Otzarot-Article

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (כא-ב) אִלּוּ מִתְבַּקְּשִׁים הָיִינוּ לָתֵת דֻּגְמָה לְמִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, מִיָּד הָיִינוּ נוֹקְבִים בְּמִצְוַת שַׁבָּת, תְּפִלָּה, תְּפִלִּין. אִלּוּ הָיִינוּ נִשְׁאָלִים אֵילוּ הֵן הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר, אוֹמְרִים הָיִינוּ: יוֹם כִּפּוּר, פֶּסַח. דִּינֵי אִישׁוּת, מַאֲכָלִים אֲסוּרִים. וְהִנֵּה, בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת קָרָאנוּ בַּתּוֹרָה עַל הֲכָנַת עַם יִשְׂרָאֵל לַמַּעֲמָד הַמְרוֹמָם, עַל שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה, עַל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה וְהֶעָשָׁן כְּקִיטוֹר הַכִּבְשָׁן, הַבְּרָקִים וְקוֹל הַשּׁוֹפָר. עַל קוֹל ה' בְּכֹחַ וּבֶהָדָר, חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ וְיָחִיל מִדְבָּר. מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה. מְצַפִּים אָנוּ לִשְׁמֹעַ מָה הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁיְּצַוֵּנוּ, וְקוֹרְאִים עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה, דִּינֵי נְזִיקִין וְשׁוֹמְרִים, שֶׁלֹּא לְצַעֵר גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה, שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם וְשֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט. דִּינִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵינָם מְאַפְיְנִים אֶת הַיַּהֲדוּת דַּוְקָא.

לֹא צִיצִית, לֹא תְּפִלִּין, לֹא מְזוּזָה, לֹא שַׁבָּת וְחַג. מַדּוּעַ?

אוּלַי הַתְּשׁוּבָה גְּלוּמָה בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. סִפְּרוֹ בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב רוּדֶרְמַן זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת בּוֹלְטִימוֹר, בַּעַל "מִבֵּית לֵוִי". בִּשְׁעָתוֹ לָמַד בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה וְנִמְנָה עַל מִצְטַיְּנֶיהָ. יוֹם אֶחָד הִתְחַבֵּט בְּקֻשְׁיָה עֲמֻקָּה בְּסוּגְיָא. נוֹעַץ בַּחֲבֵרָיו, הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּחֲבוּרָה, הַגְּאוֹנִים רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר וְרַבִּי יַעֲקֹב קָמִינֶצְקִי, וְלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה. הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי לֵייבּ מִוִּילְקוֹמִיר.

הַגָּאוֹן רַבִּי לֵייבּ, מִזִּקְנֵי גְּאוֹנֵי דּוֹר דֵּעָה הָיָה. חוֹתְנוֹ שֶׁל הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל. שָׁנִים רַבּוֹת כִּהֵן בְּרַבָּנוּת הָעִיר וִילְקוֹמִיר, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת פָּרַשׁ מִן הָרַבָּנוּת וְעָבַר לָעִיר קוֹבְנָה כְּדֵי לִשְׁקֹד בָּהּ עַל הַתּוֹרָה בְּלֹא טְרָדוֹת וְהַפְרָעוֹת. סְלַבּוֹדְקָה פַּרְוַר קוֹבְנָה הָיְתָה, וְרַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב רוּדֶרְמַן חָצָה אֶת גֶּשֶׁר הַנָּהָר וּפָקַד אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵייבּ, לְהַצִּיעַ בְּפָנָיו אֶת הַקֻּשְׁיָה.

שָׁמַע רַבִּי לֵייבּ בָּעִנְיָן, הוֹצִיא אֶת הַגְּמָרָא, הִתְעַמֵּק בַּסּוּגְיָא - וְהַקֻּשְׁיָה קֻשְׁיָה, קָשָׁה כְּבַרְזֶל! בָּחַן דְּרָכִים שׁוֹנוֹת, וּפְסָלָן. סוֹף דָּבָר, הַקֻּשְׁיָה בְּעֵינָהּ. לִוָּה אֶת אוֹרְחוֹ הַצָּעִיר הַחוּצָה, וְהִזְהִירוֹ שֶׁיִּזָּהֵר בְּדַרְכּוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. הָרְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים הָיוּ, וּמְלֵאִים מַהֲמוֹרוֹת.

רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאַכְסַנְיָתוֹ, מוּתָשׁ מִיּוֹם עָמָל מַחֲשַׁבְתִּי מְפָרֵךְ וּמֵהַטִּיּוּל הָאָרֹךְ. קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה.

כְּשֶׁהֵקִיץ, הֵאִיר כְּבָר הַשַּׁחַר. פָּקַח עֵינָיו, וְרָאָה אֶת רַבִּי לֵייבּ, הַגָּאוֹן הַיָּשִׁישׁ בֶּן הַשְּׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ, עוֹמֵד בְּסַבְלָנוּת לְיַד מִטָּתוֹ, וּמַבִּיט בּוֹ...

מִהֵר רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב לִטֹּל יָדָיו ג' פְּעָמִים לְסֵרוּגִין מֵהַנַּטְלָה שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְשָׁאַל נִרְעָשׁ: "מָה הָרַב עוֹשֶׂה כָּאן?"

"מַמְתִּין שֶׁתִּתְעוֹרֵר", הֵשִׁיב הָרַב הַיָּשִׁישׁ בְּנֹעַם. "לְאַחַר שֶׁהָלַכְתָּ הִמְשַׁכְתִּי לְהַרְהֵר בַּדְּבָרִים וְהִגַּעְתִּי לְפִתְרוֹנָם. בְּיָדַי תֵּרוּץ לַקֻּשְׁיָה. מִיָּד שַׂמְתִּי לְכָאן פְּעָמַי, בֵּרַרְתִּי הֵיכָן אַכְסַנְיָתְךָ, וַהֲרֵינִי כָּאן. לְאַחַר שֶׁתְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, אֹמַר לְךָ מָה הַתְּשׁוּבָה..."

חָרַד רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב: "הָרַב מַמְתִּין לָבֶטַח שָׁעוֹת! מַדּוּעַ לֹא הֱעִירַנִי?"

וְהַגָּאוֹן הַיָּשִׁישׁ הִתְחַלְחֵל: "מֶה עָלָה בְּדַעְתְּךָ, זֶה גֶּזֶל שֵׁנָה! תִּהְיֶה זוֹ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה!"

כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר, יֵשׁ כָּאן כָּל הַיַּהֲדוּת עַל רֶגֶל אַחַת: בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בְּשִׁלּוּב הַקְפָּדָה עַל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ נִתְּנוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית: עַל הַלּוּחַ הָאֶחָד, הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּינֵינוּ לַמָּקוֹם. עַל הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּינֵינוּ לַבְּרִיּוֹת. הָאֻמּוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת רָז זֶה. אֵינָן מְבִינוֹת שֶׁגַּם הַהַקְפָּדָה עַל זְכֻיּוֹת הַזּוּלַת, מִצְוָה הִיא. גַּם עֲשִׂיַּת חֶסֶד, עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. שֶׁהַתּוֹרָה מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. שֶׁגַּם הַ"חֶצְיוֹ לָכֶם" הוּא "חֶצְיוֹ לְהַשֵּׁם". בְּנֵי נֹחַ מַקְרִיבִים רַק עוֹלָה, קָרְבַּן כָּלִיל. הַיְּהוּדִים בִּלְבַד מַקְרִיבִים גַּם שְׁלָמִים, בָּהֶם גַּם אֲכִילַת הַבָּשָׂר מִצְוָה הִיא.

וְעַל כֵּן בָּחַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת וּנְזִיקִין, זְכֻיּוֹת עֶבֶד וְשִׁפְחָה, גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה, מִיָּד לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה. שֶׁנַּשְׁרִישׁ יְדִיעָה זוֹ בְּלִבֵּנוּ, נַטְמִיעָהּ בְּקִרְבֵּנוּ: עֲבוֹדַת ה' שְׁלֵמָה הִיא זוֹ הַכּוֹרֶכֶת אֶת שְׁנֵי הַלּוּחוֹת יַחְדָּו, בֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ וּבֵין הָאָדָם לְרֵעֵהוּ כְּאֶחָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויגש תשע"ה
	"הַמַּלְכוּת" - עָצְמָה אִישִׁית
	"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (כא-ב) אִלּוּ מִתְבַּקְּשִׁים הָיִינוּ לָתֵת דֻּגְמָה לְמִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, מִיָּד הָיִינוּ נוֹקְבִים בְּמִצְוַת שַׁבָּת, תְּפִלָּה, תְּפִלִּין. אִלּוּ הָיִינוּ נִשְׁאָלִים אֵילוּ הֵן הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר, אוֹמְרִים הָיִינוּ: יוֹם כִּפּוּר, פֶּסַח. דִּינֵי אִישׁוּת, מַאֲכָלִים אֲסוּרִים. וְהִנֵּה, בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת קָרָאנוּ בַּתּוֹרָה עַל הֲכָנַת עַם יִשְׂרָאֵל לַמַּעֲמָד הַמְרוֹמָם, עַל שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה, עַל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה וְהֶעָשָׁן כְּקִיטוֹר הַכִּבְשָׁן, הַבְּרָקִים וְקוֹל הַשּׁוֹפָר. עַל קוֹל ה' בְּכֹחַ וּבֶהָדָר, חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ וְיָחִיל מִדְבָּר. מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה. מְצַפִּים אָנוּ לִשְׁמֹעַ מָה הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁיְּצַוֵּנוּ, וְקוֹרְאִים עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה, דִּינֵי נְזִיקִין וְשׁוֹמְרִים, שֶׁלֹּא לְצַעֵר גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה, שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם וְשֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט. דִּינִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵינָם מְאַפְיְנִים אֶת הַיַּהֲדוּת דַּוְקָא. לֹא צִיצִית, לֹא תְּפִלִּין, לֹא מְזוּזָה, לֹא שַׁבָּת וְחַג. מַדּוּעַ? אוּלַי הַתְּשׁוּבָה גְּלוּמָה בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. סִפְּרוֹ בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב רוּדֶרְמַן זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת בּוֹלְטִימוֹר, בַּעַל "מִבֵּית לֵוִי". בִּשְׁעָתוֹ לָמַד בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה וְנִמְנָה עַל מִצְטַיְּנֶיהָ. יוֹם אֶחָד הִתְחַבֵּט בְּקֻשְׁיָה עֲמֻקָּה בְּסוּגְיָא. נוֹעַץ בַּחֲבֵרָיו, הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּחֲבוּרָה, הַגְּאוֹנִים רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר וְרַבִּי יַעֲקֹב קָמִינֶצְקִי, וְלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה. הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי לֵייבּ מִוִּילְקוֹמִיר. הַגָּאוֹן רַבִּי לֵייבּ, מִזִּקְנֵי גְּאוֹנֵי דּוֹר דֵּעָה הָיָה. חוֹתְנוֹ שֶׁל הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל. שָׁנִים רַבּוֹת כִּהֵן בְּרַבָּנוּת הָעִיר וִילְקוֹמִיר, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת פָּרַשׁ מִן הָרַבָּנוּת וְעָבַר לָעִיר קוֹבְנָה כְּדֵי לִשְׁקֹד בָּהּ עַל הַתּוֹרָה בְּלֹא טְרָדוֹת וְהַפְרָעוֹת. סְלַבּוֹדְקָה פַּרְוַר קוֹבְנָה הָיְתָה, וְרַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב רוּדֶרְמַן חָצָה אֶת גֶּשֶׁר הַנָּהָר וּפָקַד אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵייבּ, לְהַצִּיעַ בְּפָנָיו אֶת הַקֻּשְׁיָה. שָׁמַע רַבִּי לֵייבּ בָּעִנְיָן, הוֹצִיא אֶת הַגְּמָרָא, הִתְעַמֵּק בַּסּוּגְיָא - וְהַקֻּשְׁיָה קֻשְׁיָה, קָשָׁה כְּבַרְזֶל! בָּחַן דְּרָכִים שׁוֹנוֹת, וּפְסָלָן. סוֹף דָּבָר, הַקֻּשְׁיָה בְּעֵינָהּ. לִוָּה אֶת אוֹרְחוֹ הַצָּעִיר הַחוּצָה, וְהִזְהִירוֹ שֶׁיִּזָּהֵר בְּדַרְכּוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. הָרְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים הָיוּ, וּמְלֵאִים מַהֲמוֹרוֹת. רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאַכְסַנְיָתוֹ, מוּתָשׁ מִיּוֹם עָמָל מַחֲשַׁבְתִּי מְפָרֵךְ וּמֵהַטִּיּוּל הָאָרֹךְ. קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה. כְּשֶׁהֵקִיץ, הֵאִיר כְּבָר הַשַּׁחַר. פָּקַח עֵינָיו, וְרָאָה אֶת רַבִּי לֵייבּ, הַגָּאוֹן הַיָּשִׁישׁ בֶּן הַשְּׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ, עוֹמֵד בְּסַבְלָנוּת לְיַד מִטָּתוֹ, וּמַבִּיט בּוֹ... מִהֵר רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב לִטֹּל יָדָיו ג' פְּעָמִים לְסֵרוּגִין מֵהַנַּטְלָה שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְשָׁאַל נִרְעָשׁ: "מָה הָרַב עוֹשֶׂה כָּאן?" "מַמְתִּין שֶׁתִּתְעוֹרֵר", הֵשִׁיב הָרַב הַיָּשִׁישׁ בְּנֹעַם. "לְאַחַר שֶׁהָלַכְתָּ הִמְשַׁכְתִּי לְהַרְהֵר בַּדְּבָרִים וְהִגַּעְתִּי לְפִתְרוֹנָם. בְּיָדַי תֵּרוּץ לַקֻּשְׁיָה. מִיָּד שַׂמְתִּי לְכָאן פְּעָמַי, בֵּרַרְתִּי הֵיכָן אַכְסַנְיָתְךָ, וַהֲרֵינִי כָּאן. לְאַחַר שֶׁתְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, אֹמַר לְךָ מָה הַתְּשׁוּבָה..." חָרַד רַבִּי יִצְחָק יַעֲקֹב: "הָרַב מַמְתִּין לָבֶטַח שָׁעוֹת! מַדּוּעַ לֹא הֱעִירַנִי?" וְהַגָּאוֹן הַיָּשִׁישׁ הִתְחַלְחֵל: "מֶה עָלָה בְּדַעְתְּךָ, זֶה גֶּזֶל שֵׁנָה! תִּהְיֶה זוֹ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה!" כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר, יֵשׁ כָּאן כָּל הַיַּהֲדוּת עַל רֶגֶל אַחַת: בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בְּשִׁלּוּב הַקְפָּדָה עַל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ נִתְּנוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית: עַל הַלּוּחַ הָאֶחָד, הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּינֵינוּ לַמָּקוֹם. עַל הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּינֵינוּ לַבְּרִיּוֹת. הָאֻמּוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת רָז זֶה. אֵינָן מְבִינוֹת שֶׁגַּם הַהַקְפָּדָה עַל זְכֻיּוֹת הַזּוּלַת, מִצְוָה הִיא. גַּם עֲשִׂיַּת חֶסֶד, עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. שֶׁהַתּוֹרָה מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. שֶׁגַּם הַ"חֶצְיוֹ לָכֶם" הוּא "חֶצְיוֹ לְהַשֵּׁם". בְּנֵי נֹחַ מַקְרִיבִים רַק עוֹלָה, קָרְבַּן כָּלִיל. הַיְּהוּדִים בִּלְבַד מַקְרִיבִים גַּם שְׁלָמִים, בָּהֶם גַּם אֲכִילַת הַבָּשָׂר מִצְוָה הִיא. וְעַל כֵּן בָּחַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת וּנְזִיקִין, זְכֻיּוֹת עֶבֶד וְשִׁפְחָה, גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה, מִיָּד לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה. שֶׁנַּשְׁרִישׁ יְדִיעָה זוֹ בְּלִבֵּנוּ, נַטְמִיעָהּ בְּקִרְבֵּנוּ: עֲבוֹדַת ה' שְׁלֵמָה הִיא זוֹ הַכּוֹרֶכֶת אֶת שְׁנֵי הַלּוּחוֹת יַחְדָּו, בֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ וּבֵין הָאָדָם לְרֵעֵהוּ כְּאֶחָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)