Otzarot-Article

"מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה" (לב-כה) פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכֵּל חֶרֶב גְּיָסוֹת. וּכְשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט מִן הַחֶרֶב חַדְרֵי לִבּוֹ נוֹקְפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּהּ!

עַל כְּגוֹן זֶה סִפֵּר רַבֵּנוּ יַעֲקֹב כּוּלֵי זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל.

כַּיָּדוּעַ, הָיָה הָרַמְבַּ"ם רוֹפֵא לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהוֹקִירוֹ עַל חָכְמָתוֹ וְנִשְּׂאוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים. נִתְקַנֵּא בּוֹ רוֹפֵא נָכְרִי וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "מַה יִּחוּדוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה – אִם רוֹפֵא מֻמְחֶה הוּא, מוּכָן אֲנִי לְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ! אַדְּרַבָּה, אָכִין מַשְׁקֶה וּבוֹ סַם מָוֶת. אִם יִשְׁתֵּהוּ וְיִוָּתֵר בַּחַיִּים, אוֹת הוּא, שֶׁאֵין רוֹפֵא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. אַף אֲנִי מוּכָן לִשְׁתּוֹת כָּל מַשְׁקֶה שֶׁיִּרְקַח, וּמוּכָן לְהוֹכִיחַ שֶׁבְּכֹחִי לְהִוָּתֵר אַחֲרָיו בַּחַיִּים..."

שָׁמַע הָרַמְבַּ"ם וְהִבִּיעַ נְכוֹנוּתוֹ לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּבְחָן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, לֹא יָכוֹל הָיָה הַמֶּלֶךְ לְהַבִּיעַ הִתְנַגְּדוּתוֹ. לַמְרוֹת שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיֵּי יוֹעֲצוֹ הָאָהוּב, שֶׁכֵּן מִי יִשְׁתֶּה סַם מָוֶת וְלֹא יָמוּת!

בַּיּוֹם הַמְיֹעָד שָׁתָה הָרַמְבַּ"ם מַשְׁקֶה הַמְרַפֵּד אֶת בְּנֵי הַמֵּעַיִם וּמוֹנֵעַ בְּעַד הַסַּם מִלְּהִסָּפֵג, וְהוֹרָה לְתַלְמִידָיו שֶׁלְּאַחַר שֶׁיִּשְׁתֶּה יוֹלִיכוּהוּ לְבֵיתוֹ וְיַשְׁקוּהוּ סַם הֲקָאָה.

בָּא הָרַמְבַּ"ם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָרוֹפֵא הַנָּכְרִי הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַסַּם. שָׁתָה וּפָנָיו הֶאֱפִירוּ. מִהֲרוּהוּ תַּלְמִידָיו לְבֵיתוֹ, וְהִשְׁקוּהוּ מִן הַשִּׁקּוּי שֶׁהֵכִין. הֵקִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה הָאַרְסִי, וְקָם בָּרִיא כְּאַחַד הָאָדָם.

עַתָּה בָּא תּוֹר הָרַמְבַּ"ם לְהַשְׁקוֹת אֶת הָרוֹפֵא סַם מָוֶת. הֶחְוִירוּ פְּנֵי הָרוֹפֵא, אַךְ לֹא הָיְתָה בְּפָנָיו בְּרֵרָה. יָדַע כִּי סוֹפוֹ נֶחְרַץ.

אֲבָל רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם לֹא הָרַג אָדָם מֵעוֹדוֹ, וְאַף לְשׂוֹנְאָיו הָיָה נוֹשֵׂא עָווֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. מֶה עָשָׂה, אָמַר לַמֶּלֶךְ שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְנַסּוֹת אֶת הַסַּם עַל פּוֹשֵׁעַ שֶׁחַיָּב רֹאשׁוֹ לַמַּלְכוּת.

הַנִּדּוֹן לְמָוֶת הוּבָא.

נָטַל הָרַמְבַּ"ם אֶת הַצִּנְצֶנֶת הַפְּקוּקָה שֶׁהֵכִין, לָקַח מִטְפַּחַת וְסָתַם אֶת נְחִירָיו, וְהוֹרָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אַף הוּא כֵּן וְיִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם, כִּי אֵדֵי הַשִּׁקּוּי בְּעַצְמָם עֲלוּלִים לְהָמִית. שָׁמַע הָרוֹפֵא הַנָּכְרִי וְנָסוֹג גַּם הוּא אָחוֹר, וְסָתַם אֶת אַפּוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.

הוֹרָה הָרַמְבַּ"ם לַנִּדּוֹן לְמָוֶת שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְיִשְׁתֶּה אֶת הַשִּׁקּוּי, וְיָמוּת מִיתָה קַלָּה בְּלֹא כְּאֵבִים.

פָּתַח הַלָּה אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְנָפַל אַרְצָה מֵת.

חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הָרוֹפֵא הַנָּכְרִי, וְכָל גּוּפוֹ הֵחֵל מְרַתֵּת.

נָטַל הָרַמְבַּ"ם אֶת הַצִּנְצֶנֶת מִיָּדָיו שֶׁל הַמֵּת, הִגִּישָׁהּ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁתּוֹת אֶת תָּכְנָהּ.

אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "חוֹשְׁשָׁנִי, שֶׁסַּם הַמָּוֶת שֶׁהִשְׁקָה אוֹתְךָ חֲבֵרְךָ בִּלַּע עָלֶיךָ אֶת דַּעְתְּךָ! הֲכֵיצַד מֵעֵז אַתָּה לְהַשְׁקוֹתֵנִי רַעַל?"

חִיֵּךְ הָרַמְבַּ"ם וְאָמַר: "אֵין מָקוֹם לַחְשֹׁשׁ! אָמְנָם מֵת הַפּוֹשֵׁעַ מֵרֵיחוֹ שֶׁל הַשִּׁקּוּי, וְאִם אֶתְּנֵהוּ לָרוֹפֵא יָמוּת אַף הוּא, אֲבָל לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְלִי – לֹא יַזִּיק וְאַף יוֹעִיל!"

"חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "וְכִי שׁוֹנִים הֵם גּוּפֵינוּ מִגּוּפָם?"

"לֹא", עָנָה הָרַמְבַּ"ם, "אֶלָּא שֶׁבְּמַשְׁקֶה זֶה אֵין כָּל רַע. הוּא צוּף פְּרָחִים טָעִים וּבָרִיא. הַנִּדּוֹן לְמָוֶת לֹא מֵת אֶלָּא בִּגְלַל פַּחֲדוֹ, וְאַף אֶת הָרוֹפֵא אוֹחֵז הָיָה הַשָּׁבָץ בִּגְלַל הַפַּחַד לְבַדּוֹ. אֶלָּא שֶׁחַסְתִּי עָלָיו, וְלֹא הִשְׁקֵיתִיו. הִסְתַּפַּקְתִּי בְּכָךְ שֶׁרָאָה אֶת סוֹפוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁמֵּת מִגֹּדֶל פַּחֲדוֹ".

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, רָוַח בְּקֶרֶב יְהוּדֵי לוּב הַסִּפּוּר עַל חֲבוּרַת צְעִירִים יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, רֵיקָנִים וּמֻבְטָלִים, שֶׁלִּהֲגוּ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְהִתְרַבְרְבוּ אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ.

הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם בְּאֹמֶץ רוּחוֹ, וְאָמַר, כִּי אֵין הוּא יוֹדֵעַ פַּחַד מַהוּ.

אָמְרוּ לוֹ: "הָבָה נִבְחַן אֶת אֹמֶץ רוּחֲךָ. כְּלוּם יַעֲמֹד בְּךָ הָעֹז לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, עֵת נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים מְשׁוֹטְטוֹת בֵּין הַקְּבָרִים?"

"וַדַּאי", הֵשִׁיב בְּלֹא הַסּוּס, "מוּכָן אֲנִי לָלֶכֶת!"

"הֲכֵיצַד נֵדַע שֶׁאָמְנָם הָיִיתָ שָׁם?" הִקְשׁוּ.

נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁיִּקַּח אִתּוֹ יָתֵד, וְיִתְקָעֶנָּה בְּצַד מַצֵּבָה פְּלוֹנִית.

נִפְרַד מֵהֶם וְהָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת. דּוּמִיַּת רְפָאִים קִדְּמָה אֶת פָּנָיו, לֹבֶן הַמַּצֵּבוֹת נִבַּט מִבַּעַד לְרֶקַע הָעֲלָטָה. אִמֵּץ אֶת רוּחוֹ וּפָסַע בִּשְׂדֵרַת הַקְּבָרִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמַּצֵּבָה. עַתָּה עָלָיו לִתְקֹעַ אֶת הַיָּתֵד בְּצִדָּהּ. לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה. לָבוֹא לְבֵית הַקְּבָרוֹת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה הוּא עִנְיָן אֶחָד, וּלְהַפְרִיעַ אֶת דּוּמִיַּת הַנֶּצַח בִּנְקִישׁוֹת הַפַּטִּישׁ וְלִתְקֹעַ יָתֵד סָמוּךְ לַנִּפְטָר – הוּא עִנְיָן אַחֵר. אַךְ לָסֶגֶת אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכֵּן עָלָיו לְהוֹכִיחַ אֶת עֹז רוּחוֹ, וְלוּ בִּמְחִיר הַקְפָּדַת הַמֵּתִים. תָּר בְּעֵינָיו אַחַר אֶבֶן הוֹלֶמֶת, הָלַם בָּהּ עַל הַיָּתֵד, וְלִבּוֹ הָלַם כְּהֵד... בְּחָפְזוֹ וּבְפַחֲדוֹ לֹא הִבְחִין, כִּי גְּלִימָתוֹ פְּרוּשָׂה עַל הָאֲדָמָה, וְהוּא תּוֹקֵעַ אֶת הַיָּתֵד דַּרְכָּהּ. סִיֵּם לִתְקֹעַ אֶת הַיָּתֵד, וְשָׁמַע רִשְׁרוּשׁ, לְחִישָׁה. אוּלַי הָיְתָה זוֹ חַיַּת בַּר, אוּלַי נְשָׁמָה תּוֹעָה. קָם מְבֹהָל וּפָתַח בְּרִיצָה. אַךְ אֲבוֹי, גְּלִימָתוֹ מוֹשַׁכְתּוֹ אָחוֹר, מִישֶׁהוּ אוֹחֵז בּוֹ, הַמֵּתִים נוֹקְמִים בּוֹ!

בַּבֹּקֶר מְצָאוּהוּ בְּלֹא רוּחַ חַיִּים, לְמַרְגְּלוֹת הַמַּצֵּבָה וְהַיָּתֵד... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"ה
	הָאָדָם - "עַיִר פֶּרֶא יִוָּלֵד
	"מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה" (לב-כה) פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכֵּל חֶרֶב גְּיָסוֹת. וּכְשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט מִן הַחֶרֶב חַדְרֵי לִבּוֹ נוֹקְפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּהּ! עַל כְּגוֹן זֶה סִפֵּר רַבֵּנוּ יַעֲקֹב כּוּלֵי זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל. כַּיָּדוּעַ, הָיָה הָרַמְבַּ"ם רוֹפֵא לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהוֹקִירוֹ עַל חָכְמָתוֹ וְנִשְּׂאוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים. נִתְקַנֵּא בּוֹ רוֹפֵא נָכְרִי וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "מַה יִּחוּדוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה – אִם רוֹפֵא מֻמְחֶה הוּא, מוּכָן אֲנִי לְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ! אַדְּרַבָּה, אָכִין מַשְׁקֶה וּבוֹ סַם מָוֶת. אִם יִשְׁתֵּהוּ וְיִוָּתֵר בַּחַיִּים, אוֹת הוּא, שֶׁאֵין רוֹפֵא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. אַף אֲנִי מוּכָן לִשְׁתּוֹת כָּל מַשְׁקֶה שֶׁיִּרְקַח, וּמוּכָן לְהוֹכִיחַ שֶׁבְּכֹחִי לְהִוָּתֵר אַחֲרָיו בַּחַיִּים..." שָׁמַע הָרַמְבַּ"ם וְהִבִּיעַ נְכוֹנוּתוֹ לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּבְחָן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, לֹא יָכוֹל הָיָה הַמֶּלֶךְ לְהַבִּיעַ הִתְנַגְּדוּתוֹ. לַמְרוֹת שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיֵּי יוֹעֲצוֹ הָאָהוּב, שֶׁכֵּן מִי יִשְׁתֶּה סַם מָוֶת וְלֹא יָמוּת! בַּיּוֹם הַמְיֹעָד שָׁתָה הָרַמְבַּ"ם מַשְׁקֶה הַמְרַפֵּד אֶת בְּנֵי הַמֵּעַיִם וּמוֹנֵעַ בְּעַד הַסַּם מִלְּהִסָּפֵג, וְהוֹרָה לְתַלְמִידָיו שֶׁלְּאַחַר שֶׁיִּשְׁתֶּה יוֹלִיכוּהוּ לְבֵיתוֹ וְיַשְׁקוּהוּ סַם הֲקָאָה. בָּא הָרַמְבַּ"ם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָרוֹפֵא הַנָּכְרִי הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַסַּם. שָׁתָה וּפָנָיו הֶאֱפִירוּ. מִהֲרוּהוּ תַּלְמִידָיו לְבֵיתוֹ, וְהִשְׁקוּהוּ מִן הַשִּׁקּוּי שֶׁהֵכִין. הֵקִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה הָאַרְסִי, וְקָם בָּרִיא כְּאַחַד הָאָדָם. עַתָּה בָּא תּוֹר הָרַמְבַּ"ם לְהַשְׁקוֹת אֶת הָרוֹפֵא סַם מָוֶת. הֶחְוִירוּ פְּנֵי הָרוֹפֵא, אַךְ לֹא הָיְתָה בְּפָנָיו בְּרֵרָה. יָדַע כִּי סוֹפוֹ נֶחְרַץ. אֲבָל רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם לֹא הָרַג אָדָם מֵעוֹדוֹ, וְאַף לְשׂוֹנְאָיו הָיָה נוֹשֵׂא עָווֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. מֶה עָשָׂה, אָמַר לַמֶּלֶךְ שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְנַסּוֹת אֶת הַסַּם עַל פּוֹשֵׁעַ שֶׁחַיָּב רֹאשׁוֹ לַמַּלְכוּת. הַנִּדּוֹן לְמָוֶת הוּבָא. נָטַל הָרַמְבַּ"ם אֶת הַצִּנְצֶנֶת הַפְּקוּקָה שֶׁהֵכִין, לָקַח מִטְפַּחַת וְסָתַם אֶת נְחִירָיו, וְהוֹרָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אַף הוּא כֵּן וְיִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם, כִּי אֵדֵי הַשִּׁקּוּי בְּעַצְמָם עֲלוּלִים לְהָמִית. שָׁמַע הָרוֹפֵא הַנָּכְרִי וְנָסוֹג גַּם הוּא אָחוֹר, וְסָתַם אֶת אַפּוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. הוֹרָה הָרַמְבַּ"ם לַנִּדּוֹן לְמָוֶת שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְיִשְׁתֶּה אֶת הַשִּׁקּוּי, וְיָמוּת מִיתָה קַלָּה בְּלֹא כְּאֵבִים. פָּתַח הַלָּה אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְנָפַל אַרְצָה מֵת. חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הָרוֹפֵא הַנָּכְרִי, וְכָל גּוּפוֹ הֵחֵל מְרַתֵּת. נָטַל הָרַמְבַּ"ם אֶת הַצִּנְצֶנֶת מִיָּדָיו שֶׁל הַמֵּת, הִגִּישָׁהּ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁתּוֹת אֶת תָּכְנָהּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "חוֹשְׁשָׁנִי, שֶׁסַּם הַמָּוֶת שֶׁהִשְׁקָה אוֹתְךָ חֲבֵרְךָ בִּלַּע עָלֶיךָ אֶת דַּעְתְּךָ! הֲכֵיצַד מֵעֵז אַתָּה לְהַשְׁקוֹתֵנִי רַעַל?" חִיֵּךְ הָרַמְבַּ"ם וְאָמַר: "אֵין מָקוֹם לַחְשֹׁשׁ! אָמְנָם מֵת הַפּוֹשֵׁעַ מֵרֵיחוֹ שֶׁל הַשִּׁקּוּי, וְאִם אֶתְּנֵהוּ לָרוֹפֵא יָמוּת אַף הוּא, אֲבָל לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְלִי – לֹא יַזִּיק וְאַף יוֹעִיל!" "חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "וְכִי שׁוֹנִים הֵם גּוּפֵינוּ מִגּוּפָם?" "לֹא", עָנָה הָרַמְבַּ"ם, "אֶלָּא שֶׁבְּמַשְׁקֶה זֶה אֵין כָּל רַע. הוּא צוּף פְּרָחִים טָעִים וּבָרִיא. הַנִּדּוֹן לְמָוֶת לֹא מֵת אֶלָּא בִּגְלַל פַּחֲדוֹ, וְאַף אֶת הָרוֹפֵא אוֹחֵז הָיָה הַשָּׁבָץ בִּגְלַל הַפַּחַד לְבַדּוֹ. אֶלָּא שֶׁחַסְתִּי עָלָיו, וְלֹא הִשְׁקֵיתִיו. הִסְתַּפַּקְתִּי בְּכָךְ שֶׁרָאָה אֶת סוֹפוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁמֵּת מִגֹּדֶל פַּחֲדוֹ". כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, רָוַח בְּקֶרֶב יְהוּדֵי לוּב הַסִּפּוּר עַל חֲבוּרַת צְעִירִים יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, רֵיקָנִים וּמֻבְטָלִים, שֶׁלִּהֲגוּ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְהִתְרַבְרְבוּ אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ. הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם בְּאֹמֶץ רוּחוֹ, וְאָמַר, כִּי אֵין הוּא יוֹדֵעַ פַּחַד מַהוּ. אָמְרוּ לוֹ: "הָבָה נִבְחַן אֶת אֹמֶץ רוּחֲךָ. כְּלוּם יַעֲמֹד בְּךָ הָעֹז לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, עֵת נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים מְשׁוֹטְטוֹת בֵּין הַקְּבָרִים?" "וַדַּאי", הֵשִׁיב בְּלֹא הַסּוּס, "מוּכָן אֲנִי לָלֶכֶת!" "הֲכֵיצַד נֵדַע שֶׁאָמְנָם הָיִיתָ שָׁם?" הִקְשׁוּ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁיִּקַּח אִתּוֹ יָתֵד, וְיִתְקָעֶנָּה בְּצַד מַצֵּבָה פְּלוֹנִית. נִפְרַד מֵהֶם וְהָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת. דּוּמִיַּת רְפָאִים קִדְּמָה אֶת פָּנָיו, לֹבֶן הַמַּצֵּבוֹת נִבַּט מִבַּעַד לְרֶקַע הָעֲלָטָה. אִמֵּץ אֶת רוּחוֹ וּפָסַע בִּשְׂדֵרַת הַקְּבָרִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמַּצֵּבָה. עַתָּה עָלָיו לִתְקֹעַ אֶת הַיָּתֵד בְּצִדָּהּ. לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה. לָבוֹא לְבֵית הַקְּבָרוֹת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה הוּא עִנְיָן אֶחָד, וּלְהַפְרִיעַ אֶת דּוּמִיַּת הַנֶּצַח בִּנְקִישׁוֹת הַפַּטִּישׁ וְלִתְקֹעַ יָתֵד סָמוּךְ לַנִּפְטָר – הוּא עִנְיָן אַחֵר. אַךְ לָסֶגֶת אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכֵּן עָלָיו לְהוֹכִיחַ אֶת עֹז רוּחוֹ, וְלוּ בִּמְחִיר הַקְפָּדַת הַמֵּתִים. תָּר בְּעֵינָיו אַחַר אֶבֶן הוֹלֶמֶת, הָלַם בָּהּ עַל הַיָּתֵד, וְלִבּוֹ הָלַם כְּהֵד... בְּחָפְזוֹ וּבְפַחֲדוֹ לֹא הִבְחִין, כִּי גְּלִימָתוֹ פְּרוּשָׂה עַל הָאֲדָמָה, וְהוּא תּוֹקֵעַ אֶת הַיָּתֵד דַּרְכָּהּ. סִיֵּם לִתְקֹעַ אֶת הַיָּתֵד, וְשָׁמַע רִשְׁרוּשׁ, לְחִישָׁה. אוּלַי הָיְתָה זוֹ חַיַּת בַּר, אוּלַי נְשָׁמָה תּוֹעָה. קָם מְבֹהָל וּפָתַח בְּרִיצָה. אַךְ אֲבוֹי, גְּלִימָתוֹ מוֹשַׁכְתּוֹ אָחוֹר, מִישֶׁהוּ אוֹחֵז בּוֹ, הַמֵּתִים נוֹקְמִים בּוֹ! בַּבֹּקֶר מְצָאוּהוּ בְּלֹא רוּחַ חַיִּים, לְמַרְגְּלוֹת הַמַּצֵּבָה וְהַיָּתֵד... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)