Otzarot-Article

"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה" (יב-ל) אַתֶּם מְבִינִים אוֹתוֹ, אֶת פַּרְעֹה? הוּא מְשַׁעְבֵּד עַם שָׁלֵם חַף מִפֶּשַׁע, כּוֹבֵשׁ אוֹתָם לַעֲבָדִים וּמַעֲמִיד עַל גַּבָּם נוֹגְשִׂים. בָּא משֶׁה רַבֵּנוּ וְדוֹרֵשׁ אֶת שִׁחְרוּרָם, וְהוּא אוֹמֵר, מָה פִּתְאוֹם, "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שְׁמוֹת ה-ב). מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל: כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה: רֵאשִׁית, "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", לֹא מַכִּיר וְלֹא יוֹדֵעַ. אֲבָל אֲפִילוּ אִם הָיִיתִי מִשְׁתַּכְנֵעַ - אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלַּח!

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּךְ? וּבְכֵן, הָבָה נִרְאֶה... הוּא הֶרְאָה לוֹ מִי ה', "כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ח-יח). הוֹכִיחַ לוֹ אֱלֹקִים שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בַּמַּיִם (מַכַּת דָּם), בָּאָרֶץ (מַכַּת כִּנִּים), בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הָרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ (צְפַרְדְּעִים), בַּהוֹלְכִים עָלֶיהָ (עָרֹב, דֶּבֶר), בַּמְּעוֹפְפִים (אַרְבֶּה). בְּרוּחַ הַקָּדִים שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה, בִּמְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁחָשְׁכוּ, בַּנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּטְּלוּ. בְּקִצּוּר, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹקֵינוּ" (שְׁמוֹת ח-ו). פַּרְעֹה לָמַד שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה, עַל בְּשָׂרוֹ.

וְהָאִישׁ הַזֶּה, הַיְצוּר הַזֶּה, כְּמוֹ בֻּבַּת "נַחוּם תָּקוּם", מֻכֶּה - וְקָם. נִכְנָע - וּמִתְמָרֵד. מַסְכִּים - וּמִתְחָרֵט. הַאִם לֹא לָמַד אֶת הַלֶּקַח, הַאִם לֹא יִלְמַד לְעוֹלָם?

בָּאָה הַמַּכָּה הָעֲשִׂירִית, הָאַחֲרוֹנָה: "וַתְּהִי צְעָקָה גְּדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". וּפַרְעֹה יָדַע עַל בּוֹאָהּ מֵרֹאשׁ, הֻזְהַר עַל כָּךְ. וְיֵשׁ לוֹ בֵּן בְּכוֹר... וְכָל תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הִגִּיעוּ בְּדַיְקָנוּת, בִּמְלֹא הָעָצְמָה וּבְכָל הַכֹּחַ. וְהַלַּיְלָה - בַּחֲצוֹת - אֲמוּרִים לָמוּת מִילְיוֹנֵי בְּכוֹרוֹת, כּוֹלֵל בְּנוֹ שֶׁלּוֹ. וּבְאֵיזֶה מַצָּב מוֹצֵאת אוֹתוֹ הַמַּכָּה בְּבוֹאָהּ? "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה". כּוֹתֵב רַשִׁ"י: "וַיָּקָם פַּרְעֹה - מִמִּטָּתוֹ". לָבַשׁ נַמְנֶמֶת וְהָלַךְ לִישׁוֹן.

מָה קוֹרֶה כָּאן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישׁוֹן כַּאֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַפִּנָּה מַמְתִּינָה לְךָ מַכָּה כֹּה נֶחֱרֶצֶת וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא תָּבוֹא וּבְאֵיזֶה זְמַן בְּדִיּוּק; אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישׁוֹן כְּשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַבֵּן יָמוּת בַּחֲצוֹת!???

וּכְשֶׁהוּא כְּבָר מְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם, מִיַּד מִתְחָרֵט וְאוֹסֵר אֶת רִכְבּוֹ כְּדֵי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחְזִירָם. מְמַהֵר בְּכָךְ הָאִישׁ לִקְרַאת אָבְדָּנוֹ. הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהָבִין זֹאת? רוֹאֶה אֶת הַיָּם נִבְקָע בְּנֵס - וְנִכְנָס לְתוֹכוֹ... מִי יָבִין זֹאת?

וּבְכָל זֹאת, יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְסַפֵּק אֶת הַתְּשׁוּבָה. אֵין בְּכָךְ כָּל פֶּלֶא, פַּרְעֹה הָיָה אֱנוֹשִׁי בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ זוֹ. פַּרְעֹה - כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל - הוּא סֵמֶל לַיֵּצֶר הָרַע. כְּלוֹמַר, לְאָדָם שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ. וּמַהוּ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע? לְהַדְחִיק אֶת יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, לְהַפְרִיד בֵּין הַמֹּחַ לַלֵּב. הַיְדִיעוֹת - יִשָּׁאֲרוּ בְּמֹחִי, וְהַלֵּב - יַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, בִּרְצוֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו. זֶהוּ הַמֶּסֶר שֶׁבְּדִבְרֵי הַסְּפוֹרְנוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ: לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. וְגַם אִם אֵדַע - זֶה לֹא יַשְׁפִּיעַ עַל מַעֲשַׂי, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁה' הוּא שַׁלִּיט יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, אַךְ אֲנִי מִתְנַהֵג כְּאִלּוּ אֲנִי הַשַּׁלִּיט הַבִּלְעָדִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹמֶדֶת לִנְחוֹת עָלַי מַכָּה אֲיוּמָה אַךְ מַשְׁכִּיחַ אֶת הַיְּדִיעָה, מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן.

כַּמָּה זֶה אֱנוֹשִׁי וְכַמָּה זֶה נוֹגֵעַ לְפֶתַע גַּם אֵלֵינוּ. כִּי אִם פַּרְעֹה מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, הֲרֵי גַּם בְּתוֹכֵנוּ מְקַנֵּן 'פַּרְעֹה' קָטָן. וְהוּא מְנַסֶּה לְהַפִּיל אוֹתָנוּ בְּרִשְׁתּוֹ, לְהָקִים חַיִץ בֵּין הַיְדִיעוֹת לְבֵין הַמַּעֲשִׂים.

וַהֲרֵי לָנוּ דֻּגְמָא קְטַנָּה: לַכֹּל יָדוּעַ כִּי כַּאֲשֶׁר מְקַבְּלִים מַתָּנָה יֵשׁ לוֹמַר תּוֹדָה. הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה. וְאֶת הַתּוֹדָה יֵשׁ לוֹמַר מִכָּל הַלֵּב, בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת וּלְהִתְכַּוֵּן לְכָל מִלָּה. אֵין סָפֵק בְּכָךְ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת מַאֲכָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן "כִּי הוּא אֵ-ל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל" וְיֵשׁ לוֹמַר לוֹ תּוֹדָה עַל כָּךְ. אַךְ הַאִם מְבָרְכִים אָנוּ מִכָּל הַלֵּב, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה?...

יוֹדְעִים אָנוּ אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם מַגִּיעִים לִכְלַל בִּצּוּעַ, מָה אָז?! אִם כֵּן, כְּדַאי כִּי מִחוּץ לִיצִיאַת מִצְרַיִם נֵחָלֵץ גַּם מִפַּרְעֹה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	משפטים תשע"ה
	עִקַּר הַיַּהֲדוּת, עַל רֶגֶל אַחַת
	"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ" (יב-יא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח יֵשׁ לֶאֱכֹל בִּזְרִיזוּת: "כְּיוֹצְאֵי דְּרָכִים "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה" (יב-ל) אַתֶּם מְבִינִים אוֹתוֹ, אֶת פַּרְעֹה? הוּא מְשַׁעְבֵּד עַם שָׁלֵם חַף מִפֶּשַׁע, כּוֹבֵשׁ אוֹתָם לַעֲבָדִים וּמַעֲמִיד עַל גַּבָּם נוֹגְשִׂים. בָּא משֶׁה רַבֵּנוּ וְדוֹרֵשׁ אֶת שִׁחְרוּרָם, וְהוּא אוֹמֵר, מָה פִּתְאוֹם, "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שְׁמוֹת ה-ב). מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל: כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה: רֵאשִׁית, "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", לֹא מַכִּיר וְלֹא יוֹדֵעַ. אֲבָל אֲפִילוּ אִם הָיִיתִי מִשְׁתַּכְנֵעַ - אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלַּח! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּךְ? וּבְכֵן, הָבָה נִרְאֶה... הוּא הֶרְאָה לוֹ מִי ה', "כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ח-יח). הוֹכִיחַ לוֹ אֱלֹקִים שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בַּמַּיִם (מַכַּת דָּם), בָּאָרֶץ (מַכַּת כִּנִּים), בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הָרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ (צְפַרְדְּעִים), בַּהוֹלְכִים עָלֶיהָ (עָרֹב, דֶּבֶר), בַּמְּעוֹפְפִים (אַרְבֶּה). בְּרוּחַ הַקָּדִים שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה, בִּמְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁחָשְׁכוּ, בַּנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּטְּלוּ. בְּקִצּוּר, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹקֵינוּ" (שְׁמוֹת ח-ו). פַּרְעֹה לָמַד שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה, עַל בְּשָׂרוֹ. וְהָאִישׁ הַזֶּה, הַיְצוּר הַזֶּה, כְּמוֹ בֻּבַּת "נַחוּם תָּקוּם", מֻכֶּה - וְקָם. נִכְנָע - וּמִתְמָרֵד. מַסְכִּים - וּמִתְחָרֵט. הַאִם לֹא לָמַד אֶת הַלֶּקַח, הַאִם לֹא יִלְמַד לְעוֹלָם? בָּאָה הַמַּכָּה הָעֲשִׂירִית, הָאַחֲרוֹנָה: "וַתְּהִי צְעָקָה גְּדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". וּפַרְעֹה יָדַע עַל בּוֹאָהּ מֵרֹאשׁ, הֻזְהַר עַל כָּךְ. וְיֵשׁ לוֹ בֵּן בְּכוֹר... וְכָל תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הִגִּיעוּ בְּדַיְקָנוּת, בִּמְלֹא הָעָצְמָה וּבְכָל הַכֹּחַ. וְהַלַּיְלָה - בַּחֲצוֹת - אֲמוּרִים לָמוּת מִילְיוֹנֵי בְּכוֹרוֹת, כּוֹלֵל בְּנוֹ שֶׁלּוֹ. וּבְאֵיזֶה מַצָּב מוֹצֵאת אוֹתוֹ הַמַּכָּה בְּבוֹאָהּ? "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה". כּוֹתֵב רַשִׁ"י: "וַיָּקָם פַּרְעֹה - מִמִּטָּתוֹ". לָבַשׁ נַמְנֶמֶת וְהָלַךְ לִישׁוֹן. מָה קוֹרֶה כָּאן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישׁוֹן כַּאֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַפִּנָּה מַמְתִּינָה לְךָ מַכָּה כֹּה נֶחֱרֶצֶת וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא תָּבוֹא וּבְאֵיזֶה זְמַן בְּדִיּוּק; אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישׁוֹן כְּשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַבֵּן יָמוּת בַּחֲצוֹת!??? וּכְשֶׁהוּא כְּבָר מְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם, מִיַּד מִתְחָרֵט וְאוֹסֵר אֶת רִכְבּוֹ כְּדֵי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחְזִירָם. מְמַהֵר בְּכָךְ הָאִישׁ לִקְרַאת אָבְדָּנוֹ. הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהָבִין זֹאת? רוֹאֶה אֶת הַיָּם נִבְקָע בְּנֵס - וְנִכְנָס לְתוֹכוֹ... מִי יָבִין זֹאת? וּבְכָל זֹאת, יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְסַפֵּק אֶת הַתְּשׁוּבָה. אֵין בְּכָךְ כָּל פֶּלֶא, פַּרְעֹה הָיָה אֱנוֹשִׁי בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ זוֹ. פַּרְעֹה - כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל - הוּא סֵמֶל לַיֵּצֶר הָרַע. כְּלוֹמַר, לְאָדָם שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ. וּמַהוּ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע? לְהַדְחִיק אֶת יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, לְהַפְרִיד בֵּין הַמֹּחַ לַלֵּב. הַיְדִיעוֹת - יִשָּׁאֲרוּ בְּמֹחִי, וְהַלֵּב - יַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, בִּרְצוֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו. זֶהוּ הַמֶּסֶר שֶׁבְּדִבְרֵי הַסְּפוֹרְנוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ: לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. וְגַם אִם אֵדַע - זֶה לֹא יַשְׁפִּיעַ עַל מַעֲשַׂי, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁה' הוּא שַׁלִּיט יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, אַךְ אֲנִי מִתְנַהֵג כְּאִלּוּ אֲנִי הַשַּׁלִּיט הַבִּלְעָדִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹמֶדֶת לִנְחוֹת עָלַי מַכָּה אֲיוּמָה אַךְ מַשְׁכִּיחַ אֶת הַיְּדִיעָה, מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן. כַּמָּה זֶה אֱנוֹשִׁי וְכַמָּה זֶה נוֹגֵעַ לְפֶתַע גַּם אֵלֵינוּ. כִּי אִם פַּרְעֹה מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, הֲרֵי גַּם בְּתוֹכֵנוּ מְקַנֵּן 'פַּרְעֹה' קָטָן. וְהוּא מְנַסֶּה לְהַפִּיל אוֹתָנוּ בְּרִשְׁתּוֹ, לְהָקִים חַיִץ בֵּין הַיְדִיעוֹת לְבֵין הַמַּעֲשִׂים. וַהֲרֵי לָנוּ דֻּגְמָא קְטַנָּה: לַכֹּל יָדוּעַ כִּי כַּאֲשֶׁר מְקַבְּלִים מַתָּנָה יֵשׁ לוֹמַר תּוֹדָה. הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה. וְאֶת הַתּוֹדָה יֵשׁ לוֹמַר מִכָּל הַלֵּב, בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת וּלְהִתְכַּוֵּן לְכָל מִלָּה. אֵין סָפֵק בְּכָךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת מַאֲכָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן "כִּי הוּא אֵ-ל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל" וְיֵשׁ לוֹמַר לוֹ תּוֹדָה עַל כָּךְ. אַךְ הַאִם מְבָרְכִים אָנוּ מִכָּל הַלֵּב, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה?... יוֹדְעִים אָנוּ אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם מַגִּיעִים לִכְלַל בִּצּוּעַ, מָה אָז?! אִם כֵּן, כְּדַאי כִּי מִחוּץ לִיצִיאַת מִצְרַיִם נֵחָלֵץ גַּם מִפַּרְעֹה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)