Otzarot-Article

"שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת" (יג-ב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עַל הַפָּסוּק "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת", כָּתַב הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן": הֵם מִינֵי נְגָעִים, שֶׁבָּהֶם רוֹאֶה הַכֹּהֵן מֵאֵיזֶה עָווֹן בָּאוּ. "שְׂאֵת" הוּא לְשׁוֹן הִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁהָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּבְגַאֲוָה, וְהַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (קִדּוּשִׁין לא.), וְעַל הַמִּתְגָּאֶה נֶאֱמַר (תְּהִלִּים קא-ה): "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר כְּאֶחָד (סוֹטָה ה.). וְכֵן אָמַר רַב אַשִּׁי: "כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְבַסּוֹף נִפְחָת מֵחֲשִׁיבוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת". אֵין "שְׂאֵת" אֶלָּא גַּסּוּת הָרוּחַ וְאֵין "סַפַּחַת" אֶלָּא פְּחִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל א ב-לו): "סַפְּחֵנִי נָא".

וְכֵן אָמְרוּ (עֲרָכִין טז.) שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל גַּסּוּת הָרוּחַ.

וּבַסְּפוֹרְנוֹ כָּתַב, שֶׁלְּפִיכָךְ מֵבִיא הַמְּצֹרָע אָשָׁם לְכַפָּרָתוֹ. שֶׁהוּא בְּחִינַת "אֲשַׁם מְעִילוֹת", כִּי הַמִּתְגָּאֶה גּוֹנֵב מַלְבּוּשׁ ה'. וְכַוָּנָתוֹ לַמְבֹאָר בְּאִגֶּרֶת הָרַמְבַּ"ן, שֶׁהוּבְאָה בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים": "וְעַתָּה בְּנִי דַּע וּרְאֵה כִּי הַמִּתְגָּאֶה עַל הַבְּרִיּוֹת הוּא מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם כִּי הוּא מִתְפָּאֵר בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צָג-א): "ה' מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ".

אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה. אֶשְׁאַל שְׁאֵלָה: אִם יִרְצֶה אָדָם לְהִתְחַפֵּשׂ לְמֶלֶךְ. לֹא בְּפוּרִים, בִּסְתַם יוֹם שֶׁל חֹל. יֵצֵא לָרְחוֹב בְּכֶתֶר קַרְטוֹן מֻזְהָב, עָטוּי שִׁכְמִיַּת אַרְגָּמָן וּבְיָדוֹ קָנֶה עָטוּף נְיַר כֶּסֶף, שַׁרְבִיט מְלוּכָה. הַאִם יִנְחַל כְּבוֹד מְלָכִים, אוֹ בִּזְיוֹן מְשֻׁגָּעִים?!

וְאִם כָּךְ יִתְיַחֲסוּ לְמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְחַקּוֹת מֶלֶךְ אֶבְיוֹן, מַה נֹּאמַר לִשְׁפַל אֲנָשִׁים הַמֵּעֵז לַעֲטוֹת לְבוּשׁ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הֲלֹא יָשִׂים עַצְמוֹ לְלַעַג וּלְקֶלֶס!

סִפֵּר לִי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל, שֶׁיּוֹם אֶחָד פָּנָה אֵלָיו הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בִּשְׁאֵלָה: יַאשֶׁע, אֱמֹר נָא לִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי, בְּכָל מַצָּב. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, פַּעַם לָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל בְּ"תָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", וְרָאָה שֶׁהוּא מוֹנֶה בֵּין שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא "שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ".

תָּמַהּ: שֶׁבַח זֶה מַתְאִים לְאָדָם שֶׁהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, וְשָׂמֵחַ בְּפָחוֹת. אֲבָל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ, אִם רוֹצֶה עוֹד יָכוֹל הוּא לְבָרְאוֹ!

קָם וְנָסַע אֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל, שֶׁיָּאִיר עֵינָיו.

אָמַר לוֹ הַגָּאוֹן: וְכִי מַה הוּא 'חֶלְקוֹ' שֶׁל הַבּוֹרֵא, עַם יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ" (דְּבָרִים לב-ט). וְרוֹצֶה הָיָה שֶׁהָעָם יִהְיֶה מֻשְׁלָם יוֹתֵר, וְשֶׁכָּל יְהוּדִי יִהְיֶה מֻשְׁלָם יוֹתֵר, אֲבָל הֵן "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" (בְּרָכוֹת לג:). וְעִם זֹאת, שָׂמֵחַ הוּא בְּחֶלְקוֹ. שָׂמֵחַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְשָׂמֵחַ בְּכָל יְהוּדִי כְּפִי שֶׁהוּא, וּמְיַחֵל שֶׁיִּתְעַלֶּה! -

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגְלָנוּ, גָּלָה כִּבְיָכוֹל אִתָּנוּ (מְגִלָּה כט:). כַּמָּה שֶׁנִּדַּרְדֵּר חָלִילָה, נֶאֱמַר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (וַיִּקְרָא טז-טז), וַאֲפִלּוּ רָשָׁע וּבוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (יַלְקוּט, תְּהִלִּים לב). נוֹרָא לַחְשֹׁב, שֶׁהָעוֹמֵד לַעֲבֹר עֲבֵרָה כְּאִלּוּ לוֹפֵת אֶת הַמֶּלֶךְ וּמוֹרִידוֹ עִמּוֹ לַמַּדְמֵנָה! -

אָז מַדּוּעַ עִם הַגֵּאֶה אֵינוֹ יָכוֹל כִּבְיָכוֹל לָדוּר כְּאֶחָד, וְתוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב (מִשְׁלֵי טז-ה), וְהוּא כְּדוֹחֵק כִּבְיָכוֹל רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת מג:)?

כַּמָּה נִפְלָאִים דִּבְרֵי הַ"תּוֹרַת חַיִּים" (סַנְהֶדְרִין צ.): מִי הוּא הַצַּדִּיק? נִתְבּוֹנֵן: הָאוֹת צַדִּיק מֻרְכֶּבֶת מִנּוּן, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ: נֶאֱמָן, וְיוֹד עַל גַּבָּהּ, רֶמֶז לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הַצַּדִּיק מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַנּוּן כְּפוּפָה!

וּפֶלֶא הַדָּבָר: עִם הַטָּמֵא וְהָעֲבַרְיָן, שׁוֹרָה שְׁכִינָה. וְעִם הַגֵּאֶה, גַּם אִם נֶאֱמָן וְצַדִּיק הוּא, אֵינָהּ שׁוֹרָה! מַדּוּעַ?! כָּךְ שָׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל.

הָאֱמֶת, סִפֵּר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז', הַשְּׁאֵלָה הִפְתִּיעָה. חָשַׁבְתִּי, וְלֹא מָצָאתִי תְּשׁוּבָה.

"אַסְבִּיר לְךָ", אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים". "ה' שׁוֹכֵן אִתָּנוּ בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתֵינוּ, כִּי לְטָמֵא יֵשׁ תַּקָּנָה, יִטְבֹּל וְיִטַּהֵר.

הוּא מִתְלַוֶּה אֶל הָרָשָׁע, כִּי לָרָשָׁע יֵשׁ תִּקְוָה: יַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, יִסְבֹּל יִסּוּרִים, יִתְרַכֵּךְ לִבּוֹ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

אֲבָל הַגֵּאֶה הוּא טִפֵּשׁ. "וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה לֵב הָאָדָם", שׁוֹאֵל הָרַמְבַּ"ן בְּאִגַּרְתּוֹ, "אִם בְּעֹשֶׁר, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר. וְאִם בְּכָבוֹד, הֲלֹא לֵאלֹקִים הוּא. וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה, הֵן ה' מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח".

מַה שֶּׁלְּךָ. הַחַיִּים, שֶׁלְּךָ? הַבְּרִיאוּת, שֶׁלְּךָ? הַכִּשְׁרוֹנוֹת, שֶׁלְּךָ? הַהַצְלָחוֹת, שֶׁלְּךָ?

הֵן הַכֹּל מִמָּרוֹם, עַל הַכֹּל חַיָּב אַתָּה בְּהַכָּרַת תּוֹדָה, וּמַה מָּקוֹם יֵשׁ לְגַאֲוָה!

שׁוֹטֶה הוּא, וְלַשּׁוֹטֶה אֵין תַּקָּנָה..."

אוֹרוּ עֵינַי, וְאָמַרְתִּי לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "אֵין לָרַבִּי מֻשָּׂג כַּמָּה אֲנִי מוֹדֶה לוֹ, הָרַבִּי הִצִּיל אוֹתִי!"

תָּמַהּ, וְהִסְבַּרְתִּי: "אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שְׁאָלַנִי: בְּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח אָנוּ אוֹמְרִים: "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל". וְתָמַהּ: הִפּוּכוֹ שֶׁל הֶחָכָם, הוּא הַטִּפֵּשׁ. רָאוּי הָיָה לִכְתֹּב דָּבָר וְהִפּוּכוֹ: "אֶחָד חָכָם, אֶחָד טִפֵּשׁ".

הַשְּׁאֵלָה קָשָׁה, לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲנוֹת.

אֲבָל כָּעֵת אֲנִי מֵבִין: הֶחָכָם בִּקֵּשׁ בְּרַחֲמִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַק זֹאת אַל תַּעֲשֶׂה לִי, אַל תַּעֲמִידֵנִי לְיַד טִפֵּשׁ. מוּטָב שֶׁאֶעֱמֹד לְיַד רָשָׁע, אוּכַל לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו. אֲבָל הַשּׁוֹטֶה, פְּגִיעָתוֹ רָעָה. אִתּוֹ, לֹא אוּכַל..." (וְהִגַּדְתָּ)

	פסח תשע"ה
	הַשִּׁעְבּוּד - בְּאִבּוּד הַזֶּהוּת הָעַצְמִית
	"שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת" (יג-ב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: עַל הַפָּסוּק "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת", כָּתַב הַ"שִּׂפְתֵי כֹּהֵן": הֵם מִינֵי נְגָעִים, שֶׁבָּהֶם רוֹאֶה הַכֹּהֵן מֵאֵיזֶה עָווֹן בָּאוּ. "שְׂאֵת" הוּא לְשׁוֹן הִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁהָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּבְגַאֲוָה, וְהַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (קִדּוּשִׁין לא.), וְעַל הַמִּתְגָּאֶה נֶאֱמַר (תְּהִלִּים קא-ה): "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר כְּאֶחָד (סוֹטָה ה.). וְכֵן אָמַר רַב אַשִּׁי: "כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְבַסּוֹף נִפְחָת מֵחֲשִׁיבוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת". אֵין "שְׂאֵת" אֶלָּא גַּסּוּת הָרוּחַ וְאֵין "סַפַּחַת" אֶלָּא פְּחִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל א ב-לו): "סַפְּחֵנִי נָא". וְכֵן אָמְרוּ (עֲרָכִין טז.) שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. וּבַסְּפוֹרְנוֹ כָּתַב, שֶׁלְּפִיכָךְ מֵבִיא הַמְּצֹרָע אָשָׁם לְכַפָּרָתוֹ. שֶׁהוּא בְּחִינַת "אֲשַׁם מְעִילוֹת", כִּי הַמִּתְגָּאֶה גּוֹנֵב מַלְבּוּשׁ ה'. וְכַוָּנָתוֹ לַמְבֹאָר בְּאִגֶּרֶת הָרַמְבַּ"ן, שֶׁהוּבְאָה בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים": "וְעַתָּה בְּנִי דַּע וּרְאֵה כִּי הַמִּתְגָּאֶה עַל הַבְּרִיּוֹת הוּא מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם כִּי הוּא מִתְפָּאֵר בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צָג-א): "ה' מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ". אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה. אֶשְׁאַל שְׁאֵלָה: אִם יִרְצֶה אָדָם לְהִתְחַפֵּשׂ לְמֶלֶךְ. לֹא בְּפוּרִים, בִּסְתַם יוֹם שֶׁל חֹל. יֵצֵא לָרְחוֹב בְּכֶתֶר קַרְטוֹן מֻזְהָב, עָטוּי שִׁכְמִיַּת אַרְגָּמָן וּבְיָדוֹ קָנֶה עָטוּף נְיַר כֶּסֶף, שַׁרְבִיט מְלוּכָה. הַאִם יִנְחַל כְּבוֹד מְלָכִים, אוֹ בִּזְיוֹן מְשֻׁגָּעִים?! וְאִם כָּךְ יִתְיַחֲסוּ לְמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְחַקּוֹת מֶלֶךְ אֶבְיוֹן, מַה נֹּאמַר לִשְׁפַל אֲנָשִׁים הַמֵּעֵז לַעֲטוֹת לְבוּשׁ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הֲלֹא יָשִׂים עַצְמוֹ לְלַעַג וּלְקֶלֶס! סִפֵּר לִי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל, שֶׁיּוֹם אֶחָד פָּנָה אֵלָיו הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בִּשְׁאֵלָה: יַאשֶׁע, אֱמֹר נָא לִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי, בְּכָל מַצָּב. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, פַּעַם לָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל בְּ"תָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", וְרָאָה שֶׁהוּא מוֹנֶה בֵּין שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא "שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ". תָּמַהּ: שֶׁבַח זֶה מַתְאִים לְאָדָם שֶׁהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, וְשָׂמֵחַ בְּפָחוֹת. אֲבָל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ, אִם רוֹצֶה עוֹד יָכוֹל הוּא לְבָרְאוֹ! קָם וְנָסַע אֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל, שֶׁיָּאִיר עֵינָיו. אָמַר לוֹ הַגָּאוֹן: וְכִי מַה הוּא 'חֶלְקוֹ' שֶׁל הַבּוֹרֵא, עַם יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ" (דְּבָרִים לב-ט). וְרוֹצֶה הָיָה שֶׁהָעָם יִהְיֶה מֻשְׁלָם יוֹתֵר, וְשֶׁכָּל יְהוּדִי יִהְיֶה מֻשְׁלָם יוֹתֵר, אֲבָל הֵן "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" (בְּרָכוֹת לג:). וְעִם זֹאת, שָׂמֵחַ הוּא בְּחֶלְקוֹ. שָׂמֵחַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְשָׂמֵחַ בְּכָל יְהוּדִי כְּפִי שֶׁהוּא, וּמְיַחֵל שֶׁיִּתְעַלֶּה! - אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגְלָנוּ, גָּלָה כִּבְיָכוֹל אִתָּנוּ (מְגִלָּה כט:). כַּמָּה שֶׁנִּדַּרְדֵּר חָלִילָה, נֶאֱמַר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (וַיִּקְרָא טז-טז), וַאֲפִלּוּ רָשָׁע וּבוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (יַלְקוּט, תְּהִלִּים לב). נוֹרָא לַחְשֹׁב, שֶׁהָעוֹמֵד לַעֲבֹר עֲבֵרָה כְּאִלּוּ לוֹפֵת אֶת הַמֶּלֶךְ וּמוֹרִידוֹ עִמּוֹ לַמַּדְמֵנָה! - אָז מַדּוּעַ עִם הַגֵּאֶה אֵינוֹ יָכוֹל כִּבְיָכוֹל לָדוּר כְּאֶחָד, וְתוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב (מִשְׁלֵי טז-ה), וְהוּא כְּדוֹחֵק כִּבְיָכוֹל רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת מג:)? כַּמָּה נִפְלָאִים דִּבְרֵי הַ"תּוֹרַת חַיִּים" (סַנְהֶדְרִין צ.): מִי הוּא הַצַּדִּיק? נִתְבּוֹנֵן: הָאוֹת צַדִּיק מֻרְכֶּבֶת מִנּוּן, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ: נֶאֱמָן, וְיוֹד עַל גַּבָּהּ, רֶמֶז לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הַצַּדִּיק מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁהַנּוּן כְּפוּפָה! וּפֶלֶא הַדָּבָר: עִם הַטָּמֵא וְהָעֲבַרְיָן, שׁוֹרָה שְׁכִינָה. וְעִם הַגֵּאֶה, גַּם אִם נֶאֱמָן וְצַדִּיק הוּא, אֵינָהּ שׁוֹרָה! מַדּוּעַ?! כָּךְ שָׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. הָאֱמֶת, סִפֵּר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז', הַשְּׁאֵלָה הִפְתִּיעָה. חָשַׁבְתִּי, וְלֹא מָצָאתִי תְּשׁוּבָה. "אַסְבִּיר לְךָ", אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים". "ה' שׁוֹכֵן אִתָּנוּ בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתֵינוּ, כִּי לְטָמֵא יֵשׁ תַּקָּנָה, יִטְבֹּל וְיִטַּהֵר. הוּא מִתְלַוֶּה אֶל הָרָשָׁע, כִּי לָרָשָׁע יֵשׁ תִּקְוָה: יַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, יִסְבֹּל יִסּוּרִים, יִתְרַכֵּךְ לִבּוֹ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל הַגֵּאֶה הוּא טִפֵּשׁ. "וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה לֵב הָאָדָם", שׁוֹאֵל הָרַמְבַּ"ן בְּאִגַּרְתּוֹ, "אִם בְּעֹשֶׁר, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר. וְאִם בְּכָבוֹד, הֲלֹא לֵאלֹקִים הוּא. וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה, הֵן ה' מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח". מַה שֶּׁלְּךָ. הַחַיִּים, שֶׁלְּךָ? הַבְּרִיאוּת, שֶׁלְּךָ? הַכִּשְׁרוֹנוֹת, שֶׁלְּךָ? הַהַצְלָחוֹת, שֶׁלְּךָ? הֵן הַכֹּל מִמָּרוֹם, עַל הַכֹּל חַיָּב אַתָּה בְּהַכָּרַת תּוֹדָה, וּמַה מָּקוֹם יֵשׁ לְגַאֲוָה! שׁוֹטֶה הוּא, וְלַשּׁוֹטֶה אֵין תַּקָּנָה..." אוֹרוּ עֵינַי, וְאָמַרְתִּי לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "אֵין לָרַבִּי מֻשָּׂג כַּמָּה אֲנִי מוֹדֶה לוֹ, הָרַבִּי הִצִּיל אוֹתִי!" תָּמַהּ, וְהִסְבַּרְתִּי: "אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שְׁאָלַנִי: בְּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח אָנוּ אוֹמְרִים: "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל". וְתָמַהּ: הִפּוּכוֹ שֶׁל הֶחָכָם, הוּא הַטִּפֵּשׁ. רָאוּי הָיָה לִכְתֹּב דָּבָר וְהִפּוּכוֹ: "אֶחָד חָכָם, אֶחָד טִפֵּשׁ". הַשְּׁאֵלָה קָשָׁה, לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲנוֹת. אֲבָל כָּעֵת אֲנִי מֵבִין: הֶחָכָם בִּקֵּשׁ בְּרַחֲמִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַק זֹאת אַל תַּעֲשֶׂה לִי, אַל תַּעֲמִידֵנִי לְיַד טִפֵּשׁ. מוּטָב שֶׁאֶעֱמֹד לְיַד רָשָׁע, אוּכַל לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו. אֲבָל הַשּׁוֹטֶה, פְּגִיעָתוֹ רָעָה. אִתּוֹ, לֹא אוּכַל..." (וְהִגַּדְתָּ)