"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (יט-כ) "הַר הָאֱלֹקִים", כָּךְ נִקְרָא הָהָר כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָרִאשׁוֹנָה, בְּמַחֲזֵה הַסְּנֶה. זֶה הָהָר אֵלָיו שָׂמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פַּעֲמֵיהֶם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַתּוֹרָה. וְאָז נוֹסָף לוֹ שֵׁם, לְזֵכֶר הַמְאֹרָע.

אִלּוּ הִתְבַּקַּשְׁנוּ אָנוּ לְהַצִּיעַ שֵׁם מַתְאִים, בְּאֵיזֶה שֵׁם הָיִינוּ בּוֹחֲרִים? הַר הַתּוֹרָה? הַר הַהִתְגַּדְּלוּת? הַר הַחַיִּים, הָאֹשֶׁר, הַצִּוּוּי? מִתְקַשִּׁים הָיִינוּ לְהַחְלִיט. הֲרֵי זֶה הָהָר בּוֹ הִתְקַדַּשְׁנוּ וְהִתְנַשֵּׂאנוּ, הָיִינוּ לְעַם ה' וְזָכִינוּ לְתוֹרַת הַנֶּצַח! אֵיזֶה שֵׁם יַנְצִיחַ כָּל זֹאת?

מַה נַּעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁם כְּבָר נִבְחַר: "הַר סִינַי". סִינַי, עַל שׁוּם מָה? זוֹ שְׁאֵלַת הַגְּמָרָא (שַׁבָּת פט.) וְהַתְּשׁוּבָה: "שֶׁיָּרְדָה בּוֹ שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ בּוֹ תּוֹרָה". לֹא מוּבָן. בִּמְקוֹם לָשִׂים דָּגֵשׁ עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה, בִּמְקוֹם לְקָרְאוֹ "הַר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע", מְצַיְּנִים שֵׁם שֶׁכָּל מַהוּתוֹ הִיא תּוֹצָאָה עֲקִיפָה מִמַּתַּן תּוֹרָה: שֶׁעַל יָדוֹ הִקְפִּיד הַבּוֹרֵא עַל הַגּוֹיִים שֶׁלֹּא נֵאוֹתוּ לְקַבְּלָהּ?

חַיָּבִים לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן אָמְנָם מֶסֶר עֲבוּרֵנוּ. לֶקַח הַמְכֻוָּן אֵלֵינוּ, וְלֹא אֶל הַגּוֹיִים. אִם נַשְׂכִּיל לְהָבִין מַה דָּרְשׁוּ מֵהֶם, עַל מֶה הָיָה הַכַּעַס וְהִתְעוֹרְרָה שִׂנְאָה, נָבִין מַה דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ, וְנַשְׂכִּיל שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר חֵמָה עָלֵינוּ.

בְּקַבָּלַת שַׁבָּת עוֹמְדִים אָנוּ וּמְשׁוֹרְרִים מִזְמוֹר כ"ט בִּתְהִלִּים: "מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים", בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, תַּקִּיפֵי הָעוֹלָם. מִזְמוֹר זֶה נוֹסַד עַל מַתַּן תּוֹרָה, בּוֹ הָיָה "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר". וְאָז בָּאִים שְׁנֵי הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים, הַנִּרְאִים כִּתְלוּשִׁים: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". מָה עִנְיַן הַמַּבּוּל לְמַתַּן תּוֹרָה?

כָּךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (זְבָחִים קטז.) כְּשֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹל הַבּוֹרֵא הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲחַזְתָּן רְעָדָה בְּהֵיכְלֵיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד". נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע, וְאָמְרוּ לוֹ: מָה הַקּוֹלוֹת הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ, שֶׁמָּא מַבּוּל בָּא לָעוֹלָם? "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב?" אָמַר לָהֶם: "וַיֵּשֵׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם", כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אָמְרוּ לוֹ: וּמָה הַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ? אָמַר לָהֶם: חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ לוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְבָנָיו - "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".

וּבֵאֵר הגה"צ רַבִּי חַיִּים פְרִידְלֶנְדֶר זָצָ"ל, דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: כְּשֶׁחָשְׁשׁוּ לִבְרִיאוּתָם וּלְחַיֵּיהֶם, לִרְכוּשָׁם וְנִכְסֵיהֶם, מִהֲרוּ בַּחֲרָדָה: "שֶׁמָּא מַבּוּל בָּא לָעוֹלָם". שֶׁאִם כֵּן, יֵשׁ לִבְרֹחַ, לָנוּס, לְהַצִּיל מַה שֶּׁנִּתָּן, לִפְעֹל כְּכָל הַיְכֹלֶת! אֲבָל כְּשֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁהַמְדֻבָּר "בְּסַךְ הַכֹּל" בְּהַשָּׂגוֹת רוּחָנִיּוֹת, חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַנִּמְסֶרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל, שִׁחְרְרוּ אַנְחַת רְוָחָה: אָה, אִם כָּךְ - "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", שֶׁהַיְּהוּדִים יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים, אֵין זֶה נוֹגֵעַ לָנוּ, אֶפְשָׁר לָשׁוּב לַשִּׁגְרָה!

וְעַל כָּךְ, יָרְדָה שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם!

עַל הָאֲדִישׁוּת, עַל אִי הָאִכְפַּתִּיּוּת. חֹסֶר הַהִתְעַנְיְנוּת.

כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, נִצְטַוּוּ לְהָקִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת בְּהַר עֵיבָל וּלְסוּדָן בַּסִּיד, וְלִכְתֹּב עֲלֵיהֶן אֶת הַתּוֹרָה "בָּאֵר הֵיטֵב, בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן" (דְּבָרִים כז-ח, וּבְרַשִּׁ"י). כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִים יוּכְלוּ לָבוֹא, לְהִתְעַנְיֵן וְלָדַעַת. "וְעַל דָּבָר זֶה נֶחְתַּם דִּינָם לִבְאֵר שַׁחַת", נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא (סוֹטָה לה:), שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד" (יְשַׁעְיָה לג-יב). יִשָּׂרְפוּ, עַל שֶׁלֹּא הִתְעַנְיְנוּ בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹנָם, בְּסִיד! הָיְתָה לָכֶם אֶפְשָׁרוּת, נְגִישׁוּת, מַדּוּעַ לֹא הִתְעַנְיַנְתֶּם. לָמָּה לֹא לְמַדְתֶּם!

וְאִם כָּזוֹ הִיא הַתְּבִיעָה עַל גּוֹיִים, עוֹבְדֵי אֱלִילִים, מָה רַבָּה וְנוֹקֶבֶת עֲלוּלָה לִהְיוֹת הַתְּבִיעָה עָלֵינוּ, מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה! לֹא הָיָה דּוֹר שֶׁבּוֹ הָיוּ אֶפְשָׁרֻיּוֹת לִמּוּד נְפוֹצוֹת כָּל כָּךְ! סְפָרִים בְּכָל הָרָמוֹת וּבְכָל הַתְּחוּמִים. שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, קַלָּטוֹת, עֲרוּצֵי קֹדֶשׁ. רַק לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְהָעִיר אֶת עוֹלָמֵנוּ הָרוּחָנִי! רַק לְגַלּוֹת אִכְפַּתִּיּוּת, עִנְיָן, רָצוֹן!

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת: אִם הָאָדִישׁ מְעוֹרֵר כְּלַפָּיו שִׂנְאָה - כַּמָּה אַהֲבָה תֻּשְׁפַּע עַל הַמִּתְעוֹרֵר וּמְגַלֶּה עִנְיָן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)