Otzarot-Article

"לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה-ט) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: סְמוּכִים מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, מֵהֵיכָן יוֹדְעִים שֶׁאִם שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת בַּתּוֹרָה, יֵשׁ בֵּינֵיהֶן קֶשֶׁר וְשַׁיָּכוּת. שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיא-ח): "סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר" (בְּרָכוֹת י.).

בְּפָרָשָׁתֵנוּ סְמוּכוֹת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת כֹּה שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ אַהֲדָדֵי: נְתִינַת הַתְּרוּמוֹת לַכֹּהֵן, "וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". סְמוּכָה לָהּ פָּרָשַׁת סוֹטָה, וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשַׁת נָזִיר.

מָה הַקַּו הַמְאַחֲדָם, חוּט הַשָּׁנִי הָעוֹבֵר בָּהֶם. וְנֹאמַר -

הָאֱנוֹשׁוּת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנַיִם: לַחֲכָמִים וְלַטִּפְּשִׁים. וְאָנוּ, הֵיכָן? אַל תְּמַהֲרוּ לַעֲנוֹת. יֵשׁ לַעֲבֹר מִבְחָן, כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה.

וּמָה אַמַּת הַמִּדָּה, בְּפֵרוּשׁ שָׁנִינוּ: "אֵיזֶהוּ חָכָם, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" (תָּמִיד לב.), [וּכְבָר אָמְרוּ בַּהֲלָצָה שֶׁלָּכֵן קוֹרְאִים לַמְיַלֶּדֶת "חֲכָמָה" (שַׁבָּת קכח:), כִּי הִיא הָרִאשׁוֹנָה הָרוֹאָה אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד]. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת ב-יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: בִּתְחִלַּת הַדָּבָר מִסְתַּכֵּל מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ, "וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ", שֶׁהַהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ אֵין לוֹ אֶלָּא לְמַלֵּא אֶת הַפְּסִיעָה הַבָּאָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אַחֲרֶיהָ.

וְהָעִנְיָן, שֶׁהֶחָכָם חַי עִם הֶעָתִיד, רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמִתְחַשֵּׁב בּוֹ, וּמוּכָן לְהִצְטַמְצֵם וְלִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר הָרֶוַח שֶׁבֶּעָתִיד, וּלְהִמָּנַע מִתַּאֲווֹת בַּהֹוֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִסְבֹּל וּלְהֵעָנֵשׁ בֶּעָתִיד. וְאִלּוּ הַטִּפֵּשׁ אֵין לוֹ אֶלָּא הֲנָאוֹת הָרֶגַע, וְתוּ לֹא.

רְאִיַּת הֶעָתִיד, אֵין הַכַּוָּנָה לְרוּחָנִיּוּת בִּלְבַד. כַּמּוּבָן, לְרוּחָנִיּוּת בְּעִקָּר. אֲבָל פָּגַשְׁתִּי אָדָם שֶׁסִּפֵּר לִי כַּמָּה מַצָּבוֹ דָּחוּק. מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה בְּדִירָה קְטַנָּה, וְעָבַר לְדִירָה הַמַּרְחִיבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם וְלָקַח מַשְׁכַּנְתָּא גְּדוֹלָה, וְעָלָיו לְשַׁלֵּם אַלְפֵי שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ מִמַּשְׂכָּרְתּוֹ הַדַּלָּה, קָשֶׁה.

נוּ, זוֹ הֲרֵי מִצְוָה לְהַשִּׂיא עֵצָה הוֹגֶנֶת. אָמַרְתִּי: לָמָּה לְךָ! אִם תַּשְׂכִּיר אֶת הַדִּירָה הַקְּטַנָּה, כַּמָּה תְּקַבֵּל?

אָמַר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ. יָפֶה.

וְכַמָּה תְּשַׁלֵּם עֲבוּר שְׂכִירוּת הַדִּירָה הַגְּדוֹלָה?

אָמַר: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים לְחֹדֶשׁ.

כַּמָּה הַהֶפְרֵשׁ, אַלְפַּיִם. וְכַמָּה אַתָּה מְשַׁלֵּם כְּמַשְׁכַּנְתָּא?

חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לְחֹדֶשׁ.

נוּ?! לֹא חֲבָל?! חִסָּכוֹן שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שְׁקָלִים בְּחֹדֶשׁ!

טוֹב, אָמַר, אֲבָל בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה תִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁלִּי!

כְּדַאי לוֹ לְהֵאָנֵק תַּחַת עֹל מַשְׁכַּנְתָּא כְּבֵדָה, לְשַׁלֵּם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ וּלְהִצְטַמְצֵם בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁבְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה - בֶּן כַּמָּה יִהְיֶה אָז וְהֵיכָן יִהְיֶה אָז - תִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁלּוֹ!

הַיְכֹלֶת לִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר שָׂכָר בֶּעָתִיד, יִחוּדִית לָאָדָם.

בַּחֲצַר בֵּיתִי מִסְתּוֹבְבִים חֲתוּלִים. אָמְנָם אֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלַי, אֲבָל אֲנִי מוֹרִיד לָהֶן פִּנְכַּת חָלָב. בְּאֵיזוֹ לְהִיטוּת מִתְנַפְּלִים הֵם עַל הַפִּנְכָּה וְלוֹקְקִים אֶת הֶחָלָב.

וַאֲנִי מִתְכּוֹפֵף וּמְיַעֵץ: אַל תְּחַסְּלוּ הַכֹּל, תַּשְׁאִירוּ מְעַט לָאֲרוּחָה הַבָּאָה -

וְאֵין אֶל מִי לְדַבֵּר. אֵינָם שׁוֹמְעִים. כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים הָעוֹלָם מֵת, וְהֶעָתִיד אֵינֶנּוּ!

עָצוּב, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כַּחֲתוּלִים. "רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת", כִּי הֵם חַיִּים בְּהַקָּפָה וְנֶאֱנָקִים בְּבוֹא הַתַּשְׁלוּם, כְּעִנְיַן הַנֶּאֱמָר (מִשְׁלֵי כ-יז): "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ".

וּבֵין הָרוֹאִים אֶת הַנּוֹלָד, וְהַמּוּכָנִים לִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר רַוְחַת הֶעָתִיד, יֵשׁ הָרוֹאִים לִתְקוּפָה מֻגְבֶּלֶת, כְּלוֹקֵחַ הַמַּשְׁכַּנְתָּא שֶׁרָאָה לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְיֵשׁ הָרוֹאִים לִתְקוּפָה בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, וְחוֹסְכִים עֲבוּר עוֹלַם הַנֶּצַח. וּכְמוֹ שֶׁתָּמַהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל עַל הַדּוֹאֲגִים לְעֵת זִקְנָתָם, וְאֵינָם דּוֹאֲגִים מֵעֵבֶר לָהּ.

שְׁתֵּי נָשִׁים הִגִּיעוּ לִקְבֹּל עַל בַּעֲלֵיהֶן בִּפְנֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָרַבִּי ר' שְׁמֶעלְקֶא זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל נִיקֶלְשְׁבּוּרְג, שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶן דַּי לְכַלְכָּלַת הַבַּיִת, לַמְרוֹת שֶׁהֵם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים. זִמֵּן הָרַב אֶת הַבְּעָלִים.

אָמַר הָאֶחָד: "אֱמֶת שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ בְּמִסְחָרִי וְהוֹנִי רַב. אֲבָל גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם. וְהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת וִימֵי הַזִּקְנָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, וְעִמָּם הַמַּחֲלוֹת וְהַמַּדְוִים. מִי יוֹדֵעַ לְכַמָּה כֶּסֶף אֶצְטָרֵךְ לְרוֹפְאִים וְלִתְרוּפוֹת. חוֹסֵךְ אֲנִי כָּל פְּרוּטָה לִימֵי הַזִּקְנָה".

"וְאַתָּה מַה בְּפִיךָ", שָׁאַל אֶת הַשֵּׁנִי.

עָנָה: "הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כְּדָגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוּדָה רָעָה (קֹהֶלֶת ט-יב). וּבַמֶּה אֶעֱלֶה לַמָּרוֹם. מְחַלֵּק אֲנִי כָּל פְּרוּטָה לִצְדָקָה וּלְהַחְזָקַת תּוֹרָה, לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת לְעוֹלַם הַנֶּצַח!"

הִנֵּה כִּי כֵן, זֶה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וְזֶה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

בֵּרְכָם הָרַב: "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִּיל כָּל אֶחָד מִכֶּם מֵהַדָּבָר שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ. אַתָּה פּוֹחֵד מִמָּוֶת בַּחֲטָף, יַצִּילְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ. וְאַתָּה פּוֹחֵד מִימֵי הַזִּקְנָה", יִשְׁמֹר הַשֵּׁם...

אֲבָל, בְּעִקָּרוֹן, יֵשׁ לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְחָלִילָה מִלִּחְיוֹת בַּהֹוֶה בִּלְבַד.

וְזֶה הַקֶּשֶׁר וְהַמְשֻׁתָּף בֵּין שְׁלֹשׁ הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבְּפַרְשָׁתֵנו.

הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה מְצַוָּה לָתֵת אֶת מַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה לַכֹּהֵן וְשֶׁלֹּא יְעַכְּבֵן. וְאִם כֵּן יַעֲשֶׂה, יִרְבֶּה יְבוּלוֹ. וְאִם יְעַכְּבֵן, יִמְעַט הַיְבוּל. וּמַה מְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלֹּא לִחְיוֹת עִם הַהֹוֶה. בַּהֹוֶה, מְחַסֵּר הוּא מִיבוּלוֹ בְּהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אֲבָל בְּמַבָּט לֶעָתִיד: גַּם מִצְוָה שֶׁשְּׂכָרָהּ נִצְחִי, גַּם הַבְטָחָה לְשֶׁפַע רַב, גַּם הַחְזָקַת הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה', זְכוּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה.

וְהַפָּרָשָׁה הַבָּאָה, פָּרָשַׁת סוֹטָה. וְכָתַב רַשִּׁ"י (בַּמִּדְבָּר ה-יב): מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, "וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ", אִם אַתָּה מְעַכֵּב מַתְּנוֹת הַכֹּהֵן, חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָבוֹא אֶצְלוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַסּוֹטָה.

מַה כָּתוּב כָּאן. שֶׁאִם מְעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו תִּתְפָּרֵק מִשְׁפַּחְתּוֹ?! מַה כָּאן הַ"מִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה", וְהֵיכָן הַמִּדָּתִיּוּת, הַיַּחַס שֶׁבֵּין הָעֲבֵרָה וְהָעֹנֶשׁ.

אֲבָל הוּא שֶׁאָמַרְנוּ: הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, צוֹפֶה בַּהַשְׁלָכוֹת וְתוֹצְאוֹת הַמַּעֲשִׂים וְנִמְנָע מֵאִבּוּד חַיִּים בְּשֶׁל סַחַף הָרֶגַע. וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, לֹא רוֹאֶה מֵעֵבֶר לַהֹוֶה.

וּמִי שֶׁמְּעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו מִלִּתְּנָם לַכֹּהֵן, חוֹשֵׁב עַל הֲנָאַת הַהֹוֶה וְלֹא עַל תַּגְמוּל הֶעָתִיד, גַּם בֵּיתוֹ מִתְחַנֵּךְ כָּךְ, וְסוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּתְמַכֵּר לַהֲנָאַת הַהֹוֶה בִּמְחִיר נִתּוּץ הֶעָתִיד.

וְהַפָּרָשָׁה הַשְּׁלִישִׁית פָּרָשַׁת נָזִיר. וְלָמָּה נִסְמְכָה לְפָרָשַׁת סוֹטָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, שֶׁהוּא מֵבִיא לִידֵי נִאוּף (רַשִּׁ"י בַּמִּדְבָּר ו-ב): לְמַעֵט בְּתַעֲנוּגוֹת הַהֹוֶה כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר בֶּעָתִיד! (וְהִגַּדְתָּ)

	תרומה תשע"ה
	לֶקַח הַתַּחַשׁ
	"לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה-ט) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: סְמוּכִים מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, מֵהֵיכָן יוֹדְעִים שֶׁאִם שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת בַּתּוֹרָה, יֵשׁ בֵּינֵיהֶן קֶשֶׁר וְשַׁיָּכוּת. שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיא-ח): "סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר" (בְּרָכוֹת י.). בְּפָרָשָׁתֵנוּ סְמוּכוֹת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת כֹּה שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ אַהֲדָדֵי: נְתִינַת הַתְּרוּמוֹת לַכֹּהֵן, "וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". סְמוּכָה לָהּ פָּרָשַׁת סוֹטָה, וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשַׁת נָזִיר. מָה הַקַּו הַמְאַחֲדָם, חוּט הַשָּׁנִי הָעוֹבֵר בָּהֶם. וְנֹאמַר - הָאֱנוֹשׁוּת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנַיִם: לַחֲכָמִים וְלַטִּפְּשִׁים. וְאָנוּ, הֵיכָן? אַל תְּמַהֲרוּ לַעֲנוֹת. יֵשׁ לַעֲבֹר מִבְחָן, כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה. וּמָה אַמַּת הַמִּדָּה, בְּפֵרוּשׁ שָׁנִינוּ: "אֵיזֶהוּ חָכָם, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" (תָּמִיד לב.), [וּכְבָר אָמְרוּ בַּהֲלָצָה שֶׁלָּכֵן קוֹרְאִים לַמְיַלֶּדֶת "חֲכָמָה" (שַׁבָּת קכח:), כִּי הִיא הָרִאשׁוֹנָה הָרוֹאָה אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד]. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת ב-יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: בִּתְחִלַּת הַדָּבָר מִסְתַּכֵּל מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ, "וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ", שֶׁהַהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ אֵין לוֹ אֶלָּא לְמַלֵּא אֶת הַפְּסִיעָה הַבָּאָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אַחֲרֶיהָ. וְהָעִנְיָן, שֶׁהֶחָכָם חַי עִם הֶעָתִיד, רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמִתְחַשֵּׁב בּוֹ, וּמוּכָן לְהִצְטַמְצֵם וְלִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר הָרֶוַח שֶׁבֶּעָתִיד, וּלְהִמָּנַע מִתַּאֲווֹת בַּהֹוֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִסְבֹּל וּלְהֵעָנֵשׁ בֶּעָתִיד. וְאִלּוּ הַטִּפֵּשׁ אֵין לוֹ אֶלָּא הֲנָאוֹת הָרֶגַע, וְתוּ לֹא. רְאִיַּת הֶעָתִיד, אֵין הַכַּוָּנָה לְרוּחָנִיּוּת בִּלְבַד. כַּמּוּבָן, לְרוּחָנִיּוּת בְּעִקָּר. אֲבָל פָּגַשְׁתִּי אָדָם שֶׁסִּפֵּר לִי כַּמָּה מַצָּבוֹ דָּחוּק. מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה בְּדִירָה קְטַנָּה, וְעָבַר לְדִירָה הַמַּרְחִיבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם וְלָקַח מַשְׁכַּנְתָּא גְּדוֹלָה, וְעָלָיו לְשַׁלֵּם אַלְפֵי שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ מִמַּשְׂכָּרְתּוֹ הַדַּלָּה, קָשֶׁה. נוּ, זוֹ הֲרֵי מִצְוָה לְהַשִּׂיא עֵצָה הוֹגֶנֶת. אָמַרְתִּי: לָמָּה לְךָ! אִם תַּשְׂכִּיר אֶת הַדִּירָה הַקְּטַנָּה, כַּמָּה תְּקַבֵּל? אָמַר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ. יָפֶה. וְכַמָּה תְּשַׁלֵּם עֲבוּר שְׂכִירוּת הַדִּירָה הַגְּדוֹלָה? אָמַר: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים לְחֹדֶשׁ. כַּמָּה הַהֶפְרֵשׁ, אַלְפַּיִם. וְכַמָּה אַתָּה מְשַׁלֵּם כְּמַשְׁכַּנְתָּא? חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לְחֹדֶשׁ. נוּ?! לֹא חֲבָל?! חִסָּכוֹן שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שְׁקָלִים בְּחֹדֶשׁ! טוֹב, אָמַר, אֲבָל בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה תִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁלִּי! כְּדַאי לוֹ לְהֵאָנֵק תַּחַת עֹל מַשְׁכַּנְתָּא כְּבֵדָה, לְשַׁלֵּם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְחֹדֶשׁ וּלְהִצְטַמְצֵם בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁבְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה - בֶּן כַּמָּה יִהְיֶה אָז וְהֵיכָן יִהְיֶה אָז - תִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁלּוֹ! הַיְכֹלֶת לִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר שָׂכָר בֶּעָתִיד, יִחוּדִית לָאָדָם. בַּחֲצַר בֵּיתִי מִסְתּוֹבְבִים חֲתוּלִים. אָמְנָם אֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלַי, אֲבָל אֲנִי מוֹרִיד לָהֶן פִּנְכַּת חָלָב. בְּאֵיזוֹ לְהִיטוּת מִתְנַפְּלִים הֵם עַל הַפִּנְכָּה וְלוֹקְקִים אֶת הֶחָלָב. וַאֲנִי מִתְכּוֹפֵף וּמְיַעֵץ: אַל תְּחַסְּלוּ הַכֹּל, תַּשְׁאִירוּ מְעַט לָאֲרוּחָה הַבָּאָה - וְאֵין אֶל מִי לְדַבֵּר. אֵינָם שׁוֹמְעִים. כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים הָעוֹלָם מֵת, וְהֶעָתִיד אֵינֶנּוּ! עָצוּב, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כַּחֲתוּלִים. "רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת", כִּי הֵם חַיִּים בְּהַקָּפָה וְנֶאֱנָקִים בְּבוֹא הַתַּשְׁלוּם, כְּעִנְיַן הַנֶּאֱמָר (מִשְׁלֵי כ-יז): "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ". וּבֵין הָרוֹאִים אֶת הַנּוֹלָד, וְהַמּוּכָנִים לִסְבֹּל בַּהֹוֶה עֲבוּר רַוְחַת הֶעָתִיד, יֵשׁ הָרוֹאִים לִתְקוּפָה מֻגְבֶּלֶת, כְּלוֹקֵחַ הַמַּשְׁכַּנְתָּא שֶׁרָאָה לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְיֵשׁ הָרוֹאִים לִתְקוּפָה בִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת, וְחוֹסְכִים עֲבוּר עוֹלַם הַנֶּצַח. וּכְמוֹ שֶׁתָּמַהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל עַל הַדּוֹאֲגִים לְעֵת זִקְנָתָם, וְאֵינָם דּוֹאֲגִים מֵעֵבֶר לָהּ. שְׁתֵּי נָשִׁים הִגִּיעוּ לִקְבֹּל עַל בַּעֲלֵיהֶן בִּפְנֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָרַבִּי ר' שְׁמֶעלְקֶא זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל נִיקֶלְשְׁבּוּרְג, שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶן דַּי לְכַלְכָּלַת הַבַּיִת, לַמְרוֹת שֶׁהֵם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים. זִמֵּן הָרַב אֶת הַבְּעָלִים. אָמַר הָאֶחָד: "אֱמֶת שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ בְּמִסְחָרִי וְהוֹנִי רַב. אֲבָל גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם. וְהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת וִימֵי הַזִּקְנָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, וְעִמָּם הַמַּחֲלוֹת וְהַמַּדְוִים. מִי יוֹדֵעַ לְכַמָּה כֶּסֶף אֶצְטָרֵךְ לְרוֹפְאִים וְלִתְרוּפוֹת. חוֹסֵךְ אֲנִי כָּל פְּרוּטָה לִימֵי הַזִּקְנָה". "וְאַתָּה מַה בְּפִיךָ", שָׁאַל אֶת הַשֵּׁנִי. עָנָה: "הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כְּדָגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוּדָה רָעָה (קֹהֶלֶת ט-יב). וּבַמֶּה אֶעֱלֶה לַמָּרוֹם. מְחַלֵּק אֲנִי כָּל פְּרוּטָה לִצְדָקָה וּלְהַחְזָקַת תּוֹרָה, לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת לְעוֹלַם הַנֶּצַח!" הִנֵּה כִּי כֵן, זֶה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וְזֶה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. בֵּרְכָם הָרַב: "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִּיל כָּל אֶחָד מִכֶּם מֵהַדָּבָר שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ. אַתָּה פּוֹחֵד מִמָּוֶת בַּחֲטָף, יַצִּילְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ. וְאַתָּה פּוֹחֵד מִימֵי הַזִּקְנָה", יִשְׁמֹר הַשֵּׁם... אֲבָל, בְּעִקָּרוֹן, יֵשׁ לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְחָלִילָה מִלִּחְיוֹת בַּהֹוֶה בִּלְבַד. וְזֶה הַקֶּשֶׁר וְהַמְשֻׁתָּף בֵּין שְׁלֹשׁ הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבְּפַרְשָׁתֵנו. הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה מְצַוָּה לָתֵת אֶת מַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה לַכֹּהֵן וְשֶׁלֹּא יְעַכְּבֵן. וְאִם כֵּן יַעֲשֶׂה, יִרְבֶּה יְבוּלוֹ. וְאִם יְעַכְּבֵן, יִמְעַט הַיְבוּל. וּמַה מְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלֹּא לִחְיוֹת עִם הַהֹוֶה. בַּהֹוֶה, מְחַסֵּר הוּא מִיבוּלוֹ בְּהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אֲבָל בְּמַבָּט לֶעָתִיד: גַּם מִצְוָה שֶׁשְּׂכָרָהּ נִצְחִי, גַּם הַבְטָחָה לְשֶׁפַע רַב, גַּם הַחְזָקַת הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה', זְכוּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. וְהַפָּרָשָׁה הַבָּאָה, פָּרָשַׁת סוֹטָה. וְכָתַב רַשִּׁ"י (בַּמִּדְבָּר ה-יב): מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, "וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ", אִם אַתָּה מְעַכֵּב מַתְּנוֹת הַכֹּהֵן, חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָבוֹא אֶצְלוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַסּוֹטָה. מַה כָּתוּב כָּאן. שֶׁאִם מְעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו תִּתְפָּרֵק מִשְׁפַּחְתּוֹ?! מַה כָּאן הַ"מִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה", וְהֵיכָן הַמִּדָּתִיּוּת, הַיַּחַס שֶׁבֵּין הָעֲבֵרָה וְהָעֹנֶשׁ. אֲבָל הוּא שֶׁאָמַרְנוּ: הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, צוֹפֶה בַּהַשְׁלָכוֹת וְתוֹצְאוֹת הַמַּעֲשִׂים וְנִמְנָע מֵאִבּוּד חַיִּים בְּשֶׁל סַחַף הָרֶגַע. וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, לֹא רוֹאֶה מֵעֵבֶר לַהֹוֶה. וּמִי שֶׁמְּעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו מִלִּתְּנָם לַכֹּהֵן, חוֹשֵׁב עַל הֲנָאַת הַהֹוֶה וְלֹא עַל תַּגְמוּל הֶעָתִיד, גַּם בֵּיתוֹ מִתְחַנֵּךְ כָּךְ, וְסוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּתְמַכֵּר לַהֲנָאַת הַהֹוֶה בִּמְחִיר נִתּוּץ הֶעָתִיד. וְהַפָּרָשָׁה הַשְּׁלִישִׁית פָּרָשַׁת נָזִיר. וְלָמָּה נִסְמְכָה לְפָרָשַׁת סוֹטָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, שֶׁהוּא מֵבִיא לִידֵי נִאוּף (רַשִּׁ"י בַּמִּדְבָּר ו-ב): לְמַעֵט בְּתַעֲנוּגוֹת הַהֹוֶה כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר בֶּעָתִיד! (וְהִגַּדְתָּ)