Otzarot-Article

"בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" (יב-ו) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁכוּנָה חֲרֵדִית בְּאָמֵרִיקָה, שֶׁאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה נֶעֱדַר מִבֵּיתוֹ וְעִקְּבוֹתָיו נֶעֶלְמוּ, וּבְמֶשֶׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ כָּל סִימָן. בְּמַקְבִּיל לַחִפּוּשִׂים שֶׁנֶּעֶרְכוּ כָּל הָעֵת, הִתְקַיְּמוּ בְּרִכּוּזֵי הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית תְּפִלּוֹת לִשְׁלוֹמוֹ.

רַק אַחֲרֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים נִמְצְאָה גּוּפָתוֹ בַּנָּהָר וְנִמְשְׁתָה מִן הַמַּיִם. הַדָּבָר לֹא הוּבָא לִידִיעַת הַמִּשְׁפָּחָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קֹשִׁי בַּזִּהוּי, וְלֹא הָיָה כָּל סִימָן שֶׁיַּצְבִּיעַ עַל זֶהוּתוֹ שֶׁל הַמֵּת. הַמִּשְׁטָרָה לֹא הִשְׁקִיעָה מַאֲמַצִּים רַבִּים מִדַּי בִּמְלֶאכֶת הַזִּהוּי, וַאֲפִלּוּ לֹא קָרְאָה לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיְּנַסּוּ בְּעַצְמָם לְזַהוֹתוֹ.

מֵאִידָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּרֵאוֹתָיו סִימָנֵי מַיִם, קָבְעוּ הַחוֹקְרִים בְּמִמְצְאֵיהֶם שֶׁהָאִישׁ נִרְצַח רח"ל.

בְּאָמֵרִיקָה קַיָּם חֹק עַתִּיק יוֹמִין, שֶׁנֶּחְקַק עוֹד בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת, הַקּוֹבֵעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר לֹא מְזַהִים אֶת הַגּוּפָה, קוֹבְרִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, שֶׁמִּשָּׁם לֹא מוֹצִיאִים אוֹתָהּ לְעוֹלָם.

גַּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וּמַצְבִּיעִים עַל סִימָנִים בְּרוּרִים שֶׁהַגּוּפָה מִשְׁתַּיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחְתָּם, לֹא פּוֹתְחִים אֶת הַקֶּבֶר מֵחָדָשׁ. מֵאָז נֶחְקַק חֹק זֶה, לֹא הֵפֵרוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם.

הַגּוּפָה נִקְבְּרָה בַּמָּקוֹם הַמְיֹעָד לָהּ, וְהָיָה זֶה בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ. מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, בִּעֲתוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים אֶת לֵילוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ חוֹקֵר גּוֹי שֶׁהֶחְלִיט לִקְבֹּר אֶת הַגּוּפָה.

בַּחֲלוֹמוֹת אֵלֶּה הִתְגַּלָּה אֵלָיו יְהוּדִי בַּעַל צוּרָה, וְהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיַּחְזִיר אֶת הַגּוּפָה שֶׁנִּקְבְּרָה לַמִּשְׁפָּחָה.

מֵאַחַר שֶׁהַחֲלוֹמוֹת נִשְׁנוּ פַּעַם אַחַר פַּעַם, לֹא יָדַע הַחוֹקֵר מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה מֵעוֹלָם בְּאָמֵרִיקָה, וּפָתַח אֶת הַתִּיק מֵחָדָשׁ.

כְּדֵי לְתָרֵץ בִּפְנֵי עֲמִיתָיו הַחוֹקְרִים אֶת פְּתִיחַת הַתִּיק, הִסְבִּיר שֶׁנִּזְכַּר שֶׁכַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַגּוּפָה, הָיָה עָלֶיהָ בֶּגֶד מְסֻיָּם, עִם תַּו זִהוּי שֶׁל הַחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת נִתָּן לְזַהוֹת אֶת הַגּוּפָה. כָּךְ הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו הַמֻּפְתָּעִים.

לְאַחַר מַאֲמַצִּים רַבִּים, הִצְלִיחַ הַחוֹקֵר לְהוֹבִיל מַהֲלָךְ לִפְתִיחָתוֹ שֶׁל הַקֶּבֶר, וְאָכֵן עַל פִּי הַסִּימָנִים שֶׁהָיוּ עַל הַבֶּגֶד נוֹדַע שֶׁהַחֶבְרָה שֶׁיִּצְּרָה אֶת הַבֶּגֶד עוֹמֶדֶת בְּבַעֲלוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים חֲרֵדִיִּים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

הַחוֹקֵר הִתְקַשֵּׁר לְבַעֲלֵי הַחֶבְרָה, וְשָׁאַל הַאִם הֵם מַכִּירִים אֶת שְׁמוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁנֶּעֱדַר בְּתַאֲרִיךְ זֶה וְזֶה, וְהַבְּעָלִים הֵשִׁיבוּ שֶׁבְּוַדַּאי הֵם מַכִּירִים אוֹתוֹ, וְסִפְּרוּ שֶׁהָיָה אַחַד הַלָּקוֹחוֹת הַוָּתִיקִים שֶׁלָּהֶם, וּבְמִקְרֶה הוּא גַּם הִתְגּוֹרֵר בְּסָמוּךְ לְבַעַל הַמִּפְעָל.

הַהִתְקַדְּמוּת הַמַּשְׁמָעוּתִית בַּחֲקִירָה הוֹבִילָה לִבְדִיקַת הַשִּׁנַּיִם, וְסִימָנִים מֻבְהָקִים נוֹסָפִים, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעוּ לְזִהוּי וַדָּאִי וּמֻחְלָט, וְהָאִישׁ הוּבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמְעוּ עַל הַפָּרָשָׁה, הִבִּיעוּ דַּעְתָּם דַּעַת תּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הָיָה בִּזְכוּת הַלְּבוּשׁ הַיְּהוּדִי שֶׁהַנִּפְטָר כָּל כָּךְ הִקְפִּיד עָלָיו. 'אָבִינוּ קִיֵּם "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", לֹא הִתְבַּיֵּשׁ מֵאַף אֶחָד, וְהָיָה נוֹהֵג לָלֶכֶת בְּמַלְבּוּשָׁיו הַחֲסִידִיִּים בִּרְחוֹבוֹת מַנְהֶטְן, וְלָכֵן זָכָה לְהַגִּיעַ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל', סִפֵּר אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה. כֵּיוָן שֶׁחֻקֵּי אַרְצוֹת הַבְּרִית אֵינָם חָלִים אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר נִסְלְלָה אַךְ וְרַק בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁל הַנִּפְטָר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תצוה תשע"ה
	גַּדְלוּת הָאָדָם
	"בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" (יב-ו) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁכוּנָה חֲרֵדִית בְּאָמֵרִיקָה, שֶׁאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה נֶעֱדַר מִבֵּיתוֹ וְעִקְּבוֹתָיו נֶעֶלְמוּ, וּבְמֶשֶׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ כָּל סִימָן. בְּמַקְבִּיל לַחִפּוּשִׂים שֶׁנֶּעֶרְכוּ כָּל הָעֵת, הִתְקַיְּמוּ בְּרִכּוּזֵי הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית תְּפִלּוֹת לִשְׁלוֹמוֹ. רַק אַחֲרֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים נִמְצְאָה גּוּפָתוֹ בַּנָּהָר וְנִמְשְׁתָה מִן הַמַּיִם. הַדָּבָר לֹא הוּבָא לִידִיעַת הַמִּשְׁפָּחָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קֹשִׁי בַּזִּהוּי, וְלֹא הָיָה כָּל סִימָן שֶׁיַּצְבִּיעַ עַל זֶהוּתוֹ שֶׁל הַמֵּת. הַמִּשְׁטָרָה לֹא הִשְׁקִיעָה מַאֲמַצִּים רַבִּים מִדַּי בִּמְלֶאכֶת הַזִּהוּי, וַאֲפִלּוּ לֹא קָרְאָה לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיְּנַסּוּ בְּעַצְמָם לְזַהוֹתוֹ. מֵאִידָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּרֵאוֹתָיו סִימָנֵי מַיִם, קָבְעוּ הַחוֹקְרִים בְּמִמְצְאֵיהֶם שֶׁהָאִישׁ נִרְצַח רח"ל. בְּאָמֵרִיקָה קַיָּם חֹק עַתִּיק יוֹמִין, שֶׁנֶּחְקַק עוֹד בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת, הַקּוֹבֵעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר לֹא מְזַהִים אֶת הַגּוּפָה, קוֹבְרִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, שֶׁמִּשָּׁם לֹא מוֹצִיאִים אוֹתָהּ לְעוֹלָם. גַּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וּמַצְבִּיעִים עַל סִימָנִים בְּרוּרִים שֶׁהַגּוּפָה מִשְׁתַּיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחְתָּם, לֹא פּוֹתְחִים אֶת הַקֶּבֶר מֵחָדָשׁ. מֵאָז נֶחְקַק חֹק זֶה, לֹא הֵפֵרוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם. הַגּוּפָה נִקְבְּרָה בַּמָּקוֹם הַמְיֹעָד לָהּ, וְהָיָה זֶה בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ. מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, בִּעֲתוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים אֶת לֵילוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ חוֹקֵר גּוֹי שֶׁהֶחְלִיט לִקְבֹּר אֶת הַגּוּפָה. בַּחֲלוֹמוֹת אֵלֶּה הִתְגַּלָּה אֵלָיו יְהוּדִי בַּעַל צוּרָה, וְהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיַּחְזִיר אֶת הַגּוּפָה שֶׁנִּקְבְּרָה לַמִּשְׁפָּחָה. מֵאַחַר שֶׁהַחֲלוֹמוֹת נִשְׁנוּ פַּעַם אַחַר פַּעַם, לֹא יָדַע הַחוֹקֵר מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה מֵעוֹלָם בְּאָמֵרִיקָה, וּפָתַח אֶת הַתִּיק מֵחָדָשׁ. כְּדֵי לְתָרֵץ בִּפְנֵי עֲמִיתָיו הַחוֹקְרִים אֶת פְּתִיחַת הַתִּיק, הִסְבִּיר שֶׁנִּזְכַּר שֶׁכַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַגּוּפָה, הָיָה עָלֶיהָ בֶּגֶד מְסֻיָּם, עִם תַּו זִהוּי שֶׁל הַחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת נִתָּן לְזַהוֹת אֶת הַגּוּפָה. כָּךְ הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו הַמֻּפְתָּעִים. לְאַחַר מַאֲמַצִּים רַבִּים, הִצְלִיחַ הַחוֹקֵר לְהוֹבִיל מַהֲלָךְ לִפְתִיחָתוֹ שֶׁל הַקֶּבֶר, וְאָכֵן עַל פִּי הַסִּימָנִים שֶׁהָיוּ עַל הַבֶּגֶד נוֹדַע שֶׁהַחֶבְרָה שֶׁיִּצְּרָה אֶת הַבֶּגֶד עוֹמֶדֶת בְּבַעֲלוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים חֲרֵדִיִּים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הַחוֹקֵר הִתְקַשֵּׁר לְבַעֲלֵי הַחֶבְרָה, וְשָׁאַל הַאִם הֵם מַכִּירִים אֶת שְׁמוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁנֶּעֱדַר בְּתַאֲרִיךְ זֶה וְזֶה, וְהַבְּעָלִים הֵשִׁיבוּ שֶׁבְּוַדַּאי הֵם מַכִּירִים אוֹתוֹ, וְסִפְּרוּ שֶׁהָיָה אַחַד הַלָּקוֹחוֹת הַוָּתִיקִים שֶׁלָּהֶם, וּבְמִקְרֶה הוּא גַּם הִתְגּוֹרֵר בְּסָמוּךְ לְבַעַל הַמִּפְעָל. הַהִתְקַדְּמוּת הַמַּשְׁמָעוּתִית בַּחֲקִירָה הוֹבִילָה לִבְדִיקַת הַשִּׁנַּיִם, וְסִימָנִים מֻבְהָקִים נוֹסָפִים, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעוּ לְזִהוּי וַדָּאִי וּמֻחְלָט, וְהָאִישׁ הוּבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמְעוּ עַל הַפָּרָשָׁה, הִבִּיעוּ דַּעְתָּם דַּעַת תּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הָיָה בִּזְכוּת הַלְּבוּשׁ הַיְּהוּדִי שֶׁהַנִּפְטָר כָּל כָּךְ הִקְפִּיד עָלָיו. 'אָבִינוּ קִיֵּם "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", לֹא הִתְבַּיֵּשׁ מֵאַף אֶחָד, וְהָיָה נוֹהֵג לָלֶכֶת בְּמַלְבּוּשָׁיו הַחֲסִידִיִּים בִּרְחוֹבוֹת מַנְהֶטְן, וְלָכֵן זָכָה לְהַגִּיעַ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל', סִפֵּר אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה. כֵּיוָן שֶׁחֻקֵּי אַרְצוֹת הַבְּרִית אֵינָם חָלִים אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר נִסְלְלָה אַךְ וְרַק בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁל הַנִּפְטָר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)