Otzarot-Article

"אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (כה-יד) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: לִכְאוֹרָה, יְכוֹלִים אָנוּ לִהְיוֹת רְגוּעִים. לֹא שֶׁאָנוּ 'טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת', רָחוֹק מִכָּךְ. וּמִכָּל עֲבֵרָה, נִבְרָא מְקַטְרֵג (אָבוֹת ד-יא) וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: "הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי" (יְשַׁעְיָה א-טז), הַיְנוּ אֶת הַמְקַטְרְגִים הַמְיַצְּגִים אֶת רֹעַ מַעֲלָלֵינוּ (מַהֲרַ"ם שִׁיף, סוֹף חֻלִּין). אֲבָל, כְּבָר אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל, שֶׁעַד שֶׁאֵינָם פּוֹתְחִים פִּיהֶם לְקַטְרֵג, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ הֲטָבָתוֹ מֵאִתָּנוּ. וְהֵם, שׁוֹתְקִים. עַד שֶׁהַמְחַבֵּל הַנִּבְרָא מֵעֲבֵרַת הַגֵּזֶל וְהוֹנָאָה פּוֹתֵחַ בְּקִטְרוּג, וְכֻלָּם פּוֹצְחִים בְּקִטְרוּגָם אַחֲרָיו. וּכְמַאֲמָרָם: "סְאָה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם? זֶה הַגֵּזֶל. וְאִם כָּךְ, רְגוּעִים אָנוּ. מַה לָּנוּ וּלְגֵזֶל וְהוֹנָאָה.

וּבְדִיּוּק עַל כָּךְ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נֶאֱמַר, שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא (אָבוֹת ב-ה). הַבּוּר, שַׁאֲנָן. אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְתוֹצְאוֹתֶיהָ. וְכִי עָלֵינוּ אֵין תְּבִיעוֹת גֵּזֶל?!

וְהַכַּוָּנָה, לְמַאֲמַר הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁמִּי שֶׁנָּתַן לוֹ חֲבֵרוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ, נִקְרָא גַּזְלָן. שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ג-יד): "גְּזֵלַת הֶעָנִי, בְּבָתֵּיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהַכָּתוּב מַקְשֶׁה, שֶׁהֶעָנִי אֵין לוֹ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִגְזֹל מִמֶּנּוּ. וְעַל כָּרְחֲךָ, זוֹ הַהִתְעַלְּמוּת מֵאֲמִירַת הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. [אוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ "הֶעָנִי", מִלְּשׁוֹן עֲנִיָּה (שִׁטָּה מְקֻבֶּצֶת)].

עָבַר אָדָם וְאָמַר לְךָ שָׁלוֹם, וְלֹא הִשְׁגַּחְתָּ בּוֹ, הִתְעַלַּמְתָּ מִמֶּנּוּ, וּכְבָר גֵּזֶל בְּיָדְךָ. נִבְרָא מְחַבֵּל שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת כָּל שְׁאָר הַמְקַטְרְגִים לִתְבֹּעַ דִּין, חָלִילָה!

בְּמִצְוַת הָרוֹפְאִים, הֻצְרַךְ הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְטַיֵּל מְעַט בְּכָל יוֹם. פַּעַם סָבַל מִכְּאֵב עֵינַיִם וְהֵסִיר אֶת מִשְׁקָפָיו. כְּשֶׁיָּצָא לְטַיֵּל שָׁב וְהִרְכִּיבָם. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ: בַּסֵּפֶר עִיֵּן בְּלִי הַמִּשְׁקָפַיִם, וְלַטִּיּוּל הוּא מַרְכִּיבָן?

הִסְבִּיר: "אוּלַי מִישֶׁהוּ יֹאמַר לִי שָׁלוֹם וּבְקֹצֶר רְאִיָּתִי לֹא אַבְחִין בּוֹ, וְנִמְצֵאתִי גּוֹזְלוֹ!"

וּפַעַם הָלַךְ בִּרְחוֹב רַשִּׁ"י, וְיַלְדָּה קְטַנָּה שִׂחֲקָה בִּדְלִי בְּחוֹל. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ צָעֲקָה: "שָׁלוֹם!"

עָצַר וְהֵשִׁיב לָהּ בְּנֹעַם: "שָׁלוֹם!"

הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְצָעֲקָה אַחֲרָיו: "שָׁלוֹם!"

עָצַר, וְהִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרָהּ, וְעָנָה: "שָׁלוֹם!"

הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְרָאֲתָה בָּזֶה שַׁעֲשׁוּעַ. צָעֲקָה שׁוּב: "שָׁלוֹם!"

וְעָצַר, וְהִסְתּוֹבֵב, וְאָמַר: "שָׁלוֹם!"

וְכָךְ, פַּעַם אַחַר פַּעַם, עַד שֶׁלֹּא שָׁמַע עוֹד אֶת צַעֲקָתָהּ!

אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה -

הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-ג) אוֹמֵר, שֶׁאִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים, קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר. לָמָּה, לְפִי שֶׁהוּא גָּמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה. וְאִם לֹא יַחְזִיר לוֹ אֶלָּא עֲדָשִׁים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ" (מִשְׁלֵי יז-יג)!

עַד כְּדֵי כָּךְ! וְנַסְבִּיר -

"אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים", הֲרֵי אֵלּוּ עֲדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם הִתְעַנְיְנוּת בְּךָ, רֶגֶשׁ כָּבוֹד וְאַהֲדָה אֵלֶיךָ, כִּי הוּא פָּנָה אֵלֶיךָ מִיָּזְמָתוֹ. עֲדָשִׁים אֵלּוּ שָׁוִים זָהָב! אִם תַּחְזִיר לוֹ עֲדָשִׁים, אֵלּוּ כְּבָר לֹא עֲדָשִׁים מִיָּזְמָתְךָ וְהִתְעַנְיְנוּתְךָ, אֶלָּא רַק כְּתַשְׁלוּם וְכִתְגוּבָה. עֲדָשִׁים אֵלּוּ שָׁוִים כֶּסֶף בִּלְבַד. וּמִי שֶׁקִּבֵּל דִּינַר זָהָב וְהֵשִׁיב דִּינַר כֶּסֶף, עֲדַיִן הוּא בְּגֶדֶר בַּעַל חוֹב! וְהוּא בְּגֶדֶר "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה"! וּכְבָר, חָלִילָה: "לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ"!

אָז יִתָּכֵן, שֶׁ"שָּׁלוֹם" שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" תְּמוּרַת "שָׁלוֹם" שֶׁל יַלְדָּה, וְאַף שֶׁל כָּל אָדָם, הוּא זָהָב מוּל זָהָב, וְאַף יַהֲלוֹם מוּל זָהָב. אֲבָל חֲבֵרְךָ אִם קִדֶּמְךָ בַּעֲדָשִׁים, עָלֶיךָ לְהָשִׁיב לוֹ בְּבָשָׂר!

וְאָמְרוּ (בְּרָכוֹת יז.) עַל רַבָּן יוֹחָנָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קִדְּמוֹ אָדָם לְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. וְכָתַב מַהַרְשָׁ"א (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁשָּׁמַע הַטַּעַם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם.

וְנִפְסַק בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֵה דֵּעָה קמח-י): "אָסוּר לִכְפֹּל שָׁלוֹם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ טוֹב לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִיל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְיִצְטָרֵךְ לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם".

יִצְטָרֵךְ!

וּבִתְשׁוּבַת מַהֲרִ"י בְּרוֹנְא (סִימָן קיג) אָמַר, שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם כְּשֶׁאוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב לַאֲדוֹנִי, מְשִׁיבִים: תִּזְכֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה. וּבְעִנְיָן זֶה, יָדוּעַ הַסִּפּוּר -

בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת סְלִיחוֹת, בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פָּגַשׁ אֶחָד בַּגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זָצָ"ל וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת "שָׁבוּעַ טוֹב". עָנָה לוֹ כַּנָּהוּג: "שָׁנָה טוֹבָה", שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהוֹסִיף עַל מַה שֶּׁקִּבֵּל. לְפֶתַע נִנְעַר וְהוֹסִיף: "שָׁנִים טוֹבוֹת וַאֲרֻכּוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת עֲלֵיכֶם" -

כִּי נִזְכַּר, שֶׁהַלָּה בֵּרְכוֹ בְּ"שָׁבוּעַ טוֹב" שָׁלֵם, וְהוּא עֲנָהוּ בְּ"שָׁנָה טוֹבָה", וְהַשָּׁנָה מִסְתַּיֶּמֶת בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, נִמְצָא שֶׁלֹּא הֶחְזִיר לוֹ אֲפִלּוּ מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ!

וִיצֻיַּן, שֶׁאִם אֵין מְשִׁיבִים שָׁלוֹם, וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִתְבָּרְכוּ, הֲרֵי זֶה גֵּזֶל מַמָּשׁ. וְאָמְרוּ (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁהַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁרָגִיל לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם וְיִזְכֶּה לִבְרָכָה כְּפוּלָה. וּבֵאֵר הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יְשִׁיבֶנּוּ, לֹא יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. שֶׁנִּמְצָא מַכְשִׁילוֹ בַּעֲווֹן גֶּזֶל!

וְאָנוּ רְגוּעִים, כְּאִלּוּ אַזְהָרַת "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (וַיִּקְרָא יט-יג) "וְאַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" אֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת אֵלֵינוּ. כְּאִלּוּ מִיָּמֵינוּ לֹא הִתְעַלַּמְנוּ, לֹא בַּבַּיִת וְלֹא בַּחוּץ! (וְהִגַּדְתָּ)

	בחקותי תשע"ה
	יִסּוּרִים מְכַפְּרִים
	"אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (כה-יד) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: לִכְאוֹרָה, יְכוֹלִים אָנוּ לִהְיוֹת רְגוּעִים. לֹא שֶׁאָנוּ 'טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת', רָחוֹק מִכָּךְ. וּמִכָּל עֲבֵרָה, נִבְרָא מְקַטְרֵג (אָבוֹת ד-יא) וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: "הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי" (יְשַׁעְיָה א-טז), הַיְנוּ אֶת הַמְקַטְרְגִים הַמְיַצְּגִים אֶת רֹעַ מַעֲלָלֵינוּ (מַהֲרַ"ם שִׁיף, סוֹף חֻלִּין). אֲבָל, כְּבָר אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל, שֶׁעַד שֶׁאֵינָם פּוֹתְחִים פִּיהֶם לְקַטְרֵג, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ הֲטָבָתוֹ מֵאִתָּנוּ. וְהֵם, שׁוֹתְקִים. עַד שֶׁהַמְחַבֵּל הַנִּבְרָא מֵעֲבֵרַת הַגֵּזֶל וְהוֹנָאָה פּוֹתֵחַ בְּקִטְרוּג, וְכֻלָּם פּוֹצְחִים בְּקִטְרוּגָם אַחֲרָיו. וּכְמַאֲמָרָם: "סְאָה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם? זֶה הַגֵּזֶל. וְאִם כָּךְ, רְגוּעִים אָנוּ. מַה לָּנוּ וּלְגֵזֶל וְהוֹנָאָה. וּבְדִיּוּק עַל כָּךְ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נֶאֱמַר, שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא (אָבוֹת ב-ה). הַבּוּר, שַׁאֲנָן. אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְתוֹצְאוֹתֶיהָ. וְכִי עָלֵינוּ אֵין תְּבִיעוֹת גֵּזֶל?! וְהַכַּוָּנָה, לְמַאֲמַר הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁמִּי שֶׁנָּתַן לוֹ חֲבֵרוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ, נִקְרָא גַּזְלָן. שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ג-יד): "גְּזֵלַת הֶעָנִי, בְּבָתֵּיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהַכָּתוּב מַקְשֶׁה, שֶׁהֶעָנִי אֵין לוֹ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִגְזֹל מִמֶּנּוּ. וְעַל כָּרְחֲךָ, זוֹ הַהִתְעַלְּמוּת מֵאֲמִירַת הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. [אוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ "הֶעָנִי", מִלְּשׁוֹן עֲנִיָּה (שִׁטָּה מְקֻבֶּצֶת)]. עָבַר אָדָם וְאָמַר לְךָ שָׁלוֹם, וְלֹא הִשְׁגַּחְתָּ בּוֹ, הִתְעַלַּמְתָּ מִמֶּנּוּ, וּכְבָר גֵּזֶל בְּיָדְךָ. נִבְרָא מְחַבֵּל שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת כָּל שְׁאָר הַמְקַטְרְגִים לִתְבֹּעַ דִּין, חָלִילָה! בְּמִצְוַת הָרוֹפְאִים, הֻצְרַךְ הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְטַיֵּל מְעַט בְּכָל יוֹם. פַּעַם סָבַל מִכְּאֵב עֵינַיִם וְהֵסִיר אֶת מִשְׁקָפָיו. כְּשֶׁיָּצָא לְטַיֵּל שָׁב וְהִרְכִּיבָם. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ: בַּסֵּפֶר עִיֵּן בְּלִי הַמִּשְׁקָפַיִם, וְלַטִּיּוּל הוּא מַרְכִּיבָן? הִסְבִּיר: "אוּלַי מִישֶׁהוּ יֹאמַר לִי שָׁלוֹם וּבְקֹצֶר רְאִיָּתִי לֹא אַבְחִין בּוֹ, וְנִמְצֵאתִי גּוֹזְלוֹ!" וּפַעַם הָלַךְ בִּרְחוֹב רַשִּׁ"י, וְיַלְדָּה קְטַנָּה שִׂחֲקָה בִּדְלִי בְּחוֹל. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ צָעֲקָה: "שָׁלוֹם!" עָצַר וְהֵשִׁיב לָהּ בְּנֹעַם: "שָׁלוֹם!" הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְצָעֲקָה אַחֲרָיו: "שָׁלוֹם!" עָצַר, וְהִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרָהּ, וְעָנָה: "שָׁלוֹם!" הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְרָאֲתָה בָּזֶה שַׁעֲשׁוּעַ. צָעֲקָה שׁוּב: "שָׁלוֹם!" וְעָצַר, וְהִסְתּוֹבֵב, וְאָמַר: "שָׁלוֹם!" וְכָךְ, פַּעַם אַחַר פַּעַם, עַד שֶׁלֹּא שָׁמַע עוֹד אֶת צַעֲקָתָהּ! אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה - הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-ג) אוֹמֵר, שֶׁאִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים, קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר. לָמָּה, לְפִי שֶׁהוּא גָּמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה. וְאִם לֹא יַחְזִיר לוֹ אֶלָּא עֲדָשִׁים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ" (מִשְׁלֵי יז-יג)! עַד כְּדֵי כָּךְ! וְנַסְבִּיר - "אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים", הֲרֵי אֵלּוּ עֲדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם הִתְעַנְיְנוּת בְּךָ, רֶגֶשׁ כָּבוֹד וְאַהֲדָה אֵלֶיךָ, כִּי הוּא פָּנָה אֵלֶיךָ מִיָּזְמָתוֹ. עֲדָשִׁים אֵלּוּ שָׁוִים זָהָב! אִם תַּחְזִיר לוֹ עֲדָשִׁים, אֵלּוּ כְּבָר לֹא עֲדָשִׁים מִיָּזְמָתְךָ וְהִתְעַנְיְנוּתְךָ, אֶלָּא רַק כְּתַשְׁלוּם וְכִתְגוּבָה. עֲדָשִׁים אֵלּוּ שָׁוִים כֶּסֶף בִּלְבַד. וּמִי שֶׁקִּבֵּל דִּינַר זָהָב וְהֵשִׁיב דִּינַר כֶּסֶף, עֲדַיִן הוּא בְּגֶדֶר בַּעַל חוֹב! וְהוּא בְּגֶדֶר "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה"! וּכְבָר, חָלִילָה: "לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ"! אָז יִתָּכֵן, שֶׁ"שָּׁלוֹם" שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" תְּמוּרַת "שָׁלוֹם" שֶׁל יַלְדָּה, וְאַף שֶׁל כָּל אָדָם, הוּא זָהָב מוּל זָהָב, וְאַף יַהֲלוֹם מוּל זָהָב. אֲבָל חֲבֵרְךָ אִם קִדֶּמְךָ בַּעֲדָשִׁים, עָלֶיךָ לְהָשִׁיב לוֹ בְּבָשָׂר! וְאָמְרוּ (בְּרָכוֹת יז.) עַל רַבָּן יוֹחָנָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קִדְּמוֹ אָדָם לְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. וְכָתַב מַהַרְשָׁ"א (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁשָּׁמַע הַטַּעַם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם. וְנִפְסַק בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֵה דֵּעָה קמח-י): "אָסוּר לִכְפֹּל שָׁלוֹם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ טוֹב לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִיל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְיִצְטָרֵךְ לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם". יִצְטָרֵךְ! וּבִתְשׁוּבַת מַהֲרִ"י בְּרוֹנְא (סִימָן קיג) אָמַר, שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם כְּשֶׁאוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב לַאֲדוֹנִי, מְשִׁיבִים: תִּזְכֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה. וּבְעִנְיָן זֶה, יָדוּעַ הַסִּפּוּר - בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת סְלִיחוֹת, בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פָּגַשׁ אֶחָד בַּגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זָצָ"ל וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת "שָׁבוּעַ טוֹב". עָנָה לוֹ כַּנָּהוּג: "שָׁנָה טוֹבָה", שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהוֹסִיף עַל מַה שֶּׁקִּבֵּל. לְפֶתַע נִנְעַר וְהוֹסִיף: "שָׁנִים טוֹבוֹת וַאֲרֻכּוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת עֲלֵיכֶם" - כִּי נִזְכַּר, שֶׁהַלָּה בֵּרְכוֹ בְּ"שָׁבוּעַ טוֹב" שָׁלֵם, וְהוּא עֲנָהוּ בְּ"שָׁנָה טוֹבָה", וְהַשָּׁנָה מִסְתַּיֶּמֶת בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, נִמְצָא שֶׁלֹּא הֶחְזִיר לוֹ אֲפִלּוּ מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ! וִיצֻיַּן, שֶׁאִם אֵין מְשִׁיבִים שָׁלוֹם, וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִתְבָּרְכוּ, הֲרֵי זֶה גֵּזֶל מַמָּשׁ. וְאָמְרוּ (בְּרָכוֹת ו:) שֶׁהַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁרָגִיל לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם וְיִזְכֶּה לִבְרָכָה כְּפוּלָה. וּבֵאֵר הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יְשִׁיבֶנּוּ, לֹא יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. שֶׁנִּמְצָא מַכְשִׁילוֹ בַּעֲווֹן גֶּזֶל! וְאָנוּ רְגוּעִים, כְּאִלּוּ אַזְהָרַת "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (וַיִּקְרָא יט-יג) "וְאַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" אֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת אֵלֵינוּ. כְּאִלּוּ מִיָּמֵינוּ לֹא הִתְעַלַּמְנוּ, לֹא בַּבַּיִת וְלֹא בַּחוּץ! (וְהִגַּדְתָּ)