַיִם וְנִמְנָע מֵאֹכֶל לְשָׁעָה, בַּעַל הַבַּיִת סָבוּר שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי. כָּךְ זוֹכֶה אֲנִי בְּיוֹם שֶׁל מְנוּחָה וּבַטָּלָה!" שָׁמַע אֶת עָרְמַת הַחֲמוֹר וְצָחַק צְחוֹק גָּדוֹל. תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ: "עַל מָה הַצְּחוֹק?" נִזְכַּר בְּאַזְהָרַת שְׁלֹמֹה, שֶׁיָּמוּת אִם יְסַפֵּר שֶׁמֵּבִין הוּא שְׂפַת הַבְּהֵמוֹת. הִתְחַמֵּק מִתְּשׁוּבָה, וְלֹא לָחֲצָה. לְמָחֳרָת הִגִּיעַ לְהַמְשִׁיךְ בָּעֲבוֹדָה, וְרָאָה שֶׁהַשּׁוֹר מְזַגֵּג עֵינַיִם וְשׁוֹבֵת רָעָב. צָחַק מִקֶּרֶב לֵב, וְאִשְׁתּוֹ שָׁבָה וְתָמְהָה: "צְחוֹק זֶה, לָמָּה?" הִפְטִיר מַשֶּׁהוּ וְהֵסִיט אֶת הַנּוֹשֵׂא. רָתַם אֶת הַחֲמוֹר לַמַּחֲרֵשָׁה וְעָבַד בּוֹ כָּל הַיּוֹם. כְּשֶׁהֶחְזִירוֹ, פָּחַד הַחֲמוֹר שֶׁהַשּׁוֹר עָלָה עַל הַגַּל, וּמֵעַתָּה יַטִּיל עָלָיו אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה. אָמַר לוֹ: "הֲשָׁמַעְתָּ? בַּעַל הַבַּיִת אָמַר לְאִשְׁתּוֹ הַמִּתְלַוָּה אֵלָיו: מֵילָא הַחֲמוֹר, אִם חוֹלֶה הוּא לִפְרָקִים מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אִם הַשּׁוֹר יַמְשִׁיךְ לַחֲלוֹת, נְמַהֵר לְשָׁחֳטוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתְפַּגֵּר לָנוּ..." אֵין מַה לּוֹמַר, מֹחַ פּוֹרֶה לוֹ, וְהָאִישׁ צָחַק וְצָחַק לַהַמְצָאָה. הַפַּעַם לֹא וִתְּרָה אִשְׁתּוֹ: "מַה מַּצְחִיק שָׁם, בָּרֶפֶת! חַיָּב אַתָּה לְגַלּוֹת!" נִרְעַשׁ, הִתְגּוֹנֵן: אֵינוֹ יָכוֹל, אִם יְגַלֶּה - יָמוּת! "לֹא אִכְפַּת לִי", זָעֲקָה, "אַל תַּסְתִּיר דָּבָר מִפָּנַי! 'לֹא יַסְתִּירוּ וְלֹא יַעֲלִימוּ', עָלֶיךָ לְגַלּוֹת, לְסַפֵּר הַכֹּל!" "טוֹב, טוֹב", נִכְנַע, "אֲבָל הֲנִיחִינִי וְאֶכְתֹּב צַוָּאָה!" "כִּרְצוֹנְךָ, אֲנִי מַמְתִּינָה!" מְדֻכְדָּךְ הָלַךְ לְחַדְרוֹ, וְהַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן מִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרָיו, חָשׁ בָּאָסוֹן הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. בְּהִתְקָרְבָם לְפֶתַח הַבַּיִת, רָאָה הַכֶּלֶב אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַזָּחוּחַ, צַוָּארוֹ מוּרָם וְכַרְבָּלְתּוֹ זְקוּפָה. "הֲלֹא תֵּבוֹשׁ", גָּעַר בּוֹ הַכֶּלֶב. "אֲדוֹנֵנוּ עוֹמֵד לָמוּת וְאַתָּה מְנֻפָּח מֵחֲשִׁיבוּת!" צָחַק הַתַּרְנְגוֹל: "אִם הוּא טִפֵּשׁ, חַיָּב אֲנִי לָשֵׂאת בְּצָרָתוֹ? עֶשְׂרִים נָשִׁים לִי, וְכֻלָּן כְּנוּעוֹת וְצַיְתָנִיּוֹת! יִטֹּל מַקֵּל וְיָנִיף, וְיַעֲמִידֶהָ בִּמְקוֹמָהּ!" אוֹרוּ עֵינֵי הָאִישׁ: כֹּה צוֹדֵק הוּא! עַל מַה הוֹלֵךְ הוּא לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ - עַל לַהֲגָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ?! מִיָּד פָּנָה וְאָמַר בְּנֶחֱרָצוּת: "אֶצְחַק כִּרְצוֹנִי, וְאֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מִלָּה!" נֶחְפְּזָה לוֹמַר: "לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר! עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ!"... מוּבָן שֶׁזֶּה מָשָׁל. שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ חָלִילָה אַחֶרֶת. אֵינוֹ מוּסָב עַל הָאִשָּׁה. מָשָׁל הוּא עַל כֹּחַ הַסְּבִיבָה וְהַחֶבְרָה, עַל הַשְׁפָּעַת הָאָפְנָה וְסַחַף הֶהָמוֹן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחוּשָׁם אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּנִסְיוֹן גְּנֵבָה. אָמַר לוֹ הַלּוֹכֵד בְּחֻמְרָה: "תְּפֹס חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ!" תָּפַס. אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי קָשַׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ לַגָּדֵר, וְהָלַךְ לְהַזְעִיק אֶת הַשּׁוֹטֵר. וְהַחוּשָׁם הַזֶּה עוֹמֵד, כִּי הַחֶבֶל קָשׁוּר לַגָּדֵר - אֱמֶת, אַךְ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁמֹט אֶת הַקָּצֶה שֶׁבְּיָדְךָ, וּבְרַח! הִמָּלֵט, וְהַצֵּל אֶת נַפְשְׁךָ! (וְהִגַּדְתָּ)