Otzarot-Article

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בְּכָל יוֹם מִימֵי חַג הַסֻּכּוֹת מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה וְעוֹמְדִים אִתּוֹ לְיַד הַבִּימָה בְּעֵת הַהַקָּפָה וַאֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, וּבְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה מַקִּיפִים שֶׁבַע פְּעָמִים. מְקוֹר הַמִּנְהָג בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (הַמּוּבָא בָּרוֹקֵחַ וּבְשִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט): "חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְהָעָם מַקִּיפִין אוֹתוֹ כְּדֻגְמַת מִזְבֵּחַ".

הַקָּפַת הַבִּימָה כְּהַקָּפַת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי הַמִּקְדָּשׁ (סֻכָּה מה.) מוּבָא בָּרַמְבַּ"ם (הל' לוּלָב ז-כז): "וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ", וְלֹא הִזְכִּיר סֵפֶר הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת, מָה עִנְיַן סֵפֶר הַתּוֹרָה לְהַקָּפַת הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוֹצָאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֻזְכֶּרֶת בַּיְרוּשַׁלְמִי וְנִפְסְקָה בַּטּוּר וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים תרס-א), אֶלָּא שֶׁבְּ"בִכּוּרֵי יַעֲקֹב" כָּתַב שֶׁאִם אֵין סֵפֶר תּוֹרָה לֹא יַקִּיפוּ הַבִּימָה!

וְחָזְרָה הַקֻּשְׁיָא לִמְקוֹמָהּ: מַדּוּעַ מְבִיאִים סֵפֶר הַתּוֹרָה לַבִּימָה, מָה עִנְיָנוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.

נִפְתַּח בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, הַנִּרְאִים כִּתְמוּהִים מִכַּמָּה צְדָדִים: שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים. אֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צד-יב): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" (בְּרָכוֹת ה.).

וְכָל הַלּוֹמֵד, מִשְׁתּוֹמֵם: רֵאשִׁית, אֵיזוֹ מַתָּנָה זוֹ שֶׁגּוֹבִים תְּמוּרָתָהּ יִסּוּרִים. וְשֵׁנִית, לָמָּה יִגְבּוּ תְּמוּרָתָהּ יִסּוּרִים. וּשְׁלִישִׁית, הֵן הַגְדָּרַת "מַתָּנָה" הִיא דָּבָר שֶׁאֵין גּוֹבִים עֲבוּרוֹ תְּמוּרָה. וְאִם מְשַׁלְּמִים עָלֶיהָ בְּיִסּוּרִים, אֵינָהּ בְּגֶדֶר מַתָּנָה. וְעוֹד, שֶׁפָּתַח בְּ"שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן", וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף: "וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין". מַדּוּעַ לֹא כָּרַךְ וְשָׁנָה: "שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי יִסּוּרִים".

בְּרַם, כְּבָר הִשְׁרִישׁוּ בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיָא חֲזָקָה, הִיא גּוּפָא הַתֵּרוּץ. שֶׁמְּלַמַּדְתַּנוּ לְשַׁנּוֹת הַהַשְׁקָפָה וְהַגִּישָׁה. אַף כָּאן כֵּן –

הַתּוֹרָה הִיא מַתָּנָה: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" (מִשְׁלֵי ד-ב), "וּמִמַּתָּנָה נַחְלִיאֵל" (בַּמִּדְבָּר כא-יט). וּמַתָּנָה, הִיא בְּלֹא תְּמוּרָה. וּמַהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא נִתְּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָה זָצָ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל –

אָדָם מָצָא עַצְמוֹ מְחֻסַּר פַּרְנָסָה. בַּמַּכֹּלֶת פָּסְקוּ לָתֵת בְּהַקָּפָה, הַיְלָדִים בָּכוּ מֵרָעָב וְהַלֵּב נֶחְמַץ. וּכְשֶׁהַמַּחְסוֹר בָּא, מִתְנַחֶלֶת הַתִּגְרָה וּשְׁלוֹם הַבַּיִת מוּפָר (ב"מ נט.), אוֹי לוֹ מִכָּל צַד. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אִרְזִי לִי בְּמִזְוָדָה קַלָּה אֶת הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים, בִּגְדֵי חֹל וְשַׁבָּת, וְאֵלֵךְ לָעִיר הַגְּדוֹלָה לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה". נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הַיַּעַר, לַחְצוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ לְעִיר הַמָּחוֹז.

הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לַעֲרֹב, וְהוּא בְּלֵב הַיַּעַר. נַהֲמוֹת חַיּוֹת הַטֶּרֶף הַמְשַׁחֲרוֹת לְצַיִד הֶעֱבִירוּ צְמַרְמֹרֶת בִּבְשָׂרוֹ. חִפֵּשׂ מִקְלָט לַלַּיְלָה, מָקוֹם מוּגָן מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף. מָצָא מְעָרָה בִּנְקִיק סֶלַע, וְנִדְחַק לְתוֹכָהּ. נוֹכַח שֶׁבִּפְנִים הִתְרַחֲבָה וְרִצְפָּתָהּ יְשָׁרָה וְנוֹחָה. חָסַם אֶת הַפֶּתַח בְּכַמָּה אֲבָנִים, שֶׁלֹּא יֻפְתַּע בִּשְׁנָתוֹ. הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְשָׁכַב לִישֹׁן.

בַּבֹּקֶר פִּנָּה אֶת הָאֲבָנִים, וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חָדַר לַמְּעָרָה. הִבְחִין בְּנִיצוֹצוֹת אוֹר בְּיַרְכָתֶיהָ. פָּנָה לִבְחֹן, וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה: כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת, מָצָא עַצְמוֹ בִּמְעָרַת מִסְתּוֹרָם שֶׁל שׁוֹדְדֵי דְּרָכִים. עֲרֵמַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שָׁלְחָה נְגֹהוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים, וְתַכְרִיכֵי שְׁטָרוֹת הָיוּ סְדוּרִים, בְּכָל הָעֲרָכִים. בַּצַּד נֶעֶרְמוּ דִּינְרֵי זָהָב, מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וּפְרוּטוֹת נְחֹשֶׁת. לִבּוֹ פָּעַם בְּחָזְקָה, נָקַשׁ כְּקוּרְנָס: עָלָיו לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. אִם יִמְצָאוּהוּ כָּאן, יִהְיֶה זֶה סוֹפוֹ. אֲבָל עֹשֶׁר כֹּה רַב בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ, יָכוֹל הוּא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, לְכַסּוֹת כָּל חוֹבוֹתָיו, לִרְכֹּשׁ דִּירָה מְרֻוַּחַת וּלְהָקִים עֵסֶק גָּדוּשׁ בִּסְחוֹרָה. אַךְ בְּמַה יִּקַּח אֶת הָאוֹצָר הָרַב? נִזְכַּר: הֲרֵי יֵשׁ לוֹ מִזְוָדָה!

נְטָלָהּ וּפְתָחָהּ, וּפָנָיו הִתְכַּרְכְּמוּ: הַמִּזְוָדָה מְלֵאָה, אֵין בָּהּ מָקוֹם. בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, הֲרֵי צָרִיךְ הוּא. וּבִגְדֵי שַׁבָּת, בְּלִי סָפֵק. בַּאֲנָחָה סָגַר אֶת הַמִּזְוָדָה, כַּמָּה חֲבָל. אֵין בְּרֵרָה, חָפַן בְּיָדוֹ וּמִלֵּא שְׁנֵי כִּיסָיו, בָּאֶחָד יַהֲלוֹמִים, בַּשֵּׁנִי דִּינְרֵי זָהָב. גַּם זֶה מַשֶּׁהוּ, הִשְׁתּוֹפֵף וְיָצָא.

טִפֵּשׁ.

אֵיזֶה שׁוֹטֶה!

אוֹצָר לְפָנֶיךָ, הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה לְהִתְעַשֵּׁר בְּתוֹךְ שָׁעָה –

זְרֹק אֶת הַחֻלְצָה וְהַגַּרְבַּיִם, פַּנֵּה אֶת הַבְּגָדִים. כַּמָּה שֶׁהֵם יְקָרִים חֲשׁוּבִים וְנִצְרָכִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם תּוֹפְסִים מָקוֹם, יַהֲלוֹמִים וְדִינָרִים אֵינָם בְּנֵי תַּחֲרוּת! בְּדִינָר אֶחָד, תּוּכַל לִקְנוֹת תְּרֵיסָרִים כְּמוֹתָם!

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תְּהִלִּים קיט-קסב) –

הַמּוֹצֵא שָׁלָל רַב, לֹא יִדְאַב לִבּוֹ אִם יִזְרֹק גְּרוּטָאוֹת וִיפַנֶּה זוּטוֹת כְּדֵי לְאַחְסְנוֹ!

זוֹ הַכַּוָּנָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּמַתָּנָה, אוֹצָר רַב וּבְחִנָּם. אֲבָל כְּדֵי לְאַחְסְנוֹ צָרִיךְ לְפַנּוֹת מָקוֹם. הַאִם יִכְאַב הַלֵּב עַל כָּךְ? הַאִם יִדְאַב לִבּוֹ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל תַּעֲנוּגוֹת שֶׁל הֲבָלִים וּשְׁטֻיּוֹת? וַדַּאי לֹא יִרְאֶה בְּכָךְ הַקְרָבָה!

אֲנִי זוֹכֵר, הָלַכְתִּי לִקְנוֹת חֲלִיפָה לְחָתָן. לֹא עֲבוּרִי, כְּשֶׁאֲנִי הִתְחַתַּנְתִּי לֹא תָּפַרְתִּי חֲלִיפָה. לֶחֶם לֶאֱכֹל בְּקֹשִׁי הָיָה, לִסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה. הַיּוֹם, אִיכְשָׁר דָּרָא. מֻשְׁפָּע שֶׁפַע רַב, הַלְוַאי וְנַצְדִּיק אוֹתוֹ. וְהֶחָתָן יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה הוּא רוֹצֶה. כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בַּשַּׁרְווּל, וְכַמָּה פְּתָחִים מֵאָחוֹר. יֵשׁ שֶׁחוֹשְׁשִׁים לְזוּגוֹת, וְיֵשׁ שֶׁלֹּא. וְאֵיזֶה צֶבַע, וְאֵיזוֹ דֻּגְמָה. תּוֹרָה שְׁלֵמָה, וְזֹאת הַתּוֹרָה תְּהֵא מֻחְלֶפֶת, הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ. טוֹב, הַמּוֹכֵר מֵבִיא, וּמוֹדֵד, וּמַחְזִיר, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, הִרְגַּשְׁתִּי לֹא נָעִים, בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה עַל הַטֹּרַח. הִשְׁתָּאָה לַבַּקָּשָׁה: אֵינוֹ חָשׁ בַּטֹּרַח, עוֹשֶׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה. זוֹ הַפַּרְנָסָה, מִזֶּה הָרֶוַּח!!

אָז מָה הַפֶּלֶא שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ: "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כַּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (אָבוֹת ה-כ)! אִם אֵינוֹ חָשׁ שֶׁמָּצָא אוֹצָר, וּמַרְוִיחַ רֶוַח רַב, אֲזַי "מְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ עָיֵף, וְשָׁב לִלְמֹד וְנִרְדָּם" (אֶסְתֵּר רַבָּה ג-ד), אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁגּוֹרֵף חַיֵּי עוֹלָם וְאֹשֶׁר עַד, מַשְׁלִיךְ הַכֹּל כְּדֵי לְאָגְרָם!

הַשְׁלָכַת "הַכְּבִיסָה הַמְלֻכְלֶכֶת" מִתּוֹךְ "הַמִּזְוָדָה" הָיְתָה נֶחְשֶׁבֶת לְיִסּוּרִים, אֲבָל פִּנְּתָה מָקוֹם לְיַהֲלוֹמִים!

זֹאת מוֹרִים אָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מְבִיאִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לְשֻׁלְחָן הַמָּשׁוּל לְמִזְבֵּחַ. "לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ" (וַיִּקְרָא כב-כט), אֶת הָרְצוֹנוֹת יֵשׁ לִזְבֹּחַ עֲבוּר הַתּוֹרָה (מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה). אֲבָל לֹא בְּהַקְרָבָה, אֶלָּא בְּשִׂמְחָה, "בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג", "יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ" (סֻכָּה מה.), לַה' אָנוּ מוֹדִים, וְלַמִּזְבֵּחַ אָנוּ מְשַׁבְּחִים וּמְקַלְּסִים –

וּמַחְזִיק סֵפֶר הַתּוֹרָה עוֹמֵד כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים לְיַד הַבִּימָה שֶׁהִיא כְּמִזְבֵּחַ, אוֹמֵר הַיְרוּשַׁלְמִי –

"וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ" (שׁוֹפְטִים יג-כ) – לֹא הַקְרָבָה הִיא, אֶלָּא בָּסִיס לְהִתְעַלּוּת! (וְהִגַּדְתָּ)

	האזינו תשע"ד
	הַפַּחַד הוֹרֵג!
	דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בְּכָל יוֹם מִימֵי חַג הַסֻּכּוֹת מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה וְעוֹמְדִים אִתּוֹ לְיַד הַבִּימָה בְּעֵת הַהַקָּפָה וַאֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, וּבְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה מַקִּיפִים שֶׁבַע פְּעָמִים. מְקוֹר הַמִּנְהָג בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (הַמּוּבָא בָּרוֹקֵחַ וּבְשִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט): "חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְהָעָם מַקִּיפִין אוֹתוֹ כְּדֻגְמַת מִזְבֵּחַ". הַקָּפַת הַבִּימָה כְּהַקָּפַת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי הַמִּקְדָּשׁ (סֻכָּה מה.) מוּבָא בָּרַמְבַּ"ם (הל' לוּלָב ז-כז): "וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ", וְלֹא הִזְכִּיר סֵפֶר הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת, מָה עִנְיַן סֵפֶר הַתּוֹרָה לְהַקָּפַת הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוֹצָאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֻזְכֶּרֶת בַּיְרוּשַׁלְמִי וְנִפְסְקָה בַּטּוּר וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים תרס-א), אֶלָּא שֶׁבְּ"בִכּוּרֵי יַעֲקֹב" כָּתַב שֶׁאִם אֵין סֵפֶר תּוֹרָה לֹא יַקִּיפוּ הַבִּימָה! וְחָזְרָה הַקֻּשְׁיָא לִמְקוֹמָהּ: מַדּוּעַ מְבִיאִים סֵפֶר הַתּוֹרָה לַבִּימָה, מָה עִנְיָנוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. נִפְתַּח בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, הַנִּרְאִים כִּתְמוּהִים מִכַּמָּה צְדָדִים: שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים. אֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צד-יב): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" (בְּרָכוֹת ה.). וְכָל הַלּוֹמֵד, מִשְׁתּוֹמֵם: רֵאשִׁית, אֵיזוֹ מַתָּנָה זוֹ שֶׁגּוֹבִים תְּמוּרָתָהּ יִסּוּרִים. וְשֵׁנִית, לָמָּה יִגְבּוּ תְּמוּרָתָהּ יִסּוּרִים. וּשְׁלִישִׁית, הֵן הַגְדָּרַת "מַתָּנָה" הִיא דָּבָר שֶׁאֵין גּוֹבִים עֲבוּרוֹ תְּמוּרָה. וְאִם מְשַׁלְּמִים עָלֶיהָ בְּיִסּוּרִים, אֵינָהּ בְּגֶדֶר מַתָּנָה. וְעוֹד, שֶׁפָּתַח בְּ"שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן", וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף: "וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין". מַדּוּעַ לֹא כָּרַךְ וְשָׁנָה: "שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי יִסּוּרִים". בְּרַם, כְּבָר הִשְׁרִישׁוּ בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיָא חֲזָקָה, הִיא גּוּפָא הַתֵּרוּץ. שֶׁמְּלַמַּדְתַּנוּ לְשַׁנּוֹת הַהַשְׁקָפָה וְהַגִּישָׁה. אַף כָּאן כֵּן – הַתּוֹרָה הִיא מַתָּנָה: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" (מִשְׁלֵי ד-ב), "וּמִמַּתָּנָה נַחְלִיאֵל" (בַּמִּדְבָּר כא-יט). וּמַתָּנָה, הִיא בְּלֹא תְּמוּרָה. וּמַהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא נִתְּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָה זָצָ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל – אָדָם מָצָא עַצְמוֹ מְחֻסַּר פַּרְנָסָה. בַּמַּכֹּלֶת פָּסְקוּ לָתֵת בְּהַקָּפָה, הַיְלָדִים בָּכוּ מֵרָעָב וְהַלֵּב נֶחְמַץ. וּכְשֶׁהַמַּחְסוֹר בָּא, מִתְנַחֶלֶת הַתִּגְרָה וּשְׁלוֹם הַבַּיִת מוּפָר (ב"מ נט.), אוֹי לוֹ מִכָּל צַד. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אִרְזִי לִי בְּמִזְוָדָה קַלָּה אֶת הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים, בִּגְדֵי חֹל וְשַׁבָּת, וְאֵלֵךְ לָעִיר הַגְּדוֹלָה לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה". נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הַיַּעַר, לַחְצוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ לְעִיר הַמָּחוֹז. הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לַעֲרֹב, וְהוּא בְּלֵב הַיַּעַר. נַהֲמוֹת חַיּוֹת הַטֶּרֶף הַמְשַׁחֲרוֹת לְצַיִד הֶעֱבִירוּ צְמַרְמֹרֶת בִּבְשָׂרוֹ. חִפֵּשׂ מִקְלָט לַלַּיְלָה, מָקוֹם מוּגָן מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף. מָצָא מְעָרָה בִּנְקִיק סֶלַע, וְנִדְחַק לְתוֹכָהּ. נוֹכַח שֶׁבִּפְנִים הִתְרַחֲבָה וְרִצְפָּתָהּ יְשָׁרָה וְנוֹחָה. חָסַם אֶת הַפֶּתַח בְּכַמָּה אֲבָנִים, שֶׁלֹּא יֻפְתַּע בִּשְׁנָתוֹ. הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְשָׁכַב לִישֹׁן. בַּבֹּקֶר פִּנָּה אֶת הָאֲבָנִים, וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חָדַר לַמְּעָרָה. הִבְחִין בְּנִיצוֹצוֹת אוֹר בְּיַרְכָתֶיהָ. פָּנָה לִבְחֹן, וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה: כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת, מָצָא עַצְמוֹ בִּמְעָרַת מִסְתּוֹרָם שֶׁל שׁוֹדְדֵי דְּרָכִים. עֲרֵמַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שָׁלְחָה נְגֹהוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים, וְתַכְרִיכֵי שְׁטָרוֹת הָיוּ סְדוּרִים, בְּכָל הָעֲרָכִים. בַּצַּד נֶעֶרְמוּ דִּינְרֵי זָהָב, מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וּפְרוּטוֹת נְחֹשֶׁת. לִבּוֹ פָּעַם בְּחָזְקָה, נָקַשׁ כְּקוּרְנָס: עָלָיו לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. אִם יִמְצָאוּהוּ כָּאן, יִהְיֶה זֶה סוֹפוֹ. אֲבָל עֹשֶׁר כֹּה רַב בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ, יָכוֹל הוּא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, לְכַסּוֹת כָּל חוֹבוֹתָיו, לִרְכֹּשׁ דִּירָה מְרֻוַּחַת וּלְהָקִים עֵסֶק גָּדוּשׁ בִּסְחוֹרָה. אַךְ בְּמַה יִּקַּח אֶת הָאוֹצָר הָרַב? נִזְכַּר: הֲרֵי יֵשׁ לוֹ מִזְוָדָה! נְטָלָהּ וּפְתָחָהּ, וּפָנָיו הִתְכַּרְכְּמוּ: הַמִּזְוָדָה מְלֵאָה, אֵין בָּהּ מָקוֹם. בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, הֲרֵי צָרִיךְ הוּא. וּבִגְדֵי שַׁבָּת, בְּלִי סָפֵק. בַּאֲנָחָה סָגַר אֶת הַמִּזְוָדָה, כַּמָּה חֲבָל. אֵין בְּרֵרָה, חָפַן בְּיָדוֹ וּמִלֵּא שְׁנֵי כִּיסָיו, בָּאֶחָד יַהֲלוֹמִים, בַּשֵּׁנִי דִּינְרֵי זָהָב. גַּם זֶה מַשֶּׁהוּ, הִשְׁתּוֹפֵף וְיָצָא. טִפֵּשׁ. אֵיזֶה שׁוֹטֶה! אוֹצָר לְפָנֶיךָ, הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה לְהִתְעַשֵּׁר בְּתוֹךְ שָׁעָה – זְרֹק אֶת הַחֻלְצָה וְהַגַּרְבַּיִם, פַּנֵּה אֶת הַבְּגָדִים. כַּמָּה שֶׁהֵם יְקָרִים חֲשׁוּבִים וְנִצְרָכִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם תּוֹפְסִים מָקוֹם, יַהֲלוֹמִים וְדִינָרִים אֵינָם בְּנֵי תַּחֲרוּת! בְּדִינָר אֶחָד, תּוּכַל לִקְנוֹת תְּרֵיסָרִים כְּמוֹתָם! זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תְּהִלִּים קיט-קסב) – הַמּוֹצֵא שָׁלָל רַב, לֹא יִדְאַב לִבּוֹ אִם יִזְרֹק גְּרוּטָאוֹת וִיפַנֶּה זוּטוֹת כְּדֵי לְאַחְסְנוֹ! זוֹ הַכַּוָּנָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּמַתָּנָה, אוֹצָר רַב וּבְחִנָּם. אֲבָל כְּדֵי לְאַחְסְנוֹ צָרִיךְ לְפַנּוֹת מָקוֹם. הַאִם יִכְאַב הַלֵּב עַל כָּךְ? הַאִם יִדְאַב לִבּוֹ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל תַּעֲנוּגוֹת שֶׁל הֲבָלִים וּשְׁטֻיּוֹת? וַדַּאי לֹא יִרְאֶה בְּכָךְ הַקְרָבָה! אֲנִי זוֹכֵר, הָלַכְתִּי לִקְנוֹת חֲלִיפָה לְחָתָן. לֹא עֲבוּרִי, כְּשֶׁאֲנִי הִתְחַתַּנְתִּי לֹא תָּפַרְתִּי חֲלִיפָה. לֶחֶם לֶאֱכֹל בְּקֹשִׁי הָיָה, לִסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה. הַיּוֹם, אִיכְשָׁר דָּרָא. מֻשְׁפָּע שֶׁפַע רַב, הַלְוַאי וְנַצְדִּיק אוֹתוֹ. וְהֶחָתָן יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה הוּא רוֹצֶה. כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בַּשַּׁרְווּל, וְכַמָּה פְּתָחִים מֵאָחוֹר. יֵשׁ שֶׁחוֹשְׁשִׁים לְזוּגוֹת, וְיֵשׁ שֶׁלֹּא. וְאֵיזֶה צֶבַע, וְאֵיזוֹ דֻּגְמָה. תּוֹרָה שְׁלֵמָה, וְזֹאת הַתּוֹרָה תְּהֵא מֻחְלֶפֶת, הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ. טוֹב, הַמּוֹכֵר מֵבִיא, וּמוֹדֵד, וּמַחְזִיר, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, הִרְגַּשְׁתִּי לֹא נָעִים, בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה עַל הַטֹּרַח. הִשְׁתָּאָה לַבַּקָּשָׁה: אֵינוֹ חָשׁ בַּטֹּרַח, עוֹשֶׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה. זוֹ הַפַּרְנָסָה, מִזֶּה הָרֶוַּח!! אָז מָה הַפֶּלֶא שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ: "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כַּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (אָבוֹת ה-כ)! אִם אֵינוֹ חָשׁ שֶׁמָּצָא אוֹצָר, וּמַרְוִיחַ רֶוַח רַב, אֲזַי "מְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ עָיֵף, וְשָׁב לִלְמֹד וְנִרְדָּם" (אֶסְתֵּר רַבָּה ג-ד), אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁגּוֹרֵף חַיֵּי עוֹלָם וְאֹשֶׁר עַד, מַשְׁלִיךְ הַכֹּל כְּדֵי לְאָגְרָם! הַשְׁלָכַת "הַכְּבִיסָה הַמְלֻכְלֶכֶת" מִתּוֹךְ "הַמִּזְוָדָה" הָיְתָה נֶחְשֶׁבֶת לְיִסּוּרִים, אֲבָל פִּנְּתָה מָקוֹם לְיַהֲלוֹמִים! זֹאת מוֹרִים אָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מְבִיאִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לְשֻׁלְחָן הַמָּשׁוּל לְמִזְבֵּחַ. "לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ" (וַיִּקְרָא כב-כט), אֶת הָרְצוֹנוֹת יֵשׁ לִזְבֹּחַ עֲבוּר הַתּוֹרָה (מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה). אֲבָל לֹא בְּהַקְרָבָה, אֶלָּא בְּשִׂמְחָה, "בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג", "יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ" (סֻכָּה מה.), לַה' אָנוּ מוֹדִים, וְלַמִּזְבֵּחַ אָנוּ מְשַׁבְּחִים וּמְקַלְּסִים – וּמַחְזִיק סֵפֶר הַתּוֹרָה עוֹמֵד כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים לְיַד הַבִּימָה שֶׁהִיא כְּמִזְבֵּחַ, אוֹמֵר הַיְרוּשַׁלְמִי – "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ" (שׁוֹפְטִים יג-כ) – לֹא הַקְרָבָה הִיא, אֶלָּא בָּסִיס לְהִתְעַלּוּת! (וְהִגַּדְתָּ)