Otzarot-Article

"לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" (כו-טז) כָּאן מְגַלָּה לָנוּ הַתּוֹרָה, אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים, מֵהֵיכָן נוֹבַעַת שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. סִבַּת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה הִיא מִפְּנֵי שֶׁ'אֲנַחְנוּ עֲצוּמִים', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר פַּרְעֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ שֶׁל מִצְרַיִם 'רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ'.

גַּם כָּאן אֲבִימֶלֶךְ אוֹמֵר לְיִצְחָק, 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד'. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹתְךָ, מִפְּנֵי שֶׁהִנְּךָ עָצוּם.

וְהָעָצְמָה הַזּוֹ, מְצוּיָה לֹא רַק בְּלִבָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, אֶלָּא גַּם בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי פָּשׁוּט.

לִפְעָמִים מִזְדַּמֵּן לָנוּ לְהִתָּקֵל בִּיהוּדִי פָּשׁוּט, וְאֵין אָנוּ מְסֻגָּלִים לְהַאֲמִין שֶׁאָדָם זֶה - בֶּן מַעֲלָה הוּא. כָּל חָזוּתוֹ מַצְבִּיעָה עַל פַּשְׁטוּתוֹ, וְלֵךְ תַּאֲמִין שֶׁהוּא מִצְטַיֵּן כָּל כָּךְ בְּמִצְוַת חֶסֶד, וְנִזְהָר בְּצוּרָה נְדִירָה בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק כַּהֲנָא מַעֲשֶׂה מֻפְלָא אוֹדוֹת ר' צִיּוֹן סְוִיד זַ"ל, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּיִּשּׁוּב 'רָמַת פִּנְקָס' הַסָּמוּךְ לְ"אוֹר יְהוּדָה", וּבִזְכוּתוֹ הוּקַם בַּיִּשּׁוּב בֵּית כְּנֶסֶת מְפֹאָר, וְנוֹסְדוּ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה רַבִּים, וּבְעֶצֶם כָּל מַמְלֶכֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל "אוֹר יְהוּדָה" כַּיּוֹם בָּאָה כְּתוֹצָאָה מִפְּעִילוּתוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן, שֶׁהֵחֵל לִפְעֹל וּלְהַפְעִיל לְמַעַן הַתּוֹרָה כְּשֶׁהָאֵזוֹר כֻּלּוֹ הָיָה עֲדַיִן כְּמִדְבַּר שְׁמָמָה.

אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁאִפְיְנוּ אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַזֶּה הִיא חֲלֻקַּת הַתֵּה לְלוֹמְדֵי אַחַד הַשִּׁעוּרִים הַתּוֹרָנִיִּים הַמֶּרְכָּזִיִּים הַמִּתְקַיְּמִים מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת בָּעִיר "אוֹר יְהוּדָה".

עוֹבֵר הָיָה ר' צִיּוֹן בֵּין הַלּוֹמְדִים, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, עִם מַגָּשׁ גָּדוֹל וְעָלָיו עֶשְׂרוֹת כּוֹסוֹת תֵּה, וּמְבַקֵּשׁ מֵהַלּוֹמְדִים שֶׁיִּגְמְעוּ לַהֲנָאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי מַגִּיד הַשִּׁעוּר.

מְחַלֵּק הַתֵּה עָשָׂה מְלָאכָה זוֹ בֶּאֱמוּנָה, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

תְּמִיהָה גְּדוֹלָה הָיְתָה לַלּוֹמְדִים בְּעִנְיַן כּוֹסוֹת הַתֵּה, וּמֵעוֹלָם לֹא הֵעֵזּוּ לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת ר' צִיּוֹן סְוִיד. הַכּוֹסוֹת לֹא הָיוּ מְלֵאוֹת, וְהַמַּשְׁקֶה הַמַּהְבִּיל הִגִּיעַ רַק עַד חֶצְיָן. גַּם מִי שֶׁהָיָה צָמֵא מְאֹד, נֶאֱלַץ לְהִסְתַּפֵּק רַק בַּחֲצִי כּוֹס.

הָיוּ בֵּין הַלּוֹמְדִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמְּחַלֵּק הַתֵּה הוּא יְהוּדִי קַמְצָן, שֶׁאָמְנָם עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הָאֲנָשִׁים בְּעֶצֶם חֲלֻקַּת הַתֵּה, אֲבָל לֹא יָכוֹל לְהִפָּטֵר מִתְּכוּנַת הַקַּמְצָנוּת הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ. וְהָיוּ אַף שֶׁהִגְדִּירוּהוּ בְּשֶׁל כָּךְ בִּתְכוּנוֹת רָעוֹת יוֹתֵר.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַדָּבָר לֹא הוֹסִיף לוֹ כָּבוֹד רַב.

פָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי זְמַן מָה, מַמְשִׁיךְ הָרַב כַּהֲנָא לְסַפֵּר, אֶת בְּנוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן, וְהוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶעֱשֶׂה אָזְנַי כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וְאֶשְׁמַע אֶת הַסִּפּוּר שֶׁיְּסַפֵּר עַל אָבִיו.

תְּקוּפָה קְצָרָה לִפְנֵי שֶׁאָבִי נִפְטַר, אֵרַע פַּעַם שֶׁהוּא לֹא הִגִּיעַ לַשִּׁעוּר, וְהֶחְלַטְתִּי לְחַלֵּק אֶת הַתֵּה בִּמְקוֹמוֹ. מוּבָן שֶׁהַפַּעַם מִלֵּאתִי כְּבָר אֶת הַכּוֹסוֹת עַד תֻּמָּן, הִנַּחְתִּי אוֹתָן עַל הַמַּגָּשׁ, וְהִתְכּוֹנַנְתִּי כְּבָר לָצֵאת וּלְחַלְּקָן לַלּוֹמְדִים.

וּבְדִיּוּק בְּרֶגַע זֶה הִגִּיעַ אַבָּא. ר' צִיּוֹן מַבִּיט בַּכּוֹסוֹת, וּפָנָיו מַבִּיעוֹת אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן. הוּא נִגָּשׁ אֶל הַמַּגָּשׁ, שׁוֹפֵךְ מִכָּל כּוֹס אֶת חֶצְיָהּ, וְרַק אָז מַתְחִיל לְחַלֵּק אֶת הַתֵּה.

גַּם אֲנִי, מְסַפֵּר הַבֵּן, תָּמַהְתִּי מַדּוּעַ אַבָּא מְחַלֵּק רַק חֲצִי כּוֹס, וְלֹא כּוֹס שְׁלֵמָה, אֲבָל כְּמוֹ כֻּלָּם הִבְלַגְתִּי, וְלֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל כָּךְ.

אֲבָל הַפַּעַם, כְּשֶׁהַכּוֹסוֹת הָיוּ כְּבָר מְלֵאוֹת, וְהוּא שְׁפָכָן, רָאִיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִקָּרוֹן חַד מַשְׁמָעִי, וְהֶחְלַטְתִּי לִשְׁאֹל אַחַת וּלְתָמִיד אֶת אַבָּא, עַל מָה וְלָמָּה הוּא נוֹהֵג כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁהַדָּבָר גּוֹרֵם לוֹ בִּזְיוֹנוֹת בְּקֶרֶב הַלּוֹמְדִים.

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן לִבְנוֹ, צְרִיכָה לְלַמְּדֵנוּ פֶּרֶק מְאַלֵּף עַל עֶרְכּוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, לַמְרוֹת שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּאִישׁ פָּשׁוּט.

וְכָךְ אָמַר ר' צִיּוֹן לִבְנוֹ: אַתָּה בְּוַדַּאי מַכִּיר אֶת הַהוּא וְהַהוּא, וְנָקַב בִּשְׁמָם שֶׁל שְׁנַיִם מִמִּשְׁתַּתְּפָיו הַקְּבוּעִים שֶׁל הַשִּׁעוּר; וּמִשֶּׁהֵשִׁיב הַבֵּן בְּחִיּוּב, הִמְשִׁיךְ הָאָב הַצַּדִּיק וְאָמַר:

כֵּיוָן שֶׁיְּדֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ רוֹעֲדוֹת, יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַגִּישׁ לַלּוֹמְדִים כּוֹס תֵּה מְלֵאָה, הֲרֵי כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַכּוֹס לִידֵיהֶם, הֵם יִהְיוּ בִּבְעָיָה...

הַתֵּה הַחַם יִשָּׁפֵךְ לָהֶם עַל הַיָּדַיִם וְיִגְרֹם לִכְוִיּוֹת; הוּא עָלוּל לְהִשָּׁפֵךְ גַּם עַל בִּגְדֵיהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם בִּזָּיוֹן רַב מִכָּךְ.

הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁהֵם יִתְבַּיְּשׁוּ, אֶתְבַּיֵּשׁ אָנֹכִי, וַאֲחַלֵּק לְכֻלָּם רַק חֲצָאֵי כּוֹסוֹת, וּבְכָךְ אֶמְנַע מֵהֶם אֶת הַבִּזָּיוֹן.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה עִמִּי נֵס הַיּוֹם שֶׁהִגַּעְתִּי בַּזְּמַן, וְהִצְלַחְתִּי לִמְנֹעַ מִמְּךָ מִלָּצֵאת אֶל הַלּוֹמְדִים עִם כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת - - -

יְהוּדִי פָּשׁוּט... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	משפטים תשע"ה
	עִקַּר הַיַּהֲדוּת, עַל רֶגֶל אַחַת
	"לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" (כו-טז) כָּאן מְגַלָּה לָנוּ הַתּוֹרָה, אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים, מֵהֵיכָן נוֹבַעַת שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. סִבַּת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה הִיא מִפְּנֵי שֶׁ'אֲנַחְנוּ עֲצוּמִים', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר פַּרְעֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ שֶׁל מִצְרַיִם 'רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ'. גַּם כָּאן אֲבִימֶלֶךְ אוֹמֵר לְיִצְחָק, 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד'. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹתְךָ, מִפְּנֵי שֶׁהִנְּךָ עָצוּם. וְהָעָצְמָה הַזּוֹ, מְצוּיָה לֹא רַק בְּלִבָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, אֶלָּא גַּם בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי פָּשׁוּט. לִפְעָמִים מִזְדַּמֵּן לָנוּ לְהִתָּקֵל בִּיהוּדִי פָּשׁוּט, וְאֵין אָנוּ מְסֻגָּלִים לְהַאֲמִין שֶׁאָדָם זֶה - בֶּן מַעֲלָה הוּא. כָּל חָזוּתוֹ מַצְבִּיעָה עַל פַּשְׁטוּתוֹ, וְלֵךְ תַּאֲמִין שֶׁהוּא מִצְטַיֵּן כָּל כָּךְ בְּמִצְוַת חֶסֶד, וְנִזְהָר בְּצוּרָה נְדִירָה בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק כַּהֲנָא מַעֲשֶׂה מֻפְלָא אוֹדוֹת ר' צִיּוֹן סְוִיד זַ"ל, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּיִּשּׁוּב 'רָמַת פִּנְקָס' הַסָּמוּךְ לְ"אוֹר יְהוּדָה", וּבִזְכוּתוֹ הוּקַם בַּיִּשּׁוּב בֵּית כְּנֶסֶת מְפֹאָר, וְנוֹסְדוּ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה רַבִּים, וּבְעֶצֶם כָּל מַמְלֶכֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל "אוֹר יְהוּדָה" כַּיּוֹם בָּאָה כְּתוֹצָאָה מִפְּעִילוּתוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן, שֶׁהֵחֵל לִפְעֹל וּלְהַפְעִיל לְמַעַן הַתּוֹרָה כְּשֶׁהָאֵזוֹר כֻּלּוֹ הָיָה עֲדַיִן כְּמִדְבַּר שְׁמָמָה. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁאִפְיְנוּ אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַזֶּה הִיא חֲלֻקַּת הַתֵּה לְלוֹמְדֵי אַחַד הַשִּׁעוּרִים הַתּוֹרָנִיִּים הַמֶּרְכָּזִיִּים הַמִּתְקַיְּמִים מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת בָּעִיר "אוֹר יְהוּדָה". עוֹבֵר הָיָה ר' צִיּוֹן בֵּין הַלּוֹמְדִים, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, עִם מַגָּשׁ גָּדוֹל וְעָלָיו עֶשְׂרוֹת כּוֹסוֹת תֵּה, וּמְבַקֵּשׁ מֵהַלּוֹמְדִים שֶׁיִּגְמְעוּ לַהֲנָאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי מַגִּיד הַשִּׁעוּר. מְחַלֵּק הַתֵּה עָשָׂה מְלָאכָה זוֹ בֶּאֱמוּנָה, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. תְּמִיהָה גְּדוֹלָה הָיְתָה לַלּוֹמְדִים בְּעִנְיַן כּוֹסוֹת הַתֵּה, וּמֵעוֹלָם לֹא הֵעֵזּוּ לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת ר' צִיּוֹן סְוִיד. הַכּוֹסוֹת לֹא הָיוּ מְלֵאוֹת, וְהַמַּשְׁקֶה הַמַּהְבִּיל הִגִּיעַ רַק עַד חֶצְיָן. גַּם מִי שֶׁהָיָה צָמֵא מְאֹד, נֶאֱלַץ לְהִסְתַּפֵּק רַק בַּחֲצִי כּוֹס. הָיוּ בֵּין הַלּוֹמְדִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמְּחַלֵּק הַתֵּה הוּא יְהוּדִי קַמְצָן, שֶׁאָמְנָם עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הָאֲנָשִׁים בְּעֶצֶם חֲלֻקַּת הַתֵּה, אֲבָל לֹא יָכוֹל לְהִפָּטֵר מִתְּכוּנַת הַקַּמְצָנוּת הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ. וְהָיוּ אַף שֶׁהִגְדִּירוּהוּ בְּשֶׁל כָּךְ בִּתְכוּנוֹת רָעוֹת יוֹתֵר. כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַדָּבָר לֹא הוֹסִיף לוֹ כָּבוֹד רַב. פָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי זְמַן מָה, מַמְשִׁיךְ הָרַב כַּהֲנָא לְסַפֵּר, אֶת בְּנוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן, וְהוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶעֱשֶׂה אָזְנַי כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וְאֶשְׁמַע אֶת הַסִּפּוּר שֶׁיְּסַפֵּר עַל אָבִיו. תְּקוּפָה קְצָרָה לִפְנֵי שֶׁאָבִי נִפְטַר, אֵרַע פַּעַם שֶׁהוּא לֹא הִגִּיעַ לַשִּׁעוּר, וְהֶחְלַטְתִּי לְחַלֵּק אֶת הַתֵּה בִּמְקוֹמוֹ. מוּבָן שֶׁהַפַּעַם מִלֵּאתִי כְּבָר אֶת הַכּוֹסוֹת עַד תֻּמָּן, הִנַּחְתִּי אוֹתָן עַל הַמַּגָּשׁ, וְהִתְכּוֹנַנְתִּי כְּבָר לָצֵאת וּלְחַלְּקָן לַלּוֹמְדִים. וּבְדִיּוּק בְּרֶגַע זֶה הִגִּיעַ אַבָּא. ר' צִיּוֹן מַבִּיט בַּכּוֹסוֹת, וּפָנָיו מַבִּיעוֹת אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן. הוּא נִגָּשׁ אֶל הַמַּגָּשׁ, שׁוֹפֵךְ מִכָּל כּוֹס אֶת חֶצְיָהּ, וְרַק אָז מַתְחִיל לְחַלֵּק אֶת הַתֵּה. גַּם אֲנִי, מְסַפֵּר הַבֵּן, תָּמַהְתִּי מַדּוּעַ אַבָּא מְחַלֵּק רַק חֲצִי כּוֹס, וְלֹא כּוֹס שְׁלֵמָה, אֲבָל כְּמוֹ כֻּלָּם הִבְלַגְתִּי, וְלֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אֲבָל הַפַּעַם, כְּשֶׁהַכּוֹסוֹת הָיוּ כְּבָר מְלֵאוֹת, וְהוּא שְׁפָכָן, רָאִיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִקָּרוֹן חַד מַשְׁמָעִי, וְהֶחְלַטְתִּי לִשְׁאֹל אַחַת וּלְתָמִיד אֶת אַבָּא, עַל מָה וְלָמָּה הוּא נוֹהֵג כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁהַדָּבָר גּוֹרֵם לוֹ בִּזְיוֹנוֹת בְּקֶרֶב הַלּוֹמְדִים. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' צִיּוֹן לִבְנוֹ, צְרִיכָה לְלַמְּדֵנוּ פֶּרֶק מְאַלֵּף עַל עֶרְכּוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, לַמְרוֹת שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּאִישׁ פָּשׁוּט. וְכָךְ אָמַר ר' צִיּוֹן לִבְנוֹ: אַתָּה בְּוַדַּאי מַכִּיר אֶת הַהוּא וְהַהוּא, וְנָקַב בִּשְׁמָם שֶׁל שְׁנַיִם מִמִּשְׁתַּתְּפָיו הַקְּבוּעִים שֶׁל הַשִּׁעוּר; וּמִשֶּׁהֵשִׁיב הַבֵּן בְּחִיּוּב, הִמְשִׁיךְ הָאָב הַצַּדִּיק וְאָמַר: כֵּיוָן שֶׁיְּדֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ רוֹעֲדוֹת, יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַגִּישׁ לַלּוֹמְדִים כּוֹס תֵּה מְלֵאָה, הֲרֵי כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַכּוֹס לִידֵיהֶם, הֵם יִהְיוּ בִּבְעָיָה... הַתֵּה הַחַם יִשָּׁפֵךְ לָהֶם עַל הַיָּדַיִם וְיִגְרֹם לִכְוִיּוֹת; הוּא עָלוּל לְהִשָּׁפֵךְ גַּם עַל בִּגְדֵיהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם בִּזָּיוֹן רַב מִכָּךְ. הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁהֵם יִתְבַּיְּשׁוּ, אֶתְבַּיֵּשׁ אָנֹכִי, וַאֲחַלֵּק לְכֻלָּם רַק חֲצָאֵי כּוֹסוֹת, וּבְכָךְ אֶמְנַע מֵהֶם אֶת הַבִּזָּיוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה עִמִּי נֵס הַיּוֹם שֶׁהִגַּעְתִּי בַּזְּמַן, וְהִצְלַחְתִּי לִמְנֹעַ מִמְּךָ מִלָּצֵאת אֶל הַלּוֹמְדִים עִם כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת - - - יְהוּדִי פָּשׁוּט... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)