Otzarot-Article

נְסַפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא מֵהַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם בָּטִיטוֹ זָצָ"ל, שֶׁנּוֹדַע בְּכָל עָרֵי טוּרְקִיָּה כְּבַעַל מוֹפֵת מְפֻרְסָם. דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה, שֶׁהָיָה מְכַתֵּת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר לְהוֹכִיחַ אֶת הָרַבִּים וְלַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָווֹן. פַּעַם, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, הִגִּיעַ לְטִירְיָה הַסְּמוּכָה לְאִיזְמִיר, וְדָרַשׁ מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא, דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁעוֹרְרוּ לִתְשׁוּבָה וְלַעֲבוֹדַת ה'.

אַךְ כְּבָר אָמְרוּ, שֶׁלֵּיצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכָחוֹת. הָיָה שָׁם לֵץ בֶּן בְּלִיַּעַל, חַיִּים חוּדָרָה שְׁמוֹ, שֶׁלָּעַג לְדִבְרֵי הַמּוֹכִיחַ וְאָמַר: "מִי גִּלָּה שֶׁאֵלּוּ הָעֳנָשִׁים, מִי סִפֵּר שֶׁאָמְנָם כָּךְ דָּנִים? הַאִם חָזַר מִישֶׁהוּ מֵעוֹלַם הָאֱמֶת?" כָּךְ הָיָה לוֹחֵשׁ סְבִיבוֹתָיו וּמַטִּיף אַרְסוֹ, קְרִירוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.

לְאַחַר הַדְּרָשָׁה נִגְּשׁוּ פַּרְנְסֵי הַמָּקוֹם אֶל הָרַב וְאָמְרוּ, שֶׁיֵּשׁ כָּאן אָדָם הַמֵּטִיל מוּם בַּקָּדָשִׁים, וְלוֹעֵג לְכָל קֹדֶשׁ. אַף בְּעֵת הַדְּרָשָׁה הַמְעוֹרֶרֶת הִתְלוֹצֵץ וְלָעַג, חָטָא וְהֶחְטִיא.

אָמַר הָרַב: "בַּבֹּקֶר, אַחַר הַתְּפִלָּה, יִשָּׁאֲרוּ עִמִּי עֲשָׂרָה מִנִּכְבְּדֵי הַקָּהָל וּזְקֵנָיו, וְנִרְאֶה מַה נַּעֲשֶׂה".

נִשְׁאֲרוּ עֲשָׂרָה זְקֵנִים מֵרָאשֵׁי הַקָּהָל, וְהָרַב שָׁלַח אַחַר הַלֵּץ הַיָּהִיר.

בָּא חַיִּים חוּדָרָה וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָרַב.

בִּקְּשׁוֹ הָרַב שֶׁיֵּשֵׁב לְפָנָיו, וְהֵחֵל מְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב וְחוֹדְרִים אֶל הַלֵּב. אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאָנוּ בְּיָדָיו כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וּמַעֲלֶה –

הָרַב דִּבֵּר, וּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ נֶעֶצְמוּ לְאִטָּן. רֹאשׁוֹ צָנַח עַל חָזֵהוּ, וְהוּא נִרְדַּם...

הַזְּקֵנִים חָרְדוּ וְנִזְעֲקוּ לְעוֹרְרוֹ, אַךְ הָרַב הֵנִיף אֶת יָדוֹ לְהַסּוֹתָם, וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ בְּרִכּוּז.

הַדַּקּוֹת חָלְפוּ. דַּקָּה, שְׁתַּיִם. חָמֵשׁ דַּקּוֹת, שֶׁבַע, תֵּשַׁע. לְפֶתַע הֵקִיץ הָאִישׁ בִּזְעָקָה, קָם נִבְעָת וְהִבִּיט נִכְחוֹ מְבֹהָל.

רָכַן הָרַב וְשָׁאַל: "וּמָה, הֲטָעַמְתָּ טַעַם מִיתָה? אֵיךְ הָיְתָה יְצִיאַת נִשְׁמָתְךָ?"

שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים – וְנָפַל מִכִּסְּאוֹ מִתְעַלֵּף...

מִיָּד הִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם, סָטְרוּ לוֹ, הֵשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ. לְבַסּוֹף הִתְעוֹרֵר, וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרוֹת, שִׁנָּיו נָקְשׁוּ, וְהוּא פָּתַח בְּסִפּוּרוֹ.

הָרַב דִּבֵּר עַל הָעֳנָשִׁים שֶׁלְּאַחַר הַמָּוֶת, וּמַשֶּׁהוּ בְּתוֹכוֹ נֵעוֹר. חָשַׁב לְעַצְמוֹ (וּכְבָר הָיָה זֶה בַּחֲלוֹמוֹ): מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ? לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת תְּשׁוּבָה – קָשֶׁה לוֹ. לְהִסְתַּגֵּף – אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל עִנּוּיִים. מַה יַּעֲשֶׂה? לָקַח פַּח נֵפְטְ וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, לְמָקוֹם שׁוֹמֵם. שָׁפַךְ עַל עַצְמוֹ אֶת הַנֵּפְטְ וְאָמַר: "אֵינִי רוֹצֶה לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה! יָבוֹא הָרוּחַ וִיפַזֵּר אֶת אֶפְרִי!" מִיָּד הִצִּית אֶת עַצְמוֹ וְהָפַךְ לְלַפִּיד אֵשׁ. יִסּוּרָיו הָיוּ אֲיֻמִּים, נוֹרָאִים, כְּאֵבֵי תֹּפֶת. אַךְ נֶחָמָה אַחַת הָיְתָה לוֹ: בְּרֶגַע קָט יִסְתַּיֵּם הַכֹּל, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ זֵכֶר.

עַד מְהֵרָה הָיָה לִפְתוֹתֵי אֵפֶר. וְאָז רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְמֻנֶּה עָלָיו, שֶׁיְּקַבֵּץ אֶת הָאֵפֶר וִישִׁיבֵהוּ לִתְחִיָּה. לְפֶתַע רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד בַּבִּקְעָה כְּמִקֹּדֶם, וּפַח הַנֵּפְטְ לְיָדוֹ, רֵיק...

לֹא הוֹעִיל כְּלוּם בַּשְּׂרֵפָה, בַּיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים, בִּכְאֵבֵי הַתֹּפֶת. וְאָז הֵקִיץ וְחָשַׁב: לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא חֲלוֹם זְוָעָה.

וּלְפֶתַע שָׁמַע אֶת הָרַב שׁוֹאֵל אִם טָעַם טַעַם מִיתָה, וְכֵיצַד הָיְתָה יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה – וְהִתְעַלֵּף...

שָׁאַל הָרַב: "וּבְכֵן, עַכְשָׁו מַאֲמִין אַתָּה כִּי יֵשׁ אֱלוֹקַּ בְּיִשְׂרָאֵל, הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וּמַעֲלֶה?!"

מִיָּד נָפַל חַיִּים חוּדָרָה לְרַגְלֵי הָרַב וּבָכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת יְהוּדִי נֶאֱמָן, בִּקֵּשׁ תִּקּוּן תְּשׁוּבָה.

אָמַר הָרַב: "לוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ לִפְנֵי כֵן, הֵן הָיִיתָ מְגַלֶּה שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ לֹא סִגּוּפִים וְלֹא תַּעֲנִיּוֹת. אֵין מְבַקְּשִׁים אֶלָּא חֲרָטָה כֵּנָה וַהֲטָבַת דֶּרֶךְ!"

קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהֵיטִיב דַּרְכּוֹ, וְהָיָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר.

כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים נוֹלַד לוֹ בֵּן, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹמֹה חוּדָרָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָיָה לְגָאוֹן וְקָדוֹשׁ, וְהֻכְתַּר לְרַבָּהּ שֶׁל אִיזְמִיר. לְרַבִּי שְׁלֹמֹה נוֹלַד בֵּן, שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, כְּשֵׁם סָבוֹ, וְהָיָה אַף הוּא לְמָאוֹר גָּדוֹל. הוּא חִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר "חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (לְסִינְסִיָּה דִּי שְׁלֹמֹה) עַל סֵפֶר מִשְׁלֵי, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּכָל עָרֵי טוּרְקִיָּה.

צְאוּ וּרְאוּ עַד הֵיכָן מַגַּעַת כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ד
	הָרָאשִׁים וְהַזְּנָבוֹת
	נְסַפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא מֵהַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם בָּטִיטוֹ זָצָ"ל, שֶׁנּוֹדַע בְּכָל עָרֵי טוּרְקִיָּה כְּבַעַל מוֹפֵת מְפֻרְסָם. דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה, שֶׁהָיָה מְכַתֵּת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר לְהוֹכִיחַ אֶת הָרַבִּים וְלַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָווֹן. פַּעַם, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, הִגִּיעַ לְטִירְיָה הַסְּמוּכָה לְאִיזְמִיר, וְדָרַשׁ מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא, דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁעוֹרְרוּ לִתְשׁוּבָה וְלַעֲבוֹדַת ה'. אַךְ כְּבָר אָמְרוּ, שֶׁלֵּיצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכָחוֹת. הָיָה שָׁם לֵץ בֶּן בְּלִיַּעַל, חַיִּים חוּדָרָה שְׁמוֹ, שֶׁלָּעַג לְדִבְרֵי הַמּוֹכִיחַ וְאָמַר: "מִי גִּלָּה שֶׁאֵלּוּ הָעֳנָשִׁים, מִי סִפֵּר שֶׁאָמְנָם כָּךְ דָּנִים? הַאִם חָזַר מִישֶׁהוּ מֵעוֹלַם הָאֱמֶת?" כָּךְ הָיָה לוֹחֵשׁ סְבִיבוֹתָיו וּמַטִּיף אַרְסוֹ, קְרִירוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה נִגְּשׁוּ פַּרְנְסֵי הַמָּקוֹם אֶל הָרַב וְאָמְרוּ, שֶׁיֵּשׁ כָּאן אָדָם הַמֵּטִיל מוּם בַּקָּדָשִׁים, וְלוֹעֵג לְכָל קֹדֶשׁ. אַף בְּעֵת הַדְּרָשָׁה הַמְעוֹרֶרֶת הִתְלוֹצֵץ וְלָעַג, חָטָא וְהֶחְטִיא. אָמַר הָרַב: "בַּבֹּקֶר, אַחַר הַתְּפִלָּה, יִשָּׁאֲרוּ עִמִּי עֲשָׂרָה מִנִּכְבְּדֵי הַקָּהָל וּזְקֵנָיו, וְנִרְאֶה מַה נַּעֲשֶׂה". נִשְׁאֲרוּ עֲשָׂרָה זְקֵנִים מֵרָאשֵׁי הַקָּהָל, וְהָרַב שָׁלַח אַחַר הַלֵּץ הַיָּהִיר. בָּא חַיִּים חוּדָרָה וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָרַב. בִּקְּשׁוֹ הָרַב שֶׁיֵּשֵׁב לְפָנָיו, וְהֵחֵל מְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב וְחוֹדְרִים אֶל הַלֵּב. אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאָנוּ בְּיָדָיו כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וּמַעֲלֶה – הָרַב דִּבֵּר, וּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ נֶעֶצְמוּ לְאִטָּן. רֹאשׁוֹ צָנַח עַל חָזֵהוּ, וְהוּא נִרְדַּם... הַזְּקֵנִים חָרְדוּ וְנִזְעֲקוּ לְעוֹרְרוֹ, אַךְ הָרַב הֵנִיף אֶת יָדוֹ לְהַסּוֹתָם, וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ בְּרִכּוּז. הַדַּקּוֹת חָלְפוּ. דַּקָּה, שְׁתַּיִם. חָמֵשׁ דַּקּוֹת, שֶׁבַע, תֵּשַׁע. לְפֶתַע הֵקִיץ הָאִישׁ בִּזְעָקָה, קָם נִבְעָת וְהִבִּיט נִכְחוֹ מְבֹהָל. רָכַן הָרַב וְשָׁאַל: "וּמָה, הֲטָעַמְתָּ טַעַם מִיתָה? אֵיךְ הָיְתָה יְצִיאַת נִשְׁמָתְךָ?" שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים – וְנָפַל מִכִּסְּאוֹ מִתְעַלֵּף... מִיָּד הִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם, סָטְרוּ לוֹ, הֵשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ. לְבַסּוֹף הִתְעוֹרֵר, וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרוֹת, שִׁנָּיו נָקְשׁוּ, וְהוּא פָּתַח בְּסִפּוּרוֹ. הָרַב דִּבֵּר עַל הָעֳנָשִׁים שֶׁלְּאַחַר הַמָּוֶת, וּמַשֶּׁהוּ בְּתוֹכוֹ נֵעוֹר. חָשַׁב לְעַצְמוֹ (וּכְבָר הָיָה זֶה בַּחֲלוֹמוֹ): מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ? לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת תְּשׁוּבָה – קָשֶׁה לוֹ. לְהִסְתַּגֵּף – אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל עִנּוּיִים. מַה יַּעֲשֶׂה? לָקַח פַּח נֵפְטְ וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, לְמָקוֹם שׁוֹמֵם. שָׁפַךְ עַל עַצְמוֹ אֶת הַנֵּפְטְ וְאָמַר: "אֵינִי רוֹצֶה לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה! יָבוֹא הָרוּחַ וִיפַזֵּר אֶת אֶפְרִי!" מִיָּד הִצִּית אֶת עַצְמוֹ וְהָפַךְ לְלַפִּיד אֵשׁ. יִסּוּרָיו הָיוּ אֲיֻמִּים, נוֹרָאִים, כְּאֵבֵי תֹּפֶת. אַךְ נֶחָמָה אַחַת הָיְתָה לוֹ: בְּרֶגַע קָט יִסְתַּיֵּם הַכֹּל, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ זֵכֶר. עַד מְהֵרָה הָיָה לִפְתוֹתֵי אֵפֶר. וְאָז רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְמֻנֶּה עָלָיו, שֶׁיְּקַבֵּץ אֶת הָאֵפֶר וִישִׁיבֵהוּ לִתְחִיָּה. לְפֶתַע רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד בַּבִּקְעָה כְּמִקֹּדֶם, וּפַח הַנֵּפְטְ לְיָדוֹ, רֵיק... לֹא הוֹעִיל כְּלוּם בַּשְּׂרֵפָה, בַּיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים, בִּכְאֵבֵי הַתֹּפֶת. וְאָז הֵקִיץ וְחָשַׁב: לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא חֲלוֹם זְוָעָה. וּלְפֶתַע שָׁמַע אֶת הָרַב שׁוֹאֵל אִם טָעַם טַעַם מִיתָה, וְכֵיצַד הָיְתָה יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה – וְהִתְעַלֵּף... שָׁאַל הָרַב: "וּבְכֵן, עַכְשָׁו מַאֲמִין אַתָּה כִּי יֵשׁ אֱלוֹקַּ בְּיִשְׂרָאֵל, הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וּמַעֲלֶה?!" מִיָּד נָפַל חַיִּים חוּדָרָה לְרַגְלֵי הָרַב וּבָכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת יְהוּדִי נֶאֱמָן, בִּקֵּשׁ תִּקּוּן תְּשׁוּבָה. אָמַר הָרַב: "לוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ לִפְנֵי כֵן, הֵן הָיִיתָ מְגַלֶּה שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ לֹא סִגּוּפִים וְלֹא תַּעֲנִיּוֹת. אֵין מְבַקְּשִׁים אֶלָּא חֲרָטָה כֵּנָה וַהֲטָבַת דֶּרֶךְ!" קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהֵיטִיב דַּרְכּוֹ, וְהָיָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים נוֹלַד לוֹ בֵּן, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹמֹה חוּדָרָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָיָה לְגָאוֹן וְקָדוֹשׁ, וְהֻכְתַּר לְרַבָּהּ שֶׁל אִיזְמִיר. לְרַבִּי שְׁלֹמֹה נוֹלַד בֵּן, שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, כְּשֵׁם סָבוֹ, וְהָיָה אַף הוּא לְמָאוֹר גָּדוֹל. הוּא חִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר "חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (לְסִינְסִיָּה דִּי שְׁלֹמֹה) עַל סֵפֶר מִשְׁלֵי, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּכָל עָרֵי טוּרְקִיָּה. צְאוּ וּרְאוּ עַד הֵיכָן מַגַּעַת כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)