Otzarot-Article

"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" (כב-ו) הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל אָמַר שִׁעוּר בִּפְנֵי שׁוֹמְעָיו: פְּקִידִים, סוֹחֲרִים וְתַעֲשִׂיָּנִים. הִגִּיעוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין לְדַף קל"ט, לְסוּגְיַת מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, הַכְּתוּבָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" – וְהַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת: "מָצָא קֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, מַהוּ?" מַה דִּינוֹ?

הֵגִיב אַחַד הַשּׁוֹמְעִים: "אֵיזוֹ שְׁאֵלָה לֹא מְצִיאוּתִית! מַדּוּעַ עוֹסֶקֶת הַגְּמָרָא בְּכָזוֹ שְׁאֵלָה הִיפּוֹתֶטִית?"

עָנָה רַבִּי עֶזְרָא בְּנֹעַם, אַךְ בְּתַקִּיפוּת: "דִּבְרֵי הַגְּמָרָא הֵם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם!"

אֲבָל הַלָּה לֹא וִתֵּר, וְהִרְבָּה דְּבָרִים. יִחֵל רַבִּי עֶזְרָא לְסִיּוּם הַוִּכּוּחַ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיְּעַרְעֵר חָלִילָה אֶת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים בְּלֵב הַשּׁוֹמְעִים. וְהִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹכַח אֶת אֲמִתּוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה!

לְפֶתַע נִכְנַס אָדָם, שֶׁנֶּעֱדַר מִן הַשִּׁעוּר זְמַן רַב. שָׂמַח רַבִּי עֶזְרָא לַהִזְדַּמְּנוּת לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מֵהַוִּכּוּחַ הָעִקֵּשׁ, וְשָׁאַל אֶת הַבָּא: "הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הָעֵת?"

עָנָה וְאָמַר: "הָיִיתִי בְּמַסַּע עֲסָקִים בְּהֹדוּ – אֶרֶץ מוּזָרָה, וְאָרְחוֹתֶיהָ מוּזָרִים! תָּאֲרוּ לָכֶם: יוֹשֵׁב לוֹ פָקִיר בְּרַגְלַיִם מְשֻׁלָּבוֹת יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלֹשָׁה – מַבְהִיל הַדָּבָר. רָאִיתִי פָקִיר כָּזֶה שֶׁיָּשַׁב כִּמְאֻבָּן, בְּלֹא לָזוּז, וְצִפּוֹר בָּנְתָה עַל רֹאשׁוֹ קֵן – וְהוּא אֲפִלּוּ לֹא הֵזִיז אֶת יָדוֹ לְגָרְשָׁהּ! מָה אַתֶּם אוֹמְרִים עַל כָּךְ?"

"מָה אָנוּ אוֹמְרִים?" אָמַר רַבִּי עֶזְרָא, "אוֹמְרִים אָנוּ: מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת"...

וְהָאָדָם שֶׁהִתְוַכֵּחַ בְּכָל עֹז כָּבַשׁ עֵינָיו בַּקַּרְקַע...

וְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" כָּתַב בְּסִפְרוֹ (חַסְדֵי אָבוֹת ה-כב), שֶׁבְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת הָיוּ חוֹקְרֵי הָאֻמּוֹת מְבַטְּלִים – עָפָר לְפִיהֶם – אֶת הַכָּתוּב: "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" (אִיּוֹב כח-כה), וְאֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "מְבוֹא שְׁעָרִים" שֶּׁכָּתַב עַל פִּיו שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר. וְאָמְרוּ: "אֵיךְ תֹּאמְרוּ כֵּן, וַהֲלֹא כָּל חֲלַל הָעוֹלָם מָלֵא אֲוִיר. וְאִלּוּ הָיָה לָרוּחַ מִשְׁקָל, הָיִינוּ נִמְחָצִים תַּחְתָּיו!"

וּמֶה עָנוּ לָהֶם בְּנֵי שִׂיחָם הַיְּהוּדִים? שֶׁהַשְּׁאֵלָה שְׁאֵלָה, וְאֵין לָהֶם תְּשׁוּבָה. אֲבָל סְמוּכִים וּבְטוּחִים הֵם שֶׁהַתּוֹרָה אֱמֶת וְהָעֻבְדָּה נְכוֹנָה. וּבִגְלַל קֻשְׁיָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, לֹא מִתְעַרְעֶרֶת הָאֱמוּנָה!

עָבְרוּ דּוֹרוֹת, וְהַמַּדָּע גִּלָּה שֶׁיֵּשׁ לָרוּחַ מִשְׁקָל. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁלְּכָל סוּג אֲוִיר מִשְׁקָל מִשֶּׁלּוֹ. אֲוִיר חַם קַל מֵאֲוִיר קַר, וְזוֹ סִבַּת תְּנוּעַת הָרוּחוֹת בָּעוֹלָם. מֵימָן קַל מֵחַמְצָן, וְכָךְ הִמְצִיאוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּסְפִינַת הָאֲוִיר.

וּמָה עִם הַקֻּשְׁיָה הַנִּצַּחַת? אֲהָהּ, כָּעֵת הַמַּדְעָנִים עַצְמָם לוֹעֲגִים לָהּ. הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁיֵּשׁ לַמַּיִם מִשְׁקָל, וְאֵיךְ חַיִּים הַדָּגִים בַּמְּצוּלוֹת וְאֵינָם נִמְחָצִים תַּחְתָּיו? בְּנוּיִים הֵם לְכָךְ. וְאַף אָנוּ, בְּנוּיִים לַעֲמֹד בְּמַעֲמֶסֶת לַחַץ הָאֲוִיר שֶׁמֵּעָלֵינוּ. הִנֵּה כִּי כֵן, נִמְצְאָה הַתְּשׁוּבָה...

לִשְׁאֵלָה זוֹ, נִמְצְאָה תְּשׁוּבָה זוֹ. וְלִשְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת, תְּשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת. וּמֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, תּוֹרַת נֶצַח שֶׁנִּתְּנָה מִידֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בא תשע"ה
	ה' לִי, לֹא אִירָא!
	"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" (כב-ו) הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל אָמַר שִׁעוּר בִּפְנֵי שׁוֹמְעָיו: פְּקִידִים, סוֹחֲרִים וְתַעֲשִׂיָּנִים. הִגִּיעוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין לְדַף קל"ט, לְסוּגְיַת מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, הַכְּתוּבָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" – וְהַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת: "מָצָא קֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, מַהוּ?" מַה דִּינוֹ? הֵגִיב אַחַד הַשּׁוֹמְעִים: "אֵיזוֹ שְׁאֵלָה לֹא מְצִיאוּתִית! מַדּוּעַ עוֹסֶקֶת הַגְּמָרָא בְּכָזוֹ שְׁאֵלָה הִיפּוֹתֶטִית?" עָנָה רַבִּי עֶזְרָא בְּנֹעַם, אַךְ בְּתַקִּיפוּת: "דִּבְרֵי הַגְּמָרָא הֵם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם!" אֲבָל הַלָּה לֹא וִתֵּר, וְהִרְבָּה דְּבָרִים. יִחֵל רַבִּי עֶזְרָא לְסִיּוּם הַוִּכּוּחַ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיְּעַרְעֵר חָלִילָה אֶת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים בְּלֵב הַשּׁוֹמְעִים. וְהִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹכַח אֶת אֲמִתּוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה! לְפֶתַע נִכְנַס אָדָם, שֶׁנֶּעֱדַר מִן הַשִּׁעוּר זְמַן רַב. שָׂמַח רַבִּי עֶזְרָא לַהִזְדַּמְּנוּת לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מֵהַוִּכּוּחַ הָעִקֵּשׁ, וְשָׁאַל אֶת הַבָּא: "הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הָעֵת?" עָנָה וְאָמַר: "הָיִיתִי בְּמַסַּע עֲסָקִים בְּהֹדוּ – אֶרֶץ מוּזָרָה, וְאָרְחוֹתֶיהָ מוּזָרִים! תָּאֲרוּ לָכֶם: יוֹשֵׁב לוֹ פָקִיר בְּרַגְלַיִם מְשֻׁלָּבוֹת יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלֹשָׁה – מַבְהִיל הַדָּבָר. רָאִיתִי פָקִיר כָּזֶה שֶׁיָּשַׁב כִּמְאֻבָּן, בְּלֹא לָזוּז, וְצִפּוֹר בָּנְתָה עַל רֹאשׁוֹ קֵן – וְהוּא אֲפִלּוּ לֹא הֵזִיז אֶת יָדוֹ לְגָרְשָׁהּ! מָה אַתֶּם אוֹמְרִים עַל כָּךְ?" "מָה אָנוּ אוֹמְרִים?" אָמַר רַבִּי עֶזְרָא, "אוֹמְרִים אָנוּ: מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת"... וְהָאָדָם שֶׁהִתְוַכֵּחַ בְּכָל עֹז כָּבַשׁ עֵינָיו בַּקַּרְקַע... וְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" כָּתַב בְּסִפְרוֹ (חַסְדֵי אָבוֹת ה-כב), שֶׁבְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת הָיוּ חוֹקְרֵי הָאֻמּוֹת מְבַטְּלִים – עָפָר לְפִיהֶם – אֶת הַכָּתוּב: "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" (אִיּוֹב כח-כה), וְאֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "מְבוֹא שְׁעָרִים" שֶּׁכָּתַב עַל פִּיו שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר. וְאָמְרוּ: "אֵיךְ תֹּאמְרוּ כֵּן, וַהֲלֹא כָּל חֲלַל הָעוֹלָם מָלֵא אֲוִיר. וְאִלּוּ הָיָה לָרוּחַ מִשְׁקָל, הָיִינוּ נִמְחָצִים תַּחְתָּיו!" וּמֶה עָנוּ לָהֶם בְּנֵי שִׂיחָם הַיְּהוּדִים? שֶׁהַשְּׁאֵלָה שְׁאֵלָה, וְאֵין לָהֶם תְּשׁוּבָה. אֲבָל סְמוּכִים וּבְטוּחִים הֵם שֶׁהַתּוֹרָה אֱמֶת וְהָעֻבְדָּה נְכוֹנָה. וּבִגְלַל קֻשְׁיָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, לֹא מִתְעַרְעֶרֶת הָאֱמוּנָה! עָבְרוּ דּוֹרוֹת, וְהַמַּדָּע גִּלָּה שֶׁיֵּשׁ לָרוּחַ מִשְׁקָל. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁלְּכָל סוּג אֲוִיר מִשְׁקָל מִשֶּׁלּוֹ. אֲוִיר חַם קַל מֵאֲוִיר קַר, וְזוֹ סִבַּת תְּנוּעַת הָרוּחוֹת בָּעוֹלָם. מֵימָן קַל מֵחַמְצָן, וְכָךְ הִמְצִיאוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּסְפִינַת הָאֲוִיר. וּמָה עִם הַקֻּשְׁיָה הַנִּצַּחַת? אֲהָהּ, כָּעֵת הַמַּדְעָנִים עַצְמָם לוֹעֲגִים לָהּ. הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁיֵּשׁ לַמַּיִם מִשְׁקָל, וְאֵיךְ חַיִּים הַדָּגִים בַּמְּצוּלוֹת וְאֵינָם נִמְחָצִים תַּחְתָּיו? בְּנוּיִים הֵם לְכָךְ. וְאַף אָנוּ, בְּנוּיִים לַעֲמֹד בְּמַעֲמֶסֶת לַחַץ הָאֲוִיר שֶׁמֵּעָלֵינוּ. הִנֵּה כִּי כֵן, נִמְצְאָה הַתְּשׁוּבָה... לִשְׁאֵלָה זוֹ, נִמְצְאָה תְּשׁוּבָה זוֹ. וְלִשְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת, תְּשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת. וּמֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, תּוֹרַת נֶצַח שֶׁנִּתְּנָה מִידֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)