Otzarot-Article

"וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה" (ז-ב) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, בְּהֻלַּדְתּוֹ נִתְמַלֵּא הַבַּיִת אוֹרָה (מְגִלָּה יד.). כֵּיצַד הָיָה אֵפוֹא עֲרַל שְׂפָתַיִם? הֵן לֹא יִתָּכֵן לְיַחֵס לוֹ כָּל מוּם! אֶלָּא, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוֹת ב), שֶׁמֹּשֶׁה גָּדַל בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וּנְטָלוֹ פַּרְעֹה עַל בִּרְכָּיו לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמּוֹ. נָטַל כִּתְרוֹ, וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

אָמְרוּ לוֹ אִיצְטַגְנִינָיו: "זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ לְךָ, שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַחְרִיב מַלְכוּתְךָ!"

הִתְיַעֵץ עִם חֲכָמָיו, וּבִכְלָלָם יוֹעֲצָיו יִתְרוֹ וְאִיּוֹב וּבִלְעָם.

יִתְרוֹ הַצַּדִּיק אָמַר: "נַעַר הוּא, וְאֵין בּוֹ דַּעַת".

בִּלְעָם הָרָשָׁע אָמַר: "חַיָּב מִיתָה הוּא".

וְאִיּוֹב הִצִּיעַ מִבְחָן: הָבִיאוּ קְעָרָה, וּבָהּ מַטְבֵּעַ זָהָב וְגַחֶלֶת אֵשׁ מְאִירָה. אָמַר: אִם יִטֹּל אֶת הַזָּהוּב, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן דַּעַת וְחַיָּב מִיתָה. וְאִם יִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת וְיִפָּטֵר מִן הַמִּיתָה.

הוֹשִׁיט מֹשֶׁה יָדוֹ לִטֹּל אֶת הַזָּהוּב, בָּא מַלְאָךְ וְהִטָּה יָדוֹ וְנָטַל הַגַּחֶלֶת. כָּוְתָה יָדוֹ, הִכְנִיסוֹ לְפִיו עִם הַגַּחֶלֶת לְצַנְּנָהּ, וְנַעֲשָׂה עֲרַל שְׂפָתַיִם.

וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל שֶׁלֹּא רִפְּאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זִכָּרוֹן לַנֵּס!

וְרַבֵּנוּ הָרַ"ן זָצָ"ל (דְּרוּשׁ ה') כָּתַב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הַמֻּשְׁלָם מִכָּל אָדָם, וְחִסָּרוֹן זֶה שֶׁל כְּבֵדוּת פֶּה וַעֲרֵלוּת שְׂפָתַיִם הוּשַׂם לוֹ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. כְּפִי שֶׁאֶת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים עָשָׂה דַּוְקָא בָּאָרֶץ הַתַּרְבּוּתִית שֶׁל אוֹתָם יָמִים, שֶׁהִגִּיעָה לְהֶשֵּׂגִים אַף בְּעִנְיְנֵי הַכִּשּׁוּף וְהַלְּהָטִים, כְּדֵי שֶׁגַּם הַחַרְטֻמִּים יוֹדוּ כִּי אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא. כָּךְ רָצְתָה הַתּוֹרָה לִשְׁלֹל כָּל מַחְשָׁבָה אֶפְשָׁרִית שֶׁסָּחַף אַחֲרָיו אֶת הֶהָמוֹן וְאַף אֶת גְּדוֹלֵיהֶם בְּכֹחַ דִּבּוּרוֹ הַצַּח וְהַמַּלְהִיב. לְהֶפֶךְ, כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן הָיָה, וְלֹא הָלְכוּ אַחֲרָיו אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיִּצֵּג אֶת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה!

סָח רַבִּי אַבְרָהָם דְוִויק זַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמָוִוי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה דַּיָּן וּמוֹרֵה הוֹרָאָה בַּאֲרַם צוֹבָא וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים לְהוֹדִיעַ לָעָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרָתוֹ. וְהָיָה קֶסֶם בִּשְׂפָתָיו, וּדְבָרָיו מְתֻבָּלִים בְּאִמְרוֹת שֶׁפֶר וְדִבְרֵי חִדּוּדִים, מַעֲשִׂיּוֹת וּמְשָׁלִים, וְהָיוּ הַנֶּאֱסָפִים מִתְמוֹגְגִים מִנַּחַת וְצוֹחֲקִים מְלֹא פִּיהֶם, וְאַגַּב אוֹרְחָא מוֹסִיפִים דַּעַת וְלוֹמְדִים הֲלָכוֹת נְחוּצוֹת.

פַּעַם שָׁב אַחַד הַשּׁוֹמְעִים לְבֵיתוֹ, וּפָנָיו עוֹדָן צְהֻבּוֹת מֵהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע, עֵינָיו בּוֹרְקוֹת וּפִיו מְחַיֵּךְ. תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ לַעֲלִיצוּתוֹ, וְסִפֵּר שֶׁחוֹזֵר הוּא מִדְּרָשַׁת הָרַב, שֶׁהָיְתָה מְחֹרֶזֶת בְּסִפּוּרִים מְשַׁעַשְׁעִים וַהֲלָצוֹת.

אָמְרָה: "שַׁתְּפֵנִי נָא, וְאֶצְחַק גַּם אֲנִי". הֵחֵל מְסַפֵּר וְצוֹחֵק, מְסַפֵּר וְצוֹחֵק, וְאִשְׁתּוֹ מַקְשִׁיבָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ, וּמְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁהּ בְּקַדְרוּת.

שָׁאַל: "מַדּוּעַ אֵינֵךְ צוֹחֶקֶת", וְהִיא מִשְׁתָּאָה כְּנֶגְדּוֹ: "וְכִי מַה יֵּשׁ פֹּה לִצְחֹק?"

אֲבָל הוּא יָדַע, וְרָאָה. הֵן זוֹכֵר הוּא שֶׁהַכֹּל הִתְפַּקְּעוּ כָּאן מִצְּחוֹק! כָּעַס וְרָגַז: "מְנַסָּה אַתְּ לְהַכְעִיסֵנִי, בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה כּוֹבֶשֶׁת אֶת צְחוֹקֵךְ. עוֹשָׂה אוֹתִי לְטִפֵּשׁ, מְבַקֶּשֶׁת לְהַרְאוֹתֵנִי כִּמְגֻחָךְ!" וְהִיא טוֹעֶנֶת כְּנֶגְדּוֹ: "וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם צוֹחֵק אַתָּה לְלֹא סִבָּה?"

וְכָךְ מֵהַאֲשָׁמָה לְהַאֲשָׁמָה, הִתְפַּתְּחָה מְרִיבָה. הֶעֱלוּ הַאֲשָׁמוֹת נִשְׁכָּחוֹת וּפָתְחוּ פְּצָעִים שֶׁהִגְלִידוּ, וְסוֹף דָּבָר הֶחְלִיטוּ לְהִתְגָּרֵשׁ.

קָמוּ וְעָלוּ לְבֵית דִּינוֹ שֶׁל הָרַב.

חָקַר אֶת הַבַּעַל: "מָה רָאִיתָ לְגָרֵשׁ אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ?" וְהַבַּעַל שָׁטַח סִפּוּרוֹ: נָכַח בִּדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב וְנֶהֱנָה כָּל כָּךְ, צָחַק עִם כֻּלָּם. שָׁב לְבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ לְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בַּחֲוָיָה, וְסֵרְבָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, כָּבְשָׁה אֶת צְחוֹקָהּ לְמַעַן הַרְעִימוֹ...

"כָּךְ?!" צָחַק הָרַב. "וְאֵילוּ סִפּוּרִים סִפַּרְתָּ לָהּ?" חָקַר.

סִפּוּרִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ, עָנָה הַבַּעַל.

מִיָּד הֵבִין הָרַב עַל מָה הַמְּהוּמָה. לֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְסַפֵּר סִפּוּר בְּצוּרָה שֶׁתִּהְיֶה נְעִימָה לְאֹזֶן שׁוֹמְעוֹ.

פָּנָה הָרַב לָאִשָּׁה: "אִם כֵּן, שִׁמְעִינִי וַאֲסַפְּרֵם". אַךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר, וְקוֹל צְחוֹקָהּ הַמִּתְרוֹנֵן נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק...

עַתָּה נִפְגַּע הַבַּעַל שִׁבְעָתַיִם: אֶצְלוֹ לֹא צָחֲקָה, לָבְשָׁה אַדֶּרֶת קַדְרוּת. וְכָאן, רָאוּ גַּם רָאוּ...

פָּנָה הָרַב לַבַּעַל, וְאָמַר: "דַּע לְךָ, שֶׁכֹּחֲךָ גָּדוֹל מִכֹּחִי: אִם אֲנִי כְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֲרֵי אַתָּה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ!"

נָבוֹךְ הַבַּעַל לְשֵׁמַע הַמַּחְמָאָה, וְהָרַב הִסְבִּיר: "הֵן תֵּדַע מָה אָמַר ה' לְמֹשֶׁה: אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: אַתָּה דַּבֵּר, וְאַהֲרֹן יַטְעִים אֶת הַדְּבָרִים..."

הִסְבִּיר הָרַב לַבַּעַל בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ אֶת טָעוּתוֹ. שָׁמַע הַבַּעַל, סָבַר וְקִבֵּל, וְחָזַר הַשָּׁלוֹם לִשְׁכֹּן בְּבֵיתָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשע"ה
	הָאַרְיֵה הַמְדַבֵּר
	"וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה" (ז-ב) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, בְּהֻלַּדְתּוֹ נִתְמַלֵּא הַבַּיִת אוֹרָה (מְגִלָּה יד.). כֵּיצַד הָיָה אֵפוֹא עֲרַל שְׂפָתַיִם? הֵן לֹא יִתָּכֵן לְיַחֵס לוֹ כָּל מוּם! אֶלָּא, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוֹת ב), שֶׁמֹּשֶׁה גָּדַל בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וּנְטָלוֹ פַּרְעֹה עַל בִּרְכָּיו לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמּוֹ. נָטַל כִּתְרוֹ, וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ אִיצְטַגְנִינָיו: "זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ לְךָ, שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַחְרִיב מַלְכוּתְךָ!" הִתְיַעֵץ עִם חֲכָמָיו, וּבִכְלָלָם יוֹעֲצָיו יִתְרוֹ וְאִיּוֹב וּבִלְעָם. יִתְרוֹ הַצַּדִּיק אָמַר: "נַעַר הוּא, וְאֵין בּוֹ דַּעַת". בִּלְעָם הָרָשָׁע אָמַר: "חַיָּב מִיתָה הוּא". וְאִיּוֹב הִצִּיעַ מִבְחָן: הָבִיאוּ קְעָרָה, וּבָהּ מַטְבֵּעַ זָהָב וְגַחֶלֶת אֵשׁ מְאִירָה. אָמַר: אִם יִטֹּל אֶת הַזָּהוּב, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן דַּעַת וְחַיָּב מִיתָה. וְאִם יִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת וְיִפָּטֵר מִן הַמִּיתָה. הוֹשִׁיט מֹשֶׁה יָדוֹ לִטֹּל אֶת הַזָּהוּב, בָּא מַלְאָךְ וְהִטָּה יָדוֹ וְנָטַל הַגַּחֶלֶת. כָּוְתָה יָדוֹ, הִכְנִיסוֹ לְפִיו עִם הַגַּחֶלֶת לְצַנְּנָהּ, וְנַעֲשָׂה עֲרַל שְׂפָתַיִם. וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל שֶׁלֹּא רִפְּאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זִכָּרוֹן לַנֵּס! וְרַבֵּנוּ הָרַ"ן זָצָ"ל (דְּרוּשׁ ה') כָּתַב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הַמֻּשְׁלָם מִכָּל אָדָם, וְחִסָּרוֹן זֶה שֶׁל כְּבֵדוּת פֶּה וַעֲרֵלוּת שְׂפָתַיִם הוּשַׂם לוֹ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. כְּפִי שֶׁאֶת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים עָשָׂה דַּוְקָא בָּאָרֶץ הַתַּרְבּוּתִית שֶׁל אוֹתָם יָמִים, שֶׁהִגִּיעָה לְהֶשֵּׂגִים אַף בְּעִנְיְנֵי הַכִּשּׁוּף וְהַלְּהָטִים, כְּדֵי שֶׁגַּם הַחַרְטֻמִּים יוֹדוּ כִּי אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא. כָּךְ רָצְתָה הַתּוֹרָה לִשְׁלֹל כָּל מַחְשָׁבָה אֶפְשָׁרִית שֶׁסָּחַף אַחֲרָיו אֶת הֶהָמוֹן וְאַף אֶת גְּדוֹלֵיהֶם בְּכֹחַ דִּבּוּרוֹ הַצַּח וְהַמַּלְהִיב. לְהֶפֶךְ, כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן הָיָה, וְלֹא הָלְכוּ אַחֲרָיו אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיִּצֵּג אֶת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה! סָח רַבִּי אַבְרָהָם דְוִויק זַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמָוִוי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה דַּיָּן וּמוֹרֵה הוֹרָאָה בַּאֲרַם צוֹבָא וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים לְהוֹדִיעַ לָעָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרָתוֹ. וְהָיָה קֶסֶם בִּשְׂפָתָיו, וּדְבָרָיו מְתֻבָּלִים בְּאִמְרוֹת שֶׁפֶר וְדִבְרֵי חִדּוּדִים, מַעֲשִׂיּוֹת וּמְשָׁלִים, וְהָיוּ הַנֶּאֱסָפִים מִתְמוֹגְגִים מִנַּחַת וְצוֹחֲקִים מְלֹא פִּיהֶם, וְאַגַּב אוֹרְחָא מוֹסִיפִים דַּעַת וְלוֹמְדִים הֲלָכוֹת נְחוּצוֹת. פַּעַם שָׁב אַחַד הַשּׁוֹמְעִים לְבֵיתוֹ, וּפָנָיו עוֹדָן צְהֻבּוֹת מֵהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע, עֵינָיו בּוֹרְקוֹת וּפִיו מְחַיֵּךְ. תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ לַעֲלִיצוּתוֹ, וְסִפֵּר שֶׁחוֹזֵר הוּא מִדְּרָשַׁת הָרַב, שֶׁהָיְתָה מְחֹרֶזֶת בְּסִפּוּרִים מְשַׁעַשְׁעִים וַהֲלָצוֹת. אָמְרָה: "שַׁתְּפֵנִי נָא, וְאֶצְחַק גַּם אֲנִי". הֵחֵל מְסַפֵּר וְצוֹחֵק, מְסַפֵּר וְצוֹחֵק, וְאִשְׁתּוֹ מַקְשִׁיבָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ, וּמְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁהּ בְּקַדְרוּת. שָׁאַל: "מַדּוּעַ אֵינֵךְ צוֹחֶקֶת", וְהִיא מִשְׁתָּאָה כְּנֶגְדּוֹ: "וְכִי מַה יֵּשׁ פֹּה לִצְחֹק?" אֲבָל הוּא יָדַע, וְרָאָה. הֵן זוֹכֵר הוּא שֶׁהַכֹּל הִתְפַּקְּעוּ כָּאן מִצְּחוֹק! כָּעַס וְרָגַז: "מְנַסָּה אַתְּ לְהַכְעִיסֵנִי, בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה כּוֹבֶשֶׁת אֶת צְחוֹקֵךְ. עוֹשָׂה אוֹתִי לְטִפֵּשׁ, מְבַקֶּשֶׁת לְהַרְאוֹתֵנִי כִּמְגֻחָךְ!" וְהִיא טוֹעֶנֶת כְּנֶגְדּוֹ: "וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם צוֹחֵק אַתָּה לְלֹא סִבָּה?" וְכָךְ מֵהַאֲשָׁמָה לְהַאֲשָׁמָה, הִתְפַּתְּחָה מְרִיבָה. הֶעֱלוּ הַאֲשָׁמוֹת נִשְׁכָּחוֹת וּפָתְחוּ פְּצָעִים שֶׁהִגְלִידוּ, וְסוֹף דָּבָר הֶחְלִיטוּ לְהִתְגָּרֵשׁ. קָמוּ וְעָלוּ לְבֵית דִּינוֹ שֶׁל הָרַב. חָקַר אֶת הַבַּעַל: "מָה רָאִיתָ לְגָרֵשׁ אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ?" וְהַבַּעַל שָׁטַח סִפּוּרוֹ: נָכַח בִּדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב וְנֶהֱנָה כָּל כָּךְ, צָחַק עִם כֻּלָּם. שָׁב לְבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ לְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בַּחֲוָיָה, וְסֵרְבָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, כָּבְשָׁה אֶת צְחוֹקָהּ לְמַעַן הַרְעִימוֹ... "כָּךְ?!" צָחַק הָרַב. "וְאֵילוּ סִפּוּרִים סִפַּרְתָּ לָהּ?" חָקַר. סִפּוּרִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ, עָנָה הַבַּעַל. מִיָּד הֵבִין הָרַב עַל מָה הַמְּהוּמָה. לֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְסַפֵּר סִפּוּר בְּצוּרָה שֶׁתִּהְיֶה נְעִימָה לְאֹזֶן שׁוֹמְעוֹ. פָּנָה הָרַב לָאִשָּׁה: "אִם כֵּן, שִׁמְעִינִי וַאֲסַפְּרֵם". אַךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר, וְקוֹל צְחוֹקָהּ הַמִּתְרוֹנֵן נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק... עַתָּה נִפְגַּע הַבַּעַל שִׁבְעָתַיִם: אֶצְלוֹ לֹא צָחֲקָה, לָבְשָׁה אַדֶּרֶת קַדְרוּת. וְכָאן, רָאוּ גַּם רָאוּ... פָּנָה הָרַב לַבַּעַל, וְאָמַר: "דַּע לְךָ, שֶׁכֹּחֲךָ גָּדוֹל מִכֹּחִי: אִם אֲנִי כְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֲרֵי אַתָּה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ!" נָבוֹךְ הַבַּעַל לְשֵׁמַע הַמַּחְמָאָה, וְהָרַב הִסְבִּיר: "הֵן תֵּדַע מָה אָמַר ה' לְמֹשֶׁה: אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: אַתָּה דַּבֵּר, וְאַהֲרֹן יַטְעִים אֶת הַדְּבָרִים..." הִסְבִּיר הָרַב לַבַּעַל בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ אֶת טָעוּתוֹ. שָׁמַע הַבַּעַל, סָבַר וְקִבֵּל, וְחָזַר הַשָּׁלוֹם לִשְׁכֹּן בְּבֵיתָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)