Otzarot-Article

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" (מו-מח) רָעָב - מִלָּה כֹּה נוֹרָאָה! שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב - אֵימַת מָוֶת אֲיֻמָּה! אֲחֵי יוֹסֵף יָרְדוּ לִשְׁבֹּר אֹכֶל, וְגִלּוּ שֶׁאֲחֵיהֶם הוּא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בְּיָדָיו מַפְתְּחוֹת הַתְּבוּאָה! יוֹסֵף מְסַפֵּר לְפַרְעֹה, פַּרְעֹה מֵאִיר פָּנִים. מַזְמִינָם כְּאוֹרְחֵי הַמֶּלֶךְ, מַעֲנִיק לָהֶם אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן. עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים הָרָעָב - וְהֵם מֻבְטָחִים בְּמָזוֹן לָרֹב. אֵיזֶה אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר! וּפַרְעֹה אַף שׁוֹלֵחַ עֲגָלוֹת מַלְכוּתִיּוֹת, לַעֲזֹר לָהֶם לְהַגֵּר וְלָבוֹא: "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת", אָמַר פַּרְעֹה. "וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה".

אַךְ לְבַסּוֹף כָּתוּב, שֶׁיַּעֲקֹב רָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף. יוֹסֵף?! וַהֲלֹא פַּרְעֹה שְׁלָחָן! אָכֵן, אוֹמְרִים חֲזַ"ל, אֲבָל יְהוּדָה רָאָה שֶׁעַל הָעֲגָלוֹת שֶׁפַּרְעֹה שָׁלַח הָיְתָה חֲקוּקָה עֲבוֹדָה זָרָה - קָם וּשְׂרָפָן! (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צד)

אֵיזוֹ "עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה"! הֲרֵי זוֹ מַתְּנַת הַמֶּלֶךְ, אוֹת לְכָבוֹד מְיֻחָד. וְהַמֶּלֶךְ רוֹדָן הוּא, מֵמִית וְאוֹסֵר בְּהֶבֶל פֶּה. וְאִם חֲקוּקָה עֲבוֹדָה זָרָה עַל כִּרְכְּרוֹתָיו - לְמָאֵן לְקַבְּלָן, אַף זוֹ גְּבוּרָה. אֲבָל לָקוּם וְלִשְׂרֹף? זוֹהִי גְּבוּרָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!

וּמָה אִם פַּרְעֹה יִשְׁמַע וְיִקְצֹף, וְלֹא יַעֲנִישׁ, רַק יֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לָבוֹא לְמִצְרַיִם לִקְנוֹת עוֹד תְּבוּאָה? מַה יַּעֲשׂוּ בַּחֲמֵשׁ שְׁנוֹת הָרָעָב הַבָּאוֹת?

אַךְ יְהוּדָה אֵינוֹ מְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, יְהוּדָה שׂוֹרֵף עֲבוֹדָה זָרָה הַמַּגִּיעָה לְיָדוֹ! "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" - הוּא הַנִּשְׁלָח לִפְנֵי כֻּלָּם לְמִצְרַיִם, לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ: עֲמִידָה גֵּאָה עַל עֶקְרוֹנוֹת!

כְּבָר בִּתְחִלַּת הַמִּפְגָּשׁ נֶאֱמַר: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי... וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ", מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת. מַחֲזֶה מוּזָר: מִצַּד אֶחָד, הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, הָאִימְפֶּרְיָה הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הָעַתִּיק. שַׁלִּיטַת הָעוֹלָם, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הָרָעָב שֶׁפָּקַד אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת. וּמִצַּד שֵׁנִי, יְהוּדָה. לִכְאוֹרָה, רוֹעֵה צֹאן מֵאֶרֶץ מֻכַּת רָעָב, הַתָּלוּי בְּחַסְדֵי הַשַּׁלִּיט.

וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ", זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף. "עָבְרוּ יַחְדָּו", זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה וָזַעַם עַל זֶה, וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה וָזַעַם עַל זֶה. "הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ", אֵלּוּ הָאַחִים. "רְעָדָה אֲחָזָתַם", אָמְרוּ: מְלָכִים מִתְדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, אָנוּ מָה אִכְפַּת לָנוּ. נָאֶה לְמֶלֶךְ לְהִתְדַּיֵּן עִם מֶלֶךְ! (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-ב)

יוֹסֵף אָכֵן הָיָה מֶלֶךְ, הִתְגּוֹרֵר בְּאַרְמוֹן, מֻקָּף מְשָׁרְתִים. אֲבָל יְהוּדָה, מֶלֶךְ?! עַל מִי מֶלֶךְ, לְכָל הַיּוֹתֵר הָיוּ אֶחָיו כְּפוּפִים לוֹ. וּבְעֵת בִּקֹּרֶת, הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. הַאִם לְכָךְ יִקָּרֵא מֶלֶךְ?!

וְהַתְּשׁוּבָה: הַמַּלְכוּת הִיא סְגֻלָּה אִישִׁית, גַּדְלוּת נֶפֶשׁ וְעָצְמָה פְּנִימִית. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, גַּם כְּשֶׁהוּרַד מִמַּלְכוּתוֹ "מָלַךְ עַל מַקְּלוֹ" (סַנְהֶדְרִין כ:) עַד שֶׁחָזַר לְגַדְלוּתוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "מַאן מַלְכֵי, רַבָּנָן" (גִּטִּין סב.) בִּסְגֻלָּתָם הָאִישִׁית מְלָכִים הֵם בְּעַצְמוּתָם! כְּשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת יְהוּדָה, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו, יָדַע שֶׁמַּאֲזִין הוּא לִדְבָרָיו שֶׁל מֶלֶךְ!

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי), עַל הַפָּסוּק "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא (אֶלְקָנָה) מֵעִירוֹ" (שְׁמוּאֵל א' א-ג), נִתְעַלָּה הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, נִתְעַלָּה הָאִישׁ בַּחֲצֵרוֹ, נִתְעַלָּה בְּעִירוֹ, נִתְעַלָּה בְּכָל יִשְׂרָאֵל - וְכָל עִלּוּיוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא מֵעַצְמוֹ!

וְאִם זוֹ סְגֻלַּת גְּדוֹלֵי הַיַּהֲדוּת, רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹר דּוֹר, וַדַּאי שֶׁזּוֹ סְגֻלַּת הַיַּהֲדוּת עַצְמָהּ. אֵין כֹּחָהּ נִגְזָר מִסַּמְמָנִים חִיצוֹנִיִּים וְעָצְמָה שִׁלְטוֹנִית, וְאֵין דְּבָרָהּ נִשְׁמָע בִּגְלַל עֶמְדַּת כֹּחַ אוֹ כֹּשֶׁר מִקּוּחַ. כֹּחָהּ בַּאֲמִתּוּתָהּ, עָצְמָתָהּ בְּנִצְחִיּוּתָהּ. מַלְכוּתָהּ אֵינָהּ זְקוּקָה לְחִזּוּק וּלְהַכָּרָה, אֶת כָּל צָרֶיהָ וְשׂוֹטְנֶיהָ כִּלְּתָה וּבִלְּתָה, כֻּלָּם נִבְלְעוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה. וְאַךְ צְחוֹק הַהִיסְטוֹרְיָה הוּא שֶׁצּוֹרְרֶיהָ זָכוּ לְהִזָּכֵר לָנֶצַח רַק בִּגְלַל הַיַּהֲדוּת אוֹתָהּ רָדְפוּ, וְהַסּוֹף הַמַּר אוֹתוֹ נָחֲלוּ. שֶׁכֵּן, לוּלֵא הַיַּהֲדוּת מִי הָיָה זוֹכֵר הַיּוֹם אֶת פַּרְעֹה וְאֶת סִיסְרָא, אֶת נְבוּכַדְנֶצַר וְאֶת הָמָן, אֶת טִיטוּס וְאֶת טוּרְקְוֵוימָדָה הָרָשָׁע. אֶת כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, וְהַיַּהֲדוּת חַיָּה וְקַיֶּמֶת לָנֶצַח! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בא תשע"ה
	טִיל הַחֵץ
	"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" (מו-מח) רָעָב - מִלָּה כֹּה נוֹרָאָה! שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב - אֵימַת מָוֶת אֲיֻמָּה! אֲחֵי יוֹסֵף יָרְדוּ לִשְׁבֹּר אֹכֶל, וְגִלּוּ שֶׁאֲחֵיהֶם הוּא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בְּיָדָיו מַפְתְּחוֹת הַתְּבוּאָה! יוֹסֵף מְסַפֵּר לְפַרְעֹה, פַּרְעֹה מֵאִיר פָּנִים. מַזְמִינָם כְּאוֹרְחֵי הַמֶּלֶךְ, מַעֲנִיק לָהֶם אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן. עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים הָרָעָב - וְהֵם מֻבְטָחִים בְּמָזוֹן לָרֹב. אֵיזֶה אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר! וּפַרְעֹה אַף שׁוֹלֵחַ עֲגָלוֹת מַלְכוּתִיּוֹת, לַעֲזֹר לָהֶם לְהַגֵּר וְלָבוֹא: "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת", אָמַר פַּרְעֹה. "וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה". אַךְ לְבַסּוֹף כָּתוּב, שֶׁיַּעֲקֹב רָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף. יוֹסֵף?! וַהֲלֹא פַּרְעֹה שְׁלָחָן! אָכֵן, אוֹמְרִים חֲזַ"ל, אֲבָל יְהוּדָה רָאָה שֶׁעַל הָעֲגָלוֹת שֶׁפַּרְעֹה שָׁלַח הָיְתָה חֲקוּקָה עֲבוֹדָה זָרָה - קָם וּשְׂרָפָן! (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צד) אֵיזוֹ "עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה"! הֲרֵי זוֹ מַתְּנַת הַמֶּלֶךְ, אוֹת לְכָבוֹד מְיֻחָד. וְהַמֶּלֶךְ רוֹדָן הוּא, מֵמִית וְאוֹסֵר בְּהֶבֶל פֶּה. וְאִם חֲקוּקָה עֲבוֹדָה זָרָה עַל כִּרְכְּרוֹתָיו - לְמָאֵן לְקַבְּלָן, אַף זוֹ גְּבוּרָה. אֲבָל לָקוּם וְלִשְׂרֹף? זוֹהִי גְּבוּרָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל! וּמָה אִם פַּרְעֹה יִשְׁמַע וְיִקְצֹף, וְלֹא יַעֲנִישׁ, רַק יֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לָבוֹא לְמִצְרַיִם לִקְנוֹת עוֹד תְּבוּאָה? מַה יַּעֲשׂוּ בַּחֲמֵשׁ שְׁנוֹת הָרָעָב הַבָּאוֹת? אַךְ יְהוּדָה אֵינוֹ מְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, יְהוּדָה שׂוֹרֵף עֲבוֹדָה זָרָה הַמַּגִּיעָה לְיָדוֹ! "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" - הוּא הַנִּשְׁלָח לִפְנֵי כֻּלָּם לְמִצְרַיִם, לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ: עֲמִידָה גֵּאָה עַל עֶקְרוֹנוֹת! כְּבָר בִּתְחִלַּת הַמִּפְגָּשׁ נֶאֱמַר: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי... וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ", מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת. מַחֲזֶה מוּזָר: מִצַּד אֶחָד, הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, הָאִימְפֶּרְיָה הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הָעַתִּיק. שַׁלִּיטַת הָעוֹלָם, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הָרָעָב שֶׁפָּקַד אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת. וּמִצַּד שֵׁנִי, יְהוּדָה. לִכְאוֹרָה, רוֹעֵה צֹאן מֵאֶרֶץ מֻכַּת רָעָב, הַתָּלוּי בְּחַסְדֵי הַשַּׁלִּיט. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ", זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף. "עָבְרוּ יַחְדָּו", זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה וָזַעַם עַל זֶה, וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה וָזַעַם עַל זֶה. "הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ", אֵלּוּ הָאַחִים. "רְעָדָה אֲחָזָתַם", אָמְרוּ: מְלָכִים מִתְדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, אָנוּ מָה אִכְפַּת לָנוּ. נָאֶה לְמֶלֶךְ לְהִתְדַּיֵּן עִם מֶלֶךְ! (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-ב) יוֹסֵף אָכֵן הָיָה מֶלֶךְ, הִתְגּוֹרֵר בְּאַרְמוֹן, מֻקָּף מְשָׁרְתִים. אֲבָל יְהוּדָה, מֶלֶךְ?! עַל מִי מֶלֶךְ, לְכָל הַיּוֹתֵר הָיוּ אֶחָיו כְּפוּפִים לוֹ. וּבְעֵת בִּקֹּרֶת, הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. הַאִם לְכָךְ יִקָּרֵא מֶלֶךְ?! וְהַתְּשׁוּבָה: הַמַּלְכוּת הִיא סְגֻלָּה אִישִׁית, גַּדְלוּת נֶפֶשׁ וְעָצְמָה פְּנִימִית. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, גַּם כְּשֶׁהוּרַד מִמַּלְכוּתוֹ "מָלַךְ עַל מַקְּלוֹ" (סַנְהֶדְרִין כ:) עַד שֶׁחָזַר לְגַדְלוּתוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "מַאן מַלְכֵי, רַבָּנָן" (גִּטִּין סב.) בִּסְגֻלָּתָם הָאִישִׁית מְלָכִים הֵם בְּעַצְמוּתָם! כְּשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת יְהוּדָה, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו, יָדַע שֶׁמַּאֲזִין הוּא לִדְבָרָיו שֶׁל מֶלֶךְ! זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי), עַל הַפָּסוּק "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא (אֶלְקָנָה) מֵעִירוֹ" (שְׁמוּאֵל א' א-ג), נִתְעַלָּה הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, נִתְעַלָּה הָאִישׁ בַּחֲצֵרוֹ, נִתְעַלָּה בְּעִירוֹ, נִתְעַלָּה בְּכָל יִשְׂרָאֵל - וְכָל עִלּוּיוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא מֵעַצְמוֹ! וְאִם זוֹ סְגֻלַּת גְּדוֹלֵי הַיַּהֲדוּת, רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹר דּוֹר, וַדַּאי שֶׁזּוֹ סְגֻלַּת הַיַּהֲדוּת עַצְמָהּ. אֵין כֹּחָהּ נִגְזָר מִסַּמְמָנִים חִיצוֹנִיִּים וְעָצְמָה שִׁלְטוֹנִית, וְאֵין דְּבָרָהּ נִשְׁמָע בִּגְלַל עֶמְדַּת כֹּחַ אוֹ כֹּשֶׁר מִקּוּחַ. כֹּחָהּ בַּאֲמִתּוּתָהּ, עָצְמָתָהּ בְּנִצְחִיּוּתָהּ. מַלְכוּתָהּ אֵינָהּ זְקוּקָה לְחִזּוּק וּלְהַכָּרָה, אֶת כָּל צָרֶיהָ וְשׂוֹטְנֶיהָ כִּלְּתָה וּבִלְּתָה, כֻּלָּם נִבְלְעוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה. וְאַךְ צְחוֹק הַהִיסְטוֹרְיָה הוּא שֶׁצּוֹרְרֶיהָ זָכוּ לְהִזָּכֵר לָנֶצַח רַק בִּגְלַל הַיַּהֲדוּת אוֹתָהּ רָדְפוּ, וְהַסּוֹף הַמַּר אוֹתוֹ נָחֲלוּ. שֶׁכֵּן, לוּלֵא הַיַּהֲדוּת מִי הָיָה זוֹכֵר הַיּוֹם אֶת פַּרְעֹה וְאֶת סִיסְרָא, אֶת נְבוּכַדְנֶצַר וְאֶת הָמָן, אֶת טִיטוּס וְאֶת טוּרְקְוֵוימָדָה הָרָשָׁע. אֶת כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, וְהַיַּהֲדוּת חַיָּה וְקַיֶּמֶת לָנֶצַח! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)