Otzarot-Article

"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ" (י-ט) יֶשְׁנָהּ שְׁאֵלָה הַחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ מִדֵּי פַּעַם, כַּאֲשֶׁר בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת נוֹסְעִים לְהִתְפַּלֵּל בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים אֵצֶל הָרַבִּי, אוֹ בַּיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמְדוּ בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם, וּבָאִים לִשְׁאֹל הַאִם לָקַחַת אֶת הַיְלָדִים עִמָּהֶם אוֹ שֶׁמָּא כְּדַאי לְהַשְׁאִירָם בַּבַּיִת.

שְׁנֵי צְדָדִים מֶרְכָּזִיִּים לִשְׁאֵלָה זוֹ. מֵחַד, אִם הַיְלָדִים יָבוֹאוּ עִם הָאָב, גַּם הֵם יִסְפְּגוּ אֶת הָאֲוִירָה הַמְעֻלָּה הַשּׂוֹרֶרֶת בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, יִזְכּוּ לִתְפִלָּה יְשִׁיבָתִית אוֹ לְהִתְעַלּוֹת בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרַבִּי.

מֵאִידָךְ, הַיְלָדִים מִטִּבְעָם דּוֹרְשִׁים תְּשׂוּמַת לֵב מְרֻבָּה, וְיֵשׁ מִקְרִים רַבִּים שֶׁהָאָב רוֹצֶה לְהִתְרַכֵּז בִּתְפִלָּתוֹ, וִילָדָיו מַפְרִיעִים לוֹ בְּכָךְ. וְאִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹסֵעַ לִתְפִלָּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי כְּדַאי לְהַשְׁאִירָם בַּבַּיִת, כַּמּוּבָן כַּאֲשֶׁר הָאֵם אוֹמֶרֶת שֶׁמִּצִּדָּהּ הִיא מוּכָנָה לְכָל הַמַּצָּבִים, וְאֵין לָהּ כָּל בְּעָיָה שֶׁהַיְלָדִים יִשָּׁאֲרוּ בַּבַּיִת, וְהִיא תַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כִּדְבָעֵי.

שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בָּאוּ לִידֵי בִּטּוּי בַּוִּכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְפַרְעֹה...

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ מִפַּרְעֹה לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְלַעֲבֹד אֶת ה', שָׁאַל פַּרְעֹה 'מִי וָמִי הַהֹלְכִים'? וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב: 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ', וְכוּ'.

בִּתְגוּבָה לְכָךְ אוֹמֵר פַּרְעֹה 'יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם, רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה', כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה'.

וּמַקְשֶׁה הַ'זַּיִת רַעֲנָן': מָה הַפֵּרוּשׁ בַּמִּלִּים 'רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם'? הַאִם פַּרְעֹה בָּא עַתָּה לְקַלְּלָם? הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ הִסְכִּים לִפְנֵי כֵן לְשַׁלְּחָם, וְאָמַר 'לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם'?

וּמַסְבִּיר הַ'זַּיִת רַעֲנָן' שֶׁהַוִּכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָיָה הַאִם עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצֵא לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקָיו, יִקַּח עִמּוֹ אֶת הַיְלָדִים, אוֹ שֶׁמָּא יַשְׁאִירֵם בְּמִצְרַיִם?

'הֲרֵי, כָּךְ הוּא כּוֹתֵב, אֶחָד מֵעִקְּרֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא הַמְּנוּחָה, מִבְּלִי מַשְׁבִּית'. וְהַיְנוּ, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ, לְהִתְקָרֵב לְפָנָיו וְלַחְזֹר עָלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא זָקוּק לִמְנוּחַת הַדַּעַת, וּבִפְרָט מִבָּנָיו הַקְּטַנִּים, לָכֵן אָמַר פַּרְעֹה שֶׁאִם יִקָּחֵם לַמִּדְבָּר, לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה', שֶׁהֲרֵי תָּמִיד כָּל צָרְכֵיהֶם עָלָיו'.

וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר פַּרְעֹה 'כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם... רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם', שֶׁהֲרֵי הַיְלָדִים יַטְרִיחוּ אֶתְכֶם מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, לָכֵן אֲנִי מְיַעֵץ לָכֶם, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים...

וְאִם אֵינְכֶם מִתְרַצִּים בְּכָךְ, סִימָן הוּא שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים לַעֲבֹד אֶת ה', כִּי אִם הֱיִיתֶם רוֹצִים לְעָבְדוֹ, הֱיִיתֶם הוֹלְכִים לְבַד, וּמַשְׁאִירִים אֶת הַיְלָדִים אֵצֶל אִמּוֹתֵיהֶם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינְכֶם עוֹשִׂים כָּךְ, אוֹת הוּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי, לָכֵן 'וַיְגָרֵשׁ אוֹתָם'.

וְאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁבִּרְצוֹנֵנוּ לְשַׁתֵּף אוֹתָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּלְהַוּוֹת בִּפְנֵיהֶם דֻּגְמָא אִישִׁית, כְּדֵי שֶׁאַף הֵם יִסְפְּגוּ אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת וְהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הַכְּרוּכִים בַּעֲבוֹדָה זוֹ. וְאַל תִּקַּח מִכָּאן רְאָיָה לְכָךְ שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִבְרֹחַ.

וּבִכְלָל, מִן הָרָאוּי לָקַחַת אֶת הַקְּטַנִּים, לַמְרוֹת הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַטְרִידוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, 'כִּי הַזְּכוּת שֶׁמִּתְעַסֵּק עִם בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמְבִיאָם לְמָקוֹם שֶׁיִּסְפְּגוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, הִיא זְכוּת גְּדוֹלָה', כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב הַ'זַּיִת רַעֲנָן'.

דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה אֵפוֹא לָקַחַת אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, וְכָךְ צָרִיךְ מִן הַסְּתָם לַעֲשׂוֹת כָּל אָב הַנּוֹסֵעַ לִתְפִלּוֹת אֵצֶל רַבּוֹתָיו, אִם כִּי כַּמּוּבָן הַכֹּל תָּלוּי לְפִי הָעִנְיָן.

סִפְּרוּ עָלָיו, עַל הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מוּצָפִי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מְכַוֵּן בִּתְפִלּוֹתָיו - בִּמְיֻחָד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים - כַּוָּנוֹת נוֹרָאִיּוֹת, וּמְיַחֵד יִחוּדִים גְּדוֹלִים. לַמְרוֹת זֹאת, הָיָה מֵשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל יַלְדּוֹ הַקָּטָן שֶׁעָמַד לְצִדּוֹ, וּפוֹנֶה אֵלָיו וּמַרְאֶה לוֹ הֵיכָן לְהִתְפַּלֵּל.

פַּעַם הִבְחִין שֶׁהַיֶּלֶד אֵינוֹ מְרֻכָּז בִּתְפִלָּתוֹ, וְאֵינוֹ מַסְפִּיק לְהִתְפַּלֵּל עִם הַחַזָּן, וְהֵבִין שֶׁהַדָּבָר נוֹבֵעַ מִכָּךְ שֶׁהוּא, הָאָב, מְכַוֵּן יוֹתֵר מִדַּי, וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַיֶּלֶד.

בּוֹ בָּרֶגַע הֶחְלִיט רַבִּי יַעֲקֹב לַעֲזֹב אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת וְהַיִּחוּדִים, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּכַּוָּנוֹת הַפְּשׁוּטוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ נָתוּן אֶל הַיֶּלֶד.

וְגַם זֶה נִקְרָא 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ', הַיְנוּ לְשַׁתֵּף אֶת הַיֶּלֶד עִמִּי בִּתְפִלָּתִי. 'וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	וישלח תשע"ה
	חֲשִׁיבוּת הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית
	"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ" (י-ט) יֶשְׁנָהּ שְׁאֵלָה הַחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ מִדֵּי פַּעַם, כַּאֲשֶׁר בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת נוֹסְעִים לְהִתְפַּלֵּל בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים אֵצֶל הָרַבִּי, אוֹ בַּיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמְדוּ בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם, וּבָאִים לִשְׁאֹל הַאִם לָקַחַת אֶת הַיְלָדִים עִמָּהֶם אוֹ שֶׁמָּא כְּדַאי לְהַשְׁאִירָם בַּבַּיִת. שְׁנֵי צְדָדִים מֶרְכָּזִיִּים לִשְׁאֵלָה זוֹ. מֵחַד, אִם הַיְלָדִים יָבוֹאוּ עִם הָאָב, גַּם הֵם יִסְפְּגוּ אֶת הָאֲוִירָה הַמְעֻלָּה הַשּׂוֹרֶרֶת בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, יִזְכּוּ לִתְפִלָּה יְשִׁיבָתִית אוֹ לְהִתְעַלּוֹת בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרַבִּי. מֵאִידָךְ, הַיְלָדִים מִטִּבְעָם דּוֹרְשִׁים תְּשׂוּמַת לֵב מְרֻבָּה, וְיֵשׁ מִקְרִים רַבִּים שֶׁהָאָב רוֹצֶה לְהִתְרַכֵּז בִּתְפִלָּתוֹ, וִילָדָיו מַפְרִיעִים לוֹ בְּכָךְ. וְאִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹסֵעַ לִתְפִלָּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי כְּדַאי לְהַשְׁאִירָם בַּבַּיִת, כַּמּוּבָן כַּאֲשֶׁר הָאֵם אוֹמֶרֶת שֶׁמִּצִּדָּהּ הִיא מוּכָנָה לְכָל הַמַּצָּבִים, וְאֵין לָהּ כָּל בְּעָיָה שֶׁהַיְלָדִים יִשָּׁאֲרוּ בַּבַּיִת, וְהִיא תַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כִּדְבָעֵי. שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בָּאוּ לִידֵי בִּטּוּי בַּוִּכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְפַרְעֹה... הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ מִפַּרְעֹה לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְלַעֲבֹד אֶת ה', שָׁאַל פַּרְעֹה 'מִי וָמִי הַהֹלְכִים'? וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב: 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ', וְכוּ'. בִּתְגוּבָה לְכָךְ אוֹמֵר פַּרְעֹה 'יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם, רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה', כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה'. וּמַקְשֶׁה הַ'זַּיִת רַעֲנָן': מָה הַפֵּרוּשׁ בַּמִּלִּים 'רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם'? הַאִם פַּרְעֹה בָּא עַתָּה לְקַלְּלָם? הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ הִסְכִּים לִפְנֵי כֵן לְשַׁלְּחָם, וְאָמַר 'לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם'? וּמַסְבִּיר הַ'זַּיִת רַעֲנָן' שֶׁהַוִּכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָיָה הַאִם עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצֵא לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקָיו, יִקַּח עִמּוֹ אֶת הַיְלָדִים, אוֹ שֶׁמָּא יַשְׁאִירֵם בְּמִצְרַיִם? 'הֲרֵי, כָּךְ הוּא כּוֹתֵב, אֶחָד מֵעִקְּרֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא הַמְּנוּחָה, מִבְּלִי מַשְׁבִּית'. וְהַיְנוּ, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ, לְהִתְקָרֵב לְפָנָיו וְלַחְזֹר עָלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא זָקוּק לִמְנוּחַת הַדַּעַת, וּבִפְרָט מִבָּנָיו הַקְּטַנִּים, לָכֵן אָמַר פַּרְעֹה שֶׁאִם יִקָּחֵם לַמִּדְבָּר, לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה', שֶׁהֲרֵי תָּמִיד כָּל צָרְכֵיהֶם עָלָיו'. וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר פַּרְעֹה 'כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם... רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם', שֶׁהֲרֵי הַיְלָדִים יַטְרִיחוּ אֶתְכֶם מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, לָכֵן אֲנִי מְיַעֵץ לָכֶם, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים... וְאִם אֵינְכֶם מִתְרַצִּים בְּכָךְ, סִימָן הוּא שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים לַעֲבֹד אֶת ה', כִּי אִם הֱיִיתֶם רוֹצִים לְעָבְדוֹ, הֱיִיתֶם הוֹלְכִים לְבַד, וּמַשְׁאִירִים אֶת הַיְלָדִים אֵצֶל אִמּוֹתֵיהֶם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינְכֶם עוֹשִׂים כָּךְ, אוֹת הוּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי, לָכֵן 'וַיְגָרֵשׁ אוֹתָם'. וְאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁבִּרְצוֹנֵנוּ לְשַׁתֵּף אוֹתָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּלְהַוּוֹת בִּפְנֵיהֶם דֻּגְמָא אִישִׁית, כְּדֵי שֶׁאַף הֵם יִסְפְּגוּ אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת וְהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הַכְּרוּכִים בַּעֲבוֹדָה זוֹ. וְאַל תִּקַּח מִכָּאן רְאָיָה לְכָךְ שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִבְרֹחַ. וּבִכְלָל, מִן הָרָאוּי לָקַחַת אֶת הַקְּטַנִּים, לַמְרוֹת הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַטְרִידוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, 'כִּי הַזְּכוּת שֶׁמִּתְעַסֵּק עִם בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמְבִיאָם לְמָקוֹם שֶׁיִּסְפְּגוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, הִיא זְכוּת גְּדוֹלָה', כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב הַ'זַּיִת רַעֲנָן'. דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה אֵפוֹא לָקַחַת אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, וְכָךְ צָרִיךְ מִן הַסְּתָם לַעֲשׂוֹת כָּל אָב הַנּוֹסֵעַ לִתְפִלּוֹת אֵצֶל רַבּוֹתָיו, אִם כִּי כַּמּוּבָן הַכֹּל תָּלוּי לְפִי הָעִנְיָן. סִפְּרוּ עָלָיו, עַל הַמְקֻבָּל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מוּצָפִי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מְכַוֵּן בִּתְפִלּוֹתָיו - בִּמְיֻחָד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים - כַּוָּנוֹת נוֹרָאִיּוֹת, וּמְיַחֵד יִחוּדִים גְּדוֹלִים. לַמְרוֹת זֹאת, הָיָה מֵשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל יַלְדּוֹ הַקָּטָן שֶׁעָמַד לְצִדּוֹ, וּפוֹנֶה אֵלָיו וּמַרְאֶה לוֹ הֵיכָן לְהִתְפַּלֵּל. פַּעַם הִבְחִין שֶׁהַיֶּלֶד אֵינוֹ מְרֻכָּז בִּתְפִלָּתוֹ, וְאֵינוֹ מַסְפִּיק לְהִתְפַּלֵּל עִם הַחַזָּן, וְהֵבִין שֶׁהַדָּבָר נוֹבֵעַ מִכָּךְ שֶׁהוּא, הָאָב, מְכַוֵּן יוֹתֵר מִדַּי, וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַיֶּלֶד. בּוֹ בָּרֶגַע הֶחְלִיט רַבִּי יַעֲקֹב לַעֲזֹב אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת וְהַיִּחוּדִים, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּכַּוָּנוֹת הַפְּשׁוּטוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ נָתוּן אֶל הַיֶּלֶד. וְגַם זֶה נִקְרָא 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ', הַיְנוּ לְשַׁתֵּף אֶת הַיֶּלֶד עִמִּי בִּתְפִלָּתִי. 'וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)