Otzarot-Article

נְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זָצָ"ל, מִסְּפַאקְס שֶׁבְּתוּנִיסְיָה: מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל עִם סְחוֹרָתוֹ הַיְקָרָה, וְלַחְסֹךְ אֶת דְּמֵי הַמֶּכֶס. מֶה עָשָׂה, הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי שׁוֹמֵר הַגְּבוּל וְאָמַר בְּסַמְכוּתִיוּת: "אַרְגָּז זֶה מֵכִיל סְחוֹרָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ. שְׁלוּחוֹ אֲנִי, וּבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מֶכֶס!"

נָבוֹךְ שׁוֹמֵר הַגְּבוּל: אֵין אֵלּוּ מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם. הָלַךְ וְהִזְעִיק אֶת הַמְמֻנֶּה עָלָיו. בָּא הַמְמֻנֶּה, שָׁמַע וְאִשֵּׁר: "אֱמֶת וְיַצִּיב! בַּלְדַּר הַמֶּלֶךְ פָּטוּר מִדְּמֵי מֶכֶס – לֹא עַל חֶפְצֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל מִטְעָנוֹ!"

נָהֲרוּ פָּנָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר.

"אֲבָל", הוֹרָה הַמְמֻנֶּה לַשּׁוֹמֵר, "פְּתַח נָא אֶת הָאַרְגָּז, וְנִרְאָה הַאֻמְנָם מֵכִיל הוּא אֶת סְחוֹרַת הַמֶּלֶךְ".

פָּתְחוּ אֶת הָאַרְגָּז, וּמְצָאוּהוּ גָּדוּשׁ סְחוֹרָה אִישִׁית...

הוֹרָה הַמְמֻנֶּה לְהַחְרִימָהּ כְּדִין סְחוֹרָה מֻבְרַחַת, וְלֹא תְּשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם יְשַׁלְּמוּ כֶּפֶל מַס. וְהַסּוֹחֵר עַצְמוֹ נִכְלָא בַּעֲווֹן הִתְחַזּוּת לְבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ, וְנִסָּיוֹן לָשֵׂאת אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ לַשָּׁוְא כְּכִסּוּי לִפְשָׁעָיו...

וְהַנִּמְשָׁל, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן מִסְּפַאקְס זָצָ"ל, הַיּוֹם נְחַלֶּה פְּנֵי בּוֹרְאֵנוּ לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. נַעֲתִיר לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים שֶׁתִּהְיֶה שְׁנַת שֹׂבַע וּבְרָכָה, חַיִּים טוֹבִים וּבְרִיאוּת שׁוֹפַעַת. בִּקְצָרָה: נְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִיר "עֲגָלוֹת" טְעוּנוֹת כָּל טוּב בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה. דָּא עָקָא, שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ "דְּמֵי מֶכֶס" מַסְפִּיקִים עֲבוּר כָּל הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת, דֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה נַּעֲשֶׂה, אֵפוֹא? מָצָאנוּ עֵצָה. אוֹמְרִים אָנוּ: "עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ", בַּלְדְּרֵי הַמֶּלֶךְ אָנוּ, שְׁלוּחָיו לְחִנּוּךְ בָּנָיו כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ מַעֲבִיר בְּלֹא מֶכֶס אֶת כָּל חֲפָצָיו!

וְאָכֵן, שְׁלִיחוּת הִיא: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ". וְהָעוֹסֵק בָּהּ מוֹשֵׁךְ עָלָיו חֶסֶד ה' וְאַהֲבָתוֹ, כַּכָּתוּב: "כִּי יְדַעְתִּיו (אֲהַבְתִּיו) לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בְּרֵאשִׁית יח-יט).

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר. אֲבָל אָז נִתְבַּקֵּשׁ "לִפְתֹּחַ אֶת הָאַרְגָּז". לְהוֹכִיחַ שֶׁאָמְנָם שָׁלַחְנוּ אֶת הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת לְבָתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים וּלְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה בָּהֶם יִתְחַנְּכוּ לְמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּלְהַכָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! שֶׁאָמְנָם יָצַרְנוּ עֲבוּרָם בַּבַּיִת אֲוִירָה תּוֹרָנִית, סְפוּגַת עֲרָכִים. רְווּיַת אֱמוּנָה וְטֹהַר מִדּוֹת, לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹכִיחַ שֶׁאָמְנָם הוּא בַּלְדַּר הַמֶּלֶךְ, וּמְחַנֵּךְ יְלָדָיו לְמָסֹרֶת אָבוֹת כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא. יָכוֹל הוּא לְהַעֲבִיר כָּל חֲפָצָיו בְּנָקֵל, וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת בְּמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו לְטוֹבָה, אָמֵן!

אַךְ מִי שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן – בְּאֵילוּ פָּנִים יַעֲמֹד, וְאֵיזוֹ תְּשׁוּבָה יְקַבֵּל?!...

אוּלָם בְּהַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע עַל שִׁנּוּי דֶּרֶךְ וְכִוּוּן יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת בָּהּ יִתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויחי תשע"ה
	הַמַּטָּרָה אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת אֶת הָאֶמְצָעִים
	נְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זָצָ"ל, מִסְּפַאקְס שֶׁבְּתוּנִיסְיָה: מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל עִם סְחוֹרָתוֹ הַיְקָרָה, וְלַחְסֹךְ אֶת דְּמֵי הַמֶּכֶס. מֶה עָשָׂה, הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי שׁוֹמֵר הַגְּבוּל וְאָמַר בְּסַמְכוּתִיוּת: "אַרְגָּז זֶה מֵכִיל סְחוֹרָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ. שְׁלוּחוֹ אֲנִי, וּבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מֶכֶס!" נָבוֹךְ שׁוֹמֵר הַגְּבוּל: אֵין אֵלּוּ מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם. הָלַךְ וְהִזְעִיק אֶת הַמְמֻנֶּה עָלָיו. בָּא הַמְמֻנֶּה, שָׁמַע וְאִשֵּׁר: "אֱמֶת וְיַצִּיב! בַּלְדַּר הַמֶּלֶךְ פָּטוּר מִדְּמֵי מֶכֶס – לֹא עַל חֶפְצֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל מִטְעָנוֹ!" נָהֲרוּ פָּנָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר. "אֲבָל", הוֹרָה הַמְמֻנֶּה לַשּׁוֹמֵר, "פְּתַח נָא אֶת הָאַרְגָּז, וְנִרְאָה הַאֻמְנָם מֵכִיל הוּא אֶת סְחוֹרַת הַמֶּלֶךְ". פָּתְחוּ אֶת הָאַרְגָּז, וּמְצָאוּהוּ גָּדוּשׁ סְחוֹרָה אִישִׁית... הוֹרָה הַמְמֻנֶּה לְהַחְרִימָהּ כְּדִין סְחוֹרָה מֻבְרַחַת, וְלֹא תְּשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם יְשַׁלְּמוּ כֶּפֶל מַס. וְהַסּוֹחֵר עַצְמוֹ נִכְלָא בַּעֲווֹן הִתְחַזּוּת לְבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ, וְנִסָּיוֹן לָשֵׂאת אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ לַשָּׁוְא כְּכִסּוּי לִפְשָׁעָיו... וְהַנִּמְשָׁל, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן מִסְּפַאקְס זָצָ"ל, הַיּוֹם נְחַלֶּה פְּנֵי בּוֹרְאֵנוּ לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. נַעֲתִיר לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים שֶׁתִּהְיֶה שְׁנַת שֹׂבַע וּבְרָכָה, חַיִּים טוֹבִים וּבְרִיאוּת שׁוֹפַעַת. בִּקְצָרָה: נְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִיר "עֲגָלוֹת" טְעוּנוֹת כָּל טוּב בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה. דָּא עָקָא, שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ "דְּמֵי מֶכֶס" מַסְפִּיקִים עֲבוּר כָּל הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת, דֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה נַּעֲשֶׂה, אֵפוֹא? מָצָאנוּ עֵצָה. אוֹמְרִים אָנוּ: "עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ", בַּלְדְּרֵי הַמֶּלֶךְ אָנוּ, שְׁלוּחָיו לְחִנּוּךְ בָּנָיו כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבַלְדַּר הַמֶּלֶךְ מַעֲבִיר בְּלֹא מֶכֶס אֶת כָּל חֲפָצָיו! וְאָכֵן, שְׁלִיחוּת הִיא: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ". וְהָעוֹסֵק בָּהּ מוֹשֵׁךְ עָלָיו חֶסֶד ה' וְאַהֲבָתוֹ, כַּכָּתוּב: "כִּי יְדַעְתִּיו (אֲהַבְתִּיו) לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בְּרֵאשִׁית יח-יט). אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר. אֲבָל אָז נִתְבַּקֵּשׁ "לִפְתֹּחַ אֶת הָאַרְגָּז". לְהוֹכִיחַ שֶׁאָמְנָם שָׁלַחְנוּ אֶת הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת לְבָתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים וּלְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה בָּהֶם יִתְחַנְּכוּ לְמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּלְהַכָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! שֶׁאָמְנָם יָצַרְנוּ עֲבוּרָם בַּבַּיִת אֲוִירָה תּוֹרָנִית, סְפוּגַת עֲרָכִים. רְווּיַת אֱמוּנָה וְטֹהַר מִדּוֹת, לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹכִיחַ שֶׁאָמְנָם הוּא בַּלְדַּר הַמֶּלֶךְ, וּמְחַנֵּךְ יְלָדָיו לְמָסֹרֶת אָבוֹת כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא. יָכוֹל הוּא לְהַעֲבִיר כָּל חֲפָצָיו בְּנָקֵל, וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת בְּמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו לְטוֹבָה, אָמֵן! אַךְ מִי שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן – בְּאֵילוּ פָּנִים יַעֲמֹד, וְאֵיזוֹ תְּשׁוּבָה יְקַבֵּל?!... אוּלָם בְּהַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע עַל שִׁנּוּי דֶּרֶךְ וְכִוּוּן יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת בָּהּ יִתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)