Otzarot-Article

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". הַקּוֹלוֹת הֱעִירוּם, "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שְׁמוֹת יט-יז). מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לְתַקֵּן זֹאת, וְעֵרִים בְּכָל לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא, מַדּוּעַ אָז יָשַׁנּוּ, מַדּוּעַ לֹא הִשְׁכַּמְנוּ בַּזְּמַן?!

אֹמַר לָכֶם מַדּוּעַ.

הַכָּתוּב אָמַר שֶׁבְּמַתַּן תּוֹרָה "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ, מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דְּבָרִים לג-ב). וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (עֲבוֹדָה זָרָה ב:), מַה בִּקֵּשׁ בְּשֵׂעִיר, אֶרֶץ בְּנֵי אֱדוֹם, וּמַה בִּקֵּשׁ בְּפָארָן, מִשְׁכָּנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ.

אִם כֵּן, הֲיֵשׁ פֶּלֶא בְּכָךְ שֶׁיָּשַׁנּוּ, מִי יָכוֹל הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁיְּוַתְּרוּ כֹּה מַהֵר עַל הַתּוֹרָה, וּבְתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה יְקַבֵּל תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית מִכָּל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת?! בְּטוּחִים הָיִינוּ שֶׁזֶּה יֶאֱרַךְ לְפָחוֹת כַּמָּה שָׁעוֹת...

אַתֶּם צוֹחֲקִים? יָפֶה, אֲבָל תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא עֲלֵיהֶם אַתֶּם צוֹחֲקִים!

בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לד:) אָמְרוּ, שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּכָל הַבְּרָכוֹת. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּן, יְכַוֵּן לִבּוֹ בְּאַחַת, וְהִיא בִּרְכַּת אָבוֹת. וּלְדַעְתִּי, הַטַּעַם פָּשׁוּט: הָאָדָם הוּא רַק בֶּן אָדָם, וְלָרֹב גַּם זֶה לֹא. וְהַמַּחְשָׁבָה צִפּוֹר דְּרוֹר, וְהִיא פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ לְתָפְסָהּ, וְרוֹאֶה בַּדֶּרֶךְ כָּל מִינֵי דְּבָרִים. אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר, הוּא מִנָּה אֶת הַשְּׂפָתַיִם כְּשָׁלִיחַ, וּשְׁלוּחוֹ כְּמוֹתוֹ. מָה אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ -

אֲבָל מִיָּד בַּהַתְחָלָה, בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה?!

"עֲלוּבָה כַּלָּה הַבּוֹגֶדֶת תַּחַת חֻפָּתָהּ" (שַׁבָּת פח:)!

הַטַּעֲנָה הַנּוֹקֶבֶת שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל הָיְתָה: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ" (שְׁמוֹת לב-ח). לָסוּר, זֶה נוֹרָא. אֲבָל לָסוּר מַהֵר, נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם!

צֶמֶד חֶמֶד מַגִּיעַ בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר, לְפִי הַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ כַּמּוּבָן, וּמִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד בְּחַבְרוּתָא. וְגַם זֶה לֹא פָּשׁוּט. יֵשׁ לִבְחֹר אֶת הַסְּטֶנְדֶּר, שֶׁיִּהְיֶה "לֹא אָרֹךְ וְלֹא גּוּץ, וְלֹא קָטָן וְלֹא עָבֶה" (בְּרָכוֹת לא:), וְרֹב הַסְּטֶנְדֶּרִים כְּבָר תְּפוּסִים עַל יְדֵי מִתְפַּלְּלֵי מִנְיַן וָתִיקִין. אֲבָל בַּסּוֹף הַכֹּל מִסְתַּדֵּר, וְהַמַּשְׁגִּיחַ כְּבָר מִסְתַּכֵּל, וּפוֹתְחִים אֶת הַגְּמָרָא, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל: "נוּ, מַה שָּׁמַעְתָּ עֶפֶּעס נַיֶיעס?!" -

כְּבָר?! אֲבָל אֵלּוּ בּוֹדְדִים, בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. הָרֹב מַחְזִיקִים מַעֲמָד. מְכַוְּנִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְלוֹמְדִים בְּהַתְמָדָה כָּל הַסֵּדֶר. וְאָז, בְּסוֹף הַסֵּדֶר, נֶאֱנָחִים לִרְוָחָה. עָשִׂינוּ אֶת זֶה, עָמַדְנוּ בַּנִּסָּיוֹן. הָיָה קָשֶׁה, וְהֶחְזַקְנוּ מַעֲמָד. וּבַת קוֹל יוֹצֵאת וּמַכְרֶזֶת: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" (יְשַׁעְיָה מג-כב)...

וַאֲסַפֵּר -

בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַמְּדִינָה רִחֲפָה סַכָּנַת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל רֹאשׁ הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה, וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הוֹרוּ שֶׁעַל בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לָצֵאת וְלִפְעֹל לְמַעַן הָרְשִׁימָה הַחֲרֵדִית, לְהוֹכִיחַ שֶׁהַצִּבּוּר הַנֶּאֱמָן לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹתֶיהָ הוּא גּוּף שֶׁיֵּשׁ לְהִתְחַשֵּׁב בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַהוֹרָאָה סָגְרוּ מֵאוֹת בְּנֵי יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן אֶת הַגְּמָרוֹת וְקָמוּ לָצֵאת כְּאִישׁ אֶחָד -

קָם הַמַּשְׁגִּיחַ, רַבִּי לֵיבּ חַסְמָן זָצָ"ל, וְהוֹרָה לָשֶׁבֶת. מְבַקֵּשׁ הוּא לָשֵׂאת דְּבָרִים.

אָמַר: שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיְתָה בַּצֹּרֶת, כִּמְחָאָה עַל הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה בִּימֵי אַחְאָב. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁהוּא יִפְעַל לְהוֹרָדַת הַגֶּשֶׁם אִם יְכַנֵּס אַחְאָב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַר הַכַּרְמֶל וְיָבִיא אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל וְהָעַשְׁתְּרוֹת. הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶם מִבְחָן: הוּא יִבְנֶה מִזְבֵּחַ וְהֵם יִבְנוּ, הוּא יַקְרִיב פַּר וְהֵם יַקְרִיבוּ, וּלְמִי מֵהֶם שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עֲבוֹדָתוֹ נְכוֹנָה. הִסְכִּימוּ כֻּלָּם. הִצִּיעַ שֶׁיִּהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הֵם הָרַבִּים. "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ. וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה" (מְלָכִים א יח-כו). וְאָז אֵלִיָּהוּ הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה. הָאֵשׁ יָרְדָה עַל מִזְבַּח ה', "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ, ה' הוּא הָאֱלֹקִים ה' הוּא הָאֱלֹקִים".

יָדוּעַ.

וְהָרָדָ"ק הֵבִיא שָׁם מִדְרָשׁ: "וַיִּקְחוּ [כֹּהֲנֵי הַבַּעַל] אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם [אֵלִיָּהוּ]", כִּי כְּשֶׁבָּחֲרוּ אֶת הַפָּר הָאֶחָד וּבָאוּ לָקַחַת אוֹתוֹ לֹא יָכְלוּ לְהָזִיז אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ [אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל], עַד שֶׁאָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "לֵךְ עִמָּהֶם" -

אָמַר לוֹ הַפָּר לְאֵלִיָּהוּ: "אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת, וְגָדַלְנוּ בְּאֵבוּס אֶחָד. הוּא עָלָה לְחֵלֶק ה' וְשֵׁם ה' יִתְקַדֵּשׁ עָלָיו, וַאֲנִי עָלִיתִי לְחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי?"

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "לֵךְ עִמָּהֶם, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל זֶה שֶׁעִמִּי [כְּשֶׁתֵּרֵד עָלָיו הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם] כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עָלֶיךָ [כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֵין הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת]!"

אָמַר לוֹ הַפָּר: "וְכָךְ אַתָּה יוֹעֲצֵנִי? אֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי בְּיָדָם!"

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם".

אָמַר רַבִּי לֵייבּ: הַפָּר הֵבִין, עֲבוּר קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם חַיָּבִים אֶת שְׁנֵי הַפָּרִים. מִמֶּנּוּ וּמֵחֲבֵרוֹ יִתְקַלֵּס עִלָּאָה. בְּשִׂכְלוֹ הֵבִין, אֲבָל בְּלִבּוֹ הִתְקוֹמֵם: בְּכָל זֹאת, חֲבֵרוֹ יַעֲלֶה עַל מִזְבַּח הַשֵּׁם, וְאִלּוּ הוּא יְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם עַל מִזְבַּח הַבַּעַל הַמְשֻׁקָּץ? אִם אֵין בְּרֵרָה, אִם זוֹ דַּעַת תּוֹרָה, אִם כָּךְ יוֹעֲצוֹ אֵלִיָּהוּ, אָז רַק אִם בְּעַצְמוֹ יִקָּחֵהוּ וְיִמְסְרוֹ -

וְסִיֵּם בִּכְאֵב: שְׁתוּלִים אַתֶּם בְּבֵית ה', נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. וּמַגִּיעָה הוֹרָאָה, יֵשׁ לִסְגֹּר אֶת הַגְּמָרוֹת לְשָׁעָה. לָצֵאת לָרְחוֹב הָרָחוֹק מֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר, לִפְעֹל שָׁם לְהַצְלָחַת הָרְשִׁימָה -

וּמִיָּד, כְּאִישׁ אֶחָד, בְּלֵב קַל, אִם לֹא בְּלֵב מִתְרוֹנֵן, כְּבָר קָמִים, וְיוֹצְאִים -

אֲפִלּוּ כְּאוֹתוֹ פַּר לֹא הָיִינוּ?!

וַהֲלֹא מְבִינִים אַתֶּם. וְכִי מְדַבֵּר אֲנִי עֲלֵיהֶם? עָלֵינוּ אֲנִי מְדַבֵּר, עַל "בֵּין הַזְּמַנִּים" שֶׁלָּנוּ, "כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר"! (וְהִגַּדְתָּ)

	שמיני תשע"ה
	חוֹבַת הַחֲזָרָה עַל הַלִּמּוּד
	דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". הַקּוֹלוֹת הֱעִירוּם, "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שְׁמוֹת יט-יז). מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לְתַקֵּן זֹאת, וְעֵרִים בְּכָל לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא, מַדּוּעַ אָז יָשַׁנּוּ, מַדּוּעַ לֹא הִשְׁכַּמְנוּ בַּזְּמַן?! אֹמַר לָכֶם מַדּוּעַ. הַכָּתוּב אָמַר שֶׁבְּמַתַּן תּוֹרָה "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ, מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דְּבָרִים לג-ב). וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (עֲבוֹדָה זָרָה ב:), מַה בִּקֵּשׁ בְּשֵׂעִיר, אֶרֶץ בְּנֵי אֱדוֹם, וּמַה בִּקֵּשׁ בְּפָארָן, מִשְׁכָּנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ. אִם כֵּן, הֲיֵשׁ פֶּלֶא בְּכָךְ שֶׁיָּשַׁנּוּ, מִי יָכוֹל הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁיְּוַתְּרוּ כֹּה מַהֵר עַל הַתּוֹרָה, וּבְתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה יְקַבֵּל תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית מִכָּל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת?! בְּטוּחִים הָיִינוּ שֶׁזֶּה יֶאֱרַךְ לְפָחוֹת כַּמָּה שָׁעוֹת... אַתֶּם צוֹחֲקִים? יָפֶה, אֲבָל תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא עֲלֵיהֶם אַתֶּם צוֹחֲקִים! בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לד:) אָמְרוּ, שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּכָל הַבְּרָכוֹת. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּן, יְכַוֵּן לִבּוֹ בְּאַחַת, וְהִיא בִּרְכַּת אָבוֹת. וּלְדַעְתִּי, הַטַּעַם פָּשׁוּט: הָאָדָם הוּא רַק בֶּן אָדָם, וְלָרֹב גַּם זֶה לֹא. וְהַמַּחְשָׁבָה צִפּוֹר דְּרוֹר, וְהִיא פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ לְתָפְסָהּ, וְרוֹאֶה בַּדֶּרֶךְ כָּל מִינֵי דְּבָרִים. אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר, הוּא מִנָּה אֶת הַשְּׂפָתַיִם כְּשָׁלִיחַ, וּשְׁלוּחוֹ כְּמוֹתוֹ. מָה אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ - אֲבָל מִיָּד בַּהַתְחָלָה, בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה?! "עֲלוּבָה כַּלָּה הַבּוֹגֶדֶת תַּחַת חֻפָּתָהּ" (שַׁבָּת פח:)! הַטַּעֲנָה הַנּוֹקֶבֶת שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל הָיְתָה: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ" (שְׁמוֹת לב-ח). לָסוּר, זֶה נוֹרָא. אֲבָל לָסוּר מַהֵר, נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם! צֶמֶד חֶמֶד מַגִּיעַ בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר, לְפִי הַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ כַּמּוּבָן, וּמִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד בְּחַבְרוּתָא. וְגַם זֶה לֹא פָּשׁוּט. יֵשׁ לִבְחֹר אֶת הַסְּטֶנְדֶּר, שֶׁיִּהְיֶה "לֹא אָרֹךְ וְלֹא גּוּץ, וְלֹא קָטָן וְלֹא עָבֶה" (בְּרָכוֹת לא:), וְרֹב הַסְּטֶנְדֶּרִים כְּבָר תְּפוּסִים עַל יְדֵי מִתְפַּלְּלֵי מִנְיַן וָתִיקִין. אֲבָל בַּסּוֹף הַכֹּל מִסְתַּדֵּר, וְהַמַּשְׁגִּיחַ כְּבָר מִסְתַּכֵּל, וּפוֹתְחִים אֶת הַגְּמָרָא, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל: "נוּ, מַה שָּׁמַעְתָּ עֶפֶּעס נַיֶיעס?!" - כְּבָר?! אֲבָל אֵלּוּ בּוֹדְדִים, בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. הָרֹב מַחְזִיקִים מַעֲמָד. מְכַוְּנִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְלוֹמְדִים בְּהַתְמָדָה כָּל הַסֵּדֶר. וְאָז, בְּסוֹף הַסֵּדֶר, נֶאֱנָחִים לִרְוָחָה. עָשִׂינוּ אֶת זֶה, עָמַדְנוּ בַּנִּסָּיוֹן. הָיָה קָשֶׁה, וְהֶחְזַקְנוּ מַעֲמָד. וּבַת קוֹל יוֹצֵאת וּמַכְרֶזֶת: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" (יְשַׁעְיָה מג-כב)... וַאֲסַפֵּר - בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַמְּדִינָה רִחֲפָה סַכָּנַת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל רֹאשׁ הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה, וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הוֹרוּ שֶׁעַל בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לָצֵאת וְלִפְעֹל לְמַעַן הָרְשִׁימָה הַחֲרֵדִית, לְהוֹכִיחַ שֶׁהַצִּבּוּר הַנֶּאֱמָן לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹתֶיהָ הוּא גּוּף שֶׁיֵּשׁ לְהִתְחַשֵּׁב בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַהוֹרָאָה סָגְרוּ מֵאוֹת בְּנֵי יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן אֶת הַגְּמָרוֹת וְקָמוּ לָצֵאת כְּאִישׁ אֶחָד - קָם הַמַּשְׁגִּיחַ, רַבִּי לֵיבּ חַסְמָן זָצָ"ל, וְהוֹרָה לָשֶׁבֶת. מְבַקֵּשׁ הוּא לָשֵׂאת דְּבָרִים. אָמַר: שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיְתָה בַּצֹּרֶת, כִּמְחָאָה עַל הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה בִּימֵי אַחְאָב. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁהוּא יִפְעַל לְהוֹרָדַת הַגֶּשֶׁם אִם יְכַנֵּס אַחְאָב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַר הַכַּרְמֶל וְיָבִיא אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל וְהָעַשְׁתְּרוֹת. הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶם מִבְחָן: הוּא יִבְנֶה מִזְבֵּחַ וְהֵם יִבְנוּ, הוּא יַקְרִיב פַּר וְהֵם יַקְרִיבוּ, וּלְמִי מֵהֶם שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עֲבוֹדָתוֹ נְכוֹנָה. הִסְכִּימוּ כֻּלָּם. הִצִּיעַ שֶׁיִּהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הֵם הָרַבִּים. "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ. וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה" (מְלָכִים א יח-כו). וְאָז אֵלִיָּהוּ הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה. הָאֵשׁ יָרְדָה עַל מִזְבַּח ה', "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ, ה' הוּא הָאֱלֹקִים ה' הוּא הָאֱלֹקִים". יָדוּעַ. וְהָרָדָ"ק הֵבִיא שָׁם מִדְרָשׁ: "וַיִּקְחוּ [כֹּהֲנֵי הַבַּעַל] אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם [אֵלִיָּהוּ]", כִּי כְּשֶׁבָּחֲרוּ אֶת הַפָּר הָאֶחָד וּבָאוּ לָקַחַת אוֹתוֹ לֹא יָכְלוּ לְהָזִיז אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ [אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל], עַד שֶׁאָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "לֵךְ עִמָּהֶם" - אָמַר לוֹ הַפָּר לְאֵלִיָּהוּ: "אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת, וְגָדַלְנוּ בְּאֵבוּס אֶחָד. הוּא עָלָה לְחֵלֶק ה' וְשֵׁם ה' יִתְקַדֵּשׁ עָלָיו, וַאֲנִי עָלִיתִי לְחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי?" אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "לֵךְ עִמָּהֶם, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל זֶה שֶׁעִמִּי [כְּשֶׁתֵּרֵד עָלָיו הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם] כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עָלֶיךָ [כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֵין הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת]!" אָמַר לוֹ הַפָּר: "וְכָךְ אַתָּה יוֹעֲצֵנִי? אֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי בְּיָדָם!" זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם". אָמַר רַבִּי לֵייבּ: הַפָּר הֵבִין, עֲבוּר קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם חַיָּבִים אֶת שְׁנֵי הַפָּרִים. מִמֶּנּוּ וּמֵחֲבֵרוֹ יִתְקַלֵּס עִלָּאָה. בְּשִׂכְלוֹ הֵבִין, אֲבָל בְּלִבּוֹ הִתְקוֹמֵם: בְּכָל זֹאת, חֲבֵרוֹ יַעֲלֶה עַל מִזְבַּח הַשֵּׁם, וְאִלּוּ הוּא יְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם עַל מִזְבַּח הַבַּעַל הַמְשֻׁקָּץ? אִם אֵין בְּרֵרָה, אִם זוֹ דַּעַת תּוֹרָה, אִם כָּךְ יוֹעֲצוֹ אֵלִיָּהוּ, אָז רַק אִם בְּעַצְמוֹ יִקָּחֵהוּ וְיִמְסְרוֹ - וְסִיֵּם בִּכְאֵב: שְׁתוּלִים אַתֶּם בְּבֵית ה', נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. וּמַגִּיעָה הוֹרָאָה, יֵשׁ לִסְגֹּר אֶת הַגְּמָרוֹת לְשָׁעָה. לָצֵאת לָרְחוֹב הָרָחוֹק מֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר, לִפְעֹל שָׁם לְהַצְלָחַת הָרְשִׁימָה - וּמִיָּד, כְּאִישׁ אֶחָד, בְּלֵב קַל, אִם לֹא בְּלֵב מִתְרוֹנֵן, כְּבָר קָמִים, וְיוֹצְאִים - אֲפִלּוּ כְּאוֹתוֹ פַּר לֹא הָיִינוּ?! וַהֲלֹא מְבִינִים אַתֶּם. וְכִי מְדַבֵּר אֲנִי עֲלֵיהֶם? עָלֵינוּ אֲנִי מְדַבֵּר, עַל "בֵּין הַזְּמַנִּים" שֶׁלָּנוּ, "כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר"! (וְהִגַּדְתָּ)