Otzarot-Article

"עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (כד-לג) בְּמִקְרֶה וְהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ לִכְאוֹרָה עַוְלָה, פָּעַל נֶגְדּוֹ אוֹ דִּבֵּר בִּגְנוּתוֹ, כְּבָר הוּא כּוֹעֵס וְזוֹעֵם, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו פּוֹעֲלוֹת בְּכִוּוּן שֶׁל 'אֵיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁגַּם אֲנִי מְסֻגָּל לִפְעֹל נֶגְדּוֹ', וכו'.

וַחֲבֵרוֹ, הָרוֹאֶה אֶת הֶחָבֵר הַזֶּה מִתְלַהֵם כְּנֶגְדּוֹ, חוֹגֵר אַף הוּא אֶת חַרְבּוֹ וְיוֹצֵא לַקְּרָב, וּמִכָּאן וְעַד הִתְלַהֲטוּת הַיְצָרִים - קְצָרָה כְּבָר הַדֶּרֶךְ.

בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים, הַמְּרִיבוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ בָּאוֹת כְּלָל לָעוֹלָם, אִם הָיְתָה נוֹצֶרֶת הִדַּבְּרוּת. וְ'הִדַּבְּרוּת', פֵּרוּשָׁהּ לְדַבֵּר, פָּשׁוּט לְדַבֵּר, לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ בְּלִבְּךָ עַל הַשֵּׁנִי, לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ 'מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג עִמָּדִי בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ; לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לִי'.

אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת הַחֲשׁוּבִים בְּאָמֵרִיקָה שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאֵי נֶכְדּוֹ, אָמַר לִמְחֻתָּנָיו לְאַחַר הַחֻפָּה שֶׁהוּא נֶאֱלָץ לַעֲזֹב אֶת הַשִּׂמְחָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין שֶׁל בֵּן אֶחָד מִידִידָיו הַקְּרוֹבִים.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָסַע לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַיָּדִיד עִם כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו, וְעֶצֶם בּוֹאוֹ לָאוּלָם כִּבֵּד מְאֹד אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה, שֶׁכֵּן הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁנֶּכְדּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מִתְחַתֵּן גַּם הוּא בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, וּבְכָךְ שֶׁהִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לָאוּלָם הוֹכִיחַ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עַד כַּמָּה הוּא מַעֲרִיךְ וּמְכַבֵּד אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה.

וְהִנֵּה, כְּשֶׁנִּגַּשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶל אֲבִי הֶחָתָן, לְאַחֵל לוֹ בִּרְכַּת מַזָּל טוֹב, נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁמֹעַ אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה פּוֹנֶה אֶל רַבָּם וְאוֹמֵר לוֹ:

'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ'!!!

הַתַּלְמִידִים הָיוּ כָּל כָּךְ הֲמוּמִים, עַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב תַּדְהֵמָה. לְשׁוֹנָם נֶעֶתְקָה, וּבַשְּׁנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא יָדְעוּ אֲפִלּוּ כֵּיצַד לְהָגִיב. הֵם אָמְנָם רָאוּ שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כְּלָל לֹא מֻפְתָּע מֵהַמִּשְׁפָּט שֶׁהֻשְׁמַע בְּאָזְנָיו זֶה עַתָּה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּעָנָו וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, לֹא הָיָה בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ זוֹ מִשּׁוּם דָּבָר יוֹצֵא מִגָּדֵר הָרָגִיל.

בְּרַם, כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַשִּׂמְחָה לֹא הִסְתַּפֵּק בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא אָמַר שׁוּב לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה 'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ', הֶחְלִיטוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, וְיָדְעוּ שֶׁבְּשָׁלָב זֶה הֵם צְרִיכִים לְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה וְאוּלַי אֲפִלּוּ לְנַדּוֹתוֹ וּלְהַחְרִימוֹ.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַבִּיט בְּתַלְמִידָיו וּמַבְחִין בִּפְנֵיהֶם הַנִּזְעָמוֹת, וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה מְדֻבָּר... הוּא פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם וּמִתְעַנְיֵן הַאִם קָרָה מַשֶּׁהוּ, וְהַתַּלְמִידִים מִסְתַּכְּלִים עָלָיו כְּלֹא מַאֲמִינִים; 'הַאִם רַבֵּנוּ לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמְּאֹד מְאֹד מְקוֹמֵם שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָזְנָיו שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְשֶׁפָּגַע אֲנוּשׁוֹת בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה'? - שָׁאֲלוּ.

'עַל אֵיזֶה מִשְׁפָּט אַתֶּם מְדַבְּרִים'? - שׁוֹאֵל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

'וְכִי לֹא שָׁמַע רַבֵּנוּ מַה שֶּׁבַּעַל הַשִּׂמְחָה אָמַר לוֹ, בְּעֵת בּוֹאוֹ לְאַחֵל בִּרְכַּת מַזָּל טוֹב'? - שָׁאֲלוּ.

וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַמְשִׁיךְ; 'אֵין לִי כָּל מֻשָּׂג עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים'...

וְהַתַּלְמִידִים חָשְׁבוּ שֶׁהֵם מִתְפּוֹצְצִים; 'הֲרֵי הוּא הֵעֵז פָּנָיו בְּצוּרָה מַחְפִּירָה, וְאָמַר שֶׁאַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ'!

בְּרֶגַע זֶה נַעֲשׂוּ פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מְאִירִים עוֹד יוֹתֵר, וְכֻלּוֹ אָמַר נְעִימוּת וְרֹךְ. הוּא הִרְגִּיעַ אֶת קְבוּצַת הַתַּלְמִידִים הַנֶּאֱמָנִים וְאָמַר, בּוֹאוּ וְאַסְבִּיר לָכֶם יָשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר.

הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, אֲנִי פּוֹגֵשׁ שָׁם אֶת יְדִידִי, בַּעַל הַשִּׂמְחָה, הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּיוֹם זֶה יֵשׁ טְרָדוֹת רַבּוֹת, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הַאִם אוּכַל לְסַיֵּעַ לוֹ לִקְרַאת הַחֲתֻנָּה.

תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה שֶׁכָּל הַסִּדּוּרִים וְהַהִתְאַרְגְּנֻיּוֹת לִקְרַאת הַשִּׂמְחָה נַעֲשׂוּ כְּבָר עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בְּעֶזְרָה.

לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּנָה הוּא עַצְמוֹ אֵלַי וְאָמַר, 'אַתָּה יוֹדֵעַ מָה, רֹאשׁ יְשִׁיבָה, הַמַּכְשִׁיר הַסֵּלוֹלָרִי שֶׁלִּי הִתְקַלְקֵל אֶתְמוֹל, וְאֵין בִּרְשׁוּתִי מַכְשִׁיר אַחֵר; זֶה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּטְרִיד אוֹתִי'!

'נוּ, מָה הַבְּעָיָה; אֶתֵּן לְךָ אֶת הַמַּכְשִׁיר שֶׁלִּי' - אָמַרְתִּי לוֹ.

'הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאִם תַּפְקִיד בְּיָדִי אֶת הַמַּכְשִׁיר שֶׁלְּךָ, לֹא אֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַקְּרִיאוֹת שֶׁתַּגַּעְנָה אֵלַי. כֵּיצַד אַעֲבִיר לְךָ אוֹתָן'? - שָׁאַל בַּעַל הַשִּׂמְחָה.

וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ: אִם תַּגַּעְנָה קְרִיאוֹת, תִּרְשֹׁם עַל דַּף אֶת מִסְפְּרֵי הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁל הַמִּתְקַשְּׁרִים, וּכְשֶׁאַגִּיעַ לַחֲתֻנָּה - תַּעֲבִיר לִי אֶת הַדַּף.

בַּעַל הַשִּׂמְחָה הִסְכִּים וְלָקַח אֶת הַמַּכְשִׁיר. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲתֻנָּה, הוּא הוֹדִיעַ לִי - 'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ' - - -

בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם; אִם הַתַּלְמִידִים לֹא הָיוּ בָּאִים לְהִדַּבְּרוּת עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אֶלָּא הָיוּ מַחְלִיטִים שֶׁבַּעַל הַשִּׂמְחָה פָּגַע בְּרַבָּם, וְהָיוּ יוֹצְאִים נֶגְדּוֹ בְּנִדּוּיִים וּבַחָרְמוֹת, הַאִם זֶה הָיָה מַגִּיעַ לוֹ?

וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁלֹּא.

אֲבָל אִם חָלִילָה כָּךְ הָיָה קוֹרֶה, הָיוּ נִזְקָקִים לְנֵס גָּדוֹל כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַגַּלְגַּל אֲחוֹרַנִּית, כִּי אָז הָאִישׁ הָיָה יוֹצֵא אַף הוּא מִכֵּלָיו, וּמַחְזִיר מִלְחָמָה שַׁעְרָה, בְּיָדְעוֹ בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כָּל אָוֶן, וְהַכְּלָל שֶׁ'הִנְּךָ יָכוֹל לָדַעַת אֶת נְקֻדַּת הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקְּרָב, וּלְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לָדַעַת אֶת סִיּוּמוֹ' - הָיָה פּוֹעֵל גַּם כָּאן.

הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְיַעֵץ בְּמִקְרִים אֵלֶּה הִיא, שֶׁהַצַּד הַמַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁנִּפְגָּע, לֹא יִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ, אֶלָּא יִגַּשׁ אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד וִינַסֶּה לְהִדָּבֵר עִמּוֹ בְּדַרְכֵי נֹעַם וּלְבָרֵר מַה בְּדִיּוּק אֵרַע; וְאָז סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁבְּתוֹךְ זְמַן קָצָר מְאֹד יִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא נִסָּה לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁצָּצוּ וְעָלוּ בְּמֹחוֹ הָיוּ פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ הַקּוֹדֵחַ בִּלְבַד.

וְגַם אִם הַדָּבָר אֵרַע בַּמְּצִיאוּת, לֹא הָיְתָה כַּוָּנָה לִפְגֹּעַ בּוֹ, וּבַמִּקְרֶה הַגָּרוּעַ - אִם הָיְתָה כַּוָּנָה כָּזוֹ, הֲרֵי שֶׁעֶצֶם נִסְיוֹן הַהִדַּבְּרוּת יָבִיא עִמּוֹ בִּכְנָפָיו אֶת הַשָּׁלוֹם הַמְיֻחָל, כְּשֶׁהַצַּד הַפּוֹגֵעַ יִוָּכַח שֶׁהַשֵּׁנִי מְעֻנְיָן בְּשָׁלוֹם אֲמִתִּי, וְאֵינוֹ מִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ראש השנה תשע"ד
	בִּזְכוּת מָה נִזְכֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה
	"עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (כד-לג) בְּמִקְרֶה וְהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ לִכְאוֹרָה עַוְלָה, פָּעַל נֶגְדּוֹ אוֹ דִּבֵּר בִּגְנוּתוֹ, כְּבָר הוּא כּוֹעֵס וְזוֹעֵם, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו פּוֹעֲלוֹת בְּכִוּוּן שֶׁל 'אֵיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁגַּם אֲנִי מְסֻגָּל לִפְעֹל נֶגְדּוֹ', וכו'. וַחֲבֵרוֹ, הָרוֹאֶה אֶת הֶחָבֵר הַזֶּה מִתְלַהֵם כְּנֶגְדּוֹ, חוֹגֵר אַף הוּא אֶת חַרְבּוֹ וְיוֹצֵא לַקְּרָב, וּמִכָּאן וְעַד הִתְלַהֲטוּת הַיְצָרִים - קְצָרָה כְּבָר הַדֶּרֶךְ. בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים, הַמְּרִיבוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ בָּאוֹת כְּלָל לָעוֹלָם, אִם הָיְתָה נוֹצֶרֶת הִדַּבְּרוּת. וְ'הִדַּבְּרוּת', פֵּרוּשָׁהּ לְדַבֵּר, פָּשׁוּט לְדַבֵּר, לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ בְּלִבְּךָ עַל הַשֵּׁנִי, לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ 'מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג עִמָּדִי בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ; לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לִי'. אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת הַחֲשׁוּבִים בְּאָמֵרִיקָה שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאֵי נֶכְדּוֹ, אָמַר לִמְחֻתָּנָיו לְאַחַר הַחֻפָּה שֶׁהוּא נֶאֱלָץ לַעֲזֹב אֶת הַשִּׂמְחָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין שֶׁל בֵּן אֶחָד מִידִידָיו הַקְּרוֹבִים. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָסַע לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַיָּדִיד עִם כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו, וְעֶצֶם בּוֹאוֹ לָאוּלָם כִּבֵּד מְאֹד אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה, שֶׁכֵּן הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁנֶּכְדּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מִתְחַתֵּן גַּם הוּא בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, וּבְכָךְ שֶׁהִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לָאוּלָם הוֹכִיחַ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עַד כַּמָּה הוּא מַעֲרִיךְ וּמְכַבֵּד אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה. וְהִנֵּה, כְּשֶׁנִּגַּשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶל אֲבִי הֶחָתָן, לְאַחֵל לוֹ בִּרְכַּת מַזָּל טוֹב, נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁמֹעַ אֶת בַּעַל הַשִּׂמְחָה פּוֹנֶה אֶל רַבָּם וְאוֹמֵר לוֹ: 'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ'!!! הַתַּלְמִידִים הָיוּ כָּל כָּךְ הֲמוּמִים, עַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב תַּדְהֵמָה. לְשׁוֹנָם נֶעֶתְקָה, וּבַשְּׁנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא יָדְעוּ אֲפִלּוּ כֵּיצַד לְהָגִיב. הֵם אָמְנָם רָאוּ שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כְּלָל לֹא מֻפְתָּע מֵהַמִּשְׁפָּט שֶׁהֻשְׁמַע בְּאָזְנָיו זֶה עַתָּה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּעָנָו וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, לֹא הָיָה בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ זוֹ מִשּׁוּם דָּבָר יוֹצֵא מִגָּדֵר הָרָגִיל. בְּרַם, כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַשִּׂמְחָה לֹא הִסְתַּפֵּק בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא אָמַר שׁוּב לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה 'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ', הֶחְלִיטוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, וְיָדְעוּ שֶׁבְּשָׁלָב זֶה הֵם צְרִיכִים לְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה וְאוּלַי אֲפִלּוּ לְנַדּוֹתוֹ וּלְהַחְרִימוֹ. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַבִּיט בְּתַלְמִידָיו וּמַבְחִין בִּפְנֵיהֶם הַנִּזְעָמוֹת, וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה מְדֻבָּר... הוּא פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם וּמִתְעַנְיֵן הַאִם קָרָה מַשֶּׁהוּ, וְהַתַּלְמִידִים מִסְתַּכְּלִים עָלָיו כְּלֹא מַאֲמִינִים; 'הַאִם רַבֵּנוּ לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמְּאֹד מְאֹד מְקוֹמֵם שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָזְנָיו שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְשֶׁפָּגַע אֲנוּשׁוֹת בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה'? - שָׁאֲלוּ. 'עַל אֵיזֶה מִשְׁפָּט אַתֶּם מְדַבְּרִים'? - שׁוֹאֵל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. 'וְכִי לֹא שָׁמַע רַבֵּנוּ מַה שֶּׁבַּעַל הַשִּׂמְחָה אָמַר לוֹ, בְּעֵת בּוֹאוֹ לְאַחֵל בִּרְכַּת מַזָּל טוֹב'? - שָׁאֲלוּ. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַמְשִׁיךְ; 'אֵין לִי כָּל מֻשָּׂג עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים'... וְהַתַּלְמִידִים חָשְׁבוּ שֶׁהֵם מִתְפּוֹצְצִים; 'הֲרֵי הוּא הֵעֵז פָּנָיו בְּצוּרָה מַחְפִּירָה, וְאָמַר שֶׁאַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ'! בְּרֶגַע זֶה נַעֲשׂוּ פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מְאִירִים עוֹד יוֹתֵר, וְכֻלּוֹ אָמַר נְעִימוּת וְרֹךְ. הוּא הִרְגִּיעַ אֶת קְבוּצַת הַתַּלְמִידִים הַנֶּאֱמָנִים וְאָמַר, בּוֹאוּ וְאַסְבִּיר לָכֶם יָשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר. הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, אֲנִי פּוֹגֵשׁ שָׁם אֶת יְדִידִי, בַּעַל הַשִּׂמְחָה, הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּיוֹם זֶה יֵשׁ טְרָדוֹת רַבּוֹת, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הַאִם אוּכַל לְסַיֵּעַ לוֹ לִקְרַאת הַחֲתֻנָּה. תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה שֶׁכָּל הַסִּדּוּרִים וְהַהִתְאַרְגְּנֻיּוֹת לִקְרַאת הַשִּׂמְחָה נַעֲשׂוּ כְּבָר עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בְּעֶזְרָה. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּנָה הוּא עַצְמוֹ אֵלַי וְאָמַר, 'אַתָּה יוֹדֵעַ מָה, רֹאשׁ יְשִׁיבָה, הַמַּכְשִׁיר הַסֵּלוֹלָרִי שֶׁלִּי הִתְקַלְקֵל אֶתְמוֹל, וְאֵין בִּרְשׁוּתִי מַכְשִׁיר אַחֵר; זֶה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּטְרִיד אוֹתִי'! 'נוּ, מָה הַבְּעָיָה; אֶתֵּן לְךָ אֶת הַמַּכְשִׁיר שֶׁלִּי' - אָמַרְתִּי לוֹ. 'הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאִם תַּפְקִיד בְּיָדִי אֶת הַמַּכְשִׁיר שֶׁלְּךָ, לֹא אֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַקְּרִיאוֹת שֶׁתַּגַּעְנָה אֵלַי. כֵּיצַד אַעֲבִיר לְךָ אוֹתָן'? - שָׁאַל בַּעַל הַשִּׂמְחָה. וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ: אִם תַּגַּעְנָה קְרִיאוֹת, תִּרְשֹׁם עַל דַּף אֶת מִסְפְּרֵי הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁל הַמִּתְקַשְּׁרִים, וּכְשֶׁאַגִּיעַ לַחֲתֻנָּה - תַּעֲבִיר לִי אֶת הַדַּף. בַּעַל הַשִּׂמְחָה הִסְכִּים וְלָקַח אֶת הַמַּכְשִׁיר. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲתֻנָּה, הוּא הוֹדִיעַ לִי - 'אַף אֶחָד לֹא קָרָא לְךָ' - - - בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם; אִם הַתַּלְמִידִים לֹא הָיוּ בָּאִים לְהִדַּבְּרוּת עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אֶלָּא הָיוּ מַחְלִיטִים שֶׁבַּעַל הַשִּׂמְחָה פָּגַע בְּרַבָּם, וְהָיוּ יוֹצְאִים נֶגְדּוֹ בְּנִדּוּיִים וּבַחָרְמוֹת, הַאִם זֶה הָיָה מַגִּיעַ לוֹ? וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁלֹּא. אֲבָל אִם חָלִילָה כָּךְ הָיָה קוֹרֶה, הָיוּ נִזְקָקִים לְנֵס גָּדוֹל כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַגַּלְגַּל אֲחוֹרַנִּית, כִּי אָז הָאִישׁ הָיָה יוֹצֵא אַף הוּא מִכֵּלָיו, וּמַחְזִיר מִלְחָמָה שַׁעְרָה, בְּיָדְעוֹ בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כָּל אָוֶן, וְהַכְּלָל שֶׁ'הִנְּךָ יָכוֹל לָדַעַת אֶת נְקֻדַּת הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקְּרָב, וּלְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לָדַעַת אֶת סִיּוּמוֹ' - הָיָה פּוֹעֵל גַּם כָּאן. הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְיַעֵץ בְּמִקְרִים אֵלֶּה הִיא, שֶׁהַצַּד הַמַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁנִּפְגָּע, לֹא יִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ, אֶלָּא יִגַּשׁ אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד וִינַסֶּה לְהִדָּבֵר עִמּוֹ בְּדַרְכֵי נֹעַם וּלְבָרֵר מַה בְּדִיּוּק אֵרַע; וְאָז סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁבְּתוֹךְ זְמַן קָצָר מְאֹד יִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא נִסָּה לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁצָּצוּ וְעָלוּ בְּמֹחוֹ הָיוּ פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ הַקּוֹדֵחַ בִּלְבַד. וְגַם אִם הַדָּבָר אֵרַע בַּמְּצִיאוּת, לֹא הָיְתָה כַּוָּנָה לִפְגֹּעַ בּוֹ, וּבַמִּקְרֶה הַגָּרוּעַ - אִם הָיְתָה כַּוָּנָה כָּזוֹ, הֲרֵי שֶׁעֶצֶם נִסְיוֹן הַהִדַּבְּרוּת יָבִיא עִמּוֹ בִּכְנָפָיו אֶת הַשָּׁלוֹם הַמְיֻחָל, כְּשֶׁהַצַּד הַפּוֹגֵעַ יִוָּכַח שֶׁהַשֵּׁנִי מְעֻנְיָן בְּשָׁלוֹם אֲמִתִּי, וְאֵינוֹ מִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)