Otzarot-Article

"וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם" (כו-מא) בְּסוֹף הַתּוֹכֵחָה נֶאֱמַר: "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם". וְכָתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי: מִכָּאן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁהַיִּסּוּרִים מְכַפְּרִים כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִים. כְּתִיב הָכָא: "וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם", וּכְתִיב בַּקָּרְבָּנוֹת: "וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו" (וַיִּקְרָא א-ד), וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בְּמָמוֹן וְיִסּוּרִים בַּגּוּף.

סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כְּשֶׁשָּׁהִיתִי בְּבֵית הַחוֹלִים, הִגִּיעַ אֵלַי רוֹפֵא. מֻטְרָד הָיָה בַּעֲלִיל, בִּקֵּשׁ לְהִוָּעֵץ. סִפֵּר, שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה יָמִים שָׁהָה בַּמַּחְלָקָה חוֹלֶה אָנוּשׁ, שֶׁהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים. גּוּפוֹ הָיָה אָכוּל, הַמַּחֲלָה הַמַּמְאִירָה עָשְׂתָה בּוֹ שַׁמּוֹת. נֶאֱנַח וְנֶאֱנַק, וְלֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה. הַמָּוֶת הָיָה גּוֹאֵל אוֹתוֹ מִיִּסּוּרָיו, אֶלָּא שֶׁהַמַּכְשִׁירִים הַשּׁוֹנִים הֶחְזִיקוּ אוֹתוֹ בַּחַיִּים. בְּבִקּוּר הָרוֹפְאִים הָאַחֲרוֹן הֻחְלַט שֶׁאֵין עוֹד טַעַם בְּהַאֲרָכַת חַיָּיו. הָרוֹפֵא הַבָּכִיר הוֹרָה לוֹ, לָרוֹפֵא שֶׁסִּפֵּר לִי זֹאת, לְהוֹצִיא אֶת הַתֶּקַע. נֻתַּק מֵהַמַּכְשִׁירִים וְהֵחֵל לְפַרְכֵּס, וְכַעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בָּא הַקֵּץ לְסִבְלוֹ.

אֶמֶשׁ, סִפֵּר, הִתְגַּלָּה אֵלָיו הַחוֹלֶה בַּחֲלוֹם: "מֶה עָשִׂיתָ לִי", קָבַל.

"גָּאַלְתִּי אוֹתְךָ מִיִּסּוּרֶיךָ", עֲנָהוּ.

"לָמָּה?!" הִתְמַרְמֵר הַחוֹלֶה. "נִשְׁמָתִי עָלְתָה לַמָּרוֹם, וְהוֹדִיעוּנִי שֶׁנִּקְצְבוּ לִי עוֹד אַרְבָּעָה יְמֵי הִתְיַסְּרוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְמָרֵק אֶת כָּל עֲווֹנוֹתַי. אִלּוּ הָיִיתִי מַשְׁלִימָם, הָיִיתִי עוֹלֶה הַיְשֵׁר לְגַן הָעֵדֶן, זַךְ וְנָקִי. וְעַכְשָׁו, שֶׁקִּפַּדְתָּ חַיַּי בְּטֶרֶם עֵת, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֵאָלֵץ לִסְבֹּל בַּגֵּיהִנֹּם!

מֶה עָשִׂיתָ? לָמָּה עָשִׂיתָ?!"

וְהָרוֹפֵא הַנִּסְעָר בָּא לִשְׁמֹעַ: זֶה בֶּאֱמֶת כָּךְ?! מָה הַהֶבְדֵּל אִם הוּא סוֹבֵל כָּאן אוֹ סוֹבֵל שָׁם?

אָמַרְתִּי לוֹ: "וַדַּאי! הָעוֹלָם הַזֶּה קָרוּי בְּשֵׁם "עוֹלַם הַצִּמְצוּם". כָּל מִצְוָה קְטַנָּה כָּאן, פּוֹעֶלֶת גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וַעֲבֵרָה קְטַנָּה כָּאן, מַחְשִׁיכָה עוֹלָמוֹת. כָּךְ גַּם יִסּוּרִים קְטַנִּים כָּאן, חוֹסְכִים מַשֶּׁהוּ מֵהַגֵּיהִנֹּם, שֶׁהַרַּמְבַּ"ן כּוֹתֵב (בְּהַקְדָּמַת פֵּרוּשׁוֹ לְאִיּוֹב) שֶׁשָּׁעָה בּוֹ נוֹרָאָה יוֹתֵר מֵחַיִּים שֶׁל יִסּוּרֵי אִיּוֹב. מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלֶם אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט, שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לֶאֱכֹל עוֹלָמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַפִּית לִפְתָּן!

וַאֲסַפֵּר לְךָ -

הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל יָשַׁב עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "דְּעוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" אוֹדוֹת הַיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַגֵּיהִנּוֹם, הַכֹּל אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. לֹא כְּדֵי לְיָרֵא וְלֹא כְּדֵי לְהַפְחִיד. אַדְּרַבָּה, זֶה גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר, אֵשׁ וְגָפְרִית!"

הַדְּבָרִים הִרְעִידוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַחַד הַתַּלְמִידִים חָלָה מֵרֹב פַּחַד וּבְעָתָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לַגָּאוֹן מִוִּילְנָה, וְאָמַר: "נֵלֵךְ אֵלָיו, וּנְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִקּוּר חוֹלִים".

הִתְלַוּוּ אֵלָיו, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁיַּרְגִּיעוֹ וְיֹאמַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לָקַחַת כָּל כָּךְ לַלֵּב אֶת הַדְּבָרִים, זֶה לֹא נוֹרָא כָּל כָּךְ.

בָּאוּ, וְהַתַּלְמִיד הִתְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת רַבּוֹ.

אָמַר לוֹ הַגָּאוֹן: "דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה רַק אֶפֶס קָצֵהוּ, אֵין לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לְהַשִּׂיג יִסּוּרֵי הַגֵּיהִנּוֹם לַאֲמִתָּם!

אֲבָל שָׁכַחְתִּי לְהוֹסִיף פְּרָט אֶחָד -

שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה חוֹסְכִים יִסּוּרִים שֶׁמִּתְיַסְּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה!" -

וְזֶה מַה שֶּׁאוֹתוֹ נִפְטָר בָּא לְהוֹדִיעַ לְךָ!"

נִרְעַשׁ הָרוֹפֵא, וְשָׁאַל: "אָז מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?!"

אָמַרְתִּי לוֹ: "תִּשְׁמַע, הַנִּפְטָר הַזֶּה יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת מִשֶּׁלּוֹ.. הוּא עוֹמֵד לְהִשָּׁלַח אֶל הַגֵּיהִנּוֹם, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת אֶלָּא לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהִתְאוֹנֵן בְּפָנֶיךָ?!

וְצָרִיךְ לְשֵׁם כָּךְ אִשּׁוּר מִמָּרוֹם, מַדּוּעַ הִרְשׁוּהוּ?

יֵשׁ לְכָךְ רַק סִבָּה אַחַת -

הוֹאִיל וְאַתָּה אָשֵׁם בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִשְׁלִים קִצְבַּת יִסּוּרָיו וְאֵינוֹ עוֹלֶה מִיָּד לְגַן הָעֵדֶן, הִתְגַּלָּה אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת וְתַכְנִיסוֹ לְגן הָעֵדֶן!"

"כֵּיצַד?" תָּמַהּ.

"בְּכָךְ שֶׁתַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וּמִצְווֹתֶיךָ יִזָּקְפוּ גַּם לִזְכוּתוֹ!!"

חָקַר: "וְעַד שֶׁאֲקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁיְּזַכּוּהוּ?"

אָמַרְתִּי: "לְכָךְ אֵינְךָ צָרִיךְ לִדְאֹג. זֶה רַשִּׁ"י מְפֹרָשׁ: בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוֹרָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ יִקְּחוּ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח וּבְיוֹם י"ד יַקְרִיבוּהוּ, וְנֶאֱמַר: 'וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה' (שְׁמוֹת יב-כח). וְכִי כְּבָר עָשׂוּ? אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ!" -

וְהָרוֹפֵא שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה! (וְהִגַּדְתָּ)

	במדבר תשע"ה
	שְׁמִירָה מִמָּרוֹם
	"וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם" (כו-מא) בְּסוֹף הַתּוֹכֵחָה נֶאֱמַר: "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם". וְכָתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי: מִכָּאן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁהַיִּסּוּרִים מְכַפְּרִים כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִים. כְּתִיב הָכָא: "וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם", וּכְתִיב בַּקָּרְבָּנוֹת: "וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו" (וַיִּקְרָא א-ד), וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בְּמָמוֹן וְיִסּוּרִים בַּגּוּף. סִפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כְּשֶׁשָּׁהִיתִי בְּבֵית הַחוֹלִים, הִגִּיעַ אֵלַי רוֹפֵא. מֻטְרָד הָיָה בַּעֲלִיל, בִּקֵּשׁ לְהִוָּעֵץ. סִפֵּר, שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה יָמִים שָׁהָה בַּמַּחְלָקָה חוֹלֶה אָנוּשׁ, שֶׁהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים. גּוּפוֹ הָיָה אָכוּל, הַמַּחֲלָה הַמַּמְאִירָה עָשְׂתָה בּוֹ שַׁמּוֹת. נֶאֱנַח וְנֶאֱנַק, וְלֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה. הַמָּוֶת הָיָה גּוֹאֵל אוֹתוֹ מִיִּסּוּרָיו, אֶלָּא שֶׁהַמַּכְשִׁירִים הַשּׁוֹנִים הֶחְזִיקוּ אוֹתוֹ בַּחַיִּים. בְּבִקּוּר הָרוֹפְאִים הָאַחֲרוֹן הֻחְלַט שֶׁאֵין עוֹד טַעַם בְּהַאֲרָכַת חַיָּיו. הָרוֹפֵא הַבָּכִיר הוֹרָה לוֹ, לָרוֹפֵא שֶׁסִּפֵּר לִי זֹאת, לְהוֹצִיא אֶת הַתֶּקַע. נֻתַּק מֵהַמַּכְשִׁירִים וְהֵחֵל לְפַרְכֵּס, וְכַעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בָּא הַקֵּץ לְסִבְלוֹ. אֶמֶשׁ, סִפֵּר, הִתְגַּלָּה אֵלָיו הַחוֹלֶה בַּחֲלוֹם: "מֶה עָשִׂיתָ לִי", קָבַל. "גָּאַלְתִּי אוֹתְךָ מִיִּסּוּרֶיךָ", עֲנָהוּ. "לָמָּה?!" הִתְמַרְמֵר הַחוֹלֶה. "נִשְׁמָתִי עָלְתָה לַמָּרוֹם, וְהוֹדִיעוּנִי שֶׁנִּקְצְבוּ לִי עוֹד אַרְבָּעָה יְמֵי הִתְיַסְּרוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְמָרֵק אֶת כָּל עֲווֹנוֹתַי. אִלּוּ הָיִיתִי מַשְׁלִימָם, הָיִיתִי עוֹלֶה הַיְשֵׁר לְגַן הָעֵדֶן, זַךְ וְנָקִי. וְעַכְשָׁו, שֶׁקִּפַּדְתָּ חַיַּי בְּטֶרֶם עֵת, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֵאָלֵץ לִסְבֹּל בַּגֵּיהִנֹּם! מֶה עָשִׂיתָ? לָמָּה עָשִׂיתָ?!" וְהָרוֹפֵא הַנִּסְעָר בָּא לִשְׁמֹעַ: זֶה בֶּאֱמֶת כָּךְ?! מָה הַהֶבְדֵּל אִם הוּא סוֹבֵל כָּאן אוֹ סוֹבֵל שָׁם? אָמַרְתִּי לוֹ: "וַדַּאי! הָעוֹלָם הַזֶּה קָרוּי בְּשֵׁם "עוֹלַם הַצִּמְצוּם". כָּל מִצְוָה קְטַנָּה כָּאן, פּוֹעֶלֶת גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וַעֲבֵרָה קְטַנָּה כָּאן, מַחְשִׁיכָה עוֹלָמוֹת. כָּךְ גַּם יִסּוּרִים קְטַנִּים כָּאן, חוֹסְכִים מַשֶּׁהוּ מֵהַגֵּיהִנֹּם, שֶׁהַרַּמְבַּ"ן כּוֹתֵב (בְּהַקְדָּמַת פֵּרוּשׁוֹ לְאִיּוֹב) שֶׁשָּׁעָה בּוֹ נוֹרָאָה יוֹתֵר מֵחַיִּים שֶׁל יִסּוּרֵי אִיּוֹב. מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלֶם אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט, שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לֶאֱכֹל עוֹלָמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַפִּית לִפְתָּן! וַאֲסַפֵּר לְךָ - הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל יָשַׁב עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "דְּעוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" אוֹדוֹת הַיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַגֵּיהִנּוֹם, הַכֹּל אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. לֹא כְּדֵי לְיָרֵא וְלֹא כְּדֵי לְהַפְחִיד. אַדְּרַבָּה, זֶה גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר, אֵשׁ וְגָפְרִית!" הַדְּבָרִים הִרְעִידוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַחַד הַתַּלְמִידִים חָלָה מֵרֹב פַּחַד וּבְעָתָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לַגָּאוֹן מִוִּילְנָה, וְאָמַר: "נֵלֵךְ אֵלָיו, וּנְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִקּוּר חוֹלִים". הִתְלַוּוּ אֵלָיו, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁיַּרְגִּיעוֹ וְיֹאמַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לָקַחַת כָּל כָּךְ לַלֵּב אֶת הַדְּבָרִים, זֶה לֹא נוֹרָא כָּל כָּךְ. בָּאוּ, וְהַתַּלְמִיד הִתְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת רַבּוֹ. אָמַר לוֹ הַגָּאוֹן: "דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה רַק אֶפֶס קָצֵהוּ, אֵין לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לְהַשִּׂיג יִסּוּרֵי הַגֵּיהִנּוֹם לַאֲמִתָּם! אֲבָל שָׁכַחְתִּי לְהוֹסִיף פְּרָט אֶחָד - שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה חוֹסְכִים יִסּוּרִים שֶׁמִּתְיַסְּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה!" - וְזֶה מַה שֶּׁאוֹתוֹ נִפְטָר בָּא לְהוֹדִיעַ לְךָ!" נִרְעַשׁ הָרוֹפֵא, וְשָׁאַל: "אָז מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?!" אָמַרְתִּי לוֹ: "תִּשְׁמַע, הַנִּפְטָר הַזֶּה יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת מִשֶּׁלּוֹ.. הוּא עוֹמֵד לְהִשָּׁלַח אֶל הַגֵּיהִנּוֹם, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת אֶלָּא לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהִתְאוֹנֵן בְּפָנֶיךָ?! וְצָרִיךְ לְשֵׁם כָּךְ אִשּׁוּר מִמָּרוֹם, מַדּוּעַ הִרְשׁוּהוּ? יֵשׁ לְכָךְ רַק סִבָּה אַחַת - הוֹאִיל וְאַתָּה אָשֵׁם בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִשְׁלִים קִצְבַּת יִסּוּרָיו וְאֵינוֹ עוֹלֶה מִיָּד לְגַן הָעֵדֶן, הִתְגַּלָּה אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת וְתַכְנִיסוֹ לְגן הָעֵדֶן!" "כֵּיצַד?" תָּמַהּ. "בְּכָךְ שֶׁתַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וּמִצְווֹתֶיךָ יִזָּקְפוּ גַּם לִזְכוּתוֹ!!" חָקַר: "וְעַד שֶׁאֲקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁיְּזַכּוּהוּ?" אָמַרְתִּי: "לְכָךְ אֵינְךָ צָרִיךְ לִדְאֹג. זֶה רַשִּׁ"י מְפֹרָשׁ: בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוֹרָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ יִקְּחוּ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח וּבְיוֹם י"ד יַקְרִיבוּהוּ, וְנֶאֱמַר: 'וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה' (שְׁמוֹת יב-כח). וְכִי כְּבָר עָשׂוּ? אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ!" - וְהָרוֹפֵא שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה! (וְהִגַּדְתָּ)