Otzarot-Article

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה טז-ב), לְאַחַר שֶׁהִקְדִּימוּ שֶׁעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בָּא בַּעֲווֹן דִּבּוּר לָשׁוֹן הָרָע, סִפְּרוּ מַעֲשֶׂה יָדוּעַ: רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ וְלוֹמֵד, וּלְפֶתַע שָׁמַע קוֹל בּוֹקֵעַ מֵהָרְחוֹב, רוֹכֵל קוֹרֵא וּמַכְרִיז עַל מַרְכָּלְתּוֹ: "מִי חָפֵץ בַּחַיִּים, מִי רוֹצֶה חַיִּים!" נֶאֶסְפוּ אֵלָיו הַכֹּל, הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ בְּעִנְיָן.

גִּלָּה גַּם רַבִּי יַנַּאי עִנְיָן בַּסְּחוֹרָה הַמּוּצֵאת לִמְכִירָה: וְכִי מִי אֵינוֹ חָפֵץ בַּחַיִּים? נִשְׁקַף בְּעַד הַחַלּוֹן וְאָמַר לַמּוֹכֵר: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי!" נָשָׂא הָרוֹכֵל עֵינָיו, וְהֵשִׁיב: "כְּבוֹדוֹ אֵינוֹ זָקוּק לְמַרְכָּלְתִּי, וְגַם לֹא חֲבֵרָיו!"

וְרַבִּי יַנַּאי הֵשִׁיב: "בְּכָל זֹאת, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָדַעַת מַה סְּחוֹרָתְךָ".

עָלָה אֵלָיו, הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָהוּ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב - נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תְּהִלִּים לד-יד)... הִתְפַּעֵל רַבִּי יַנַּאי וְאָמַר: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא פָּסוּק זֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה פָּשׁוּט הוּא, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַנִי!"

וּכְבָר הֶאֱרִיכוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּהֶסְבֵּר דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ: כָּל יָמָיו קָרָא רַבִּי יַנַּאי פָּסוּק זֶה, וּבְוַדַּאי הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וֶהֱבִינוֹ - מַה חִדֵּשׁ לוֹ אֵפוֹא אוֹתוֹ רוֹכֵל, וּבְמַה הֵאִיר עֵינָיו? בְּמָה עָשָׂה אוֹתוֹ לְפָשׁוּט יוֹתֵר וּמוּבָן יוֹתֵר?

דּוֹמֶה שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, וּמְאִירַת עֵינַיִם. כָּל יָמָיו קָרָא רַבִּי יַנַּאי אֶת הַפָּסוּק בַּהֲבָנָה מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת שֶׁל רַבִּי יַנַּאי: "מִי הָאִישׁ", הָאָדָם הַמְרוֹמָם וְהַנַּעֲלֶה, "הֶחָפֵץ חַיִּים" רוּחָנִיִּים וְנַעֲלִים, "אוֹהֵב יָמִים" גְּדוּשִׁים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה "לִרְאוֹת טוֹב", אֵין 'טוֹב' אֶלָּא תּוֹרָה. בִּקְצָרָה: הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל חַיִּים שֶׁהֵם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, חַיִּים שֶׁל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. מוּבָן שֶׁהַתְּנַאי לְכָךְ הוּא: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע", כִּי כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה, "וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה", כִּי גַּם כַּת שַׁקְרָנִים אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה (סוֹטָה מב.).

אֲבָל לַחְשֹׁב שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר אֶל כָּל אָדָם, גַּם אֶל הֶהָמוֹן הֶעָמֵל לְפַרְנָסָתוֹ וְשָׁקוּעַ בַּהֲבָלָיו, לֹא הֶעֱלָה רַבִּי יַנַּאי בְּדַעְתּוֹ. וּמַדּוּעַ? כִּי חָשַׁב שֶׁהָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים גַּם מַבָּטָם פָּשׁוּט וּמַעֲשִׂי. תֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְיַיִן, עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים, אֵלּוּ הֵם חַיִּים בְּעֵינֵיהֶם, אֵלּוּ הֵם "יָמִים לִרְאוֹת טוֹב", לְפִי מֻשְּׂגֵיהֶם. אֵין הֵם נוֹהִים אַחַר פִּתְרוֹנוֹת רוּחָנִיִּים וְהַבְטָחוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת.

כָּךְ חָשַׁב, וְהִנֵּה נוֹכַח שֶׁטָּעָה: רַק הִכְרִיז הַסּוֹחֵר שֶּׁבְּיָדוֹ תְּרוּפַת פֶּלֶא - וְהַכֹּל נִקְהֲלוּ סְבִיבוֹ, הִתְגּוֹדְדוּ, נִדְחֲקוּ, מוּכָנִים הָיוּ לִרְכֹּשׁ אֶת הַפֶּלֶא בְּכֶסֶף מָלֵא! אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אִם כָּךְ - הֲרֵי הַפִּתְרוֹן פָּשׁוּט הוּא. הַפָּסוּק כִּפְשׁוּטוֹ.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ פּוֹנֶה לְכָל אֶחָד - אִם מוּכָנִים אַתֶּם לְנַסּוֹת תְּרוּפוֹת פֶּלֶא וְהַבְטָחוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת, מַדּוּעַ לֹא תְּנַסּוּ אֶת תְּרוּפַת הַפֶּלֶא שֶׁל יוֹצֵר כֹּל, שֶׁל אָדוֹן הַכֹּל, מַדּוּעַ לֹא תְּנַסּוּ אֶת הַמִּרְשָׁם הַבָּדוּק, הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי!

"כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא פָּסוּק זֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה פָּשׁוּט הוּא"!

הִנֵּה, לְנֶגֶד עֵינֵינוּ בְּיָמֵינוּ אָנוּ חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה הַמַּחֲזֶה. עַל בִּימוֹת שׁוֹנוֹת עוֹמְדִים רוֹכְלִים שׁוֹנִים, וַהֲמוֹנִים מִתְגּוֹדְדִים סְבִיבָם וְקוֹנִים אֶת מַרְכָּלְתָּם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, תּוֹךְ הַדְחָקַת הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁהֵם מוֹכְרִים סְחוֹרָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתָם. הָאֶחָד מַכְרִיז שֶׁיָּבִיא שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן. רַק הוּא יָבִיא אוֹתָם. כְּאִלּוּ בְּצִקְלוֹנוֹ הֵם, רַק יִפְתַּח אַמְתַּחְתּוֹ וִינַעֲרֵם. יְאַיֵּד אֶת אִרְגּוּנֵי הַסֵּרוּב, יַשְׁתִּיק אֶת הַמְחַבְּלִים, יְבַטֵּל אֶת תְּמִיכַת אִירָן, יְנַטְרֵל אֶת לַחֲצֵי אֵירוֹפָּה, יְסוֹבֵב הַכֹּל סְבִיב אֶצְבָּעוֹ. וְהַצִּבּוּר קוֹנֶה. וּלְעֻמָּתוֹ, זְקוּפֵי הַקּוֹמָה. אַנְשֵׁי "אַף שַׁעַל". מַכְרִיזִים שֶׁלֹּא יִתְּנוּ מְאוּמָה, כְּאִלּוּ מוּכָנִים הֵם לְהִלָּחֵם בְּכָל הָעוֹלָם. בִּזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ קָדָאפִי, לְהַבְדִּיל, נִכְנַע לָאֶמְבַּרְגוֹ, אֲבָל הֵם יַעַמְדוּ אֵיתָן... וְ"עוֹילֶם גֹּלֶם", קוֹנִים אֲוִיר בַּעֲטִיפַת צֶלוֹפָן. אִם כֵּן, הַאִם לֹא צָדַק אוֹתוֹ רוֹכֵל שֶׁצָּעַק: יְהוּדִים, אִם רְצוֹנְכֶם בִּתְרוּפָה לַמַּצָּב - לָמָּה תִּתְגּוֹדְדוּ סְבִיב רוֹפְאֵי אֱלִיל?! פְּנוּ אֶל הַמָּקוֹר, אֶל הַבְטָחַת הַנֶּצַח: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם!"

אִם בְּשִׁפּוּר הַמַּצָּב רְצוֹנְכֶם - כָּל מִצְוָה שֶׁתְּקֻיַּם, כָּל מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁיֵּעָשֶׂה, כָּל שָׁעָה וְכָל דַּקָּה שֶׁל לִמּוּד, וּבַמִּישׁוֹר הַצִּבּוּרִי, שִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁיִּתְוַסֵּף, כָּל בֵּית סֵפֶר תּוֹרָנִי שֶׁיִּפָּתַח, כָּל מִקְוֶה וּבֵית כְּנֶסֶת, יָבִיאוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה! יָנִיבוּ פֵּרוֹת בְּטוּחִים בְּשִׁפְעָה רַבָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישב תשע"ה
	חַיָּב אָדָם לְמַצּוֹת אֶת הַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בּוֹ
	"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה טז-ב), לְאַחַר שֶׁהִקְדִּימוּ שֶׁעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בָּא בַּעֲווֹן דִּבּוּר לָשׁוֹן הָרָע, סִפְּרוּ מַעֲשֶׂה יָדוּעַ: רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ וְלוֹמֵד, וּלְפֶתַע שָׁמַע קוֹל בּוֹקֵעַ מֵהָרְחוֹב, רוֹכֵל קוֹרֵא וּמַכְרִיז עַל מַרְכָּלְתּוֹ: "מִי חָפֵץ בַּחַיִּים, מִי רוֹצֶה חַיִּים!" נֶאֶסְפוּ אֵלָיו הַכֹּל, הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבוֹ בְּעִנְיָן. גִּלָּה גַּם רַבִּי יַנַּאי עִנְיָן בַּסְּחוֹרָה הַמּוּצֵאת לִמְכִירָה: וְכִי מִי אֵינוֹ חָפֵץ בַּחַיִּים? נִשְׁקַף בְּעַד הַחַלּוֹן וְאָמַר לַמּוֹכֵר: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי!" נָשָׂא הָרוֹכֵל עֵינָיו, וְהֵשִׁיב: "כְּבוֹדוֹ אֵינוֹ זָקוּק לְמַרְכָּלְתִּי, וְגַם לֹא חֲבֵרָיו!" וְרַבִּי יַנַּאי הֵשִׁיב: "בְּכָל זֹאת, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָדַעַת מַה סְּחוֹרָתְךָ". עָלָה אֵלָיו, הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָהוּ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב - נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תְּהִלִּים לד-יד)... הִתְפַּעֵל רַבִּי יַנַּאי וְאָמַר: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא פָּסוּק זֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה פָּשׁוּט הוּא, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַנִי!" וּכְבָר הֶאֱרִיכוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּהֶסְבֵּר דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ: כָּל יָמָיו קָרָא רַבִּי יַנַּאי פָּסוּק זֶה, וּבְוַדַּאי הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וֶהֱבִינוֹ - מַה חִדֵּשׁ לוֹ אֵפוֹא אוֹתוֹ רוֹכֵל, וּבְמַה הֵאִיר עֵינָיו? בְּמָה עָשָׂה אוֹתוֹ לְפָשׁוּט יוֹתֵר וּמוּבָן יוֹתֵר? דּוֹמֶה שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, וּמְאִירַת עֵינַיִם. כָּל יָמָיו קָרָא רַבִּי יַנַּאי אֶת הַפָּסוּק בַּהֲבָנָה מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת שֶׁל רַבִּי יַנַּאי: "מִי הָאִישׁ", הָאָדָם הַמְרוֹמָם וְהַנַּעֲלֶה, "הֶחָפֵץ חַיִּים" רוּחָנִיִּים וְנַעֲלִים, "אוֹהֵב יָמִים" גְּדוּשִׁים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה "לִרְאוֹת טוֹב", אֵין 'טוֹב' אֶלָּא תּוֹרָה. בִּקְצָרָה: הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל חַיִּים שֶׁהֵם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, חַיִּים שֶׁל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. מוּבָן שֶׁהַתְּנַאי לְכָךְ הוּא: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע", כִּי כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה, "וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה", כִּי גַּם כַּת שַׁקְרָנִים אֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי שְׁכִינָה (סוֹטָה מב.). אֲבָל לַחְשֹׁב שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר אֶל כָּל אָדָם, גַּם אֶל הֶהָמוֹן הֶעָמֵל לְפַרְנָסָתוֹ וְשָׁקוּעַ בַּהֲבָלָיו, לֹא הֶעֱלָה רַבִּי יַנַּאי בְּדַעְתּוֹ. וּמַדּוּעַ? כִּי חָשַׁב שֶׁהָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים גַּם מַבָּטָם פָּשׁוּט וּמַעֲשִׂי. תֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְיַיִן, עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים, אֵלּוּ הֵם חַיִּים בְּעֵינֵיהֶם, אֵלּוּ הֵם "יָמִים לִרְאוֹת טוֹב", לְפִי מֻשְּׂגֵיהֶם. אֵין הֵם נוֹהִים אַחַר פִּתְרוֹנוֹת רוּחָנִיִּים וְהַבְטָחוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת. כָּךְ חָשַׁב, וְהִנֵּה נוֹכַח שֶׁטָּעָה: רַק הִכְרִיז הַסּוֹחֵר שֶּׁבְּיָדוֹ תְּרוּפַת פֶּלֶא - וְהַכֹּל נִקְהֲלוּ סְבִיבוֹ, הִתְגּוֹדְדוּ, נִדְחֲקוּ, מוּכָנִים הָיוּ לִרְכֹּשׁ אֶת הַפֶּלֶא בְּכֶסֶף מָלֵא! אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אִם כָּךְ - הֲרֵי הַפִּתְרוֹן פָּשׁוּט הוּא. הַפָּסוּק כִּפְשׁוּטוֹ. דָּוִד הַמֶּלֶךְ פּוֹנֶה לְכָל אֶחָד - אִם מוּכָנִים אַתֶּם לְנַסּוֹת תְּרוּפוֹת פֶּלֶא וְהַבְטָחוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת, מַדּוּעַ לֹא תְּנַסּוּ אֶת תְּרוּפַת הַפֶּלֶא שֶׁל יוֹצֵר כֹּל, שֶׁל אָדוֹן הַכֹּל, מַדּוּעַ לֹא תְּנַסּוּ אֶת הַמִּרְשָׁם הַבָּדוּק, הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי! "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא פָּסוּק זֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה פָּשׁוּט הוּא"! הִנֵּה, לְנֶגֶד עֵינֵינוּ בְּיָמֵינוּ אָנוּ חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה הַמַּחֲזֶה. עַל בִּימוֹת שׁוֹנוֹת עוֹמְדִים רוֹכְלִים שׁוֹנִים, וַהֲמוֹנִים מִתְגּוֹדְדִים סְבִיבָם וְקוֹנִים אֶת מַרְכָּלְתָּם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, תּוֹךְ הַדְחָקַת הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁהֵם מוֹכְרִים סְחוֹרָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתָם. הָאֶחָד מַכְרִיז שֶׁיָּבִיא שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן. רַק הוּא יָבִיא אוֹתָם. כְּאִלּוּ בְּצִקְלוֹנוֹ הֵם, רַק יִפְתַּח אַמְתַּחְתּוֹ וִינַעֲרֵם. יְאַיֵּד אֶת אִרְגּוּנֵי הַסֵּרוּב, יַשְׁתִּיק אֶת הַמְחַבְּלִים, יְבַטֵּל אֶת תְּמִיכַת אִירָן, יְנַטְרֵל אֶת לַחֲצֵי אֵירוֹפָּה, יְסוֹבֵב הַכֹּל סְבִיב אֶצְבָּעוֹ. וְהַצִּבּוּר קוֹנֶה. וּלְעֻמָּתוֹ, זְקוּפֵי הַקּוֹמָה. אַנְשֵׁי "אַף שַׁעַל". מַכְרִיזִים שֶׁלֹּא יִתְּנוּ מְאוּמָה, כְּאִלּוּ מוּכָנִים הֵם לְהִלָּחֵם בְּכָל הָעוֹלָם. בִּזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ קָדָאפִי, לְהַבְדִּיל, נִכְנַע לָאֶמְבַּרְגוֹ, אֲבָל הֵם יַעַמְדוּ אֵיתָן... וְ"עוֹילֶם גֹּלֶם", קוֹנִים אֲוִיר בַּעֲטִיפַת צֶלוֹפָן. אִם כֵּן, הַאִם לֹא צָדַק אוֹתוֹ רוֹכֵל שֶׁצָּעַק: יְהוּדִים, אִם רְצוֹנְכֶם בִּתְרוּפָה לַמַּצָּב - לָמָּה תִּתְגּוֹדְדוּ סְבִיב רוֹפְאֵי אֱלִיל?! פְּנוּ אֶל הַמָּקוֹר, אֶל הַבְטָחַת הַנֶּצַח: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם!" אִם בְּשִׁפּוּר הַמַּצָּב רְצוֹנְכֶם - כָּל מִצְוָה שֶׁתְּקֻיַּם, כָּל מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁיֵּעָשֶׂה, כָּל שָׁעָה וְכָל דַּקָּה שֶׁל לִמּוּד, וּבַמִּישׁוֹר הַצִּבּוּרִי, שִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁיִּתְוַסֵּף, כָּל בֵּית סֵפֶר תּוֹרָנִי שֶׁיִּפָּתַח, כָּל מִקְוֶה וּבֵית כְּנֶסֶת, יָבִיאוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה! יָנִיבוּ פֵּרוֹת בְּטוּחִים בְּשִׁפְעָה רַבָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)