Otzarot-Article

"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה... מַעֲלַת גֵּרָה" (יא-ג) רַבֵּנוּ יִצְחָק עָרָאמָה זָצָ"ל בַּעַל "עֲקֵדַת יִצְחָק" מָצָא, שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה אֵלּוּ מִשּׁוּם מֶסֶר לְטָהֳרַת הָאָדָם בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו. שֶׁבַּעֲלֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁלֵמָה רוֹמְסִים וּבַעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם דּוֹרְסִים, וּבַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה יֵשׁ רֶמֶז לִזְהִירוּת מֵחָמָס וּמִגֶּזֶל. וּבְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה יֵשׁ רֶמֶז לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר אֹכֶל נוֹסָף אֶלָּא מִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָלוֹ הַקּוֹדֵם.

וּלְפִי דַּרְכּוֹ לָמַדְנוּ מַה סּוֹד מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: שֶׁלֹּא דַּי שֶׁיִּהְיֶה שָׂבֵעַ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁ"יַעֲלֶה גֵּרָה". בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁיְּסוֹד רְדִיפַת הָאָדָם אַחַר מַאֲוַיָּיו, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שָׂבְעָה, יֵשׁ לוֹ מָנָה רוֹצֶה מָאתַיִם, יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אֵינָהּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיג, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה טִבְעוֹ, שֶׁמַּסִּיחַ הוּא דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתוֹ וְכָל מַעְיְנָיו בְּמַה שֶּׁטֶּרֶם הִשִּׂיג. כְּאוֹתוֹ תִּינוֹק הַנּוֹהֶה אַחַר צַעֲצוּעַ, וּמִשֶּׁהִשִּׂיגוֹ מְאַבֵּד הַצַּעֲצוּעַ זָהֳרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר וּכְבָר רוֹצֶה הוּא צַעֲצוּעַ אַחֵר. אֲבָל אִלּוּ יוֹדֵעַ הָיָה "לְהַעֲלוֹת גֵּרָה", לַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, לוֹמַר תּוֹדָה עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמָּזוֹן וְהַבִּגּוּד, הַמָּעוֹן וְהַפַּרְנָסָה, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַנַּחַת, הֵן לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ.

מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל מָצָא רֶמֶז בְּסִימָנֵי הַטָּהֳרָה לִיחִידִיּוּתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. פִּצּוּל הַפַּרְסָה רוֹמֵז לְכָךְ שֶׁאָנוּ נוֹחֲלִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה וּמִחְזוּר הַמַּאֲכָל רוֹמֵז לְכָךְ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים פֵּרוֹת מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ אֵין אָנוּ מְכַלִּים בְּכָךְ אֶת שְׂכָרֵנוּ, אֶלָּא הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָנוּ לָעוֹלָם הַבָּא.

וּבְעוֹד הַחִידָ"א זָצָ"ל רוֹמֵז לִשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, הִתְמַקֵּד רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה: פִּצּוּל הַפַּרְסָה רוֹמֵז שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים יוֹמֵנוּ, חֶצְיוֹ לַה' בִּתְפִלּוֹת וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּרָכוֹת וּמִצְווֹת, וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה וּמְלָאכָה. וְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה רוֹמֶזֶת שֶׁאֵינֶנּוּ נִלְאִים מֵחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, מִמַּטְבֵּעַ הַבְּרָכוֹת וּמַעֲשֵׂי הַמִּצְווֹת, וּמוֹצְאִים בָּהֶם בְּכָל עֵת טַעַם חָדָשׁ.

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיָה הַגָּאוֹן מַהֲרַ"ם שִׁיק זָצָ"ל. גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ, וּמֵעַל לַכֹּל – מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּאֹרַח מֻפְלָא. אֲפִלּוּ בְּיָשְׁבוֹ לַסְּעוּדָה הָיָה מְעַיֵּן בְּסֵפֶר בֵּין מָנָה לְמָנָה, וּמִלִּמּוּד זֶה לְבַדּוֹ הָיָה מְסַיֵּם אֶת כָּל חֶלְקֵי "עֵין יַעֲקֹב" בְּכָל שָׁנָה... בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ - לֹא פָּסַק פִּיו מִגִּרְסָה. אֵין פֶּלֶא, שֶׁמִּשְׁנָתוֹ הָיְתָה סְדוּרָה בְּפִיו.

פַּעַם הִזְדַּמֵּן לְאַכְסַנְיָה אַחַת עִם הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" זָצָ"ל. בִּקֵּשׁ הַ"כְּתַב סוֹפֵר" לְעַיֵּן בְּקֶטַע מְסֻיָּם בְּדִבְרֵי הַטּוּר, וְשָׁלַח אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ אֶל מַהֲרַ"ם שִׁיק, לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶר. אֲבָל הַסֵּפֶר לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מַהֲרַ"ם שִׁיק. מֶה עָשָׂה, שָׁאַל אֵיזֶה קֶטַע נָחוּץ לוֹ כָּעֵת, נָטַל דַּף נְיָר, וְכָתַב כָּל דִּבְרֵי הַטּוּר כִּלְשׁוֹנָם...

עָבְרוּ שָׁנִים, מַהֲרַ"ם שִׁיק חָלָה - וְהִתְעַוֵּר. בָּכָה וְנֶאֱנַח: "אַי, לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבוֹא לִידֵי כָּךְ, כַּמָּה הָיִיתִי נִזְהָר לִלְמֹד!..."

תָּמְהוּ תַּלְמִידָיו וּשְׁאָלוּהוּ: "וְכִי כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לִלְמֹד יוֹתֵר? אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיָּבוֹא לִידֵי כָּךְ - כְּלוּם הָיָה לוֹמֵד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בִּימָמָה?!"

נַעֲנָה וְאָמַר: "אָכֵן, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי לֹא הוֹצֵאתִי רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה. אֲבָל לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבוֹא לִידֵי כָּךְ - הָיִיתִי מְמַעֵט בְּלִמּוּד דְּבָרִים חֲדָשִׁים, וּמַקְדִּישׁ זְמַן רַב יוֹתֵר לַחֲזָרָה!"...

וּכְבָר רָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זָצָ"ל, שֶׁתַּלְמִיד הַמִּתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתָיו וּמְמַעֵט לַחְזֹר עַל תַּלְמוּדוֹ - דּוֹמֶה הוּא... לַחֲזִיר, שֶׁפּוֹשֵׁט טְלָפָיו לְהִתְהַדֵּר בְּסִימַן הַטָּהֳרָה שֶׁבָּהֶם, אֲבָל חָסֵר לוֹ סִימַן הַטָּהֳרָה שֶׁל "הַעֲלָאַת גֵּרָה", חֲזָרָה שׁוּב וָשׁוּב...

וּבַגְּמָרָא הִמְשִׁילוּ (עֵרוּבִין נד:) אֶת הַלּוֹמֵד וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְצַיָּד שֶׁעָמַל וְטָרַח לָצוּד צִפּוֹרִים. צָד צִפּוֹר, רָץ אִתָּהּ לְסַלּוֹ וְהִנִּיחָהּ שָׁם, בְּלִי לְקָשְׁרָהּ... מִהֵר לָצוּד אֶת הַצִּפּוֹר הַבָּאָה, וּמָצָא שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם... וְהָיָה מִשְׁתּוֹמֵם בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִמְצֹא אֶת הַסַּל רֵיק... לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ, צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת גָּדוּשׁ בְּצִפּוֹרִים...

"כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר". וְדָרְשׁוּ עָלָיו אֶת הַכָּתוּב "כִּי דְבַר ה' בָּזָה". וּבֵאֵר רַבֵּנוּ מַהֲרַ"ל מִפְּרָג זָצָ"ל (דֶּרֶךְ חַיִּים ו-ז) "אֵין לְךָ בִּזָּיוֹן יוֹתֵר מִמִּי שֶׁזּוֹרֵעַ וּמֵנִיחַ אוֹתוֹ לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם לֶאֱכֹל. כָּךְ, מִי שֶׁשָּׁנָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ - הוּא מְבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה!"

אִם רַבּוֹתֵינוּ שֶׁכֹּחַ זִכְרוֹנָם מַבְהִיל הָיָה חָזְרוּ עַל תַּלְמוּדָם כ"ד פְּעָמִים וּמ' פְּעָמִים (תַּעֲנִית ז.), וְעַד מֵאָה וְאַחַת פְּעָמִים (חֲגִיגָה ט:) - כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לַחְזֹר עַל תַּלְמוּדֵנוּ כְּדֵי לְזָכְרוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תשא תשע"ה
	מַדּוּעַ יֵשׁ לְמַכְשִׁירֵי הַתִּקְשֹׁרֶת כַּפְתּוֹר?
	"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה... מַעֲלַת גֵּרָה" (יא-ג) רַבֵּנוּ יִצְחָק עָרָאמָה זָצָ"ל בַּעַל "עֲקֵדַת יִצְחָק" מָצָא, שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה אֵלּוּ מִשּׁוּם מֶסֶר לְטָהֳרַת הָאָדָם בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו. שֶׁבַּעֲלֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁלֵמָה רוֹמְסִים וּבַעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם דּוֹרְסִים, וּבַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה יֵשׁ רֶמֶז לִזְהִירוּת מֵחָמָס וּמִגֶּזֶל. וּבְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה יֵשׁ רֶמֶז לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר אֹכֶל נוֹסָף אֶלָּא מִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָלוֹ הַקּוֹדֵם. וּלְפִי דַּרְכּוֹ לָמַדְנוּ מַה סּוֹד מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: שֶׁלֹּא דַּי שֶׁיִּהְיֶה שָׂבֵעַ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁ"יַעֲלֶה גֵּרָה". בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁיְּסוֹד רְדִיפַת הָאָדָם אַחַר מַאֲוַיָּיו, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שָׂבְעָה, יֵשׁ לוֹ מָנָה רוֹצֶה מָאתַיִם, יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אֵינָהּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיג, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה טִבְעוֹ, שֶׁמַּסִּיחַ הוּא דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתוֹ וְכָל מַעְיְנָיו בְּמַה שֶּׁטֶּרֶם הִשִּׂיג. כְּאוֹתוֹ תִּינוֹק הַנּוֹהֶה אַחַר צַעֲצוּעַ, וּמִשֶּׁהִשִּׂיגוֹ מְאַבֵּד הַצַּעֲצוּעַ זָהֳרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר וּכְבָר רוֹצֶה הוּא צַעֲצוּעַ אַחֵר. אֲבָל אִלּוּ יוֹדֵעַ הָיָה "לְהַעֲלוֹת גֵּרָה", לַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, לוֹמַר תּוֹדָה עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמָּזוֹן וְהַבִּגּוּד, הַמָּעוֹן וְהַפַּרְנָסָה, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַנַּחַת, הֵן לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל מָצָא רֶמֶז בְּסִימָנֵי הַטָּהֳרָה לִיחִידִיּוּתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. פִּצּוּל הַפַּרְסָה רוֹמֵז לְכָךְ שֶׁאָנוּ נוֹחֲלִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה וּמִחְזוּר הַמַּאֲכָל רוֹמֵז לְכָךְ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים פֵּרוֹת מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ אֵין אָנוּ מְכַלִּים בְּכָךְ אֶת שְׂכָרֵנוּ, אֶלָּא הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְעוֹד הַחִידָ"א זָצָ"ל רוֹמֵז לִשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, הִתְמַקֵּד רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה: פִּצּוּל הַפַּרְסָה רוֹמֵז שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים יוֹמֵנוּ, חֶצְיוֹ לַה' בִּתְפִלּוֹת וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּרָכוֹת וּמִצְווֹת, וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה וּמְלָאכָה. וְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה רוֹמֶזֶת שֶׁאֵינֶנּוּ נִלְאִים מֵחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, מִמַּטְבֵּעַ הַבְּרָכוֹת וּמַעֲשֵׂי הַמִּצְווֹת, וּמוֹצְאִים בָּהֶם בְּכָל עֵת טַעַם חָדָשׁ. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיָה הַגָּאוֹן מַהֲרַ"ם שִׁיק זָצָ"ל. גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ, וּמֵעַל לַכֹּל – מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּאֹרַח מֻפְלָא. אֲפִלּוּ בְּיָשְׁבוֹ לַסְּעוּדָה הָיָה מְעַיֵּן בְּסֵפֶר בֵּין מָנָה לְמָנָה, וּמִלִּמּוּד זֶה לְבַדּוֹ הָיָה מְסַיֵּם אֶת כָּל חֶלְקֵי "עֵין יַעֲקֹב" בְּכָל שָׁנָה... בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ - לֹא פָּסַק פִּיו מִגִּרְסָה. אֵין פֶּלֶא, שֶׁמִּשְׁנָתוֹ הָיְתָה סְדוּרָה בְּפִיו. פַּעַם הִזְדַּמֵּן לְאַכְסַנְיָה אַחַת עִם הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" זָצָ"ל. בִּקֵּשׁ הַ"כְּתַב סוֹפֵר" לְעַיֵּן בְּקֶטַע מְסֻיָּם בְּדִבְרֵי הַטּוּר, וְשָׁלַח אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ אֶל מַהֲרַ"ם שִׁיק, לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶר. אֲבָל הַסֵּפֶר לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מַהֲרַ"ם שִׁיק. מֶה עָשָׂה, שָׁאַל אֵיזֶה קֶטַע נָחוּץ לוֹ כָּעֵת, נָטַל דַּף נְיָר, וְכָתַב כָּל דִּבְרֵי הַטּוּר כִּלְשׁוֹנָם... עָבְרוּ שָׁנִים, מַהֲרַ"ם שִׁיק חָלָה - וְהִתְעַוֵּר. בָּכָה וְנֶאֱנַח: "אַי, לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבוֹא לִידֵי כָּךְ, כַּמָּה הָיִיתִי נִזְהָר לִלְמֹד!..." תָּמְהוּ תַּלְמִידָיו וּשְׁאָלוּהוּ: "וְכִי כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לִלְמֹד יוֹתֵר? אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיָּבוֹא לִידֵי כָּךְ - כְּלוּם הָיָה לוֹמֵד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בִּימָמָה?!" נַעֲנָה וְאָמַר: "אָכֵן, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי לֹא הוֹצֵאתִי רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה. אֲבָל לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבוֹא לִידֵי כָּךְ - הָיִיתִי מְמַעֵט בְּלִמּוּד דְּבָרִים חֲדָשִׁים, וּמַקְדִּישׁ זְמַן רַב יוֹתֵר לַחֲזָרָה!"... וּכְבָר רָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זָצָ"ל, שֶׁתַּלְמִיד הַמִּתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתָיו וּמְמַעֵט לַחְזֹר עַל תַּלְמוּדוֹ - דּוֹמֶה הוּא... לַחֲזִיר, שֶׁפּוֹשֵׁט טְלָפָיו לְהִתְהַדֵּר בְּסִימַן הַטָּהֳרָה שֶׁבָּהֶם, אֲבָל חָסֵר לוֹ סִימַן הַטָּהֳרָה שֶׁל "הַעֲלָאַת גֵּרָה", חֲזָרָה שׁוּב וָשׁוּב... וּבַגְּמָרָא הִמְשִׁילוּ (עֵרוּבִין נד:) אֶת הַלּוֹמֵד וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְצַיָּד שֶׁעָמַל וְטָרַח לָצוּד צִפּוֹרִים. צָד צִפּוֹר, רָץ אִתָּהּ לְסַלּוֹ וְהִנִּיחָהּ שָׁם, בְּלִי לְקָשְׁרָהּ... מִהֵר לָצוּד אֶת הַצִּפּוֹר הַבָּאָה, וּמָצָא שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם... וְהָיָה מִשְׁתּוֹמֵם בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִמְצֹא אֶת הַסַּל רֵיק... לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ, צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת גָּדוּשׁ בְּצִפּוֹרִים... "כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר". וְדָרְשׁוּ עָלָיו אֶת הַכָּתוּב "כִּי דְבַר ה' בָּזָה". וּבֵאֵר רַבֵּנוּ מַהֲרַ"ל מִפְּרָג זָצָ"ל (דֶּרֶךְ חַיִּים ו-ז) "אֵין לְךָ בִּזָּיוֹן יוֹתֵר מִמִּי שֶׁזּוֹרֵעַ וּמֵנִיחַ אוֹתוֹ לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם לֶאֱכֹל. כָּךְ, מִי שֶׁשָּׁנָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ - הוּא מְבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה!" אִם רַבּוֹתֵינוּ שֶׁכֹּחַ זִכְרוֹנָם מַבְהִיל הָיָה חָזְרוּ עַל תַּלְמוּדָם כ"ד פְּעָמִים וּמ' פְּעָמִים (תַּעֲנִית ז.), וְעַד מֵאָה וְאַחַת פְּעָמִים (חֲגִיגָה ט:) - כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לַחְזֹר עַל תַּלְמוּדֵנוּ כְּדֵי לְזָכְרוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)