Otzarot-Article

"יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ" (כז-לא) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: שָׁמַעְתִּי מֵהַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנָא זָצָ"ל, שֶׁכִּמְעַט כָּל הָעֳנָשִׁים הַכְּבֵדִים נִתְּכוּ עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד! נִקְבְּצוּ בְּגִין טָעוּת אַחַת!

אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּרַשׁ מִגַּן הָעֵדֶן וְנִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, וְנִדּוֹן לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בְּשֶׁל חֵטְא אֶחָד: "מִצְוָה קַלָּה צִוִּיתִיו, וְעָבַר עָלֶיהָ" (שַׁבָּת נה:).

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ (נְדָרִים לב.) מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵיזוֹ מִשָּׁלֹשׁ סִבּוֹת גָּרְמָה. אֲבָל וַדַּאי לָהֶם שֶׁאַחַת מֵהֶן, וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן!

רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל אִבֵּד בְּכוֹרָה כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, בְּגִין תְּבִיעָה אַחַת. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ תְּבִיעָה כֹּה דַּקָּה, עַד שֶׁכָּל הָאוֹמֵר שֶׁרְאוּבֵן חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה (שַׁבָּת נה:).

שָׁאוּל בְּאַחַת, וְהֻדַּח מֵהַמְּלוּכָה (יוֹמָא כב:).

חֵטְא הָעֵגֶל, אֶחָד. מֵי מְרִיבָה, אֶחָד.

מַדּוּעַ?

נַסְבִּיר, נְסַפֵּר סִפּוּר.

בָּחוּר חִפֵּשׂ עֲבוֹדָה. עִיֵּן בָּעִתּוֹן, בִּמְדוֹר "דְּרוּשִׁים". מוֹדָעָה צָדָה אֶת עֵינוֹ: "עֲבוֹדָה זְמַנִּית קַלָּה וּמַכְנִיסָה, לֹא נִדְרָשׁ נִסָּיוֹן קוֹדֵם". יְנַסֶּה. הִתְקַשֵּׁר, וְהֻזְמַן לַכְּתֹבֶת בְּפֶתַח תִּקְוָה. נָסַע, וְנוֹכַח שֶׁאֵלּוּ מִשְׂרְדֵי גַּן הַחַיּוֹת. תָּמַהּ, וְעָלָה. הִתְקַבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים. "תִּרְאֶה", אוֹמֵר לוֹ מְנַהֵל גַּן הַחַיּוֹת, "הָאַרְיֵה הִתְפַּגֵּר. אִי אֶפְשָׁר לְנַהֵל גַּן חַיּוֹת בְּלִי מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. הֻזְמְנוּ צֶמֶד אֲרָיוֹת מִטַּנְזָנְיָה. עַד שֶׁיַּגִּיעַ, נִסְתַּפֵּק בְּתַחֲלִיף. פָּשַׁטְנוּ אֶת עוֹר הָאַרְיֵה, נִקִּינוּ, אַל תִּדְאַג. הִתְקַנּוּ רוֹכְסָן. תָּבוֹא מָחָר בְּשֶׁבַע, שָׁעָה לִפְנֵי הַפְּתִיחָה".

הֵבִין מַדּוּעַ לֹא נִדְרַשׁ נִסָּיוֹן קוֹדֵם.

"מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת", שָׁאַל.

"מְאוּמָה. כָּתַבְנוּ שֶׁהָעֲבוֹדָה קַלָּה. הָאַרְיֵה עָצֵל. מִפַּעַם לְפַעַם תִּפְעַר אֶת הַלֹעַ וּתְפַהֵק. בְּכָל חֲצִי שָׁעָה תִּשְׁאַג. זֶה הַכֹּל. הַגַּן נִסְגָּר בְּאַרְבַּע. בְּחָמֵשׁ, מוֹצִיאִים אוֹתְךָ מֵהַגֹּב".

הִסְכִּים לְיוֹם-יוֹמַיִם נִסָּיוֹן, הִגִּיעַ בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה וְעָטָה אֶת הַפַּרְוָה. חָשׁ מְסֻרְבָּל כָּל כָּךְ, הִבְטִיחוּהוּ שֶׁיִּתְרַגֵּל מַהֵר. הִטְעֵינוּהוּ עַל הָרֶכֶב וְדָהֲרוּ עִמּוֹ בְּמִשְׁעוֹלֵי גַּן הַחַיּוֹת. בְּקוֹל נְקִישָׁה מַתַּכְתִּי נִפְתַּח הַגֹּב וְהוּא נִדְחַף פְּנִימָה. הַפֶּתַח נִסְגַּר בִּנְקִישָׁה, וְהָרֶכֶב עָזַב אֶת הַמָּקוֹם. הִתְמַקֵּם עַל אַרְבָּעוֹתָיו וְנִעֵר אֶת הַפַּרְוָה -

וְהִנֵּה הַלְּבִיאָה לִקְרָאתוֹ, צוֹעֶדֶת מַעֲדָנוֹת.

שָׁתַק מֵאֵימָה. גָּרַר עַצְמוֹ אֲחוֹרַנִּית, וְנֶחְסַם בְּמוֹטוֹת הַכְּלוּב. הַלְּבִיאָה עַצְמָהּ מוּלוֹ, אָמְדָה אוֹתוֹ בְּעֵינֶיהָ הַצְּהֻבּוֹת. לֹא אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, אֲבָל מָנָה רִאשׁוֹנָה.

קוֹלוֹ רָעַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" -

"ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד", עָנְתָה בְּקוֹל גַּבְרִי. אָח, "לֹא יִלְבַּשׁ". "הִתְעוֹדֵד", אָמְרָה לוֹ 'הַלְּבִיאָה', "עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ הַמְבַקְּרִים, עָלֵינוּ לְהַנִּיחַ אֶת דַּעְתָּם". נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ וְהִשְׁמִיעָה שְׁאָגָה מַקְפִּיאַת דָּם. 'הָאַרְיֵה' נִסָּה לְחַקּוֹתָהּ, לֹא רַע עֲבוּר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. טוֹב, בְּחַבְרוּתָא זֶה נִסְבָּל. בְּכָל פַּעַם הִשְׁתַּפְּרוּ הַשְּׁאָגוֹת, הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶן בְּעָצְמָתָן. אוּלַי יְקַבְּלוּ תּוֹסֶפֶת מַאֲמָץ לִשְׂכָרָם.

בְּרֶבַע לְאַרְבַּע הִתְפָּרֵץ אָדָם לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל מְנַהֵל גַּן הַחַיּוֹת, וְאַחֲרָיו שֹׁבֶל שֶׁל שְׁלֹשָׁה זַאֲטוּטִים. בְּפַרְצוּף סָמוּק קָרָא: "לֹא אֶעֱבֹר עַל כָּךְ לְסֵדֶר הַיּוֹם! אֶת הָעִתּוֹנוּת אֶעֱרֹב, אֶת כָּל הַמְּדִינָה אַבְעִיר! אַתֶּם מְתַעְתְּעִים בַּקָּהָל, מַצִּיגִים מַצַּג שְׁוָא!"

"הֵרָגַע", בִּקֵּשׁ הַמְנַהֵל, "מָה הָעִנְיָן?"

"לְהֵרָגַע, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהֵרָגַע?! הַיְלָדִים רָצוּ לְגַן הַחַיּוֹת, רוֹצִים לִרְאוֹת אַרְיֵה. הִתְאַרְגַּנּוּ, וְהִגַּעְנוּ. שִׁלַּמְתִּי, הִנֵּה הַכַּרְטִיסִים, וְהִתְחַלְנוּ בַּסִּיּוּר. אָמַרְתִּי: הִנֵּה הִיפּוֹפּוֹטָם, הִנֵּה הַפִּיל, וְהֵם: "הֵיכָן הָאֲרָיוֹת". הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת הַקּוֹפִים וְהַקּוֹפִיפִים, אֶת הַגִּ'ירָף וְהַזֶּבְּרָה, וְהֵם: "הֵיכָן הָאֲרָיוֹת". רָאִינוּ אֶת הַדֻּבִּים וְהַנְּמֵרִים, וְהֵם: "הָאֲרָיוֹת". טוֹב, הוֹלְכִים וּמַגִּיעִים, הֵם הִפְנוּ לָנוּ אֶת הַגַּב, וְאָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הָאַרְיֵה שׁוֹאֵל אֶת הַלְּבִיאָה: "מָתַי מְסַיְּמִים, עוֹד כַּמָּה זְמַן נוֹתָר?!" וְהַלְּבִיאָה עָנְתָה: "שֶׁקֶט, מִישֶׁהוּ בָּא!" אָז אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, כָּךְ מְרַמִּים, כָּךְ מְתַעְתְּעִים בְּצִבּוּר שֶׁשִּׁלֵּם כֶּסֶף מָלֵא?!"

עוֹדוֹ מְדַבֵּר, וְהֵד הַשְּׁאָגוֹת חָדַר לַחֶדֶר, נִשְׁמָע בְּבֵרוּר. "הִנֵּה, שׁוֹמֵעַ אַתָּה", אָמַר הַמְנַהֵל.

זֶה מַה שֶּׁהָיָה עוֹד חָסֵר. עֵינֵי הַלָּה יָרְקוּ בְּרָקִים: "אֵינְךָ מַאֲמִין לִי אֵפוֹא?!"

"תִּשְׁמַע", נִסָּה הַמְנַהֵל לְהָפִיס אֶת דַּעְתּוֹ. "בּוֹא וְנַעֲשֶׂה עֵסֶק. אֲנִי מַאֲמִין לְךָ, תַּאֲמִין אַתָּה לִי. אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה מֵהַבֹּקֶר. בְּכָל חֲצִי שָׁעָה, לְעֵרֶךְ, שׁוֹאֲגִים הֵם כָּזוֹ שְׁאָגָה. כָּל הַיּוֹם הֵם שׁוֹאֲגִים. אָז פַּעַם אַחַת דִּבְּרוּ, מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָם אֲרָיוֹת?!"

אָכֵן כֵּן! מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָם אֲרָיוֹת!

כִּי אַרְיֵה אֵינוֹ מְדַבֵּר. נְקֻדָּה.

וְאִם פַּעַם אַחַת דִּבֵּר, אֵינוֹ אַרְיֵה!

וְהַנִּמְשָׁל, מוּבָן. עֶבֶד ה', אֵינוֹ חוֹטֵא וְלוּ פַּעַם אַחַת. וְאָדָם חָכָם, אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת וְלוּ פַּעַם אַחַת. וּבְפַעַם אַחַת, מִתְגַּלֵּית מַהוּתוֹ!

נוֹרָא, וְנַחְנוּ מָה! (וְהִגַּדְתָּ)

	נח תשע"ה
	נֹחַ וְהָאֲרִי
	"יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ" (כז-לא) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: שָׁמַעְתִּי מֵהַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנָא זָצָ"ל, שֶׁכִּמְעַט כָּל הָעֳנָשִׁים הַכְּבֵדִים נִתְּכוּ עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד! נִקְבְּצוּ בְּגִין טָעוּת אַחַת! אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּרַשׁ מִגַּן הָעֵדֶן וְנִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, וְנִדּוֹן לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בְּשֶׁל חֵטְא אֶחָד: "מִצְוָה קַלָּה צִוִּיתִיו, וְעָבַר עָלֶיהָ" (שַׁבָּת נה:). כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ (נְדָרִים לב.) מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵיזוֹ מִשָּׁלֹשׁ סִבּוֹת גָּרְמָה. אֲבָל וַדַּאי לָהֶם שֶׁאַחַת מֵהֶן, וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן! רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל אִבֵּד בְּכוֹרָה כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, בְּגִין תְּבִיעָה אַחַת. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ תְּבִיעָה כֹּה דַּקָּה, עַד שֶׁכָּל הָאוֹמֵר שֶׁרְאוּבֵן חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה (שַׁבָּת נה:). שָׁאוּל בְּאַחַת, וְהֻדַּח מֵהַמְּלוּכָה (יוֹמָא כב:). חֵטְא הָעֵגֶל, אֶחָד. מֵי מְרִיבָה, אֶחָד. מַדּוּעַ? נַסְבִּיר, נְסַפֵּר סִפּוּר. בָּחוּר חִפֵּשׂ עֲבוֹדָה. עִיֵּן בָּעִתּוֹן, בִּמְדוֹר "דְּרוּשִׁים". מוֹדָעָה צָדָה אֶת עֵינוֹ: "עֲבוֹדָה זְמַנִּית קַלָּה וּמַכְנִיסָה, לֹא נִדְרָשׁ נִסָּיוֹן קוֹדֵם". יְנַסֶּה. הִתְקַשֵּׁר, וְהֻזְמַן לַכְּתֹבֶת בְּפֶתַח תִּקְוָה. נָסַע, וְנוֹכַח שֶׁאֵלּוּ מִשְׂרְדֵי גַּן הַחַיּוֹת. תָּמַהּ, וְעָלָה. הִתְקַבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים. "תִּרְאֶה", אוֹמֵר לוֹ מְנַהֵל גַּן הַחַיּוֹת, "הָאַרְיֵה הִתְפַּגֵּר. אִי אֶפְשָׁר לְנַהֵל גַּן חַיּוֹת בְּלִי מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. הֻזְמְנוּ צֶמֶד אֲרָיוֹת מִטַּנְזָנְיָה. עַד שֶׁיַּגִּיעַ, נִסְתַּפֵּק בְּתַחֲלִיף. פָּשַׁטְנוּ אֶת עוֹר הָאַרְיֵה, נִקִּינוּ, אַל תִּדְאַג. הִתְקַנּוּ רוֹכְסָן. תָּבוֹא מָחָר בְּשֶׁבַע, שָׁעָה לִפְנֵי הַפְּתִיחָה". הֵבִין מַדּוּעַ לֹא נִדְרַשׁ נִסָּיוֹן קוֹדֵם. "מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת", שָׁאַל. "מְאוּמָה. כָּתַבְנוּ שֶׁהָעֲבוֹדָה קַלָּה. הָאַרְיֵה עָצֵל. מִפַּעַם לְפַעַם תִּפְעַר אֶת הַלֹעַ וּתְפַהֵק. בְּכָל חֲצִי שָׁעָה תִּשְׁאַג. זֶה הַכֹּל. הַגַּן נִסְגָּר בְּאַרְבַּע. בְּחָמֵשׁ, מוֹצִיאִים אוֹתְךָ מֵהַגֹּב". הִסְכִּים לְיוֹם-יוֹמַיִם נִסָּיוֹן, הִגִּיעַ בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה וְעָטָה אֶת הַפַּרְוָה. חָשׁ מְסֻרְבָּל כָּל כָּךְ, הִבְטִיחוּהוּ שֶׁיִּתְרַגֵּל מַהֵר. הִטְעֵינוּהוּ עַל הָרֶכֶב וְדָהֲרוּ עִמּוֹ בְּמִשְׁעוֹלֵי גַּן הַחַיּוֹת. בְּקוֹל נְקִישָׁה מַתַּכְתִּי נִפְתַּח הַגֹּב וְהוּא נִדְחַף פְּנִימָה. הַפֶּתַח נִסְגַּר בִּנְקִישָׁה, וְהָרֶכֶב עָזַב אֶת הַמָּקוֹם. הִתְמַקֵּם עַל אַרְבָּעוֹתָיו וְנִעֵר אֶת הַפַּרְוָה - וְהִנֵּה הַלְּבִיאָה לִקְרָאתוֹ, צוֹעֶדֶת מַעֲדָנוֹת. שָׁתַק מֵאֵימָה. גָּרַר עַצְמוֹ אֲחוֹרַנִּית, וְנֶחְסַם בְּמוֹטוֹת הַכְּלוּב. הַלְּבִיאָה עַצְמָהּ מוּלוֹ, אָמְדָה אוֹתוֹ בְּעֵינֶיהָ הַצְּהֻבּוֹת. לֹא אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, אֲבָל מָנָה רִאשׁוֹנָה. קוֹלוֹ רָעַד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" - "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד", עָנְתָה בְּקוֹל גַּבְרִי. אָח, "לֹא יִלְבַּשׁ". "הִתְעוֹדֵד", אָמְרָה לוֹ 'הַלְּבִיאָה', "עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ הַמְבַקְּרִים, עָלֵינוּ לְהַנִּיחַ אֶת דַּעְתָּם". נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ וְהִשְׁמִיעָה שְׁאָגָה מַקְפִּיאַת דָּם. 'הָאַרְיֵה' נִסָּה לְחַקּוֹתָהּ, לֹא רַע עֲבוּר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. טוֹב, בְּחַבְרוּתָא זֶה נִסְבָּל. בְּכָל פַּעַם הִשְׁתַּפְּרוּ הַשְּׁאָגוֹת, הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶן בְּעָצְמָתָן. אוּלַי יְקַבְּלוּ תּוֹסֶפֶת מַאֲמָץ לִשְׂכָרָם. בְּרֶבַע לְאַרְבַּע הִתְפָּרֵץ אָדָם לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל מְנַהֵל גַּן הַחַיּוֹת, וְאַחֲרָיו שֹׁבֶל שֶׁל שְׁלֹשָׁה זַאֲטוּטִים. בְּפַרְצוּף סָמוּק קָרָא: "לֹא אֶעֱבֹר עַל כָּךְ לְסֵדֶר הַיּוֹם! אֶת הָעִתּוֹנוּת אֶעֱרֹב, אֶת כָּל הַמְּדִינָה אַבְעִיר! אַתֶּם מְתַעְתְּעִים בַּקָּהָל, מַצִּיגִים מַצַּג שְׁוָא!" "הֵרָגַע", בִּקֵּשׁ הַמְנַהֵל, "מָה הָעִנְיָן?" "לְהֵרָגַע, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהֵרָגַע?! הַיְלָדִים רָצוּ לְגַן הַחַיּוֹת, רוֹצִים לִרְאוֹת אַרְיֵה. הִתְאַרְגַּנּוּ, וְהִגַּעְנוּ. שִׁלַּמְתִּי, הִנֵּה הַכַּרְטִיסִים, וְהִתְחַלְנוּ בַּסִּיּוּר. אָמַרְתִּי: הִנֵּה הִיפּוֹפּוֹטָם, הִנֵּה הַפִּיל, וְהֵם: "הֵיכָן הָאֲרָיוֹת". הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת הַקּוֹפִים וְהַקּוֹפִיפִים, אֶת הַגִּ'ירָף וְהַזֶּבְּרָה, וְהֵם: "הֵיכָן הָאֲרָיוֹת". רָאִינוּ אֶת הַדֻּבִּים וְהַנְּמֵרִים, וְהֵם: "הָאֲרָיוֹת". טוֹב, הוֹלְכִים וּמַגִּיעִים, הֵם הִפְנוּ לָנוּ אֶת הַגַּב, וְאָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הָאַרְיֵה שׁוֹאֵל אֶת הַלְּבִיאָה: "מָתַי מְסַיְּמִים, עוֹד כַּמָּה זְמַן נוֹתָר?!" וְהַלְּבִיאָה עָנְתָה: "שֶׁקֶט, מִישֶׁהוּ בָּא!" אָז אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, כָּךְ מְרַמִּים, כָּךְ מְתַעְתְּעִים בְּצִבּוּר שֶׁשִּׁלֵּם כֶּסֶף מָלֵא?!" עוֹדוֹ מְדַבֵּר, וְהֵד הַשְּׁאָגוֹת חָדַר לַחֶדֶר, נִשְׁמָע בְּבֵרוּר. "הִנֵּה, שׁוֹמֵעַ אַתָּה", אָמַר הַמְנַהֵל. זֶה מַה שֶּׁהָיָה עוֹד חָסֵר. עֵינֵי הַלָּה יָרְקוּ בְּרָקִים: "אֵינְךָ מַאֲמִין לִי אֵפוֹא?!" "תִּשְׁמַע", נִסָּה הַמְנַהֵל לְהָפִיס אֶת דַּעְתּוֹ. "בּוֹא וְנַעֲשֶׂה עֵסֶק. אֲנִי מַאֲמִין לְךָ, תַּאֲמִין אַתָּה לִי. אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה מֵהַבֹּקֶר. בְּכָל חֲצִי שָׁעָה, לְעֵרֶךְ, שׁוֹאֲגִים הֵם כָּזוֹ שְׁאָגָה. כָּל הַיּוֹם הֵם שׁוֹאֲגִים. אָז פַּעַם אַחַת דִּבְּרוּ, מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָם אֲרָיוֹת?!" אָכֵן כֵּן! מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָם אֲרָיוֹת! כִּי אַרְיֵה אֵינוֹ מְדַבֵּר. נְקֻדָּה. וְאִם פַּעַם אַחַת דִּבֵּר, אֵינוֹ אַרְיֵה! וְהַנִּמְשָׁל, מוּבָן. עֶבֶד ה', אֵינוֹ חוֹטֵא וְלוּ פַּעַם אַחַת. וְאָדָם חָכָם, אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת וְלוּ פַּעַם אַחַת. וּבְפַעַם אַחַת, מִתְגַּלֵּית מַהוּתוֹ! נוֹרָא, וְנַחְנוּ מָה! (וְהִגַּדְתָּ)