Otzarot-Article

"וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי" (א-יט) עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל הִתְדַּפֵּק יְהוּדִי, כֻּלּוֹ שָׁפוּף. פָּנָיו הַמְיֻסָּרוֹת גִּלּוּ שֶׁהוּא זָקוּק לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה.

הוּא סִפֵּר לְמָרָן זָצָ"ל שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה יָמִים לֹא הִרְגִּישׁ בְּטוֹב, עַד שֶׁאֻלַּץ לְהִתְאַשְׁפֵּז בְּבֵית חוֹלִים. לְאַחַר סִדְרַת בְּדִיקוֹת גִּלּוּ הָרוֹפְאִים זִהוּם בְּגוּפוֹ וְ'הוֹדִיעוּ' בְּצַעַר שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ רַק 4 יָמִים לִחְיוֹת...

הָאִישׁ פָּרַץ בִּבְכִי נִסְעָר, וְהַחֲזוֹן אִישׁ הִרְגִּיעוֹ וְלִטְּפוֹ בְּחִבָּה. בְּתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּתַח לְפָנָיו חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית, הֵחֵל לְדַפְדֵּף בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ וְאָמַר לַיְּהוּדִי הַחוֹלֶה:

הִנֵּה תִּרְאֶה מַה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵחֵל לְפָרֵט בְּפָנָיו אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן; וְתִרְאֶה מַה הִסְפִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְשׁוּב קוֹרֵא הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת הַפְּסוּקִים וּמוֹנֶה אֶחָד לְאֶחָד אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וְכָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְכָךְ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי.

נוּ, וְאִם בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת יָכוֹל הָיָה בְּאַרְבָּעָה יָמִים לִבְרֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים, הַאֵינְךָ מַאֲמִין - אָמַר מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ - שֶׁבְּתוֹךְ אַרְבָּעָה יָמִים הוּא יָכוֹל לִבְרֹא עֲבוּרְךָ תְּרוּפָה שֶׁתְּשַׁקֵּם אֶת גּוּפְךָ וְתַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְאָדָם בָּרִיא לַחֲלוּטִין?! - - -

הַחֲזוֹן אִישׁ עוֹדֵד אֶת הַחוֹלֶה שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ, וְיַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּרַפְּאוֹ מֵהַזִּהוּם, 'וְכֵיוָן שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּפִלָּה לֹא נִנְעֲלוּ, בְּוַדַּאי לֹא בִּפְנֵי תְּפִלַּת הַחוֹלֶה, שֶׁהִיא תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה, תִּוָּשַׁע גַּם אַתָּה בִּישׁוּעַת עוֹלָמִים', אָמַר מָרָן זָצָ"ל.

הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל מָרָן זָצָ"ל, וְעֵינָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי אוֹרוּ. בַּיָּמִים הַבָּאִים הוּא הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵאַחַר שֶׁהַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפֶּה קָדוֹשׁ, אֵרַע לוֹ נֵס שֶׁל מַמָּשׁ, וּמַמָּשׁ בְּאוֹתָם יָמִים הוּבְאָה אַרְצָה מֵאָמֵרִיקָה תְּרוּפָה חֲדָשָׁה נֶגֶד הַזִּהוּם.

הַחוֹלֶה שֶׁלָּנוּ הָיָה אַחַד הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָלָיו נֻסְּתָה הַתְּרוּפָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהַ'נַּסְיוּב' שֶׁלָּהּ הִתְאִים בִּמְיֻחָד לַזִּהוּם שֶׁקִּנֵּן בְּגוּפוֹ. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הִבְרִיא הָאִישׁ לַחֲלוּטִין וְחָזַר לְהִתְהַלֵּךְ כְּאַחַד הָאָדָם.

מִסִּפּוּר זֶה אֶפְשָׁר לִלְמֹד עַד כַּמָּה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה לוֹקָה בְּחָסֵר. צַר לָנוּ לוֹמַר זֹאת, אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ בְּמִקְרֶה זֶה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ 'הַאִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה זֶה יָבִיאוּ לִרְפוּאָתוֹ', הַתְּשׁוּבוֹת לֹא הָיוּ מְעוֹדְדוֹת, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה.

וּמַה שֶּׁקָּרָה הוּא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר. הַחוֹלֶה הִתְרַפֵּא, וְיָצָא מִשִּׁבְרוֹ.

כֻּלָּנוּ גָּדַלְנוּ עַל בִּרְכֵּי הַתְּפִלָּה, מִגִּיל יַנְקוּת אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בִּנְתִיבוֹתֶיהָ, וְאִם בְּכָל זֹאת נֶחְלַשְׁנוּ בָּהּ, אוֹת הוּא שֶׁהַחִזּוּק שֶׁאֲנַחְנוּ זְקוּקִים לוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָךְ שֶׁנּוֹכִיחַ לְעַצְמֵנוּ שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה, בַּדּוֹר הַיָּתוֹם שֶׁלָּנוּ, מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת ה' וְיִתְאַמֵּץ בַּתְּפִלָּה, יִוָּשַׁע. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	שמחת תורה תשע"ה
	לוֹמֵד הַתּוֹרָה מִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה
	"וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי" (א-יט) עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל הִתְדַּפֵּק יְהוּדִי, כֻּלּוֹ שָׁפוּף. פָּנָיו הַמְיֻסָּרוֹת גִּלּוּ שֶׁהוּא זָקוּק לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה. הוּא סִפֵּר לְמָרָן זָצָ"ל שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה יָמִים לֹא הִרְגִּישׁ בְּטוֹב, עַד שֶׁאֻלַּץ לְהִתְאַשְׁפֵּז בְּבֵית חוֹלִים. לְאַחַר סִדְרַת בְּדִיקוֹת גִּלּוּ הָרוֹפְאִים זִהוּם בְּגוּפוֹ וְ'הוֹדִיעוּ' בְּצַעַר שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ רַק 4 יָמִים לִחְיוֹת... הָאִישׁ פָּרַץ בִּבְכִי נִסְעָר, וְהַחֲזוֹן אִישׁ הִרְגִּיעוֹ וְלִטְּפוֹ בְּחִבָּה. בְּתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּתַח לְפָנָיו חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית, הֵחֵל לְדַפְדֵּף בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ וְאָמַר לַיְּהוּדִי הַחוֹלֶה: הִנֵּה תִּרְאֶה מַה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵחֵל לְפָרֵט בְּפָנָיו אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן; וְתִרְאֶה מַה הִסְפִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְשׁוּב קוֹרֵא הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת הַפְּסוּקִים וּמוֹנֶה אֶחָד לְאֶחָד אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וְכָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְכָךְ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי. נוּ, וְאִם בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת יָכוֹל הָיָה בְּאַרְבָּעָה יָמִים לִבְרֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים, הַאֵינְךָ מַאֲמִין - אָמַר מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ - שֶׁבְּתוֹךְ אַרְבָּעָה יָמִים הוּא יָכוֹל לִבְרֹא עֲבוּרְךָ תְּרוּפָה שֶׁתְּשַׁקֵּם אֶת גּוּפְךָ וְתַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְאָדָם בָּרִיא לַחֲלוּטִין?! - - - הַחֲזוֹן אִישׁ עוֹדֵד אֶת הַחוֹלֶה שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ, וְיַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּרַפְּאוֹ מֵהַזִּהוּם, 'וְכֵיוָן שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּפִלָּה לֹא נִנְעֲלוּ, בְּוַדַּאי לֹא בִּפְנֵי תְּפִלַּת הַחוֹלֶה, שֶׁהִיא תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה, תִּוָּשַׁע גַּם אַתָּה בִּישׁוּעַת עוֹלָמִים', אָמַר מָרָן זָצָ"ל. הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל מָרָן זָצָ"ל, וְעֵינָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי אוֹרוּ. בַּיָּמִים הַבָּאִים הוּא הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵאַחַר שֶׁהַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפֶּה קָדוֹשׁ, אֵרַע לוֹ נֵס שֶׁל מַמָּשׁ, וּמַמָּשׁ בְּאוֹתָם יָמִים הוּבְאָה אַרְצָה מֵאָמֵרִיקָה תְּרוּפָה חֲדָשָׁה נֶגֶד הַזִּהוּם. הַחוֹלֶה שֶׁלָּנוּ הָיָה אַחַד הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָלָיו נֻסְּתָה הַתְּרוּפָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהַ'נַּסְיוּב' שֶׁלָּהּ הִתְאִים בִּמְיֻחָד לַזִּהוּם שֶׁקִּנֵּן בְּגוּפוֹ. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הִבְרִיא הָאִישׁ לַחֲלוּטִין וְחָזַר לְהִתְהַלֵּךְ כְּאַחַד הָאָדָם. מִסִּפּוּר זֶה אֶפְשָׁר לִלְמֹד עַד כַּמָּה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה לוֹקָה בְּחָסֵר. צַר לָנוּ לוֹמַר זֹאת, אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ בְּמִקְרֶה זֶה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ 'הַאִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה זֶה יָבִיאוּ לִרְפוּאָתוֹ', הַתְּשׁוּבוֹת לֹא הָיוּ מְעוֹדְדוֹת, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה. וּמַה שֶּׁקָּרָה הוּא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר. הַחוֹלֶה הִתְרַפֵּא, וְיָצָא מִשִּׁבְרוֹ. כֻּלָּנוּ גָּדַלְנוּ עַל בִּרְכֵּי הַתְּפִלָּה, מִגִּיל יַנְקוּת אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בִּנְתִיבוֹתֶיהָ, וְאִם בְּכָל זֹאת נֶחְלַשְׁנוּ בָּהּ, אוֹת הוּא שֶׁהַחִזּוּק שֶׁאֲנַחְנוּ זְקוּקִים לוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָךְ שֶׁנּוֹכִיחַ לְעַצְמֵנוּ שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה, בַּדּוֹר הַיָּתוֹם שֶׁלָּנוּ, מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת ה' וְיִתְאַמֵּץ בַּתְּפִלָּה, יִוָּשַׁע. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)