Otzarot-Article

"חֵן הָעָם" (יב-לו) לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הִתְרַחֵשׁ דָּבָר מוּזָר, כַּאֲשֶׁר הַמִּמְשָׁל הַצָּרְפָתִי, שֶׁהָיָה אָז בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא שַׁארְל דֶּה-גּוֹל, בִּטֵּל עִסְקָה גְּדוֹלָה לִמְכִירַת מְטוֹסֵי קְרָב לַשִּׁלְטוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָיוּ בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּאוּ עַל עֶצֶם בִּטּוּל הָעִסְקָה, אֲבָל הַתְּמִיהָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה נָבְעָה מִכָּךְ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הַצָּרְפָתִי הִכְרִיז שֶׁלֹּא יַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשִּׁלְּמוּ כְּבָר הַיְּהוּדִים עֲבוּר הַמְּטוֹסִים.

הַתְּמִיהָה הָיְתָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד לְנֹכַח הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרְפַת הָיְתָה יְדוּעָה כִּ'מְדִינָה נְאוֹרָה', וְלֹא כְּאֶרֶץ שֶׁל בַּרְבָּרִים, וְרַבִּים לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד מְעִזִּים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן לְהִצְטַיֵּר בְּצוּרָה נִבְזִית כָּזוֹ בְּעֵינֵי הָאֻמּוֹת הָאֲחֵרוֹת.

מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲמִין שֶׁהַנָּשִׂיא דֶּה-גּוֹל אָכֵן מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשֻּׁלַּם כְּבָר עַל הַמְּטוֹסִים. אֲבָל זֶה מַה שֶּׁקָּרָה, וּפִתְרוֹן הָעִנְיָן מָצוּי הוּא בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

בְּ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת", בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, מוּבָא שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂם מִבְטָחוֹ בְּדָבָר אַחֵר, לְבַד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵסִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ מִמֶּנּוּ וּמוֹסְרוֹ בְּיַד הַדָּבָר הַהוּא.

וְהִנֵּה, בַּיָּמִים שֶׁקָּדְמוּ לְבִטּוּל הָעִסְקָה, סָגַד הַצִּבּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַ'תַּרְבּוּת' הַצָּרְפָתִית, וּבְכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הִתְקַיְּמוּ 'עַרְבֵי תַּרְבּוּת' כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת 'הֲוַי הַחַיִּים' הַצָּרְפָתִי. מִי שֶׁזּוֹכֵר אֶת אֵרוּעֵי הַיָּמִים הָהֵם, יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה בִּסְגִידָה זוֹ מֵעֵין עֲבוֹדָה זָרָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָאָה כָּל זֹאת, בִּקֵּשׁ לְלַמְּדֵנוּ לֶקַח, וּמָסַר אוֹתָנוּ בִּידֵי מִי שֶׁשַּׂמְנוּ מִבְטָחֵנוּ בּוֹ, וּלְצֹרֶךְ זֶה הוּא הֵסִיר מֵהַצָּרְפָתִים אֶת מַסְוֵה הַבּוּשָׁה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵיהֶם לְרֶגֶל נְקִיטַת צַעַד נִמְהָר שֶׁכָּזֶה שֶׁל בִּטּוּל הָעִסְקָה.

הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אֲמוּנִים עַל אֱמוּנַת-הָאֹמֶן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, הֵחֵלּוּ לְבַזּוֹת אֶת דֶּה-גּוֹל וְהִבִּיעוּ אֶת כַּעֲסָם וְהִתְמַרְמְרוּתָם נֶגְדּוֹ, וְהֵטִיחוּ בּוֹ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה.

הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם הוֹסָפַת חֵטְא עַל פֶּשַׁע, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ וְלֹא הִכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱנִישׁ אֶת הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן לְרֶגֶל סְגִידָתוֹ לָאֻמָּה הַצָּרְפָתִית.

וַעֲלֵיהֶם מָשְׁלוּ גְּדוֹלֵי הַמּוּסָר אֶת מְשָׁלָם, שֶׁבְּעִקְּבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיוּ פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, שֶׁהֲרֵי מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב לִבְעֹט בָּאֶבֶן שֶׁנִּזְרְקָה עָלָיו, וְאֵינוֹ מַבְחִין בְּזוֹרֵק הָאֶבֶן, כָּךְ הֵם רוֹגְזִים וְכוֹעֲסִים עַל מִי שֶׁבִּטֵּל עִסְקָאוֹת שֶׁל מְטוֹסִים, וְאֵינָם מְבִינִים אֶת כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים.

בְּרַם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא סָלַח וְלֹא מָחַל גַּם לַצָּרְפָתִים עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ, וּכְמַחֲצִית הַשָּׁנָה לְאַחַר בִּטּוּל הָעִסְקָה פָּרַץ בְּצָרְפַת מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי חָמוּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁמּוּבָא בַּחֲזַ"ל שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא תִּבָּטֵל כָּל עֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי רַק בְּצוּרָה זוֹ שֶׁל הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי בְּצָרְפַת, יָכוֹל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַטֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָבְדוּ הַיְּהוּדִים לָאֻמָּה הַצָּרְפָתִית.

אֲבָל כָּל זֶה לֹא יִקַּח זְמַן רַב. יַגִּיעַ זְמַן וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן אֶת חֵן הָעָם הַיְּהוּדִי בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים, כְּדִבְרֵי הַגר"א שֶׁר זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, שֶׁאָמַר שֶׁמְּצִיאַת הַחֵן שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּעֵינֵי הָעָם הַמִּצְרִי נוֹצְרָה בְּטִבְעִיּוּת, עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּהוּדִים לְבָתֵּיהֶם שֶׁל הַמִּצְרִים בִּימֵי מַכַּת הַחֹשֶׁךְ, וְרָאוּ אֶת כָּל מַטְמוֹנֵיהֶם, וְלֹא גְּנָבוּם.

יִתָּכֵן שֶׁגַּם לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה מַהֲלָךְ שֶׁכָּזֶה, שֶׁעַמֵּי הָעוֹלָם יִרְאוּ בְּצִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְיֹשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם, עַל יְדֵי שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי יִגְמֹל חֲסָדִים עִם אוֹיְבָיו וְצָרָיו. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	יום הכפורים תשע"ד
	מַעֲלוֹת אֲבוֹתֵינוּ, מְחַיְּבוֹת אוֹתָנוּ
	"חֵן הָעָם" (יב-לו) לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הִתְרַחֵשׁ דָּבָר מוּזָר, כַּאֲשֶׁר הַמִּמְשָׁל הַצָּרְפָתִי, שֶׁהָיָה אָז בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא שַׁארְל דֶּה-גּוֹל, בִּטֵּל עִסְקָה גְּדוֹלָה לִמְכִירַת מְטוֹסֵי קְרָב לַשִּׁלְטוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָיוּ בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּאוּ עַל עֶצֶם בִּטּוּל הָעִסְקָה, אֲבָל הַתְּמִיהָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה נָבְעָה מִכָּךְ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הַצָּרְפָתִי הִכְרִיז שֶׁלֹּא יַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשִּׁלְּמוּ כְּבָר הַיְּהוּדִים עֲבוּר הַמְּטוֹסִים. הַתְּמִיהָה הָיְתָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד לְנֹכַח הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרְפַת הָיְתָה יְדוּעָה כִּ'מְדִינָה נְאוֹרָה', וְלֹא כְּאֶרֶץ שֶׁל בַּרְבָּרִים, וְרַבִּים לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד מְעִזִּים רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן לְהִצְטַיֵּר בְּצוּרָה נִבְזִית כָּזוֹ בְּעֵינֵי הָאֻמּוֹת הָאֲחֵרוֹת. מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲמִין שֶׁהַנָּשִׂיא דֶּה-גּוֹל אָכֵן מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשֻּׁלַּם כְּבָר עַל הַמְּטוֹסִים. אֲבָל זֶה מַה שֶּׁקָּרָה, וּפִתְרוֹן הָעִנְיָן מָצוּי הוּא בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. בְּ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת", בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, מוּבָא שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂם מִבְטָחוֹ בְּדָבָר אַחֵר, לְבַד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵסִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ מִמֶּנּוּ וּמוֹסְרוֹ בְּיַד הַדָּבָר הַהוּא. וְהִנֵּה, בַּיָּמִים שֶׁקָּדְמוּ לְבִטּוּל הָעִסְקָה, סָגַד הַצִּבּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַ'תַּרְבּוּת' הַצָּרְפָתִית, וּבְכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הִתְקַיְּמוּ 'עַרְבֵי תַּרְבּוּת' כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת 'הֲוַי הַחַיִּים' הַצָּרְפָתִי. מִי שֶׁזּוֹכֵר אֶת אֵרוּעֵי הַיָּמִים הָהֵם, יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה בִּסְגִידָה זוֹ מֵעֵין עֲבוֹדָה זָרָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָאָה כָּל זֹאת, בִּקֵּשׁ לְלַמְּדֵנוּ לֶקַח, וּמָסַר אוֹתָנוּ בִּידֵי מִי שֶׁשַּׂמְנוּ מִבְטָחֵנוּ בּוֹ, וּלְצֹרֶךְ זֶה הוּא הֵסִיר מֵהַצָּרְפָתִים אֶת מַסְוֵה הַבּוּשָׁה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵיהֶם לְרֶגֶל נְקִיטַת צַעַד נִמְהָר שֶׁכָּזֶה שֶׁל בִּטּוּל הָעִסְקָה. הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אֲמוּנִים עַל אֱמוּנַת-הָאֹמֶן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, הֵחֵלּוּ לְבַזּוֹת אֶת דֶּה-גּוֹל וְהִבִּיעוּ אֶת כַּעֲסָם וְהִתְמַרְמְרוּתָם נֶגְדּוֹ, וְהֵטִיחוּ בּוֹ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם הוֹסָפַת חֵטְא עַל פֶּשַׁע, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ וְלֹא הִכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱנִישׁ אֶת הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן לְרֶגֶל סְגִידָתוֹ לָאֻמָּה הַצָּרְפָתִית. וַעֲלֵיהֶם מָשְׁלוּ גְּדוֹלֵי הַמּוּסָר אֶת מְשָׁלָם, שֶׁבְּעִקְּבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיוּ פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, שֶׁהֲרֵי מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב לִבְעֹט בָּאֶבֶן שֶׁנִּזְרְקָה עָלָיו, וְאֵינוֹ מַבְחִין בְּזוֹרֵק הָאֶבֶן, כָּךְ הֵם רוֹגְזִים וְכוֹעֲסִים עַל מִי שֶׁבִּטֵּל עִסְקָאוֹת שֶׁל מְטוֹסִים, וְאֵינָם מְבִינִים אֶת כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים. בְּרַם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא סָלַח וְלֹא מָחַל גַּם לַצָּרְפָתִים עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ, וּכְמַחֲצִית הַשָּׁנָה לְאַחַר בִּטּוּל הָעִסְקָה פָּרַץ בְּצָרְפַת מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי חָמוּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁמּוּבָא בַּחֲזַ"ל שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא תִּבָּטֵל כָּל עֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי רַק בְּצוּרָה זוֹ שֶׁל הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי בְּצָרְפַת, יָכוֹל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַטֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָבְדוּ הַיְּהוּדִים לָאֻמָּה הַצָּרְפָתִית. אֲבָל כָּל זֶה לֹא יִקַּח זְמַן רַב. יַגִּיעַ זְמַן וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן אֶת חֵן הָעָם הַיְּהוּדִי בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים, כְּדִבְרֵי הַגר"א שֶׁר זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, שֶׁאָמַר שֶׁמְּצִיאַת הַחֵן שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּעֵינֵי הָעָם הַמִּצְרִי נוֹצְרָה בְּטִבְעִיּוּת, עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּהוּדִים לְבָתֵּיהֶם שֶׁל הַמִּצְרִים בִּימֵי מַכַּת הַחֹשֶׁךְ, וְרָאוּ אֶת כָּל מַטְמוֹנֵיהֶם, וְלֹא גְּנָבוּם. יִתָּכֵן שֶׁגַּם לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה מַהֲלָךְ שֶׁכָּזֶה, שֶׁעַמֵּי הָעוֹלָם יִרְאוּ בְּצִדְקוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְיֹשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם, עַל יְדֵי שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי יִגְמֹל חֲסָדִים עִם אוֹיְבָיו וְצָרָיו. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)