Otzarot-Article

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ (יח-יג) בְּאַחַת מֵעָרֵי סְפָרַד יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים וְנֶהֱנוּ מֵרֹב טוֹבָה, עַד שֶׁקָּם כֹּמֶר צוֹרֵר וְהֵסִית אֶת הַמּוֹשֵׁל לְהַחְרִים אֶת רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים וּלְגָרְשָׁם מִמְּחוֹזוֹ. הַהֲסָתָה הַמַּתְמֶדֶת הֶחְלִישָׁה אֶת הִתְנַגְּדוּת הַמּוֹשֵׁל, וּלְבַסּוֹף הִצִּיעַ שֶׁהַכֹּמֶר יִתְעַמֵּת עִם נְצִיג הַיְּהוּדִים. וְהָיָה וִינַצְּחוּ הַיְּהוּדִים, יִסָּכֵר פִּי הַכֹּמֶר. יַפְסִידוּ בַּוִּכּוּחַ, יִשְּׂאוּ בַּתּוֹצָאוֹת.

יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן עָלָה יְהוּדִי כַּפְרִי הָעִירָה לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, וַחֲנֻיּוֹת הַיְּהוּדִים סְגוּרוֹת. בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא מָלֵא מִפֶּה לְפֶה בְּמִתְפַּלְּלִים. נֶחְרַד: הַאִם נִשְׁמַט מִמֶּנּוּ חַג, הַאִם חִלֵּל יוֹם טוֹב בְּשׁוֹגֵג? שָׁאַל, וְסָחוּ לוֹ שֶׁגּוֹרָלָם תָּלוּי בְּתוֹצְאוֹת וִכּוּחַ – וְאֵיךְ לֹא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית וְיַעֲתִירוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים!

אָמַר הַכַּפְרִי: "הִנְנִי, שַׁלְּחוּנִי וְאֵלֵךְ, אֶתְיַצֵּב לַוִּכּוּחַ. אִם אֲנַצֵּחַ, מוּטָב. וְאִם לָאו, תֹּאמְרוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ יָזְמָתִי, תֵּדְעוּ מַה סּוּג הַשְּׁאֵלוֹת וְתוּכְלוּ לְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי..."

הִסְכִּימוּ לַהַצָּעָה, וְהַכַּפְרִי שָׂם פְּעָמָיו לָאַרְמוֹן: מוּכָן הוּא לַעֲנוֹת לַשְּׁאֵלוֹת.

הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל, וְהַכֹּמֶר נִצַּב לִימִינוֹ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַכַּפְרִי לְבוּשׁ הַבְּלוֹאִים בָּז לוֹ בְּלִבּוֹ, חָס עַל הַמִּלִּים, וְזָקַר כְּנֶגְדּוֹ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת.

נָשָׂא הַכַּפְרִי לְמוּלוֹ אֶצְבַּע אַחַת.

אָדְמוּ פְּנֵי הַכֹּמֶר, וְשִׁטֵּחַ כַּף יָדוֹ לְנֹכַח פְּנֵי הַכַּפְרִי.

הִתְחַיֵּךְ הַכַּפְרִי, וְנוֹפֵף בְּאֶגְרוֹפוֹ.

הִבִּיט הַכֹּמֶר סְבִיבוֹ בְּקַדַּחְתָּנוּת, נִגַּשׁ לַשֻּׁלְחָן, וְנָשָׂא בַּאֲרֶשֶׁת נִצָּחוֹן בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם. גִּשֵּׁשׁ הַכַּפְרִי בְּכִיסוֹ, הוֹצִיא נֵתַח גְּבִינָה כַּפְרִית לְבָנָה וְהִצִּיגָהּ לְרַאֲוָה.

שָׁח הַכֹּמֶר רֹאשׁוֹ, וְשָׁמַט כְּתֵפָיו מוּבָס.

"נִצַּחְתֶּם", בִּשֵּׂר הַמּוֹשֵׁל לַכַּפְרִי. "לֵךְ אֱמֹר לְאַחֶיךָ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַחְשֹׁשׁ עוֹד!"

הַכַּפְרִי יָצָא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְהַמּוֹשֵׁל פָּנָה אֶל הַכֹּמֶר: "סְלַח לִי, אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי דָּבָר!"

"פִּקֵּחַ כְּשׁוּעָל הוּא", הֵשִׁיב הַכֹּמֶר. "אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי אֱלֹהֻיּוֹת – וְעָנָה שֶׁאֵין אֶלָּא אֵ-ל אֶחָד. אָמַרְתִּי: הֲלֹא אֱלֹקֵיכֶם פִּזֵּר אֶתְכֶם בְּכָל קַצְווֹת תֵּבֵל, וְעָנָה: עָתִיד הוּא לְקַבְּצֵנוּ. הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַיַּיִן הָאָדֹם כַּדָּם, לִרְמֹז שֶׁהֵם צָלְבוּ אֶת מְשִׁיחֵנוּ. וַעֲנָנִי: הֲלֹא הֻבְטַחְנוּ שֶׁאִם יִהְיוּ חֲטָאֵינוּ כַּדָּם, יַלְבִּינוּ כַּשֶּׁלֶג!"...

בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ הַכַּפְרִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבִשֵּׂר עַל נִצְחוֹנוֹ: לֹא הָיָה קַל מִזֶּה! הִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ, וְסִפֵּר: "הַכֹּמֶר הֶרְאָה לִי שֶׁהוּא יְנַקֵּר עֵינַי בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וְעָנִיתִי שֶׁאֲנִי אֲנַקֵּר עֵינָיו בְּאֶצְבַּע אַחַת! הֶרְאָה שֶׁרוֹצֶה הוּא לִסְטֹר עַל פָּנַי, וְנוֹפַפְתִּי מוּלוֹ בְּאֶגְרוֹף! כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נוֹפֵף בַּקְבּוּק יַיִן כְּרָצוֹן לְהִתְפַּיֵּס, הוֹצֵאתִי גַּם אֲנִי גְּבִינָה, כְּהַסְכָּמָה. וְלָכֵן הִשְׁלִים, וּבִטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה".

קָם הָרַב וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַר לִבְנֵי עֲדָתוֹ: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ כַּמָּה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְלַוָּה אֶת הַמְקַיֵּם מִצְוַת: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ!"...

צְחוֹק צְחוֹק, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּאָרְחוֹת חַיֵּינוּ, נִרְאֶה שֶׁרְצוּפִים הֵם מַעֲמָדוֹת כָּאֵלּוּ, "דּוּ שִׂיחַ שֶׁל חֵרְשִׁים", בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים!

בְּאֵיזֶה שֵׁם אַחֵר נִתָּן לְכַנּוֹת אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַפְּעֻלּוֹת וּפְעֻלּוֹת הַנֶּגֶד בֵּינֵינוּ לִשְׁכֵנֵינוּ. בְּאֵיזֶה כִּנּוּי אַחֵר נִתָּן לְהַכְתִּיר אֶת יַחֲסֵי הַדָּתִיִּים וְהַחִלּוֹנִיִּים, הַוָּתִיקִים וְהָעוֹלִים, הָאֶלִיטוֹת וַהֲמוֹן הָעָם, הָאֶזְרָח הַקָּטָן מוּל הָרָשֻׁיּוֹת. הָעוֹבְדִים מוּל הַמַּעֲסִיקִים, הַמְפַרְנְסִים מוּל כֹּחוֹת הַהוֹן. וַאֲפִלּוּ בְּקֶרֶב הַמִּשְׁפָּחָה, הוֹרִים מוּל בְּנֵי נֹעַר, מְחַנְּכִים מוּל חֲנִיכִים. הָאֵין לְכָל אֶחָד שָׂפָה מִשֶּׁלּוֹ, דְּפוּסֵי חֲשִׁיבָה וְהִתְנַהֲגוּת שׁוֹנִים, וְכָל הִדַּבְּרוּת נִתְפֶּסֶת בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת?

זֶה מְתַסְכֵּל? וַדַּאי! מְיָאֵשׁ? לֹא וָלֹא! וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁבְּיָדֵינוּ גַּם הַפִּתְרוֹן: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה "וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים". הֵן זֶה עִקַּר הַיַּהֲדוּת, הָרִאשׁוֹן מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים! נָכוֹן, הוּא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת וְלִפְעֹל, אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְנִסְמֹךְ עָלָיו – יָבִיא אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָרְצוּיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים נז-ג) "אֶקְרָא לֵאלֹקִים עֶלְיוֹן, לָאֵ-ל גֹּמֵר עָלָי", וְאָמַר (תְּהִלִּים קלח-ב) "ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי, ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם!"

לְפִיכָךְ "תָּמִים תִּהְיֶה", עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִשְׁלֵמוּת. מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאַתָּה "עִם ה' אֱלֹקֶיךָ"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראש השנה תשע"ד
	תְּקִיעַת שׁוֹפָר – "עוּרוּ יְשֵׁנִים"!
	תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ (יח-יג) בְּאַחַת מֵעָרֵי סְפָרַד יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים וְנֶהֱנוּ מֵרֹב טוֹבָה, עַד שֶׁקָּם כֹּמֶר צוֹרֵר וְהֵסִית אֶת הַמּוֹשֵׁל לְהַחְרִים אֶת רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים וּלְגָרְשָׁם מִמְּחוֹזוֹ. הַהֲסָתָה הַמַּתְמֶדֶת הֶחְלִישָׁה אֶת הִתְנַגְּדוּת הַמּוֹשֵׁל, וּלְבַסּוֹף הִצִּיעַ שֶׁהַכֹּמֶר יִתְעַמֵּת עִם נְצִיג הַיְּהוּדִים. וְהָיָה וִינַצְּחוּ הַיְּהוּדִים, יִסָּכֵר פִּי הַכֹּמֶר. יַפְסִידוּ בַּוִּכּוּחַ, יִשְּׂאוּ בַּתּוֹצָאוֹת. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן עָלָה יְהוּדִי כַּפְרִי הָעִירָה לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, וַחֲנֻיּוֹת הַיְּהוּדִים סְגוּרוֹת. בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא מָלֵא מִפֶּה לְפֶה בְּמִתְפַּלְּלִים. נֶחְרַד: הַאִם נִשְׁמַט מִמֶּנּוּ חַג, הַאִם חִלֵּל יוֹם טוֹב בְּשׁוֹגֵג? שָׁאַל, וְסָחוּ לוֹ שֶׁגּוֹרָלָם תָּלוּי בְּתוֹצְאוֹת וִכּוּחַ – וְאֵיךְ לֹא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית וְיַעֲתִירוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים! אָמַר הַכַּפְרִי: "הִנְנִי, שַׁלְּחוּנִי וְאֵלֵךְ, אֶתְיַצֵּב לַוִּכּוּחַ. אִם אֲנַצֵּחַ, מוּטָב. וְאִם לָאו, תֹּאמְרוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ יָזְמָתִי, תֵּדְעוּ מַה סּוּג הַשְּׁאֵלוֹת וְתוּכְלוּ לְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי..." הִסְכִּימוּ לַהַצָּעָה, וְהַכַּפְרִי שָׂם פְּעָמָיו לָאַרְמוֹן: מוּכָן הוּא לַעֲנוֹת לַשְּׁאֵלוֹת. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל, וְהַכֹּמֶר נִצַּב לִימִינוֹ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַכַּפְרִי לְבוּשׁ הַבְּלוֹאִים בָּז לוֹ בְּלִבּוֹ, חָס עַל הַמִּלִּים, וְזָקַר כְּנֶגְדּוֹ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת. נָשָׂא הַכַּפְרִי לְמוּלוֹ אֶצְבַּע אַחַת. אָדְמוּ פְּנֵי הַכֹּמֶר, וְשִׁטֵּחַ כַּף יָדוֹ לְנֹכַח פְּנֵי הַכַּפְרִי. הִתְחַיֵּךְ הַכַּפְרִי, וְנוֹפֵף בְּאֶגְרוֹפוֹ. הִבִּיט הַכֹּמֶר סְבִיבוֹ בְּקַדַּחְתָּנוּת, נִגַּשׁ לַשֻּׁלְחָן, וְנָשָׂא בַּאֲרֶשֶׁת נִצָּחוֹן בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם. גִּשֵּׁשׁ הַכַּפְרִי בְּכִיסוֹ, הוֹצִיא נֵתַח גְּבִינָה כַּפְרִית לְבָנָה וְהִצִּיגָהּ לְרַאֲוָה. שָׁח הַכֹּמֶר רֹאשׁוֹ, וְשָׁמַט כְּתֵפָיו מוּבָס. "נִצַּחְתֶּם", בִּשֵּׂר הַמּוֹשֵׁל לַכַּפְרִי. "לֵךְ אֱמֹר לְאַחֶיךָ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַחְשֹׁשׁ עוֹד!" הַכַּפְרִי יָצָא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְהַמּוֹשֵׁל פָּנָה אֶל הַכֹּמֶר: "סְלַח לִי, אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי דָּבָר!" "פִּקֵּחַ כְּשׁוּעָל הוּא", הֵשִׁיב הַכֹּמֶר. "אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי אֱלֹהֻיּוֹת – וְעָנָה שֶׁאֵין אֶלָּא אֵ-ל אֶחָד. אָמַרְתִּי: הֲלֹא אֱלֹקֵיכֶם פִּזֵּר אֶתְכֶם בְּכָל קַצְווֹת תֵּבֵל, וְעָנָה: עָתִיד הוּא לְקַבְּצֵנוּ. הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַיַּיִן הָאָדֹם כַּדָּם, לִרְמֹז שֶׁהֵם צָלְבוּ אֶת מְשִׁיחֵנוּ. וַעֲנָנִי: הֲלֹא הֻבְטַחְנוּ שֶׁאִם יִהְיוּ חֲטָאֵינוּ כַּדָּם, יַלְבִּינוּ כַּשֶּׁלֶג!"... בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ הַכַּפְרִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבִשֵּׂר עַל נִצְחוֹנוֹ: לֹא הָיָה קַל מִזֶּה! הִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם סְבִיבוֹ, וְסִפֵּר: "הַכֹּמֶר הֶרְאָה לִי שֶׁהוּא יְנַקֵּר עֵינַי בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וְעָנִיתִי שֶׁאֲנִי אֲנַקֵּר עֵינָיו בְּאֶצְבַּע אַחַת! הֶרְאָה שֶׁרוֹצֶה הוּא לִסְטֹר עַל פָּנַי, וְנוֹפַפְתִּי מוּלוֹ בְּאֶגְרוֹף! כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נוֹפֵף בַּקְבּוּק יַיִן כְּרָצוֹן לְהִתְפַּיֵּס, הוֹצֵאתִי גַּם אֲנִי גְּבִינָה, כְּהַסְכָּמָה. וְלָכֵן הִשְׁלִים, וּבִטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה". קָם הָרַב וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַר לִבְנֵי עֲדָתוֹ: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ כַּמָּה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְלַוָּה אֶת הַמְקַיֵּם מִצְוַת: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ!"... צְחוֹק צְחוֹק, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּאָרְחוֹת חַיֵּינוּ, נִרְאֶה שֶׁרְצוּפִים הֵם מַעֲמָדוֹת כָּאֵלּוּ, "דּוּ שִׂיחַ שֶׁל חֵרְשִׁים", בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים! בְּאֵיזֶה שֵׁם אַחֵר נִתָּן לְכַנּוֹת אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַפְּעֻלּוֹת וּפְעֻלּוֹת הַנֶּגֶד בֵּינֵינוּ לִשְׁכֵנֵינוּ. בְּאֵיזֶה כִּנּוּי אַחֵר נִתָּן לְהַכְתִּיר אֶת יַחֲסֵי הַדָּתִיִּים וְהַחִלּוֹנִיִּים, הַוָּתִיקִים וְהָעוֹלִים, הָאֶלִיטוֹת וַהֲמוֹן הָעָם, הָאֶזְרָח הַקָּטָן מוּל הָרָשֻׁיּוֹת. הָעוֹבְדִים מוּל הַמַּעֲסִיקִים, הַמְפַרְנְסִים מוּל כֹּחוֹת הַהוֹן. וַאֲפִלּוּ בְּקֶרֶב הַמִּשְׁפָּחָה, הוֹרִים מוּל בְּנֵי נֹעַר, מְחַנְּכִים מוּל חֲנִיכִים. הָאֵין לְכָל אֶחָד שָׂפָה מִשֶּׁלּוֹ, דְּפוּסֵי חֲשִׁיבָה וְהִתְנַהֲגוּת שׁוֹנִים, וְכָל הִדַּבְּרוּת נִתְפֶּסֶת בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת? זֶה מְתַסְכֵּל? וַדַּאי! מְיָאֵשׁ? לֹא וָלֹא! וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁבְּיָדֵינוּ גַּם הַפִּתְרוֹן: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה "וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים". הֵן זֶה עִקַּר הַיַּהֲדוּת, הָרִאשׁוֹן מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים! נָכוֹן, הוּא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת וְלִפְעֹל, אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְנִסְמֹךְ עָלָיו – יָבִיא אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָרְצוּיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים נז-ג) "אֶקְרָא לֵאלֹקִים עֶלְיוֹן, לָאֵ-ל גֹּמֵר עָלָי", וְאָמַר (תְּהִלִּים קלח-ב) "ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי, ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם!" לְפִיכָךְ "תָּמִים תִּהְיֶה", עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִשְׁלֵמוּת. מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאַתָּה "עִם ה' אֱלֹקֶיךָ"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)