Otzarot-Article

"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ" (מה-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: נִפְתַּח בְּסִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ, בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (זוּטָא, פֶּרֶק יד). סָח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה, וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ בִּדְבָרִים וּבָא כְּנֶגְדִּי.

וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מָה אַתָּה מֵשִׁיב לְאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְיוֹם הַדִּין?"

וְאָמַר לִי: "רַבִּי, יֵשׁ לִי דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְשִׁיבוֹ, בִּינָה וָדַעַת לֹא נָתְנוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאֶקְרָא וְאֶשְׁנֶה".

וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מַה מְּלַאכְתְּךָ?"

וְאָמַר לִי: "דַּיָּג אֲנִי".

וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מִי לִמֶּדְךָ וְאָמַר לְךָ שֶׁתָּבִיא פִּשְׁתָּן, וְתַאַרְגֵהוּ מְצוּדוֹת, וְתַשְׁלִיכֵהוּ לַמַּיִם, וְתַעֲלֶה דָּגִים מִן הַיָּם?"

וְאָמַר לִי: "רַבִּי, בְּזֶה נָתְנוּ לִי בִּינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם".

וְאָמַרְתִּי לוֹ: "מַה לְּהָבִיא פִּשְׁתָּן וְלֶאֱרֹג מְצוּדוֹת וּלְהַשְׁלִיךְ לַיָּם וּלְהַעֲלוֹת דָּגִים נָתְנוּ לְךָ בִּינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם, וּלְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דְּבָרִים ל-יד) לֹא נָתְנוּ לְךָ בִּינָה וְדֵעָה מִן הַשָּׁמַיִם?"

מִיָּד הֵרִים קוֹלוֹ, וּבָכָה וְהִתְאַנֵּחַ.

וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ, אֶלָּא כָּל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בָּאֵי עוֹלָם הֵם מְשִׁיבִים תְּשׁוּבָה זוֹ, אֲבָל מַעֲשֵׂיהֶם מוֹכִיחִים עֲלֵיהֶם! וַעֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם וְעַל הָעוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם? "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (יְשַׁעְיָה יט-ט)!"...

כַּמָּה נוֹקְבִים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְחֶזְקֵאל טז): הָיָה הַכֹּמֶר עוֹלֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, וְאוֹמֵר: "הַמֹּלֶךְ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּנִים רַבִּים, מַדּוּעַ אֵינְךָ מַקְרִיב לוֹ אֶחָד מֵהֶם?"

בֶּאֱמֶת, שְׁאֵלָה. יֵשׁ גַּם לַחַץ חֶבְרָתִי. מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן כְּבָר הִקְרִיבָה, וּמִשְׁפַּחַת לֵוִי הִקְרִיבָה. וְיֵשׁ לָהֶם תְּעוּדוֹת הוֹקָרָה, וְאַתָּה מֵאָחוֹר.

טוֹב, הוּא לֹא יָכוֹל לְהַחְלִיט לְבַדּוֹ, קוֹרֵא לְאִשְׁתּוֹ. תִּשְׁמְעִי, זֶה הַמַּצָּב, הִגִּיעַ הַזְּמַן, חַיָּבִים לְהַחְלִיט. אָז אֶת מִי נִמְסֹר? רְאוּבֵן עוֹזֵר לָנוּ בַּשָּׂדֶה, אִי אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עָלָיו. שִׁמְעוֹן עַצְמָאִי, מִתְפַּרְנֵס יָפֶה, אִי אֶפְשָׁר לִגְדֹּעַ אֶת חַיָּיו. יְהוּדָה לוֹמֵד מִקְצוֹעַ, עֲתִידוֹ לְפָנָיו. לֵוִי בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, עוֹד מְעַט יַחְזֹר, תּוּכַל לָקַחַת אוֹתוֹ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּי שֶׁאַתָּה מַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה, מִכָּל בָּנִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֵינְךָ מַקְרִיב אֶלָּא אֶת זֶה שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָתִי?! "וַתִּקְחִי אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכוֹל" (יְחֶזְקֵאל טז-כ)?!

וּמַה זֶּה נוֹגֵעַ אֵלֵינוּ? נוֹגֵעַ, וְעוֹד אֵיךְ! - אָדָם צָרִיךְ לִקְבֹּעַ פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה. לְמָתַי? הָבָה נִרְאֶה: עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֲבוֹדָה, אִי אֶפְשָׁר. עַל חֶשְׁבּוֹן הָאֲרוּחָה, וַדַּאי לֹא. עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנָה? גַּם לֹא. יֵשׁ שִׁעוּר תּוֹרָה, נְבַטְּלוֹ פַּעַם אַחַת, לֹא נוֹרָא.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: מִכָּל הַשָּׁעוֹת בַּיְמָמָה, הִקְרַבְתָּ אֶת הַשָּׁעָה שֶׁלִּי?!

הֵן יְדוּעִים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י): אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָמַר, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. יוֹסֵף, קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בְּרֵאשִׁית מה-ג). לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

מַה נֶּאֱמַר כָּאן? פֵּרֵשׁ הַ"בֵּית הַלֵּוִי" מִבְּרִיסְק זָצָ"ל: בִּנְיָמִין הָאֳשַׁם בִּגְנֵבָה, עָמַד לְהִלָּקַח לְעֶבֶד. בָּא יְהוּדָה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים. כַּמָּה מְרַגֵּשׁ!

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי. וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף - הַעוֹד אָבִי חָי?!". אַתֶּם דּוֹאֲגִים כָּל כָּךְ לְאַבָּא, בָּנִים כֹּה מְסוּרִים. גַּם אִם מַגִּיעַ עֹנֶשׁ לְבִנְיָמִין, יֵשׁ לְוַתֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אֶת אַבָּא, הוּא עָלוּל לָמוּת מֵרֹב יָגוֹן. וְלָמָּה לֹא חֲשַׁבְתֶּם כָּךְ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתֶּם לְהָרְגֵנִי, וּכְשֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי. גַּם אִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַדִּין עִמָּכֶם, כַּמָּה סֵבֶל גְּרַמְתֶּם לְאַבָּא: "הַעוֹד אָבִי חָי?!" -

"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ", כִּי הֶרְאָה לָהֶם סְתִירַת טַעֲנָתָם מִנֵּיהּ וּבֵיהּ. מִמֶּנִּי תְּבַעְתֶּם לְוַתֵּר עֲבוּר רַחֲמִים עַל אֲבִיכֶם. וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלָיו?!

וְזֶהוּ: "לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא", מִמַּעֲשָׂיו שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ! "שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", אַצִּיב מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה, וְאָז יִסְתַּתְּמוּ הַטְּעָנוֹת, לֹא תִּהְיֶה תְּשׁוּבָה. "לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"!

לִצְדָקָה, לְהַכְנָסַת כַּלָּה, לְהַחְזָקַת תּוֹרָה, מְחַשְּׁבִים כָּל שֶׁקֶל. הַאִם גַּם בַּמַּכֹּלֶת כָּךְ, בַּיְרָקוֹת וּבָאִטְלִיז?!

"הַרְגָּשַׁת הַסְּתִירָה", הִיא הַמְחַיֵּב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם! (וְהִגַּדְתָּ)

	וארא תשע"ה
	לֹא לְכָל אֶחָד קֶסֶם בִּשְׂפָתָיו לְסַפֵּר סִפּוּר
	"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ" (מה-ג) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: נִפְתַּח בְּסִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ, בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (זוּטָא, פֶּרֶק יד). סָח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְצָאַנִי אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה, וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ בִּדְבָרִים וּבָא כְּנֶגְדִּי. וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מָה אַתָּה מֵשִׁיב לְאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְיוֹם הַדִּין?" וְאָמַר לִי: "רַבִּי, יֵשׁ לִי דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְשִׁיבוֹ, בִּינָה וָדַעַת לֹא נָתְנוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאֶקְרָא וְאֶשְׁנֶה". וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מַה מְּלַאכְתְּךָ?" וְאָמַר לִי: "דַּיָּג אֲנִי". וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, מִי לִמֶּדְךָ וְאָמַר לְךָ שֶׁתָּבִיא פִּשְׁתָּן, וְתַאַרְגֵהוּ מְצוּדוֹת, וְתַשְׁלִיכֵהוּ לַמַּיִם, וְתַעֲלֶה דָּגִים מִן הַיָּם?" וְאָמַר לִי: "רַבִּי, בְּזֶה נָתְנוּ לִי בִּינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם". וְאָמַרְתִּי לוֹ: "מַה לְּהָבִיא פִּשְׁתָּן וְלֶאֱרֹג מְצוּדוֹת וּלְהַשְׁלִיךְ לַיָּם וּלְהַעֲלוֹת דָּגִים נָתְנוּ לְךָ בִּינָה וָדַעַת מִן הַשָּׁמַיִם, וּלְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דְּבָרִים ל-יד) לֹא נָתְנוּ לְךָ בִּינָה וְדֵעָה מִן הַשָּׁמַיִם?" מִיָּד הֵרִים קוֹלוֹ, וּבָכָה וְהִתְאַנֵּחַ. וְאָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ, אֶלָּא כָּל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בָּאֵי עוֹלָם הֵם מְשִׁיבִים תְּשׁוּבָה זוֹ, אֲבָל מַעֲשֵׂיהֶם מוֹכִיחִים עֲלֵיהֶם! וַעֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם וְעַל הָעוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם? "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (יְשַׁעְיָה יט-ט)!"... כַּמָּה נוֹקְבִים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְחֶזְקֵאל טז): הָיָה הַכֹּמֶר עוֹלֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, וְאוֹמֵר: "הַמֹּלֶךְ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּנִים רַבִּים, מַדּוּעַ אֵינְךָ מַקְרִיב לוֹ אֶחָד מֵהֶם?" בֶּאֱמֶת, שְׁאֵלָה. יֵשׁ גַּם לַחַץ חֶבְרָתִי. מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן כְּבָר הִקְרִיבָה, וּמִשְׁפַּחַת לֵוִי הִקְרִיבָה. וְיֵשׁ לָהֶם תְּעוּדוֹת הוֹקָרָה, וְאַתָּה מֵאָחוֹר. טוֹב, הוּא לֹא יָכוֹל לְהַחְלִיט לְבַדּוֹ, קוֹרֵא לְאִשְׁתּוֹ. תִּשְׁמְעִי, זֶה הַמַּצָּב, הִגִּיעַ הַזְּמַן, חַיָּבִים לְהַחְלִיט. אָז אֶת מִי נִמְסֹר? רְאוּבֵן עוֹזֵר לָנוּ בַּשָּׂדֶה, אִי אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עָלָיו. שִׁמְעוֹן עַצְמָאִי, מִתְפַּרְנֵס יָפֶה, אִי אֶפְשָׁר לִגְדֹּעַ אֶת חַיָּיו. יְהוּדָה לוֹמֵד מִקְצוֹעַ, עֲתִידוֹ לְפָנָיו. לֵוִי בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, עוֹד מְעַט יַחְזֹר, תּוּכַל לָקַחַת אוֹתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּי שֶׁאַתָּה מַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה, מִכָּל בָּנִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֵינְךָ מַקְרִיב אֶלָּא אֶת זֶה שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָתִי?! "וַתִּקְחִי אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכוֹל" (יְחֶזְקֵאל טז-כ)?! וּמַה זֶּה נוֹגֵעַ אֵלֵינוּ? נוֹגֵעַ, וְעוֹד אֵיךְ! - אָדָם צָרִיךְ לִקְבֹּעַ פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה. לְמָתַי? הָבָה נִרְאֶה: עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֲבוֹדָה, אִי אֶפְשָׁר. עַל חֶשְׁבּוֹן הָאֲרוּחָה, וַדַּאי לֹא. עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנָה? גַּם לֹא. יֵשׁ שִׁעוּר תּוֹרָה, נְבַטְּלוֹ פַּעַם אַחַת, לֹא נוֹרָא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: מִכָּל הַשָּׁעוֹת בַּיְמָמָה, הִקְרַבְתָּ אֶת הַשָּׁעָה שֶׁלִּי?! הֵן יְדוּעִים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י): אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָמַר, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. יוֹסֵף, קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בְּרֵאשִׁית מה-ג). לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! מַה נֶּאֱמַר כָּאן? פֵּרֵשׁ הַ"בֵּית הַלֵּוִי" מִבְּרִיסְק זָצָ"ל: בִּנְיָמִין הָאֳשַׁם בִּגְנֵבָה, עָמַד לְהִלָּקַח לְעֶבֶד. בָּא יְהוּדָה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים. כַּמָּה מְרַגֵּשׁ! "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי. וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף - הַעוֹד אָבִי חָי?!". אַתֶּם דּוֹאֲגִים כָּל כָּךְ לְאַבָּא, בָּנִים כֹּה מְסוּרִים. גַּם אִם מַגִּיעַ עֹנֶשׁ לְבִנְיָמִין, יֵשׁ לְוַתֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אֶת אַבָּא, הוּא עָלוּל לָמוּת מֵרֹב יָגוֹן. וְלָמָּה לֹא חֲשַׁבְתֶּם כָּךְ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתֶּם לְהָרְגֵנִי, וּכְשֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי. גַּם אִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַדִּין עִמָּכֶם, כַּמָּה סֵבֶל גְּרַמְתֶּם לְאַבָּא: "הַעוֹד אָבִי חָי?!" - "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ", כִּי הֶרְאָה לָהֶם סְתִירַת טַעֲנָתָם מִנֵּיהּ וּבֵיהּ. מִמֶּנִּי תְּבַעְתֶּם לְוַתֵּר עֲבוּר רַחֲמִים עַל אֲבִיכֶם. וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלָיו?! וְזֶהוּ: "לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא", מִמַּעֲשָׂיו שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ! "שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", אַצִּיב מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה, וְאָז יִסְתַּתְּמוּ הַטְּעָנוֹת, לֹא תִּהְיֶה תְּשׁוּבָה. "לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"! לִצְדָקָה, לְהַכְנָסַת כַּלָּה, לְהַחְזָקַת תּוֹרָה, מְחַשְּׁבִים כָּל שֶׁקֶל. הַאִם גַּם בַּמַּכֹּלֶת כָּךְ, בַּיְרָקוֹת וּבָאִטְלִיז?! "הַרְגָּשַׁת הַסְּתִירָה", הִיא הַמְחַיֵּב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם! (וְהִגַּדְתָּ)