Otzarot-Article

"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד-לא) הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְסָרֶיהָ נִצְחִיִּים. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְכָל שָׁנָה, שׁוֹמֵעַ כָּל יְהוּדִי אֶת הַפָּרָשָׁה כְּדֵי לִלְמֹד מִמֶּנָּה, כְּדֵי לְהָפִיק אֶת לְקָחֶיהָ, וּבִמְיֻחָד אֶת לֶקַח פָּרָשִׁיּוֹת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. שֶׁהֲרֵי נִצְטַוֵּינוּ לְזָכְרָהּ בְּכָל יוֹם, בֹּקֶר וָעֶרֶב. לְהַזְכִּירָהּ בְּקִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת, וְלֹא תָּסוּר מִלִּבֵּנוּ. כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רֹאשׁ כָּל הַגְּאֻלּוֹת, הַגַּשְׁמִיּוֹת וְהָרוּחָנִיּוֹת, לַכְּלָל וְלַפְּרָט, וְעַד לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים לָהּ בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר אוֹדוֹתֶיהָ נֶאֱמַר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"! (מִיכָה ז-טו)

וּמֶה הָיָה הַתַּהֲלִיךְ, אֵיךְ אֵרְעָה וְהִתְרַחֲשָׁה? בַּתְּחִלָּה הָלַךְ הַשִּׁעְבּוּד וְהִכְבִּיד, חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְגַם כְּשֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִנֵּה הֵחֵל אוֹר הַגְּאֻלָּה לְנַצְנֵץ, הִנֵּה הֵחֵל לִבְקֹעַ - הָיָה מַפַּח הַנֶּפֶשׁ כֹּה עַז, אַף הַתֶּבֶן נִשְׁלַל, וּמַכּוֹת נִתְּכוּ בְּעֹז עַל הַפִּגּוּר בְּמִכְסַת הָעֲבוֹדָה. הַהִתְמַרְמְרוּת גָּאֲתָה, הַיֵּאוּשׁ פָּשָׂה. כְּלוּם אֵין זֶה מַזְכִּיר אֶת מַצָּבֵנוּ כַּיּוֹם, עֶרֶב הַגְּאֻלָּה?

וְאָז הָיָה דְּבַר ה' אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן - נִמְסְרוּ לוֹ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה וּשְׁלַבֶּיהָ, וְיַחַד עִם זֹאת נִשְׁזְרָה נִימַת הַקְפָּדָה וְאַזְהָרָה: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה", בְּדִבּוּר קָשֶׁה וּמִדַּת הַדִּין, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי הַשֵּׁם". הַנֶּאֱמָן בְּהַבְטָחָתִי, וְאֵין לְפַקְפֵּק בָּהּ. וְאִלּוּ כָּאן, אַךְ הָיְתָה הַכְבָּדָה זְמַנִּית שֶׁל עֹל הַשִּׁעְבּוּד וּכְבָר הִתְמַרְמְרוּ, כְּבָר אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת. כָּךְ לֹא נִגְאָלִים. הַתְּנַאי לַגְּאֻלָּה הִיא הָאֱמוּנָה לְלֹא סְיָג!

זֶה הַתְּנַאי לִגְאֻלַּת הַכְּלָל, וְזֶה גַּם הַתְּנַאי לִגְאֻלָּה אִישִׁית וּפְרָטִית, כָּל אֶחָד מִמְּצוּקוֹתָיו וּתְעוּקוֹתָיו, בִּבְחִינַת "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ". הַתְּנַאי הוּא "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' וּלְצַיֵּת לְמִצְווֹתָיו בְּלֹא תְּנַאי, וְלִשְׁמֹעַ לְקוֹל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְדַעַת תּוֹרָה בְּלִי עִרְעוּר וְהִרְהוּר! זֹאת - וְתוּ לֹא! "אֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם!" (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת יד-ד) גַּם כַּאֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֻכְבַּד בְּגִינוֹ עֹל הַשִּׁעְבּוּד. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנֵי בַּחוּרִים בִּישִׁיבַת מִיר, שֶׁנִּתְקְפוּ בְּמַחֲלָה וְהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר נִתּוּחַ. אָמַר לָהֶם רַבָּם, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוֹחָם הַלֵּוִי זָצָ"ל: סְעוּ לְעִיר פְּלוֹנִית וּפְנוּ שָׁם לְבֵית הַחוֹלִים. אִם יִקְבְּעוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ - עִמְדוּ עַל כָּךְ שֶׁפְּרוֹפֶסוֹר פְּלוֹנִי יְנַתֵּחַ, הוּא וְלֹא אַחֵר! בְּדַרְכְּכֶם, סוּרוּ לָעֲיָרָה רָאדִין וּבַקְּשׁוּ בְּרָכָה מִצַּדִּיק הַדּוֹר, הֶחָפֵץ חַיִּים. אַל תַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם מִבְּלִי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכָה!

נָסְעוּ הַשְּׁנַיִם, יָרְדוּ מֵהָרַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת בַּסְטוֹן וְהִמְשִׁיכוּ בַּכִּרְכָּרָה לְרָאדִין. כְּשֶׁהִגִּיעוּ, נִמְסַר לָהֶם שֶׁמִּפְּאַת חֻלְשָׁתוֹ הָרַבָּה אֵין הֶחָפֵץ חַיִּים מְקַבֵּל מְבַקְּרִים. הָאֶחָד בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ, אַךְ רֵעֵהוּ הִתְעַקֵּשׁ: הָרַב אָמַר שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד לְקַבָּלַת בְּרָכָה! הִמְתִּינוּ בִּדְרִיכוּת, מוֹעֵד צֵאת הָרַכֶּבֶת הַבָּאָה קָרַב וּבָא, וְגַם הַדֶּרֶךְ לַתַּחֲנָה אוֹרֶכֶת זְמַן. נִלְחַץ הָאֶחָד, אַךְ חֲבֵרוֹ לֹא וִתֵּר. לְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת: אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס! נִכְנְסוּ הַשְּׁנַיִם, בִּקְּשׁוּ וְהִתְבָּרְכוּ. מִהֲרוּ וּמָצְאוּ כִּרְכָּרָה, וְהִגִּיעוּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

נָסְעוּ לְבֵית הַחוֹלִים, וְעָבְרוּ סִדְרַת בְּדִיקוֹת. נִקְבַּע שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲבֹר נִתּוּחַ. אָמְרוּ: אַךְ וְרַק בִּידֵי פְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי. נַעֲנוּ שֶׁאוֹתוֹ פְּרוֹפֵסוֹר נָסַע לִוְעִידָה רְפוּאִית, וְאֵין יוֹדְעִים מָתַי יָשׁוּב. הַנִּתּוּחַ דָּחוּף, וּסְגָנוֹ מְיֻמָּן לֹא פָּחוֹת. בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת הוֹסִיפוּ, שֶׁהַפְּרוֹפֵסוֹר אֵינוֹ צָעִיר עוֹד, וּסְגָנוֹ הוּא הַכּוֹכָב הָעוֹלֶה. לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ לְהַעֲדִיפוֹ... הָאֶחָד הִשְׁתַּכְנֵעַ, וְהַשֵּׁנִי בְּשֶׁלּוֹ: הָרַב אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי, וְנָחוּשׁ הוּא בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין לְשׁוּבוֹ. הִתְנַתֵּחַ הָאֶחָד, וְהַשֵּׁנִי הִמְתִּין. לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ גַּם כְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר שֶׁנִּתּוּחַ חֲבֵרוֹ הִצְלִיחַ לְמַעְלָה מִן הַמְשֹׁעָר. חִכָּה עַד לְשׁוּב הַפְּרוֹפֵסוֹר, וְנֻתַּח עַל יָדוֹ. בֵּינְתַיִם חָל סִבּוּךְ בְּמַצַּב חֲבֵרוֹ, הַנִּסְיוֹנוֹת לְיִצּוּב הַמַּצָּב לֹא הוֹעִילוּ, וְהַשֵּׁנִי - שֶׁהֶחְלִים בֵּינְתַיִם מִנִּתּוּחוֹ - הִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיַת חֲבֵרוֹ...

הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֵי הָרַב, שֶׁנִּשְׁאַל: הַאֻמְנָם צָפָה מֵרֹאשׁ אֶת הַסִּבּוּךְ? כְּלוּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּאן?

נַעֲנָה וְאָמַר: "אֵין כָּאן אֶלָּא סוֹד אֶחָד - זֶה צִיֵּת, וְזֶה לֹא!"...

מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי חֲבֵרוֹת שֶׁנִּשְּׂאוּ בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן לִשְׁנֵי בְּנֵי יְשִׁיבָה. חָלְפָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה, וּשְׁתֵּיהֶן לֹא נִפְקְדוּ בִּפְרִי בֶּטֶן. מִשֶּׁחָלְפוּ שֶׁבַע שָׁנִים, שָׂחָה אַחַת מֵהֶן צָרָתָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ, וְרָאֲתָה כִּי גַּם עֵינֵי רְעוּתָהּ דּוֹמְעוֹת. אָמְרָה לָהּ: "בּוֹאִי וְנִגַּשׁ שְׁתֵּינוּ אֶל הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי, שֶׁבִּרְכָתוֹ בְּרָכָה, וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בַּמָּרוֹם".

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. עָלוּ שְׁתֵּיהֶן וְהֵסִיחוּ אֶת הַמּוּעָקָה שֶׁבְּלִבָּן, הֶעֱתִירוּ לִישׁוּעָה. שָׁמַע דִּבְרֵיהֶן, וְאָמַר: "תְּפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה, וְהַצְּדָקָה תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת. הָבִיאוּ לִי סְכוּם כֶּסֶף לְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה עֲבוּרְכֶן אֶת הַ'תִּקּוּן' עַל פִּי חָכְמַת הַקַּבָּלָה". הִשְׁלִישׁוּ בְּיָדָיו אֶת הַסְּכוּם הַמְבֻקָּשׁ, וְהִתְבָּרְכוּ מִפִּי קָדְשׁוֹ. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וְהָאַחַת נִפְקְדָה.

הִתְקַנְּאָה בָּהּ רְעוּתָהּ, וְאָמְרָה: "הֲלֹא שְׁתֵּינוּ הָלַכְנוּ אֶל הַצַּדִּיק יַחְדָּו, וְהִתְבָּרַכְנוּ מִפִּיו כְּאֶחָד. שְׁתֵּינוּ הֵבֵאנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּדְרָשׁ לִצְדָקָה, וְלִשְׁתֵּינוּ עָרַךְ 'תִּקּוּן'. מַדּוּעַ זָכִית לְהִפָּקֵד, וְאִלּוּ אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי עֲקָרָה?"

עָנְתָה לָהּ: "אֵינִי יוֹדַעַת, יְכוֹלָה אֲנִי רַק לְשַׁעֵר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּאֱמוּנָה. יְכוֹלָה אֲנִי לְהָעִיד בְּעַצְמִי שֶׁהֶאֱמַנְתִּי לַחֲלוּטִין בְּכֹחַ בִּרְכָתוֹ וּבְתוֹעֶלֶת הַתִּקּוּן שֶׁעָרַךְ!"

אָמְרָה הַחֲבֵרָה: "אָכֵן, אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה שֶׁבְּלִבִּי חָלַף פִּקְפּוּק, הֲכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁלְּאַחַר שְׁנוֹת עֲקָרוּת כֹּה רַבּוֹת תּוֹעִיל בִּרְכָתוֹ".

פָּנְתָה וְעָלְתָה לְבֵית הַצַּדִּיק, הִתְוַדְּתָה עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה בְּהִרְהוּר הַלֵּב, וּבִקְּשָׁה סְלִיחָתוֹ.

הֱשִׁיבָהּ בְּנִיחוּתָא: "נַעֲרֹךְ שׁוּב 'תִּקּוּן', וְהַפַּעַם הֲרֵינִי לְהַבְטִיחֵךְ שֶׁתֵּלְדִי בֵּן זָכָר!"

הֶאֱמִינָה בִּדְבָרָיו בְּלֵב שָׁלֵם, וּבְאוֹתוֹ חֹדֶשׁ נִפְקְדָה בְּבֵן זָכָר כְּהַבְטָחָתוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשע"ה
	חֲצִי כּוֹס תֵּה שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט
	"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד-לא) הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְסָרֶיהָ נִצְחִיִּים. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְכָל שָׁנָה, שׁוֹמֵעַ כָּל יְהוּדִי אֶת הַפָּרָשָׁה כְּדֵי לִלְמֹד מִמֶּנָּה, כְּדֵי לְהָפִיק אֶת לְקָחֶיהָ, וּבִמְיֻחָד אֶת לֶקַח פָּרָשִׁיּוֹת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. שֶׁהֲרֵי נִצְטַוֵּינוּ לְזָכְרָהּ בְּכָל יוֹם, בֹּקֶר וָעֶרֶב. לְהַזְכִּירָהּ בְּקִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת, וְלֹא תָּסוּר מִלִּבֵּנוּ. כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רֹאשׁ כָּל הַגְּאֻלּוֹת, הַגַּשְׁמִיּוֹת וְהָרוּחָנִיּוֹת, לַכְּלָל וְלַפְּרָט, וְעַד לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים לָהּ בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר אוֹדוֹתֶיהָ נֶאֱמַר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"! (מִיכָה ז-טו) וּמֶה הָיָה הַתַּהֲלִיךְ, אֵיךְ אֵרְעָה וְהִתְרַחֲשָׁה? בַּתְּחִלָּה הָלַךְ הַשִּׁעְבּוּד וְהִכְבִּיד, חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְגַם כְּשֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִנֵּה הֵחֵל אוֹר הַגְּאֻלָּה לְנַצְנֵץ, הִנֵּה הֵחֵל לִבְקֹעַ - הָיָה מַפַּח הַנֶּפֶשׁ כֹּה עַז, אַף הַתֶּבֶן נִשְׁלַל, וּמַכּוֹת נִתְּכוּ בְּעֹז עַל הַפִּגּוּר בְּמִכְסַת הָעֲבוֹדָה. הַהִתְמַרְמְרוּת גָּאֲתָה, הַיֵּאוּשׁ פָּשָׂה. כְּלוּם אֵין זֶה מַזְכִּיר אֶת מַצָּבֵנוּ כַּיּוֹם, עֶרֶב הַגְּאֻלָּה? וְאָז הָיָה דְּבַר ה' אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן - נִמְסְרוּ לוֹ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה וּשְׁלַבֶּיהָ, וְיַחַד עִם זֹאת נִשְׁזְרָה נִימַת הַקְפָּדָה וְאַזְהָרָה: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה", בְּדִבּוּר קָשֶׁה וּמִדַּת הַדִּין, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי הַשֵּׁם". הַנֶּאֱמָן בְּהַבְטָחָתִי, וְאֵין לְפַקְפֵּק בָּהּ. וְאִלּוּ כָּאן, אַךְ הָיְתָה הַכְבָּדָה זְמַנִּית שֶׁל עֹל הַשִּׁעְבּוּד וּכְבָר הִתְמַרְמְרוּ, כְּבָר אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת. כָּךְ לֹא נִגְאָלִים. הַתְּנַאי לַגְּאֻלָּה הִיא הָאֱמוּנָה לְלֹא סְיָג! זֶה הַתְּנַאי לִגְאֻלַּת הַכְּלָל, וְזֶה גַּם הַתְּנַאי לִגְאֻלָּה אִישִׁית וּפְרָטִית, כָּל אֶחָד מִמְּצוּקוֹתָיו וּתְעוּקוֹתָיו, בִּבְחִינַת "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ". הַתְּנַאי הוּא "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' וּלְצַיֵּת לְמִצְווֹתָיו בְּלֹא תְּנַאי, וְלִשְׁמֹעַ לְקוֹל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְדַעַת תּוֹרָה בְּלִי עִרְעוּר וְהִרְהוּר! זֹאת - וְתוּ לֹא! "אֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם!" (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת יד-ד) גַּם כַּאֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֻכְבַּד בְּגִינוֹ עֹל הַשִּׁעְבּוּד. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנֵי בַּחוּרִים בִּישִׁיבַת מִיר, שֶׁנִּתְקְפוּ בְּמַחֲלָה וְהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר נִתּוּחַ. אָמַר לָהֶם רַבָּם, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוֹחָם הַלֵּוִי זָצָ"ל: סְעוּ לְעִיר פְּלוֹנִית וּפְנוּ שָׁם לְבֵית הַחוֹלִים. אִם יִקְבְּעוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ - עִמְדוּ עַל כָּךְ שֶׁפְּרוֹפֶסוֹר פְּלוֹנִי יְנַתֵּחַ, הוּא וְלֹא אַחֵר! בְּדַרְכְּכֶם, סוּרוּ לָעֲיָרָה רָאדִין וּבַקְּשׁוּ בְּרָכָה מִצַּדִּיק הַדּוֹר, הֶחָפֵץ חַיִּים. אַל תַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם מִבְּלִי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכָה! נָסְעוּ הַשְּׁנַיִם, יָרְדוּ מֵהָרַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת בַּסְטוֹן וְהִמְשִׁיכוּ בַּכִּרְכָּרָה לְרָאדִין. כְּשֶׁהִגִּיעוּ, נִמְסַר לָהֶם שֶׁמִּפְּאַת חֻלְשָׁתוֹ הָרַבָּה אֵין הֶחָפֵץ חַיִּים מְקַבֵּל מְבַקְּרִים. הָאֶחָד בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ, אַךְ רֵעֵהוּ הִתְעַקֵּשׁ: הָרַב אָמַר שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד לְקַבָּלַת בְּרָכָה! הִמְתִּינוּ בִּדְרִיכוּת, מוֹעֵד צֵאת הָרַכֶּבֶת הַבָּאָה קָרַב וּבָא, וְגַם הַדֶּרֶךְ לַתַּחֲנָה אוֹרֶכֶת זְמַן. נִלְחַץ הָאֶחָד, אַךְ חֲבֵרוֹ לֹא וִתֵּר. לְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת: אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס! נִכְנְסוּ הַשְּׁנַיִם, בִּקְּשׁוּ וְהִתְבָּרְכוּ. מִהֲרוּ וּמָצְאוּ כִּרְכָּרָה, וְהִגִּיעוּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. נָסְעוּ לְבֵית הַחוֹלִים, וְעָבְרוּ סִדְרַת בְּדִיקוֹת. נִקְבַּע שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲבֹר נִתּוּחַ. אָמְרוּ: אַךְ וְרַק בִּידֵי פְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי. נַעֲנוּ שֶׁאוֹתוֹ פְּרוֹפֵסוֹר נָסַע לִוְעִידָה רְפוּאִית, וְאֵין יוֹדְעִים מָתַי יָשׁוּב. הַנִּתּוּחַ דָּחוּף, וּסְגָנוֹ מְיֻמָּן לֹא פָּחוֹת. בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת הוֹסִיפוּ, שֶׁהַפְּרוֹפֵסוֹר אֵינוֹ צָעִיר עוֹד, וּסְגָנוֹ הוּא הַכּוֹכָב הָעוֹלֶה. לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ לְהַעֲדִיפוֹ... הָאֶחָד הִשְׁתַּכְנֵעַ, וְהַשֵּׁנִי בְּשֶׁלּוֹ: הָרַב אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי, וְנָחוּשׁ הוּא בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין לְשׁוּבוֹ. הִתְנַתֵּחַ הָאֶחָד, וְהַשֵּׁנִי הִמְתִּין. לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ גַּם כְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר שֶׁנִּתּוּחַ חֲבֵרוֹ הִצְלִיחַ לְמַעְלָה מִן הַמְשֹׁעָר. חִכָּה עַד לְשׁוּב הַפְּרוֹפֵסוֹר, וְנֻתַּח עַל יָדוֹ. בֵּינְתַיִם חָל סִבּוּךְ בְּמַצַּב חֲבֵרוֹ, הַנִּסְיוֹנוֹת לְיִצּוּב הַמַּצָּב לֹא הוֹעִילוּ, וְהַשֵּׁנִי - שֶׁהֶחְלִים בֵּינְתַיִם מִנִּתּוּחוֹ - הִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיַת חֲבֵרוֹ... הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֵי הָרַב, שֶׁנִּשְׁאַל: הַאֻמְנָם צָפָה מֵרֹאשׁ אֶת הַסִּבּוּךְ? כְּלוּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּאן? נַעֲנָה וְאָמַר: "אֵין כָּאן אֶלָּא סוֹד אֶחָד - זֶה צִיֵּת, וְזֶה לֹא!"... מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי חֲבֵרוֹת שֶׁנִּשְּׂאוּ בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן לִשְׁנֵי בְּנֵי יְשִׁיבָה. חָלְפָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה, וּשְׁתֵּיהֶן לֹא נִפְקְדוּ בִּפְרִי בֶּטֶן. מִשֶּׁחָלְפוּ שֶׁבַע שָׁנִים, שָׂחָה אַחַת מֵהֶן צָרָתָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ, וְרָאֲתָה כִּי גַּם עֵינֵי רְעוּתָהּ דּוֹמְעוֹת. אָמְרָה לָהּ: "בּוֹאִי וְנִגַּשׁ שְׁתֵּינוּ אֶל הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי, שֶׁבִּרְכָתוֹ בְּרָכָה, וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בַּמָּרוֹם". אָמְרוּ וְעָשׂוּ. עָלוּ שְׁתֵּיהֶן וְהֵסִיחוּ אֶת הַמּוּעָקָה שֶׁבְּלִבָּן, הֶעֱתִירוּ לִישׁוּעָה. שָׁמַע דִּבְרֵיהֶן, וְאָמַר: "תְּפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה, וְהַצְּדָקָה תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת. הָבִיאוּ לִי סְכוּם כֶּסֶף לְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה עֲבוּרְכֶן אֶת הַ'תִּקּוּן' עַל פִּי חָכְמַת הַקַּבָּלָה". הִשְׁלִישׁוּ בְּיָדָיו אֶת הַסְּכוּם הַמְבֻקָּשׁ, וְהִתְבָּרְכוּ מִפִּי קָדְשׁוֹ. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וְהָאַחַת נִפְקְדָה. הִתְקַנְּאָה בָּהּ רְעוּתָהּ, וְאָמְרָה: "הֲלֹא שְׁתֵּינוּ הָלַכְנוּ אֶל הַצַּדִּיק יַחְדָּו, וְהִתְבָּרַכְנוּ מִפִּיו כְּאֶחָד. שְׁתֵּינוּ הֵבֵאנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּדְרָשׁ לִצְדָקָה, וְלִשְׁתֵּינוּ עָרַךְ 'תִּקּוּן'. מַדּוּעַ זָכִית לְהִפָּקֵד, וְאִלּוּ אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי עֲקָרָה?" עָנְתָה לָהּ: "אֵינִי יוֹדַעַת, יְכוֹלָה אֲנִי רַק לְשַׁעֵר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּאֱמוּנָה. יְכוֹלָה אֲנִי לְהָעִיד בְּעַצְמִי שֶׁהֶאֱמַנְתִּי לַחֲלוּטִין בְּכֹחַ בִּרְכָתוֹ וּבְתוֹעֶלֶת הַתִּקּוּן שֶׁעָרַךְ!" אָמְרָה הַחֲבֵרָה: "אָכֵן, אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה שֶׁבְּלִבִּי חָלַף פִּקְפּוּק, הֲכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁלְּאַחַר שְׁנוֹת עֲקָרוּת כֹּה רַבּוֹת תּוֹעִיל בִּרְכָתוֹ". פָּנְתָה וְעָלְתָה לְבֵית הַצַּדִּיק, הִתְוַדְּתָה עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה בְּהִרְהוּר הַלֵּב, וּבִקְּשָׁה סְלִיחָתוֹ. הֱשִׁיבָהּ בְּנִיחוּתָא: "נַעֲרֹךְ שׁוּב 'תִּקּוּן', וְהַפַּעַם הֲרֵינִי לְהַבְטִיחֵךְ שֶׁתֵּלְדִי בֵּן זָכָר!" הֶאֱמִינָה בִּדְבָרָיו בְּלֵב שָׁלֵם, וּבְאוֹתוֹ חֹדֶשׁ נִפְקְדָה בְּבֵן זָכָר כְּהַבְטָחָתוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)