Otzarot-Article

"שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ"

פָּרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר" נִקְרֵאת סָמוּךְ לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת. הַמִּלִּים "מִדְבַּר סִינַי" עוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּה: "שָׁלוֹם", לִרְמֹז שֶׁהַתְּנַאי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה אַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד" (רש"י שמות יט-ב).

אָמְרוּ חֲזַ"ל (שמות רבה ב-ד), שֶׁהַר "סִינַי" נִקְרָא כָּךְ, כִּי מִשָּׁם יָרְדָה שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יִשְׂרָאֵל. מַסְבִּירִים עַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ, שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יָרְדָה וְהִסְתַּלְּקָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל וְעָבְרָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכָךְ יִשְׂרָאֵל נִהְיוּ מְאֻחָדִים וְזָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

כְּשֶׁקִּבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַשְּׁלִיחוּת לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, שָׂמַח אַהֲרֹן אָחִיו הַגָּדוֹל בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַכָּתוּב מְגַלֶּה: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד-יד). הַמָּקוֹם הַזֶּה הֻשְׁפַּע בְּהַשְׁרָאַת הַשָּׁלוֹם, וְלָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ שָׁם לְאַחְדוּת וּלְאַהֲבָה, וְזָכוּ לְקַבֵּל דַּוְקָא שָׁם אֶת הַתּוֹרָה. "שָׁלוֹם" הוּא אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מוּכָן לָתֵת אֶת תּוֹרָתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל רַק אִם יִשְׂרֹר בֵּינֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְאָכֵן, שְׁלוֹשָׁה מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִנְיְנֵי הַתּוֹרָה קְשׁוּרִים לְעִנְיָן זֶה: אָהוּב, אוֹהֵב הַבְּרִיּוֹת וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם. לְפִי זֶה, מוּבָן מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם: מִפְּנֵי שֶׁהֵם סְפוּגִים בַּתּוֹרָה שֶׁמַּשְׁרָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּמְבִיאָה שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

שָׁאַל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, מָרָן הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל: מַדּוּעַ נִתְּנָה הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִמְצָא תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ? הֲרֵי "אֲוֵירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים" (ב"ב קנח:). וְעוֹד, שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה עַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה! וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן עַל יְדֵי מָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר, בֶּן עֲשִׁירִים, שֶׁהוֹרָיו רָצוּ לְהַשִּׂיאוֹ לְבַת עֲשִׁירִים. כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ עִמָּהּ, נוֹכַח לָדַעַת כִּי הִיא טִפְּשָׁה וּתְמִימָה, לָכֵן סֵרַב לְקַחְתָּהּ. הוּא רָצָה לָשֵׂאת בַּת עֲנִיִּים אַחַת, שֶׁהָיְתָה חֲכָמָה וּנְבוֹנָה. הוּא פָּנָה לְאָבִיהָ וּבִקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא לְבִתּוֹ.

הָאָב צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר וְאָמַר שֶׁהוֹרָיו לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתּוֹ, כִּי בָּאָה מִמִּשְׁפָּחָה עֲנִיָּה.

"אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל כָּל הָעֹשֶׁר, וּבִלְבַד שֶׁאֶשָּׂא אֶת בִּתְּךָ!" הֵשִׁיב הַנַּעַר נֶחֱרָצוֹת.

וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה. כַּאֲשֶׁר הוֹרָיו סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ עַל הַשִּׁדּוּךְ, עָזַב הַנַּעַר אֶת בֵּית הוֹרָיו. הוּא לָבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, גָּר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה סָמוּךְ לְבֵית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה, וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ. כַּאֲשֶׁר אֲבִי הַנַּעֲרָה הִבְחִין שֶׁהָעֶלֶם רְצִינִי בְּאַהֲבָתוֹ, קָרָא לוֹ וְאָמַר: "פְּתַח תֵּבָה זוֹ, וּרְאֵה מַה יֵּשׁ בָּהּ!"

פָּתַח הַנַּעַר אֶת הַתֵּבָה וְאוֹרוּ עֵינָיו. הַתֵּבָה הָיְתָה מְלֵאָה בְּיַהֲלוֹמִים וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת! חִיֵּךְ אֲבִי הַנַּעֲרָה וְהִסְבִּיר: "אֶת כָּל עָשְׁרִי שָׁמַרְתִּי רַק לְבִתִּי יַקִּירָתִי, אַךְ לֹא רָצִיתִי שֶׁאִישׁ יֵדַע עַל כָּךְ, שֶׁמָּא יִרְצוּ אוֹתָהּ בִּגְלַל עָשְׁרִי. אוּלָם לְאַחַר שֶׁרָאִיתִי אֶת רְצוֹנְךָ הָעַז לִחְיוֹת עִם בִּתִּי אֲפִלּוּ בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, הֶחְלַטְתִּי שֶׁאַתָּה הָרָאוּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְלִזְכּוֹת בְּכָל הַמָּמוֹן הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ חָסַכְתִּי עֲבוּרָהּ מֵאָז שֶׁנּוֹלְדָה!"

הַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַן אֶת עִם יִשְׂרָאֵל הַאִם יִרְצוּ אֶת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְחַסְרֵי נַחֲלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בַּתּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ - הוּא הִנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	צו תשע"ה
	לְהַגְבִּיר הַיִּרְאָה וּלְהַקְטִין הַנִּסָּיוֹן
	"שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ" פָּרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר" נִקְרֵאת סָמוּךְ לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת. הַמִּלִּים "מִדְבַּר סִינַי" עוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּה: "שָׁלוֹם", לִרְמֹז שֶׁהַתְּנַאי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה אַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד" (רש"י שמות יט-ב). אָמְרוּ חֲזַ"ל (שמות רבה ב-ד), שֶׁהַר "סִינַי" נִקְרָא כָּךְ, כִּי מִשָּׁם יָרְדָה שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יִשְׂרָאֵל. מַסְבִּירִים עַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ, שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יָרְדָה וְהִסְתַּלְּקָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל וְעָבְרָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכָךְ יִשְׂרָאֵל נִהְיוּ מְאֻחָדִים וְזָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. כְּשֶׁקִּבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַשְּׁלִיחוּת לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, שָׂמַח אַהֲרֹן אָחִיו הַגָּדוֹל בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַכָּתוּב מְגַלֶּה: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד-יד). הַמָּקוֹם הַזֶּה הֻשְׁפַּע בְּהַשְׁרָאַת הַשָּׁלוֹם, וְלָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ שָׁם לְאַחְדוּת וּלְאַהֲבָה, וְזָכוּ לְקַבֵּל דַּוְקָא שָׁם אֶת הַתּוֹרָה. "שָׁלוֹם" הוּא אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מוּכָן לָתֵת אֶת תּוֹרָתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל רַק אִם יִשְׂרֹר בֵּינֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְאָכֵן, שְׁלוֹשָׁה מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִנְיְנֵי הַתּוֹרָה קְשׁוּרִים לְעִנְיָן זֶה: אָהוּב, אוֹהֵב הַבְּרִיּוֹת וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם. לְפִי זֶה, מוּבָן מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם: מִפְּנֵי שֶׁהֵם סְפוּגִים בַּתּוֹרָה שֶׁמַּשְׁרָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּמְבִיאָה שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. שָׁאַל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, מָרָן הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל: מַדּוּעַ נִתְּנָה הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִמְצָא תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ? הֲרֵי "אֲוֵירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים" (ב"ב קנח:). וְעוֹד, שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה עַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה! וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן עַל יְדֵי מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּנַעַר, בֶּן עֲשִׁירִים, שֶׁהוֹרָיו רָצוּ לְהַשִּׂיאוֹ לְבַת עֲשִׁירִים. כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ עִמָּהּ, נוֹכַח לָדַעַת כִּי הִיא טִפְּשָׁה וּתְמִימָה, לָכֵן סֵרַב לְקַחְתָּהּ. הוּא רָצָה לָשֵׂאת בַּת עֲנִיִּים אַחַת, שֶׁהָיְתָה חֲכָמָה וּנְבוֹנָה. הוּא פָּנָה לְאָבִיהָ וּבִקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא לְבִתּוֹ. הָאָב צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר וְאָמַר שֶׁהוֹרָיו לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתּוֹ, כִּי בָּאָה מִמִּשְׁפָּחָה עֲנִיָּה. "אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל כָּל הָעֹשֶׁר, וּבִלְבַד שֶׁאֶשָּׂא אֶת בִּתְּךָ!" הֵשִׁיב הַנַּעַר נֶחֱרָצוֹת. וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה. כַּאֲשֶׁר הוֹרָיו סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ עַל הַשִּׁדּוּךְ, עָזַב הַנַּעַר אֶת בֵּית הוֹרָיו. הוּא לָבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, גָּר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה סָמוּךְ לְבֵית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה, וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ. כַּאֲשֶׁר אֲבִי הַנַּעֲרָה הִבְחִין שֶׁהָעֶלֶם רְצִינִי בְּאַהֲבָתוֹ, קָרָא לוֹ וְאָמַר: "פְּתַח תֵּבָה זוֹ, וּרְאֵה מַה יֵּשׁ בָּהּ!" פָּתַח הַנַּעַר אֶת הַתֵּבָה וְאוֹרוּ עֵינָיו. הַתֵּבָה הָיְתָה מְלֵאָה בְּיַהֲלוֹמִים וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת! חִיֵּךְ אֲבִי הַנַּעֲרָה וְהִסְבִּיר: "אֶת כָּל עָשְׁרִי שָׁמַרְתִּי רַק לְבִתִּי יַקִּירָתִי, אַךְ לֹא רָצִיתִי שֶׁאִישׁ יֵדַע עַל כָּךְ, שֶׁמָּא יִרְצוּ אוֹתָהּ בִּגְלַל עָשְׁרִי. אוּלָם לְאַחַר שֶׁרָאִיתִי אֶת רְצוֹנְךָ הָעַז לִחְיוֹת עִם בִּתִּי אֲפִלּוּ בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, הֶחְלַטְתִּי שֶׁאַתָּה הָרָאוּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְלִזְכּוֹת בְּכָל הַמָּמוֹן הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ חָסַכְתִּי עֲבוּרָהּ מֵאָז שֶׁנּוֹלְדָה!" הַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַן אֶת עִם יִשְׂרָאֵל הַאִם יִרְצוּ אֶת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְחַסְרֵי נַחֲלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בַּתּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ - הוּא הִנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)