Otzarot-Article

"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים... וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" (כא-א) אֵין סֵפֶר הָעוֹסֵק בְּחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדֻּגְמָא הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים לְיַלְדֵיהֶם. גַּם סִפּוּרִים יֵשׁ עַל כָּךְ לָרֹב, הַמַּמְחִישִׁים כִּי בְּטֶרֶם שֶׁמַּתְחִילִים לְחַנֵּךְ יְלָדִים לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם, יֵשׁ לִדְאֹג שֶׁהַהוֹרִים עַצְמָם יִהְיוּ אוֹהֲבֵי תּוֹרָה. אוֹ אָז גַּם הַיְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ עַל בִּרְכֵּי אַהֲבָה שֶׁכָּזוֹ, יִצְמְחוּ לְאוֹהֲבֵי תּוֹרָה.

הָרַב מָרְדְּכַי חַיִּים רוֹזֵנְבְּלַט, הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְיַת סֵפֶר, שִׁגֵּר לָנוּ מִכְתָּב וּבוֹ סִפּוּר מֻפְלָא בְּעִנְיַן זֶה.

שְׁנֵי אַבְרֵכִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֶחְלִיטוּ לִקְבֹּעַ חַבְרוּתָא לְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת. הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁנִּקְבְּעָה הָיְתָה חֲצִי שָׁעָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, גַּם בִּימֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת.

כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם מִתְּחִלַּת הַלִּמּוּד, אַחַד הָאַבְרֵכִים הֻצְרַךְ לָצֵאת בִּשְׁלִיחוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְצָרְפַת, אֲבָל סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף לְהַפְסִיק אֶת קְבִיעוּת הַלִּמּוּד בְּמִשְׁנָיוֹת.

הוּא הֶעֱלָה בִּפְנֵי הַחֶבְרוּתָא רַעְיוֹן פָּשׁוּט. הָבָה נַמְשִׁיךְ וְנִלְמַד בְּאֶמְצָעוּת הַטֶּלֶפוֹן. לְשֵׁם מָה נִבְרָא מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן בָּעוֹלָם אִם לֹא לְמִקְרֶה כָּזֶה?!

וְהַחֶבְרוּתָא נֵאוֹת לַהַצָּעָה. הַשְּׁנַיִם עָרְכוּ חִשּׁוּב וּמָצְאוּ כִּי הַשִּׂיחוֹת תִּהְיֶינָה זוֹלוֹת בַּלַּיְלָה, וְעַל כֵּן קָבְעוּ אֶת זְמַן הַלִּמּוּד בֵּין הַשָּׁעָה 11:30 לִ-12 בַּלַּיְלָה. כַּמּוּבָן, כְּדֵי שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַטֶּלֶפוֹן לֹא יַרְקִיעַ שְׁחָקִים.

עֲלוּת חֶשְׁבּוֹן הַטֶּלֶפוֹן שֶׁהִסְתַּכְּמָה בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ, שֻׁלְּמָה עַל יְדֵי שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים.

יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה רַעְיָתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ שֶׁנִּשְׁאַר בָּאָרֶץ עִם בְּנָהּ בֵּן הַשָּׁלֹשׁ, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְצַיֵּר צִיּוּר כָּלְשֶׁהוּ, בְּלִי שֶׁנָּתְנָה לוֹ רַעְיוֹן מְסֻיָּם. "אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֵיךְ אַתָּה מְצַיֵּר", אָמְרָה לַיֶּלֶד.

הַזַּאֲטוּט לָקַח אֶת הָעִפָּרוֹן, וּבְלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם צִיֵּר אֶת אָבִיו שְׁלִיטָ"א עִם סֵפֶר מִשְׁנָיוֹת לְפָנָיו, כְּשֶׁבַּצַּד עוֹמֵד לוֹ שָׁעוֹן גָּדוֹל שֶׁמְּחוֹגָיו מַצְבִּיעִים עַל הַשָּׁעָה 12, וְרֶקַע הַצִּיּוּר בַּחוּץ - מִבַּעַד לַחַלּוֹן - הָיָה שָׁחוֹר, כַּעֲלָטָה שֶׁל אֶמְצַע הַלַּיְלָה... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	תרומה תשע"ה
	כּוֹסוֹת הַקָּפֶה וְלִקְחָן
	"וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים... וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" (כא-א) אֵין סֵפֶר הָעוֹסֵק בְּחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדֻּגְמָא הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים לְיַלְדֵיהֶם. גַּם סִפּוּרִים יֵשׁ עַל כָּךְ לָרֹב, הַמַּמְחִישִׁים כִּי בְּטֶרֶם שֶׁמַּתְחִילִים לְחַנֵּךְ יְלָדִים לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם, יֵשׁ לִדְאֹג שֶׁהַהוֹרִים עַצְמָם יִהְיוּ אוֹהֲבֵי תּוֹרָה. אוֹ אָז גַּם הַיְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ עַל בִּרְכֵּי אַהֲבָה שֶׁכָּזוֹ, יִצְמְחוּ לְאוֹהֲבֵי תּוֹרָה. הָרַב מָרְדְּכַי חַיִּים רוֹזֵנְבְּלַט, הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְיַת סֵפֶר, שִׁגֵּר לָנוּ מִכְתָּב וּבוֹ סִפּוּר מֻפְלָא בְּעִנְיַן זֶה. שְׁנֵי אַבְרֵכִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֶחְלִיטוּ לִקְבֹּעַ חַבְרוּתָא לְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת. הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁנִּקְבְּעָה הָיְתָה חֲצִי שָׁעָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, גַּם בִּימֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת. כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם מִתְּחִלַּת הַלִּמּוּד, אַחַד הָאַבְרֵכִים הֻצְרַךְ לָצֵאת בִּשְׁלִיחוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְצָרְפַת, אֲבָל סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף לְהַפְסִיק אֶת קְבִיעוּת הַלִּמּוּד בְּמִשְׁנָיוֹת. הוּא הֶעֱלָה בִּפְנֵי הַחֶבְרוּתָא רַעְיוֹן פָּשׁוּט. הָבָה נַמְשִׁיךְ וְנִלְמַד בְּאֶמְצָעוּת הַטֶּלֶפוֹן. לְשֵׁם מָה נִבְרָא מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן בָּעוֹלָם אִם לֹא לְמִקְרֶה כָּזֶה?! וְהַחֶבְרוּתָא נֵאוֹת לַהַצָּעָה. הַשְּׁנַיִם עָרְכוּ חִשּׁוּב וּמָצְאוּ כִּי הַשִּׂיחוֹת תִּהְיֶינָה זוֹלוֹת בַּלַּיְלָה, וְעַל כֵּן קָבְעוּ אֶת זְמַן הַלִּמּוּד בֵּין הַשָּׁעָה 11:30 לִ-12 בַּלַּיְלָה. כַּמּוּבָן, כְּדֵי שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַטֶּלֶפוֹן לֹא יַרְקִיעַ שְׁחָקִים. עֲלוּת חֶשְׁבּוֹן הַטֶּלֶפוֹן שֶׁהִסְתַּכְּמָה בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ, שֻׁלְּמָה עַל יְדֵי שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים. יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה רַעְיָתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ שֶׁנִּשְׁאַר בָּאָרֶץ עִם בְּנָהּ בֵּן הַשָּׁלֹשׁ, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְצַיֵּר צִיּוּר כָּלְשֶׁהוּ, בְּלִי שֶׁנָּתְנָה לוֹ רַעְיוֹן מְסֻיָּם. "אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֵיךְ אַתָּה מְצַיֵּר", אָמְרָה לַיֶּלֶד. הַזַּאֲטוּט לָקַח אֶת הָעִפָּרוֹן, וּבְלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם צִיֵּר אֶת אָבִיו שְׁלִיטָ"א עִם סֵפֶר מִשְׁנָיוֹת לְפָנָיו, כְּשֶׁבַּצַּד עוֹמֵד לוֹ שָׁעוֹן גָּדוֹל שֶׁמְּחוֹגָיו מַצְבִּיעִים עַל הַשָּׁעָה 12, וְרֶקַע הַצִּיּוּר בַּחוּץ - מִבַּעַד לַחַלּוֹן - הָיָה שָׁחוֹר, כַּעֲלָטָה שֶׁל אֶמְצַע הַלַּיְלָה... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)