Otzarot-Article

"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם, וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" (ז-כג) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ "אַךְ" מִלְּשׁוֹן אֲנָחָה. שֶׁפַּעַם אַחַת אִחֵר נֹחַ לְהָבִיא לָאֲרִי אֶת מְזוֹנוֹתָיו וְהִכִּישׁוֹ בְּכַפּוֹ וְנָגַע כַּף יְרֵכוֹ, וְיָצָא צוֹלֵעַ וְכוֹאֵב, בַּעַל מוּם. פָּגַע בּוֹ גּוּפָנִית וּפָגַע רוּחָנִית: שֶׁהָיָה נֹחַ בַּעַל מוּם וְשֵׁם בְּנוֹ הִקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בְּצֵאתָם מִן הַתֵּבָה (תַּנְחוּמָא נח-ט).

נְעַיֵּן בַּדָּבָר - אָמַר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל.

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְאָמַר לוֹ: "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (בְּרֵאשִׁית ז-א). נִצַּל עִם בָּנָיו. וּמַה דָּרְשׁוּ מֵהֶם, לָזוּן אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבָּעוֹלָם. "כָּל אוֹתָם י"ב חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה לֹא רָאִינוּ שֵׁנָה בְּעֵינֵינוּ", אָמַר שֵׁם בֶּן נֹחַ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם (סַנְהֶדְרִין קח:), "אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּיּוֹם הֶאֱכַלְנוּ בַּיּוֹם, שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה הֶאֱכַלְנוּ בַּלַּיְלָה". וּמָצְאוּ אֶת הָאֹכֶל הַמַּתְאִים וְהַמִּנּוּן הַמַּתְאִים לְכָל אֶחָד, זְמוֹרוֹת לַפִּילִים וּזְכוּכִיּוֹת לַיְעֵנִים. לְכַמָּה אַנְשֵׁי צֶוֶת נִזְקָק גַּן חַיּוֹת מְמֻצָּע. וְכָאן, דָּאֲגוּ אַרְבָּעָה לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעוֹלָם. לְהָבִיא, לִגְרֹף, לְנַקּוֹת. וּפַעַם אַחַת אִחֵר לְהָבִיא לָאֲרִי אֶת מְזוֹנוֹ -

פַּעַם אַחַת, בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה. וְגַם זֶה בִּשְׁגָגָה -

הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קח.) אָמְרָה, שֶׁהָאֲרִי חָלָה בַּתֵּבָה. שֶׁאִם לֹא כֵן, הָיָה טוֹרֵף הֲמוֹנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים. חָלָה, וְאָבַד הַתֵּאָבוֹן. רָאָה נֹחַ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, וְהִתְפַּנָּה לְהַאֲכִיל אֲחֵרִים. וּבְדִיּוּק אָז רָעַב הָאֲרִי, וְזָעַם, וְהִכָּה!

וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (שַׁבָּת קנא:) שֶׁאֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד צֶלֶם אֱלֹקִים.

נוֹרָא לַחְשֹׁב: בִּגְלַל אִחוּר אֶחָד, בְּשׁוֹגֵג, מְאַבֵּד צַדִּיק צֶלֶם אֱלֹקִים -

אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר?!

וַהֲלֹא אֲפִלּוּ כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם - וְלֹא רַק כְּלַפֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּבְמִקְרֵהוּ שֶׁל נֹחַ - לֹא נִדְרֶשֶׁת כָּזוֹ שְׁלֵמוּת! שֶׁכָּךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זָצָ"ל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ב-ב): "כָּל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם", זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַמַּטָּרָה, לְכָךְ צָרִיךְ לַחְתֹּר. וְאָז, גַּם אִם לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי "וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם", כִּי הִשְׁתַּדַּלְתֶּם! (אוֹר יִשְׂרָאֵל אִגֶּרֶת כ"ט).

וּמִי הִשְׁתַּדֵּל, כְּנֹחַ. וּמִשֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ בִּשְׁלֵמוּת, כָּךְ נֶעֱנַשׁ?!

אֶת הַתְּשׁוּבָה מָצָאתִי בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"מ פו:): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

"וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בְּרֵאשִׁית יח-ז) - "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם" (בַּמִּדְבָּר יא-לא).

"וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ" (בְּרֵאשִׁית יח-ח) - "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר" (שְׁמוֹת יז-ו).

"וְאַבְרָהָם הָלַךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בְּרֵאשִׁית יח-טז) - "וה' הָלַךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" (שְׁמוֹת יג-כא).

אֲבָל "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בְּרֵאשִׁית יח-ד) עַל יְדֵי שָׁלִיחַ - "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם" (שְׁמוֹת יז-ו) עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

וְנִשְׁאָלוֹת כָּאן שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת. הָאַחַת: וְכִי כֹּה גָּדוֹל כֹּחַ מַעֲשֵׂה אָבוֹת, עַד שֶׁמֵּ"וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם" זוֹכִים לְ"לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם" אַרְבָּעִים שָׁנָה, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל - וּבַמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה יא-א) הוֹסִיפוּ, שֶׁמִּכֹּחָהּ גַּם זָכוּ לְ"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה" (דְּבָרִים ח-ח) וּלְ"יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ" (תְּהִלִּים עב-טז) לֶעָתִיד לָבוֹא!

וְהַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה: וְכִי כֹּה גָּדוֹל כֹּחַ מַעֲשֵׂה אָבוֹת, עַד שֶׁאִם יֵשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן דַּק מִן הַדַּק, "מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ", וּכְבָר נִתְּנוּ הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִסְבַּב חֵטְא מֵי מְרִיבָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵת בַּמִּדְבָּר - וְאִלּוּ הָיָה מַכְנִיסֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה הוּא הַמָּשִׁיחַ (זֹהַר ח"א רנג-א) - "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בְּרֵאשִׁית מט-י) בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה, וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית מִקְדָּשׁ נִצְחִי, כִּי מַעֲשֵׂי יָדָיו לֹא בָּטְלוּ (סוֹטָה ט:), וְהָיִינוּ בַּגְּאֻלָּה מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה!

וּתְשׁוּבַת שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת, אַחַת: מַעֲשֵׂי אָבוֹת הָיוּ בְּגֶדֶר זְרִיעָה, מַעֲשִׂים מְכוֹנְנִים. וּבְדִין הוּא, שֶׁגַּרְעִין יָנִיב עֵץ עָבֹת שֶׁיַּצְמִיחַ יַעַר עֲנָק. וְחִסָּרוֹן - אַף דַּק מִן הַדַּק - בַּגַּרְעִין, תּוֹצְאוֹתָיו מִי יְשׁוּרֵן!

כָּךְ יֵשׁ לְהָבִין גַּם אֶת נֹחַ בַּתֵּבָה.

הַתֵּבָה לֹא הָיְתָה תֵּבַת הַצָּלָה בִּלְבַד, אֶלָּא הִוְּתָה בָּסִיס לַחַיִּים הַחֲדָשִׁים וְהַמְתֻקָּנִים, לָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד לָקוּם -

דּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ וְחָטָא בִּפְרִיצוּת נוֹרָאָה, וְעַל בָּאֵי הַתֵּבָה נִגְזְרָה שָׁנָה שֶׁל פְּרִישׁוּת מֻחְלֶטֶת (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ו-יח), וְאֵלּוּ שֶׁפָּרְצוּ גְּדָרֶיהָ נֶעֶנְשׁוּ קָשׁוֹת וּבְפַרְהֶסְיָא (סַנְהֶדְרִין קח:).

גְּזַר דִּינָם לֹא נֶחְתַּם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל, וְעַל כֵּן "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", בְּחֶסֶד חִנָּם עִם כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, עַד לְאַחֲרוֹן בַּעֲלֵי הַחַיִּים, בִּמְסִירוּת עֲצוּמָה. וְעַל כֵּן, כָּל רִפְיוֹן וְרִשּׁוּל הֵם פְּגָם בַּיְסוֹד וּבַשֹּׁרֶשׁ, וְעַל כֵּן נִדּוֹן בְּחֻמְרָה כֹּה רַבָּה!

וְהַתּוֹרָה, סֵפֶר הוֹרָאוֹת הִיא (זֹהַר ח"ג נג-ב). וּמִכָּאן לָמַדְנוּ כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תְּקוּפַת הַבְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַתַּשְׁתִּית, "גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא" -

כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה (סֻכָּה מב.) -

אֶת נְפִילָתוֹ וְהִתְרַסְּקוּתוֹ שֶׁל "אַחֵר" תָּלוּ בְּחִסָּרוֹן דַּק בְּחִנּוּכוֹ (תּוֹסְפוֹת חֲגִיגָה טו.) וְאֶת כָּל רוֹמְמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה בְּ"אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ" (אָבוֹת ב-יא), שֶׁהוֹלִיכָה עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת א-ב)!

וּשְׁנוֹת הַיְשִׁיבָה, הַבָּסִיס לְחַיֵּי תּוֹרָה -

וְהַ'שָּׁנָה רִאשׁוֹנָה' בְּסִיס בִּנְיַן הַבַּיִת -

וּלְמַעֲשֶׂה כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", בָּסִיס לְחַיֵּי נֶצַח: "הַרְגִּילוּ בִּרְכוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ רְגִילִים בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא" (רַשִּׁ"י בְּרָכוֹת סג.) -

כָּל מַעֲשֶׂה כָּאן, אֵיזֶה 'זְרִיעָה' הוּא לְעָלְמָא דְאָתֵי: "אָדָם נוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְקַבֵּל מְלֹא חָפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין ק.).

כַּמָּה מְתַגְמֵל כָּל מַעֲשֶׂה - וְכַמָּה יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תְּהֵא בּוֹ שׁוּם רְעוּתָא! (וְהִגַּדְתָּ)

	כי תבוא תשע"ד
	הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְכוֹסוֹת הַלִּימוֹנָדָה
	"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם, וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" (ז-כג) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ "אַךְ" מִלְּשׁוֹן אֲנָחָה. שֶׁפַּעַם אַחַת אִחֵר נֹחַ לְהָבִיא לָאֲרִי אֶת מְזוֹנוֹתָיו וְהִכִּישׁוֹ בְּכַפּוֹ וְנָגַע כַּף יְרֵכוֹ, וְיָצָא צוֹלֵעַ וְכוֹאֵב, בַּעַל מוּם. פָּגַע בּוֹ גּוּפָנִית וּפָגַע רוּחָנִית: שֶׁהָיָה נֹחַ בַּעַל מוּם וְשֵׁם בְּנוֹ הִקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בְּצֵאתָם מִן הַתֵּבָה (תַּנְחוּמָא נח-ט). נְעַיֵּן בַּדָּבָר - אָמַר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל. "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְאָמַר לוֹ: "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (בְּרֵאשִׁית ז-א). נִצַּל עִם בָּנָיו. וּמַה דָּרְשׁוּ מֵהֶם, לָזוּן אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבָּעוֹלָם. "כָּל אוֹתָם י"ב חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה לֹא רָאִינוּ שֵׁנָה בְּעֵינֵינוּ", אָמַר שֵׁם בֶּן נֹחַ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם (סַנְהֶדְרִין קח:), "אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּיּוֹם הֶאֱכַלְנוּ בַּיּוֹם, שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה הֶאֱכַלְנוּ בַּלַּיְלָה". וּמָצְאוּ אֶת הָאֹכֶל הַמַּתְאִים וְהַמִּנּוּן הַמַּתְאִים לְכָל אֶחָד, זְמוֹרוֹת לַפִּילִים וּזְכוּכִיּוֹת לַיְעֵנִים. לְכַמָּה אַנְשֵׁי צֶוֶת נִזְקָק גַּן חַיּוֹת מְמֻצָּע. וְכָאן, דָּאֲגוּ אַרְבָּעָה לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעוֹלָם. לְהָבִיא, לִגְרֹף, לְנַקּוֹת. וּפַעַם אַחַת אִחֵר לְהָבִיא לָאֲרִי אֶת מְזוֹנוֹ - פַּעַם אַחַת, בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה. וְגַם זֶה בִּשְׁגָגָה - הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קח.) אָמְרָה, שֶׁהָאֲרִי חָלָה בַּתֵּבָה. שֶׁאִם לֹא כֵן, הָיָה טוֹרֵף הֲמוֹנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים. חָלָה, וְאָבַד הַתֵּאָבוֹן. רָאָה נֹחַ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, וְהִתְפַּנָּה לְהַאֲכִיל אֲחֵרִים. וּבְדִיּוּק אָז רָעַב הָאֲרִי, וְזָעַם, וְהִכָּה! וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (שַׁבָּת קנא:) שֶׁאֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד צֶלֶם אֱלֹקִים. נוֹרָא לַחְשֹׁב: בִּגְלַל אִחוּר אֶחָד, בְּשׁוֹגֵג, מְאַבֵּד צַדִּיק צֶלֶם אֱלֹקִים - אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר?! וַהֲלֹא אֲפִלּוּ כְּלַפֵּי בְּנֵי אָדָם - וְלֹא רַק כְּלַפֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּבְמִקְרֵהוּ שֶׁל נֹחַ - לֹא נִדְרֶשֶׁת כָּזוֹ שְׁלֵמוּת! שֶׁכָּךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זָצָ"ל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ב-ב): "כָּל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם", זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַמַּטָּרָה, לְכָךְ צָרִיךְ לַחְתֹּר. וְאָז, גַּם אִם לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי "וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם", כִּי הִשְׁתַּדַּלְתֶּם! (אוֹר יִשְׂרָאֵל אִגֶּרֶת כ"ט). וּמִי הִשְׁתַּדֵּל, כְּנֹחַ. וּמִשֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ בִּשְׁלֵמוּת, כָּךְ נֶעֱנַשׁ?! אֶת הַתְּשׁוּבָה מָצָאתִי בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"מ פו:): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בְּרֵאשִׁית יח-ז) - "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם" (בַּמִּדְבָּר יא-לא). "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ" (בְּרֵאשִׁית יח-ח) - "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר" (שְׁמוֹת יז-ו). "וְאַבְרָהָם הָלַךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בְּרֵאשִׁית יח-טז) - "וה' הָלַךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" (שְׁמוֹת יג-כא). אֲבָל "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בְּרֵאשִׁית יח-ד) עַל יְדֵי שָׁלִיחַ - "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם" (שְׁמוֹת יז-ו) עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְנִשְׁאָלוֹת כָּאן שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת. הָאַחַת: וְכִי כֹּה גָּדוֹל כֹּחַ מַעֲשֵׂה אָבוֹת, עַד שֶׁמֵּ"וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם" זוֹכִים לְ"לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם" אַרְבָּעִים שָׁנָה, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל - וּבַמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה יא-א) הוֹסִיפוּ, שֶׁמִּכֹּחָהּ גַּם זָכוּ לְ"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה" (דְּבָרִים ח-ח) וּלְ"יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ" (תְּהִלִּים עב-טז) לֶעָתִיד לָבוֹא! וְהַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה: וְכִי כֹּה גָּדוֹל כֹּחַ מַעֲשֵׂה אָבוֹת, עַד שֶׁאִם יֵשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן דַּק מִן הַדַּק, "מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ", וּכְבָר נִתְּנוּ הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִסְבַּב חֵטְא מֵי מְרִיבָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵת בַּמִּדְבָּר - וְאִלּוּ הָיָה מַכְנִיסֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה הוּא הַמָּשִׁיחַ (זֹהַר ח"א רנג-א) - "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בְּרֵאשִׁית מט-י) בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה, וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית מִקְדָּשׁ נִצְחִי, כִּי מַעֲשֵׂי יָדָיו לֹא בָּטְלוּ (סוֹטָה ט:), וְהָיִינוּ בַּגְּאֻלָּה מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה! וּתְשׁוּבַת שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת, אַחַת: מַעֲשֵׂי אָבוֹת הָיוּ בְּגֶדֶר זְרִיעָה, מַעֲשִׂים מְכוֹנְנִים. וּבְדִין הוּא, שֶׁגַּרְעִין יָנִיב עֵץ עָבֹת שֶׁיַּצְמִיחַ יַעַר עֲנָק. וְחִסָּרוֹן - אַף דַּק מִן הַדַּק - בַּגַּרְעִין, תּוֹצְאוֹתָיו מִי יְשׁוּרֵן! כָּךְ יֵשׁ לְהָבִין גַּם אֶת נֹחַ בַּתֵּבָה. הַתֵּבָה לֹא הָיְתָה תֵּבַת הַצָּלָה בִּלְבַד, אֶלָּא הִוְּתָה בָּסִיס לַחַיִּים הַחֲדָשִׁים וְהַמְתֻקָּנִים, לָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד לָקוּם - דּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ וְחָטָא בִּפְרִיצוּת נוֹרָאָה, וְעַל בָּאֵי הַתֵּבָה נִגְזְרָה שָׁנָה שֶׁל פְּרִישׁוּת מֻחְלֶטֶת (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ו-יח), וְאֵלּוּ שֶׁפָּרְצוּ גְּדָרֶיהָ נֶעֶנְשׁוּ קָשׁוֹת וּבְפַרְהֶסְיָא (סַנְהֶדְרִין קח:). גְּזַר דִּינָם לֹא נֶחְתַּם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל, וְעַל כֵּן "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", בְּחֶסֶד חִנָּם עִם כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, עַד לְאַחֲרוֹן בַּעֲלֵי הַחַיִּים, בִּמְסִירוּת עֲצוּמָה. וְעַל כֵּן, כָּל רִפְיוֹן וְרִשּׁוּל הֵם פְּגָם בַּיְסוֹד וּבַשֹּׁרֶשׁ, וְעַל כֵּן נִדּוֹן בְּחֻמְרָה כֹּה רַבָּה! וְהַתּוֹרָה, סֵפֶר הוֹרָאוֹת הִיא (זֹהַר ח"ג נג-ב). וּמִכָּאן לָמַדְנוּ כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תְּקוּפַת הַבְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַתַּשְׁתִּית, "גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא" - כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה (סֻכָּה מב.) - אֶת נְפִילָתוֹ וְהִתְרַסְּקוּתוֹ שֶׁל "אַחֵר" תָּלוּ בְּחִסָּרוֹן דַּק בְּחִנּוּכוֹ (תּוֹסְפוֹת חֲגִיגָה טו.) וְאֶת כָּל רוֹמְמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה בְּ"אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ" (אָבוֹת ב-יא), שֶׁהוֹלִיכָה עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת א-ב)! וּשְׁנוֹת הַיְשִׁיבָה, הַבָּסִיס לְחַיֵּי תּוֹרָה - וְהַ'שָּׁנָה רִאשׁוֹנָה' בְּסִיס בִּנְיַן הַבַּיִת - וּלְמַעֲשֶׂה כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", בָּסִיס לְחַיֵּי נֶצַח: "הַרְגִּילוּ בִּרְכוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ רְגִילִים בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא" (רַשִּׁ"י בְּרָכוֹת סג.) - כָּל מַעֲשֶׂה כָּאן, אֵיזֶה 'זְרִיעָה' הוּא לְעָלְמָא דְאָתֵי: "אָדָם נוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְקַבֵּל מְלֹא חָפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין ק.). כַּמָּה מְתַגְמֵל כָּל מַעֲשֶׂה - וְכַמָּה יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תְּהֵא בּוֹ שׁוּם רְעוּתָא! (וְהִגַּדְתָּ)