Otzarot-Article

"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (א-יג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עַל הַפָּסוּק "וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם", כָּתַב רַשִּׁ"י: שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם, שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמֵאֵיזֶה שֵׁבֶט הוּא וְאִם הָגוּן הוּא, אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִים בּוֹ, שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ. לָכֵן נֶאֱמַר "וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם".

וְקָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שְׁמוֹת יח-כא). וְכָתַב רַשִּׁ"י: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה" בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וְכָתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְבוּאָה, מַחֲזֶה וְחָזוֹן, אוֹ הַכַּוָּנָה בְּהַכָּרַת פָּנִים מִכֹּחַ חָכְמַת הַפַּרְצוּף, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ וּבָקִי בָּהּ בִּהְיוֹתוֹ שָׁלֵם שֶׁבַּשְּׁלֵמִים גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים וַחֲכַם הָרָזִים, וְכֵן פֵּרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב ע-א) שֶׁהַשְּׁכִינָה לִמְּדָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חָכְמַת הַפַּרְצוּף. וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא עָמַד מֹשֶׁה עַל טִיבָם, וּבִקֵּשׁ שֶׁהַשְּׁבָטִים יַמְלִיצוּ עַל מָעָמְדֵיהֶם.

אֶת הַתְּשׁוּבָה הִשְׁמִיעָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ, בְּאָמְרוֹ: "שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא". וּבֵאוּרוֹ, יִצְחָק אָבִינוּ וַדַּאי נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֵיךְ טָעָה בְּעֵשָׂו הָרָשָׁע. אֶלָּא שֶׁעֵשָׂו בָּא לְפָנָיו "בִּבְגָדָיו הַחֲמוּדוֹת", כְּלוֹמַר הִסְתִּיר מַהוּתוֹ וּבָא בִּכְפִיפוּת לֵב וְשִׁבְרוֹן נֶפֶשׁ. כִּי בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי אָבִיו הִכִּיר שֶׁכָּאן הָאֱמֶת וְזוֹ הַדֶּרֶךְ, וְזוּלָתָהּ הֶבֶל וְשָׁוְא נִתְעֶה.

כָּמוֹנוּ אָנוּ, בְּעָמְדֵנוּ לִפְנֵי גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. כָּמוֹנוּ אָנוּ, בְּהִתְחַזּוּתֵנוּ לְמַלְאָכִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

וְלֹא, אֵין זוֹ הִתְחַזּוּת, אֵינֶנּוּ "כְּגוֹנְבֵי דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה" חָלִילָה. בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְבָנִים אָנוּ וְזַכִּים -

לְשָׁעָה...

עַד הֵיכָן? עַד שֶׁאָמְרוּ (תַּנְחוּמָא צו-ב) שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מִתְעַטֵּף עֵשָׂו בְּטַלִּיתוֹ כְּזָקֵן וּבָא וְיוֹשֵׁב אֵצֶל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (עוֹבַדְיָה א-ד): "וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'".

אֵיךְ יוּכַל לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל מַלְאֲכֵי מָרוֹם, שׁוֹמְרֵי גַּן הָעֵדֶן, בִּפְשִׁיטַת טְלָפָיו עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ יַכִּיר בּוֹ וְיֹאמַר: "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עוֹבַדְיָה א-ו). כִּי זֶה עִנְיַן "מִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ"! לְכַסּוֹת עַל הַמּוּמִים הַפְּנִימִיִּים, וּלְהַסְתִּירָם אֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּמְבִינֵי חָכְמַת הַפַּרְצוּף!

זֶה הָיָה חֲשַׁשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁמָּא יִתְחַזּוּ בְּפָנָיו וְיִגְנְבוּ דַּעְתּוֹ - "אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ", אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ". פָּנָה אֶל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בְּלִי אַדַּרְתּוֹ, בְּלִי טַלִּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא!

וַאֲסַפֵּר -

פַּעַם נִקְרֵאתִי אֶל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" מִגּוּר זָצָ"ל, שֶׁהִטִּיל עָלַי אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת, וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִשְׁאֹל אוֹדוֹת פְּלוֹנִי מֵחֲסִידָיו. בֵּרְרוּ עָלָיו בְּעִנְיַן שִׁדּוּךְ.

"מָה רְצוֹנְךָ לָדַעַת", שָׁאַל הָרַבִּי.

"אוֹדוֹת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם", אָמַרְתִּי.

הִפְטִיר: "מִנַּיִן לִי לָדַעַת? -

אוֹדוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם יוֹדְעִים שְׁנַיִם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִשְׁתּוֹ!"

וַאֲנִי יָכוֹל לִמְסֹר אִמְרָה שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵחוֹתְנִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁעָמַד אֵיתָן בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים. לֹא קִבַּלְתִּי דִּירָה וְגַם לֹא נְדוּנְיָה, חוּץ מֵהָאִמְרָה הַזּוֹ.

בִּזְמִירוֹת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל לְשַׁבָּת, אוֹמְרִים: "רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵי לְעֵלָּא מִן דַּרְגֵיהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵיהּ דַּהֲוַת פְּרִישָׁא". וְהַיְנוּ שֶׁאִם אָדָם מַרְבֶּה וּמוֹתִיר וּמִתְגַּדֵּל יוֹתֵר מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, יָכוֹל הוּא לְהַסְתִּיר זֹאת עַד חֲתֻנָּתוֹ. כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בַּת זוּגוֹ, כְּבָר תְּפָרֵשׁ וּתְגַלֶּה!...

וְיָדוּעַ -

לַגָּאוֹן הַ"חַוַּת דַּעַת" מִלִּיסָא זָצָ"ל הָיְתָה אִשָּׁה רָעָה מִמָּוֶת, בִּקֵּשׁ לְגָרְשָׁהּ וְלֹא הִסְכִּימָה. נוֹדַע הַדָּבָר לְרֵעוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זָצָ"ל, וְנָסַע לְלִיסָא. הִתְחַנֵּן לִפְנֵי אוֹתָהּ מִרְשַׁעַת שֶׁתַּסְכִּים לְקַבֵּל גֵּט פִּטּוּרִין מִבַּעְלָהּ. נִרְעֲשָׁה וְאָמְרָה: "חָלִילָה וְחַס! הֲיוֹדֵעַ מַר אֵיזֶה צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב הוּא, אֵיזֶה יְרֵא שָׁמַיִם וִירֵא חֵטְא?! -

מִמֶּנּוּ אֶתְגָּרֵשׁ?!" (וְהִגַּדְתָּ)

	שבועות תשע"ה
	חַג קַבָּלַת הַתּוֹרָה
	"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (א-יג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עַל הַפָּסוּק "וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם", כָּתַב רַשִּׁ"י: שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם, שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמֵאֵיזֶה שֵׁבֶט הוּא וְאִם הָגוּן הוּא, אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִים בּוֹ, שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ. לָכֵן נֶאֱמַר "וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם". וְקָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שְׁמוֹת יח-כא). וְכָתַב רַשִּׁ"י: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה" בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וְכָתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְבוּאָה, מַחֲזֶה וְחָזוֹן, אוֹ הַכַּוָּנָה בְּהַכָּרַת פָּנִים מִכֹּחַ חָכְמַת הַפַּרְצוּף, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ וּבָקִי בָּהּ בִּהְיוֹתוֹ שָׁלֵם שֶׁבַּשְּׁלֵמִים גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים וַחֲכַם הָרָזִים, וְכֵן פֵּרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב ע-א) שֶׁהַשְּׁכִינָה לִמְּדָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חָכְמַת הַפַּרְצוּף. וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא עָמַד מֹשֶׁה עַל טִיבָם, וּבִקֵּשׁ שֶׁהַשְּׁבָטִים יַמְלִיצוּ עַל מָעָמְדֵיהֶם. אֶת הַתְּשׁוּבָה הִשְׁמִיעָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ, בְּאָמְרוֹ: "שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא". וּבֵאוּרוֹ, יִצְחָק אָבִינוּ וַדַּאי נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֵיךְ טָעָה בְּעֵשָׂו הָרָשָׁע. אֶלָּא שֶׁעֵשָׂו בָּא לְפָנָיו "בִּבְגָדָיו הַחֲמוּדוֹת", כְּלוֹמַר הִסְתִּיר מַהוּתוֹ וּבָא בִּכְפִיפוּת לֵב וְשִׁבְרוֹן נֶפֶשׁ. כִּי בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי אָבִיו הִכִּיר שֶׁכָּאן הָאֱמֶת וְזוֹ הַדֶּרֶךְ, וְזוּלָתָהּ הֶבֶל וְשָׁוְא נִתְעֶה. כָּמוֹנוּ אָנוּ, בְּעָמְדֵנוּ לִפְנֵי גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. כָּמוֹנוּ אָנוּ, בְּהִתְחַזּוּתֵנוּ לְמַלְאָכִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְלֹא, אֵין זוֹ הִתְחַזּוּת, אֵינֶנּוּ "כְּגוֹנְבֵי דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה" חָלִילָה. בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְבָנִים אָנוּ וְזַכִּים - לְשָׁעָה... עַד הֵיכָן? עַד שֶׁאָמְרוּ (תַּנְחוּמָא צו-ב) שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מִתְעַטֵּף עֵשָׂו בְּטַלִּיתוֹ כְּזָקֵן וּבָא וְיוֹשֵׁב אֵצֶל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (עוֹבַדְיָה א-ד): "וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'". אֵיךְ יוּכַל לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל מַלְאֲכֵי מָרוֹם, שׁוֹמְרֵי גַּן הָעֵדֶן, בִּפְשִׁיטַת טְלָפָיו עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ יַכִּיר בּוֹ וְיֹאמַר: "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עוֹבַדְיָה א-ו). כִּי זֶה עִנְיַן "מִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ"! לְכַסּוֹת עַל הַמּוּמִים הַפְּנִימִיִּים, וּלְהַסְתִּירָם אֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּמְבִינֵי חָכְמַת הַפַּרְצוּף! זֶה הָיָה חֲשַׁשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁמָּא יִתְחַזּוּ בְּפָנָיו וְיִגְנְבוּ דַּעְתּוֹ - "אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ", אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ". פָּנָה אֶל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בְּלִי אַדַּרְתּוֹ, בְּלִי טַלִּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא! וַאֲסַפֵּר - פַּעַם נִקְרֵאתִי אֶל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" מִגּוּר זָצָ"ל, שֶׁהִטִּיל עָלַי אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת, וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִשְׁאֹל אוֹדוֹת פְּלוֹנִי מֵחֲסִידָיו. בֵּרְרוּ עָלָיו בְּעִנְיַן שִׁדּוּךְ. "מָה רְצוֹנְךָ לָדַעַת", שָׁאַל הָרַבִּי. "אוֹדוֹת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם", אָמַרְתִּי. הִפְטִיר: "מִנַּיִן לִי לָדַעַת? - אוֹדוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם יוֹדְעִים שְׁנַיִם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִשְׁתּוֹ!" וַאֲנִי יָכוֹל לִמְסֹר אִמְרָה שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵחוֹתְנִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁעָמַד אֵיתָן בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים. לֹא קִבַּלְתִּי דִּירָה וְגַם לֹא נְדוּנְיָה, חוּץ מֵהָאִמְרָה הַזּוֹ. בִּזְמִירוֹת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל לְשַׁבָּת, אוֹמְרִים: "רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵי לְעֵלָּא מִן דַּרְגֵיהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵיהּ דַּהֲוַת פְּרִישָׁא". וְהַיְנוּ שֶׁאִם אָדָם מַרְבֶּה וּמוֹתִיר וּמִתְגַּדֵּל יוֹתֵר מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, יָכוֹל הוּא לְהַסְתִּיר זֹאת עַד חֲתֻנָּתוֹ. כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בַּת זוּגוֹ, כְּבָר תְּפָרֵשׁ וּתְגַלֶּה!... וְיָדוּעַ - לַגָּאוֹן הַ"חַוַּת דַּעַת" מִלִּיסָא זָצָ"ל הָיְתָה אִשָּׁה רָעָה מִמָּוֶת, בִּקֵּשׁ לְגָרְשָׁהּ וְלֹא הִסְכִּימָה. נוֹדַע הַדָּבָר לְרֵעוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זָצָ"ל, וְנָסַע לְלִיסָא. הִתְחַנֵּן לִפְנֵי אוֹתָהּ מִרְשַׁעַת שֶׁתַּסְכִּים לְקַבֵּל גֵּט פִּטּוּרִין מִבַּעְלָהּ. נִרְעֲשָׁה וְאָמְרָה: "חָלִילָה וְחַס! הֲיוֹדֵעַ מַר אֵיזֶה צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב הוּא, אֵיזֶה יְרֵא שָׁמַיִם וִירֵא חֵטְא?! - מִמֶּנּוּ אֶתְגָּרֵשׁ?!" (וְהִגַּדְתָּ)