Otzarot-Article

סָח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב: מַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד שֶׁלִּמְּדוֹ אָבִיו סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. פַּעַם אַחַת עָלָה הַקֵּיסָר לְאוֹתָהּ מְדִינָה וְנָפַל אוֹתוֹ יֶלֶד בַּשֶּׁבִי, וְסִפְרוֹ עִמּוֹ. חֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְהִכְנִיסוּ אֶת סִפְרוֹ לְגִנְזֵי הַקֵּיסָר.

יוֹם אֶחָד מָצְאוּ אֶת הַסֵּפֶר, וּבָאוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת לִקְרֹא בּוֹ, וְלֹא יָדְעוּ. אָמְרוּ לוֹ: "זֶה הַסֵּפֶר מִסִּפְרֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, וְיֵשׁ כָּאן יֶלֶד אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים". הוֹצִיאוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַקֵּיסָר.

כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַיֶּלֶד סִפְרוֹ, מִיָּד חִבְּקוֹ וְנִשְּׁקוֹ וּקְרָאוֹ לִפְנֵי הַקֵּיסָר, וְהָיָה מְפָרְשׁוֹ מִן "בְּרֵאשִׁית" עַד "וַיְכֻלּוּ". כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקֵּיסָר שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ, מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ וְנָשַׁק לְאוֹתוֹ יֶלֶד עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא מָצָאנוּ אֶת הַסֵּפֶר אֶלָּא בִּגְלַלְךָ, כְּדֵי לְהַתִּירְךָ מִבֵּית הָאֲסוּרִים".

מִיָּד נָתַן לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת לָרֹב וְשִׁגְּרוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל אֵצֶל אָבִיו.

וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יֶּלֶד זֶה, שֶׁלֹּא לָמַד אֶלָּא סֵפֶר בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד, זָכָה לְכָל זֶה, הַלּוֹמֵד כָּל חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

הַגָּאוֹן רַבִּי יִשָׂשׂכָר שְׁלֹמֹה טֵייכְטַאל זָצָ"ל, הי"ד, רַבָּהּ שֶׁל פִּשְׁטְיַאן שֶׁבִּסְלוֹבַקְיָה, נוֹתֵן תּוֹדָה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "מִשְׁנַת שָׂכִיר" לְאִמּוֹ הַצִּדְקָנִית, שֶׁבִּזְכוּתָהּ הָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ.

לוֹמְדִים הָיוּ בְּבֵית הַמְלַמֵּד מֵהַבֹּקֶר וְעַד אִישׁוֹן לַיְלָה, כְּדִבְרֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֵה דֵּעָה רמה-יא): "יוֹשֵׁב וּמְלַמְּדָם כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מֵהַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה". יְלָדִים רַכִּים, כִּבְנֵי שְׁמוֹנֶה. אֲבָל הָאֵם רָצְתָה שֶׁיַּלְדָּהּ יַחְזֹר עַל תַּלְמוּדוֹ מֵאֶמֶשׁ וְיָכִין אֶת הַשִּׁעוּר הַבָּא. מָתַי יַעֲשֶׂה זֹאת, הֲלֹא עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת בְּשׁוּבוֹ עִם עֶרֶב! מֶה עָשְׂתָה, קָמָה בְּכָל בֹּקֶר בְּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה שֶׁל לַיְלָה, בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ, הִדְלִיקָה אֶת הַתַּנּוּר כְּדֵי שֶׁיִּשְׂרֹר חֹם נָעִים, שָׁפְתָה מֵחַם וְלָשָׁה בָּצֵק. בְּשָׁעָה אַרְבַּע עוֹרְרָה אֶת הַיֶּלֶד לְנִיחוֹחוֹת עוּגַת קִנָּמוֹן הַנֶּאֱפֵית וְכוֹס קָקָאוֹ חַם. אֵיזֶה יֶלֶד יַעֲמֹד בַּפִּתּוּי. רַק בַּקָּשָׁה אַחַת הָיְתָה לָהּ: שֶׁיִּלְמַד בְּקוֹל, שֶׁתִּשְׁמַע וְתִרְוֶה נַחַת.

וּפַעַם אִחֲרָה הָאֵם לָקוּם. קָמָה בְּאַרְבַּע, וְהֵעִירָה אֶת הַבֵּן. רִחְרֵחַ, וְאֵין נִיחוֹחַ עוּגַת קִנָּמוֹן, אַף לֹא רֵיחַ קָקָאוֹ. הִתְנַצְּלָה: "קוּם, בֵּן יַקִּיר, תַּתְחִיל לִלְמֹד, וַאֲנִי אֲמַהֵר וְאֶשְׁפֹּת וְאֹפֶה, בְּעוֹד שָׁעָה יִהְיֶה. אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ", אָמְרָה בְּרֶגֶשׁ, "תַּתְחִיל לִלְמֹד וְתִוָּכַח, שֶׁהַגְּמָרָא מְתוּקָה לֹא פָּחוֹת מֵעוּגַת קִנָּמוֹן טְרִיָּה, וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לֹא פָּחוֹת מִכּוֹס קָקָאוֹ חַם!"

וְהָיִיתִי יֶלֶד, סִפֵּר, וְהֶאֱמַנְתִּי לָהּ...

וְהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת...

מִנִּי אָז, נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה, הַמְּתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים וְנֶחְמֶדֶת מִזָּהָב וּמִפָּז רַב. וְהַגְּמָרָא הָיְתָה לְעִקָּר, וְהָעוּגָה וְהַמַּשְׁקָה לִטְפֵלִים בִּלְבַד... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראש השנה תשע"ד
	בִּזְכוּת מָה נִזְכֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה
	סָח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב: מַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד שֶׁלִּמְּדוֹ אָבִיו סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. פַּעַם אַחַת עָלָה הַקֵּיסָר לְאוֹתָהּ מְדִינָה וְנָפַל אוֹתוֹ יֶלֶד בַּשֶּׁבִי, וְסִפְרוֹ עִמּוֹ. חֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְהִכְנִיסוּ אֶת סִפְרוֹ לְגִנְזֵי הַקֵּיסָר. יוֹם אֶחָד מָצְאוּ אֶת הַסֵּפֶר, וּבָאוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת לִקְרֹא בּוֹ, וְלֹא יָדְעוּ. אָמְרוּ לוֹ: "זֶה הַסֵּפֶר מִסִּפְרֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, וְיֵשׁ כָּאן יֶלֶד אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים". הוֹצִיאוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַקֵּיסָר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַיֶּלֶד סִפְרוֹ, מִיָּד חִבְּקוֹ וְנִשְּׁקוֹ וּקְרָאוֹ לִפְנֵי הַקֵּיסָר, וְהָיָה מְפָרְשׁוֹ מִן "בְּרֵאשִׁית" עַד "וַיְכֻלּוּ". כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקֵּיסָר שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ, מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ וְנָשַׁק לְאוֹתוֹ יֶלֶד עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא מָצָאנוּ אֶת הַסֵּפֶר אֶלָּא בִּגְלַלְךָ, כְּדֵי לְהַתִּירְךָ מִבֵּית הָאֲסוּרִים". מִיָּד נָתַן לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת לָרֹב וְשִׁגְּרוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל אֵצֶל אָבִיו. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יֶּלֶד זֶה, שֶׁלֹּא לָמַד אֶלָּא סֵפֶר בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד, זָכָה לְכָל זֶה, הַלּוֹמֵד כָּל חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הַגָּאוֹן רַבִּי יִשָׂשׂכָר שְׁלֹמֹה טֵייכְטַאל זָצָ"ל, הי"ד, רַבָּהּ שֶׁל פִּשְׁטְיַאן שֶׁבִּסְלוֹבַקְיָה, נוֹתֵן תּוֹדָה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "מִשְׁנַת שָׂכִיר" לְאִמּוֹ הַצִּדְקָנִית, שֶׁבִּזְכוּתָהּ הָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ. לוֹמְדִים הָיוּ בְּבֵית הַמְלַמֵּד מֵהַבֹּקֶר וְעַד אִישׁוֹן לַיְלָה, כְּדִבְרֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֵה דֵּעָה רמה-יא): "יוֹשֵׁב וּמְלַמְּדָם כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מֵהַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה". יְלָדִים רַכִּים, כִּבְנֵי שְׁמוֹנֶה. אֲבָל הָאֵם רָצְתָה שֶׁיַּלְדָּהּ יַחְזֹר עַל תַּלְמוּדוֹ מֵאֶמֶשׁ וְיָכִין אֶת הַשִּׁעוּר הַבָּא. מָתַי יַעֲשֶׂה זֹאת, הֲלֹא עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת בְּשׁוּבוֹ עִם עֶרֶב! מֶה עָשְׂתָה, קָמָה בְּכָל בֹּקֶר בְּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה שֶׁל לַיְלָה, בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ, הִדְלִיקָה אֶת הַתַּנּוּר כְּדֵי שֶׁיִּשְׂרֹר חֹם נָעִים, שָׁפְתָה מֵחַם וְלָשָׁה בָּצֵק. בְּשָׁעָה אַרְבַּע עוֹרְרָה אֶת הַיֶּלֶד לְנִיחוֹחוֹת עוּגַת קִנָּמוֹן הַנֶּאֱפֵית וְכוֹס קָקָאוֹ חַם. אֵיזֶה יֶלֶד יַעֲמֹד בַּפִּתּוּי. רַק בַּקָּשָׁה אַחַת הָיְתָה לָהּ: שֶׁיִּלְמַד בְּקוֹל, שֶׁתִּשְׁמַע וְתִרְוֶה נַחַת. וּפַעַם אִחֲרָה הָאֵם לָקוּם. קָמָה בְּאַרְבַּע, וְהֵעִירָה אֶת הַבֵּן. רִחְרֵחַ, וְאֵין נִיחוֹחַ עוּגַת קִנָּמוֹן, אַף לֹא רֵיחַ קָקָאוֹ. הִתְנַצְּלָה: "קוּם, בֵּן יַקִּיר, תַּתְחִיל לִלְמֹד, וַאֲנִי אֲמַהֵר וְאֶשְׁפֹּת וְאֹפֶה, בְּעוֹד שָׁעָה יִהְיֶה. אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ", אָמְרָה בְּרֶגֶשׁ, "תַּתְחִיל לִלְמֹד וְתִוָּכַח, שֶׁהַגְּמָרָא מְתוּקָה לֹא פָּחוֹת מֵעוּגַת קִנָּמוֹן טְרִיָּה, וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לֹא פָּחוֹת מִכּוֹס קָקָאוֹ חַם!" וְהָיִיתִי יֶלֶד, סִפֵּר, וְהֶאֱמַנְתִּי לָהּ... וְהִתְחַלְתִּי לִלְמֹד, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת... מִנִּי אָז, נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה, הַמְּתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים וְנֶחְמֶדֶת מִזָּהָב וּמִפָּז רַב. וְהַגְּמָרָא הָיְתָה לְעִקָּר, וְהָעוּגָה וְהַמַּשְׁקָה לִטְפֵלִים בִּלְבַד... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)