Otzarot-Article

"וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (א-נג) מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא וְלֹא תַּעֲשֶׂה. וּבְהֶסְבֵּרָהּ, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל (בֵּית הַבְּחִירָה ח): "שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם פַּחַד מֵאוֹיְבִים וְלֹא מִלִּסְטִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתוֹ אֶלָּא כָּבוֹד לוֹ, אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין, לְפַלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין".

מַדּוּעַ אֵין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ פַּחַד מִלִּסְטִים וְגַנָּבִים? הֲלֹא הָיָה שָׁם זָהָב בְּלֹא מִסְפָּר! בָּעֲזָרָה הָיוּ "נְטוּעִים" עֵצִים עֲשׂוּיִים זָהָב (יוֹמָא כא:), גֶּפֶן זָהָב עֲנָקִית, עֲמוּסָה אֶשְׁכּוֹלוֹת וַעֲלֵי זָהָב, סוֹבְבָה סְחוֹר סְחוֹר אֶת פֶּתַח הַהֵיכָל, אַרְבָּעִים אַמּוֹת גָּבְהוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וְנִבְרֶשֶׁת זָהָב עֲנָקִית הֶאֱפִילָה עַל הַמַּשְׁקוֹף (יוֹמָא לז.). כָּתְלֵי הַהֵיכָל מְצֻפִּים הָיוּ לוּחוֹת זָהָב (מִדּוֹת ד-א), אַחַת עֶשְׂרֵה מְנוֹרוֹת זָהָב וְשֻׁלְחֲנוֹת זָהָב (מְנָחוֹת צח:), וּכְלֵי זָהָב לְאֵין מִסְפָּר. בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ מוֹצִיאִים מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. אֲפִלּוּ אֶת טְלָאֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ מַשְׁקִים בִּכְלֵי זָהָב! (תָּמִיד ג-ד)

אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא הָיָה שָׁם פַּחַד מִפְּנֵי גַּנָּבִים? הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה בְּפֹעַל, תְּשׁוּבָה מוֹחֶצֶת וּמְשַׁכְנַעַת, בִּימֵי הַכִּבּוּשׁ הַיְּוָנִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַדִּכּוּי שֶׁקָּדַם לְמֶרֶד הַחַשְׁמוֹנָאִים. הַמַּעֲשֶׂה מוּבָא בְּסֵפֶר חַשְׁמוֹנָאִים (ב, פֶּרֶק ג) שֶׁנִּכְתַּב בְּסָמוּךְ לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה. אַנְטִיּוֹכוּס הַצּוֹרֵר לָטַשׁ עַיִן לְאוֹצְרוֹת הַזָּהָב שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁלַח אֶת הֵלִידוֹרוֹס, שַׂר צְבָאוֹ, לִשְׁדֹּד אֶת אוֹצַר הַקֹּדֶשׁ.

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הִזְהִירוֹ לְבַל יִשְׁלַח יָד בְּכֶסֶף הַקָּדָשִׁים, הַכֹּהֲנִים הִפִּילוּ תְּחִנָּתָם, וַהֲמוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ לְעַצְרוֹת תְּפִלָּה וּזְעָקָה. אַךְ הֵלִידוֹרוֹס הִקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ. נָטַל פְּלֻגַּת חַיָּלִים וְנִכְנַס עִמָּם לְבֵית ה'. עֵינָיו סֻנְוְרוּ מִמַּחֲזֵה הַהוֹד. נֵרוֹת מְנוֹרַת הַזָּהָב הֵאִירוּ אֶת הַקִּירוֹת הַמְצֻפִּים זָהָב, אֶת שֻׁלְחַן הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַזָּהָב -

"וַיֵּרָא כְּבוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחוֹת בְּמַחֲזֶה נוֹרָא, וַתֵּפָּעֵם רוּחוֹ וְרוּחַ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ, מֵחִתַּת אֱלֹקִים עֲלֵיהֶם. כִּי רָאוּ סוּס וְרוֹכֵב אָיֹם וְנוֹרָא לָבוּשׁ שִׁרְיוֹן זָהָב עַל גַּבּוֹ. וְהַסּוּס רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לִקְרַאת הֵלִידוֹרוֹס וַיִּגָּפֵהוּ בִּשְׁתֵּי פַּרְסוֹת רַגְלָיו. וּשְׁנֵי בַּחוּרֵי חֶמֶד לְבוּשֵׁי הוֹד וְהָדָר עוֹמְדִים עַל שְׁתֵּי צַלְעוֹתָיו, וַיַּכּוּ אוֹתוֹ הַכֵּה וּפָצוֹעַ. וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְעַלַּף וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וַיִּקָּחוּהוּ וַיּוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַכִּסֵּא וַיִּשָּׂאוּהוּ הַחוּצָה. וַיִּרְאוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בְּרֹב עֲבָדָיו וְשׁוֹטְרָיו אֶל אוֹצַר ה' חָדֵל וְחַלָּשׁ, וְכָל תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ כֻּלּוֹ כְּעָשָׁן. כִּי נָגְעָה בּוֹ יַד ה', וַיְהִי כְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו, וְאֵין תִּקְוָה וְאֵין עֵזֶר לוֹ. וַיְהַלְּלוּ כָּל הָעָם אֶת ה' כִּי עָשָׂה כָּבוֹד לְמִקְדָּשׁוֹ, וַיִּמָּלֵא בֵּית ה' קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּחַת קוֹל מִסְפֵּד וּנְהִי, כִּי עָשָׂה ה' מוֹפֵת לְעֵינֵיהֶם".

כָּאוּב וְרָצוּץ שָׁב הֵלִידוֹרוֹס לְמַלְכּוֹ. "וַיְהִי כִּי שְׁאָלָהוּ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: אֶת מִי אֶשְׁלַח עַתָּה לָקַחַת אֶת הָאוֹצָר בִּירוּשָׁלַיִם? וַיַּעֲנֵהוּ הֵלִידוֹרוֹס וַיֹּאמֶר: אִם יֵשׁ לְךָ אוֹיֵב, אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר שׁוֹאֵף לָרֶשֶׁת מְקוֹמְךָ, אוֹתוֹ תִּשְׁלַח. כִּי שׁוֹב יָשׁוּב אֵלֶיךָ מֻכֶּה וְנָגוּעַ, אִם אַךְ תִּהְיֶה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. הִנֵּה אֱלֹקֵיהֶם הַשּׁוֹכֵן בַּשְּׁחָקִים נוֹרָא הוּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ לְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ. וְכָל אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בּוֹ, בֶּן מָוֶת הוּא".

עַתָּה מוּבָן, מַדּוּעַ לֹא נִצְרְכָה שְׁמִירָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת!

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ סֻפַּר בְּסֵפֶר "גֶ'רְבָּא יְהוּדִית" (עַמּוּד מב) עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶל-גָ'רִיבָה שֶׁבָּאִי גֶ'רְבָּה.

עַל פִּי הַמָּסֹרֶת, נִבְנָה בֵּית הַכְּנֶסֶת עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁגָּלוּ בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, וְהֵבִיאוּ עִמָּם דֶּלֶת מִדַּלְתוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

סִפְּרוּ, שֶׁבְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיְתָה מַצֵּבָה שֶׁחָרוּת עָלֶיהָ "עַד כָּאן הִגִּיעַ יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה", בְּרָדְפוֹ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים.

בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה נִקְדָּשׁ וְנַעֲרָץ, וְרַבִּים עָלוּ אֵלָיו וְנָדְרוּ נְדָבוֹת לְיַפּוֹתוֹ וּלְחַזֵּק בְּדָקָיו. דַּלְתוֹת הַהֵיכָל הָיוּ מְצֻפּוֹת לוּחוֹת זָהָב וְכֶסֶף, וְעֶשְׂרוֹת סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבּוֹ שָׁכְנוּ בְּנַרְתִּיקֵי כֶּסֶף טָהוֹר, מְעֻטָּרִים בְּכִתְרֵי כֶּסֶף וְרִמּוֹנֵי כֶּסֶף, מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. לַמְרוֹת שִׁפְעַת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, לֹא הֵהִין אִישׁ לָקַחַת מִשָּׁם מְאוּמָה, אַף לֹא הָעַרְבִים.

פַּעַם עָבְרָה אָרְחַת גְּמַלִּים לִפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. הֶחְלִיטוּ נוֹסְעֶיהָ הָעַרְבִים לִשְׁלֹחַ יָד בְּחָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן שֶׁעָמְדוּ בִּמְבוֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר אוֹתוֹ נָדְרוּ הָעוֹלִים לְזִיהֲרָה.

הִבְרִיכוּ אֶת הַגְּמַלִּים, נִכְנְסוּ לִמְבוֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת, נָטְלוּ אֶת חָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן וְהִטְעִינוּן עַל הַגְּמַלִּים. שָׂמְחוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ, עָלוּ עַל הַגְּמַלִּים וְקָרְאוּ לָהֶם לָקוּם - אַךְ הַגְּמַלִּים רָבְצוּ בִּמְקוֹמָם. לֹא עָזְרוּ הַצְּעָקוֹת וְהַגְּעָרוֹת, לֹא הוֹעִילוּ הַמַּכּוֹת. הֵבִינוּ הַגַּנָּבִים כִּי אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא, וּקְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם גָּרְמָה לְכָךְ. יָרְדוּ מֵהַגְּמַלִּים וְהֵשִׁיבוּ אֶת כָּל חָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן לִמְקוֹמָן. אוֹ אָז קָמוּ הַגְּמַלִּים וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. כֻּלָּם, מִלְּבַד אֶחָד.

צָעֲקוּ, גָּעֲרוּ, הִכּוּ, וְהַגָּמָל לֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ... גִּלּוּ, שֶׁעַל דַּבַּשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה מַחְצֶלֶת קְטַנָּה אוֹתָהּ לָקְחוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַמְקֻדָּשׁ. הֵשִׁיבוּ אֶת הַמַּחְצֶלֶת, וְהַגָּמָל קָם וְהִצְטָרֵף אֶל חֲבֵרָיו...

בָּאוּ הַגַּנָּבִים וְסִפְּרוּ מָה אֵרַע עִמָּם, וְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְקַדֵּשׁ לְעֵין כֹּל. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשע"ה
	הַשִּׁעְבּוּד - בְּאִבּוּד הַזֶּהוּת הָעַצְמִית
	"וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (א-נג) מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא וְלֹא תַּעֲשֶׂה. וּבְהֶסְבֵּרָהּ, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל (בֵּית הַבְּחִירָה ח): "שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם פַּחַד מֵאוֹיְבִים וְלֹא מִלִּסְטִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתוֹ אֶלָּא כָּבוֹד לוֹ, אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין, לְפַלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין". מַדּוּעַ אֵין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ פַּחַד מִלִּסְטִים וְגַנָּבִים? הֲלֹא הָיָה שָׁם זָהָב בְּלֹא מִסְפָּר! בָּעֲזָרָה הָיוּ "נְטוּעִים" עֵצִים עֲשׂוּיִים זָהָב (יוֹמָא כא:), גֶּפֶן זָהָב עֲנָקִית, עֲמוּסָה אֶשְׁכּוֹלוֹת וַעֲלֵי זָהָב, סוֹבְבָה סְחוֹר סְחוֹר אֶת פֶּתַח הַהֵיכָל, אַרְבָּעִים אַמּוֹת גָּבְהוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וְנִבְרֶשֶׁת זָהָב עֲנָקִית הֶאֱפִילָה עַל הַמַּשְׁקוֹף (יוֹמָא לז.). כָּתְלֵי הַהֵיכָל מְצֻפִּים הָיוּ לוּחוֹת זָהָב (מִדּוֹת ד-א), אַחַת עֶשְׂרֵה מְנוֹרוֹת זָהָב וְשֻׁלְחֲנוֹת זָהָב (מְנָחוֹת צח:), וּכְלֵי זָהָב לְאֵין מִסְפָּר. בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ מוֹצִיאִים מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. אֲפִלּוּ אֶת טְלָאֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ מַשְׁקִים בִּכְלֵי זָהָב! (תָּמִיד ג-ד) אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא הָיָה שָׁם פַּחַד מִפְּנֵי גַּנָּבִים? הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה בְּפֹעַל, תְּשׁוּבָה מוֹחֶצֶת וּמְשַׁכְנַעַת, בִּימֵי הַכִּבּוּשׁ הַיְּוָנִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַדִּכּוּי שֶׁקָּדַם לְמֶרֶד הַחַשְׁמוֹנָאִים. הַמַּעֲשֶׂה מוּבָא בְּסֵפֶר חַשְׁמוֹנָאִים (ב, פֶּרֶק ג) שֶׁנִּכְתַּב בְּסָמוּךְ לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה. אַנְטִיּוֹכוּס הַצּוֹרֵר לָטַשׁ עַיִן לְאוֹצְרוֹת הַזָּהָב שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁלַח אֶת הֵלִידוֹרוֹס, שַׂר צְבָאוֹ, לִשְׁדֹּד אֶת אוֹצַר הַקֹּדֶשׁ. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הִזְהִירוֹ לְבַל יִשְׁלַח יָד בְּכֶסֶף הַקָּדָשִׁים, הַכֹּהֲנִים הִפִּילוּ תְּחִנָּתָם, וַהֲמוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ לְעַצְרוֹת תְּפִלָּה וּזְעָקָה. אַךְ הֵלִידוֹרוֹס הִקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ. נָטַל פְּלֻגַּת חַיָּלִים וְנִכְנַס עִמָּם לְבֵית ה'. עֵינָיו סֻנְוְרוּ מִמַּחֲזֵה הַהוֹד. נֵרוֹת מְנוֹרַת הַזָּהָב הֵאִירוּ אֶת הַקִּירוֹת הַמְצֻפִּים זָהָב, אֶת שֻׁלְחַן הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַזָּהָב - "וַיֵּרָא כְּבוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחוֹת בְּמַחֲזֶה נוֹרָא, וַתֵּפָּעֵם רוּחוֹ וְרוּחַ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ, מֵחִתַּת אֱלֹקִים עֲלֵיהֶם. כִּי רָאוּ סוּס וְרוֹכֵב אָיֹם וְנוֹרָא לָבוּשׁ שִׁרְיוֹן זָהָב עַל גַּבּוֹ. וְהַסּוּס רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לִקְרַאת הֵלִידוֹרוֹס וַיִּגָּפֵהוּ בִּשְׁתֵּי פַּרְסוֹת רַגְלָיו. וּשְׁנֵי בַּחוּרֵי חֶמֶד לְבוּשֵׁי הוֹד וְהָדָר עוֹמְדִים עַל שְׁתֵּי צַלְעוֹתָיו, וַיַּכּוּ אוֹתוֹ הַכֵּה וּפָצוֹעַ. וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְעַלַּף וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וַיִּקָּחוּהוּ וַיּוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַכִּסֵּא וַיִּשָּׂאוּהוּ הַחוּצָה. וַיִּרְאוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בְּרֹב עֲבָדָיו וְשׁוֹטְרָיו אֶל אוֹצַר ה' חָדֵל וְחַלָּשׁ, וְכָל תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ כֻּלּוֹ כְּעָשָׁן. כִּי נָגְעָה בּוֹ יַד ה', וַיְהִי כְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו, וְאֵין תִּקְוָה וְאֵין עֵזֶר לוֹ. וַיְהַלְּלוּ כָּל הָעָם אֶת ה' כִּי עָשָׂה כָּבוֹד לְמִקְדָּשׁוֹ, וַיִּמָּלֵא בֵּית ה' קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּחַת קוֹל מִסְפֵּד וּנְהִי, כִּי עָשָׂה ה' מוֹפֵת לְעֵינֵיהֶם". כָּאוּב וְרָצוּץ שָׁב הֵלִידוֹרוֹס לְמַלְכּוֹ. "וַיְהִי כִּי שְׁאָלָהוּ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: אֶת מִי אֶשְׁלַח עַתָּה לָקַחַת אֶת הָאוֹצָר בִּירוּשָׁלַיִם? וַיַּעֲנֵהוּ הֵלִידוֹרוֹס וַיֹּאמֶר: אִם יֵשׁ לְךָ אוֹיֵב, אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר שׁוֹאֵף לָרֶשֶׁת מְקוֹמְךָ, אוֹתוֹ תִּשְׁלַח. כִּי שׁוֹב יָשׁוּב אֵלֶיךָ מֻכֶּה וְנָגוּעַ, אִם אַךְ תִּהְיֶה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. הִנֵּה אֱלֹקֵיהֶם הַשּׁוֹכֵן בַּשְּׁחָקִים נוֹרָא הוּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ לְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ. וְכָל אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בּוֹ, בֶּן מָוֶת הוּא". עַתָּה מוּבָן, מַדּוּעַ לֹא נִצְרְכָה שְׁמִירָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת! כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ סֻפַּר בְּסֵפֶר "גֶ'רְבָּא יְהוּדִית" (עַמּוּד מב) עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶל-גָ'רִיבָה שֶׁבָּאִי גֶ'רְבָּה. עַל פִּי הַמָּסֹרֶת, נִבְנָה בֵּית הַכְּנֶסֶת עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁגָּלוּ בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, וְהֵבִיאוּ עִמָּם דֶּלֶת מִדַּלְתוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. סִפְּרוּ, שֶׁבְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיְתָה מַצֵּבָה שֶׁחָרוּת עָלֶיהָ "עַד כָּאן הִגִּיעַ יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה", בְּרָדְפוֹ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים. בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה נִקְדָּשׁ וְנַעֲרָץ, וְרַבִּים עָלוּ אֵלָיו וְנָדְרוּ נְדָבוֹת לְיַפּוֹתוֹ וּלְחַזֵּק בְּדָקָיו. דַּלְתוֹת הַהֵיכָל הָיוּ מְצֻפּוֹת לוּחוֹת זָהָב וְכֶסֶף, וְעֶשְׂרוֹת סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבּוֹ שָׁכְנוּ בְּנַרְתִּיקֵי כֶּסֶף טָהוֹר, מְעֻטָּרִים בְּכִתְרֵי כֶּסֶף וְרִמּוֹנֵי כֶּסֶף, מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. לַמְרוֹת שִׁפְעַת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, לֹא הֵהִין אִישׁ לָקַחַת מִשָּׁם מְאוּמָה, אַף לֹא הָעַרְבִים. פַּעַם עָבְרָה אָרְחַת גְּמַלִּים לִפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. הֶחְלִיטוּ נוֹסְעֶיהָ הָעַרְבִים לִשְׁלֹחַ יָד בְּחָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן שֶׁעָמְדוּ בִּמְבוֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר אוֹתוֹ נָדְרוּ הָעוֹלִים לְזִיהֲרָה. הִבְרִיכוּ אֶת הַגְּמַלִּים, נִכְנְסוּ לִמְבוֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת, נָטְלוּ אֶת חָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן וְהִטְעִינוּן עַל הַגְּמַלִּים. שָׂמְחוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ, עָלוּ עַל הַגְּמַלִּים וְקָרְאוּ לָהֶם לָקוּם - אַךְ הַגְּמַלִּים רָבְצוּ בִּמְקוֹמָם. לֹא עָזְרוּ הַצְּעָקוֹת וְהַגְּעָרוֹת, לֹא הוֹעִילוּ הַמַּכּוֹת. הֵבִינוּ הַגַּנָּבִים כִּי אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא, וּקְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם גָּרְמָה לְכָךְ. יָרְדוּ מֵהַגְּמַלִּים וְהֵשִׁיבוּ אֶת כָּל חָבִיּוֹת הַשֶּׁמֶן לִמְקוֹמָן. אוֹ אָז קָמוּ הַגְּמַלִּים וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. כֻּלָּם, מִלְּבַד אֶחָד. צָעֲקוּ, גָּעֲרוּ, הִכּוּ, וְהַגָּמָל לֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ... גִּלּוּ, שֶׁעַל דַּבַּשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה מַחְצֶלֶת קְטַנָּה אוֹתָהּ לָקְחוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַמְקֻדָּשׁ. הֵשִׁיבוּ אֶת הַמַּחְצֶלֶת, וְהַגָּמָל קָם וְהִצְטָרֵף אֶל חֲבֵרָיו... בָּאוּ הַגַּנָּבִים וְסִפְּרוּ מָה אֵרַע עִמָּם, וְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְקַדֵּשׁ לְעֵין כֹּל. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)