Otzarot-Article

"הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ" (כ-ג) הָיָה שָׂמֵחַ בִּסְדוֹם, חֲגִיגָה לֵילִית. לוֹט, הַשּׁוֹפֵט הֶחָדָשׁ, נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ. עָבַר עַל הַחֹק. שׁוֹפֵט עֲבַרְיָן, אֵיזֶה צֵרוּף מְנֻגָּד. הִכְנִיס אוֹרְחִים נֶגֶד הַתַּקָּנוֹן. וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר נָסַבּוּ עַל בֵּיתוֹ מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, הִתְגּוֹדְדוּת מְחָאָה. רַק הַיּוֹם הִתְמַנָּה, וּכְבָר עוֹמֵד הוּא לְהַשְׁרִישׁ נוֹרְמוֹת חֲדָשׁוֹת. לֹא נִתֵּן, נְלַמְּדוֹ לֶקַח. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, נֶאֶלְצוּ לְהִתְפַּזֵּר. הִבְטִיחוּ לְעַצְמָם שֶׁיִּהְיֶה לְזֶה הֶמְשֵׁךְ. לֹא יַעַבְרוּ לְסֵדֶר הַיּוֹם. עָלוּ עַל יְצוּעָם בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לְהַמְשִׁיךְ מָחָר בַּצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים.

אֲבָל הֵם לֹא קָמוּ. מָטָר שֶׁל גָּפְרִית וְאֵשׁ מָחָה אוֹתָם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. הַיַּרְדֵּן שָׁטַף אֶת הַבִּקְעָה, יַם הַמֶּלַח הִתְהַוָּה.

נִשְׁמוֹתֵיהֶם עָלוּ לַמָּרוֹם. אָמְרוּ לְעַצְמָם: קִבַּלְנוּ עָנְשֵׁנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְפָחוֹת יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֵין נֶעֱנָשִׁים בְּכִפְלַיִם. אֲבָל מָצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה: "אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"! (סַנְהֶדְרִין קז:)

וְאָנוּ מְדַמְיְנִים אוֹתָם, שְׁדוּפֵי גָּפְרִית וּצְרוּבֵי מֶלַח, צְרוּפֵי כִּבְשַׁן אֵשׁ, תּוֹהִים: "מַדּוּעַ? עַל מָה הָאַף וְהַחֵמָה?"

וְקוֹרְאִים בְּאָזְנֵיהֶם פָּסוּק נֶצַח: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם, גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט)

וְאָנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם תּוֹהִים: נָכוֹן, אָז מָה? מְחֻיָּבִים אָנוּ בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וְאוֹתָן קִיַּמְנוּ. בִּמְלוֹאָן. לֹא רָצַחְנוּ, לֹא גָּזַלְנוּ, לֹא אָכַלְנוּ אֵבֶר מִן הַחַי. לֹא עָבַדְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא עָבַרְנוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. אָז לֹא הִרְשֵׁינוּ לָאוֹרְחִים לָבוֹא, לֹא נָתַנּוּ צְדָקָה. עַל אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְנוּ?

אֵיפֹה זֶה כָּתוּב?!

וְלָמַדְנוּ, שֶׁלֹּא כָּל דָּבָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב. אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל בְּיָדַיִם בַּכִּיסִים. אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא מְשׂוֹחֲחִים בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה (וְאַגַּב, זֶה כֵּן כָּתוּב). אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁכְּשֶׁבָּא אוֹרֵחַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לְהַקְדִּים פָּנָיו בְּשָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְ"עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ", הַאִם יֵשׁ לוֹ הֵיכָן לֶאֱכֹל וְהֵיכָן לָלוּן.

אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא זוֹרְקִים נְיָרוֹת בָּרְחוֹב (וְכָתוּב), וְשֶׁלֹּא מְצַיְּרִים גְּרָפִיטִי עַל קִירוֹת (וְכָתוּב). אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁאֵין מִתְבַּדְּחִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת (וְכָתוּב), וְשֶׁלֹּא יוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי גְּמַר הַתְּפִלָּה (וְכָתוּב). אֲבָל גַּם אִם לֹא כָּל אֶחָד תַּלְמִיד חָכָם, וְיוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב, הַהִגָּיוֹן מוֹרֶה, וְהַמּוּסָר הַבְּסִיסִי, רֶגֶשׁ הַיֹּשֶׁר וְהַמַּצְפּוּן הַטִּבְעִי. אִלּוּ הָיִינוּ חַיִּים לְאוֹרָם, הָיוּ חַיֵּינוּ אֲחֵרִים!

וּמִי שֶׁלֹּא חַי לְאוֹרָם, רְאוּ מֶה עָלָה בְּסוֹפוֹ! שֶׁלֹּא נֵדַע. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תצא תשע"ד
	תּוֹרַת אֱמֶת!
	"הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ" (כ-ג) הָיָה שָׂמֵחַ בִּסְדוֹם, חֲגִיגָה לֵילִית. לוֹט, הַשּׁוֹפֵט הֶחָדָשׁ, נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ. עָבַר עַל הַחֹק. שׁוֹפֵט עֲבַרְיָן, אֵיזֶה צֵרוּף מְנֻגָּד. הִכְנִיס אוֹרְחִים נֶגֶד הַתַּקָּנוֹן. וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר נָסַבּוּ עַל בֵּיתוֹ מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, הִתְגּוֹדְדוּת מְחָאָה. רַק הַיּוֹם הִתְמַנָּה, וּכְבָר עוֹמֵד הוּא לְהַשְׁרִישׁ נוֹרְמוֹת חֲדָשׁוֹת. לֹא נִתֵּן, נְלַמְּדוֹ לֶקַח. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, נֶאֶלְצוּ לְהִתְפַּזֵּר. הִבְטִיחוּ לְעַצְמָם שֶׁיִּהְיֶה לְזֶה הֶמְשֵׁךְ. לֹא יַעַבְרוּ לְסֵדֶר הַיּוֹם. עָלוּ עַל יְצוּעָם בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לְהַמְשִׁיךְ מָחָר בַּצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים. אֲבָל הֵם לֹא קָמוּ. מָטָר שֶׁל גָּפְרִית וְאֵשׁ מָחָה אוֹתָם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. הַיַּרְדֵּן שָׁטַף אֶת הַבִּקְעָה, יַם הַמֶּלַח הִתְהַוָּה. נִשְׁמוֹתֵיהֶם עָלוּ לַמָּרוֹם. אָמְרוּ לְעַצְמָם: קִבַּלְנוּ עָנְשֵׁנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְפָחוֹת יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֵין נֶעֱנָשִׁים בְּכִפְלַיִם. אֲבָל מָצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה: "אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"! (סַנְהֶדְרִין קז:) וְאָנוּ מְדַמְיְנִים אוֹתָם, שְׁדוּפֵי גָּפְרִית וּצְרוּבֵי מֶלַח, צְרוּפֵי כִּבְשַׁן אֵשׁ, תּוֹהִים: "מַדּוּעַ? עַל מָה הָאַף וְהַחֵמָה?" וְקוֹרְאִים בְּאָזְנֵיהֶם פָּסוּק נֶצַח: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם, גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט) וְאָנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם תּוֹהִים: נָכוֹן, אָז מָה? מְחֻיָּבִים אָנוּ בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וְאוֹתָן קִיַּמְנוּ. בִּמְלוֹאָן. לֹא רָצַחְנוּ, לֹא גָּזַלְנוּ, לֹא אָכַלְנוּ אֵבֶר מִן הַחַי. לֹא עָבַדְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא עָבַרְנוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. אָז לֹא הִרְשֵׁינוּ לָאוֹרְחִים לָבוֹא, לֹא נָתַנּוּ צְדָקָה. עַל אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְנוּ? אֵיפֹה זֶה כָּתוּב?! וְלָמַדְנוּ, שֶׁלֹּא כָּל דָּבָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב. אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל בְּיָדַיִם בַּכִּיסִים. אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא מְשׂוֹחֲחִים בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה (וְאַגַּב, זֶה כֵּן כָּתוּב). אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁכְּשֶׁבָּא אוֹרֵחַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לְהַקְדִּים פָּנָיו בְּשָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְ"עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ", הַאִם יֵשׁ לוֹ הֵיכָן לֶאֱכֹל וְהֵיכָן לָלוּן. אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁלֹּא זוֹרְקִים נְיָרוֹת בָּרְחוֹב (וְכָתוּב), וְשֶׁלֹּא מְצַיְּרִים גְּרָפִיטִי עַל קִירוֹת (וְכָתוּב). אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁאֵין מִתְבַּדְּחִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת (וְכָתוּב), וְשֶׁלֹּא יוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי גְּמַר הַתְּפִלָּה (וְכָתוּב). אֲבָל גַּם אִם לֹא כָּל אֶחָד תַּלְמִיד חָכָם, וְיוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב, הַהִגָּיוֹן מוֹרֶה, וְהַמּוּסָר הַבְּסִיסִי, רֶגֶשׁ הַיֹּשֶׁר וְהַמַּצְפּוּן הַטִּבְעִי. אִלּוּ הָיִינוּ חַיִּים לְאוֹרָם, הָיוּ חַיֵּינוּ אֲחֵרִים! וּמִי שֶׁלֹּא חַי לְאוֹרָם, רְאוּ מֶה עָלָה בְּסוֹפוֹ! שֶׁלֹּא נֵדַע. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)