Otzarot-Article

"אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (לב-ד) גָּאוֹן וְצַדִּיק מְיֻחָד בְּמִינוֹ פֵּאֵר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֶת הַ'מִּזְרָח' בְּרָמַת אֶלְחָנָן, וּשְׁמוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית זָצָ"ל. לֹא צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיעַ לְגִיל 100 שָׁנִים, כְּפִי שֶׁהָיָה אֵצֶל אוֹתוֹ גָּאוֹן, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָסַק כָּל שְׁנוֹתָיו בַּהֲפָצַת תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהִצִּיל אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה מֵאוֹת יְלָדִים יְתוֹמִים וְהִכְנִיסָם בְּצֵל קוֹרָתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ – יִזְכֶּה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלֶגֶת. דָּבָר זֶה הֲרֵי פָּשׁוּט וּבָרוּר!

וְאָכֵן, בְּמֶשֶׁךְ כָּל 100 שְׁנוֹתָיו, זָכָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית זָצָ"ל לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה בְּכָל דְּרָכָיו.

אֲבָל מַה שֶּׁקָּרָה בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי פְּטִירָתוֹ עָלָה עַל כֻּלָּם, וְהִמְחִישׁ לִפְנֵי כָּל הַנּוֹכְחִים עַד כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹאֵג לְמִי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו דָּאַג לְבָנָיו.

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה בְּבֵית הַחוֹלִים 'מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה', מִתְפַּלְּלִים לִישׁוּעָה. לְפֶתַע הֵם מִתְבּוֹנְנִים בַּנְּתוּנִים הָרְפוּאִיִּים שֶׁל הַחוֹלֶה הַמּוֹפִיעִים עַל הַצָּג שֶׁל הַמּוֹנִיטוֹר, וְנֶחְרָדִים לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל קוֹרֵס. מַה שֶּׁקָּרוּי בִּשְׂפַת הָרְפוּאָה 'קְרִיסַת מַעֲרָכוֹת מֻחְלֶטֶת'. הַכֹּל שׁוֹאֵף לְאֶפֶס. הַלֵּב, הַכְּלָיוֹת, שׁוּם דָּבָר לֹא עוֹבֵד.

הֵם הֵבִינוּ כְּבָר שֶׁהַמַּצָּב קְרִיטִי בְּיוֹתֵר, וְהֵחֵלּוּ לְהַזְעִיק אֶת יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַנִּמְצָאִים בְּאָמֵרִיקָה, שֶׁכַּמּוּבָן אָרְזוּ אֶת חֲבִילוֹת חֶפְצֵיהֶם וּמִהֲרוּ לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַל פִּי הַנְּתוּנִים שֶׁהָיוּ עַל הַצָּג, לֹא הָיָה לָהֶם כָּל סִכּוּי לִהְיוֹת נוֹכְחִים בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה שֶׁל אֲבִיהֶם הָאָהוּב.

בְּרַם, כְּבָר בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסָה הֵם מְקַבְּלִים אֶת הַהוֹדָעָה הַמְשַׂמַּחַת שֶׁהַמְּכוֹנָה הַמְמֻחְשֶׁבֶת, הַמַּצְבִּיעָה עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, 'הִטְעֲתָה' אוֹתָם, וּבְעֶצֶם כָּל הַנְּתוּנִים לֹא הָיוּ נְכוֹנִים. לֹא הַחוֹלֶה קָרַס, וְלֹא מַעַרְכוֹת גּוּפוֹ, אֶלָּא... הַמְּכוֹנָה עַצְמָהּ קָרְסָה. מְדֻבָּר בְּאֵרוּעַ נָדִיר בְּיוֹתֵר, הַמִּתְרַחֵשׁ אַחַת לְמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן.

כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם הָיוּ כְּבָר בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַטִּיסָה, לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה, הֵם לֹא יַחְזְרוּ מִיָּד לְאָמֵרִיקָה... הַתָּכְנִית הָיְתָה שֶׁיֵּלְכוּ לְבַקֵּר אֶת אֲבִיהֶם, לְהִתְעַדְכֵּן מִקָּרוֹב בְּמַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי, וּלְאַחַר מִכֵּן, אִם יִתְאַפְשֵׁר הַמַּצָּב, יָשׁוּבוּ לְבָתֵּיהֶם.

וּמֶה עָשָׂה הַקב"ה? – לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ כְּבָר כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְדַּרְדֵּר לְפֶתַע – וְהַפַּעַם בֶּאֱמֶת – מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית, וּבְתוֹךְ דַּקּוֹת הִסְפִּיקוּ כָּל הַצֶּאֱצָאִים לְהַגִּיעַ אֶל מִטָּתוֹ, לִהְיוֹת נוֹכְחִים בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה. הֲיֵשׁ לְךָ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה מִזּוֹ – לִזְכּוֹת שֶׁכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִהְיוּ נוֹכְחִים בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה?

אֲבָל כְּשֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַצָּלַת יְלָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַשּׁוֹאָה, מְגַלְגֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ כָּךְ שֶׁכָּל יְלָדָיו שֶׁל הָרַב מַרְגָּלִית יִהְיוּ לְצִדּוֹ בְּעֵת שֶׁהוּא עוֹבֵר מֵהַפְּרוֹזְדוֹר לַטְּרַקְלִין.

וְכֵיוָן שֶׁבּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת שׁוֹלֵט עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל כָּל פְּרָט וּפְרָט בָּהֶם, הִתְגַּלְגְּלוּ הָעִנְיָנִים כָּךְ שֶׁהַמּוֹנִיטוֹר הַמְשֻׁכְלָל שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים קָרַס, בְּאֹפֶן נָדִיר בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל כְּדֵי לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁצֶּאֱצָאָיו הַמְרֻבִּים יִהְיוּ לְיַד מִטָּתוֹ.

הַאִם בְּצוּרָה טִבְעִית הָיָה נִתָּן 'לְהָרִיץ' אֶת כָּל הַצֶּאֱצָאִים מֵאָמֵרִיקָה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לְמִטָּתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה? הַאִם בֶּן אֱנוֹשׁ הָיָה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת זֹאת? וַדַּאי שֶׁלֹּא!

אֲבָל כַּמָּה פְּשׁוּטִים הַדְּבָרִים אֵצֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! הַמְּכוֹנָה הַמְמֻחְשֶׁבֶת מִשְׁתַּבֶּשֶׁת, וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ – הַכֹּל כְּבָר מִתְגַּלְגֵּל בִּמְהִירוּת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	שופטים תשע"ד
	הָעֵצָה הַיְחִידָה
	"אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (לב-ד) גָּאוֹן וְצַדִּיק מְיֻחָד בְּמִינוֹ פֵּאֵר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֶת הַ'מִּזְרָח' בְּרָמַת אֶלְחָנָן, וּשְׁמוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית זָצָ"ל. לֹא צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיעַ לְגִיל 100 שָׁנִים, כְּפִי שֶׁהָיָה אֵצֶל אוֹתוֹ גָּאוֹן, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָסַק כָּל שְׁנוֹתָיו בַּהֲפָצַת תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהִצִּיל אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה מֵאוֹת יְלָדִים יְתוֹמִים וְהִכְנִיסָם בְּצֵל קוֹרָתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ – יִזְכֶּה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלֶגֶת. דָּבָר זֶה הֲרֵי פָּשׁוּט וּבָרוּר! וְאָכֵן, בְּמֶשֶׁךְ כָּל 100 שְׁנוֹתָיו, זָכָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית זָצָ"ל לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה בְּכָל דְּרָכָיו. אֲבָל מַה שֶּׁקָּרָה בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי פְּטִירָתוֹ עָלָה עַל כֻּלָּם, וְהִמְחִישׁ לִפְנֵי כָּל הַנּוֹכְחִים עַד כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹאֵג לְמִי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו דָּאַג לְבָנָיו. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה בְּבֵית הַחוֹלִים 'מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה', מִתְפַּלְּלִים לִישׁוּעָה. לְפֶתַע הֵם מִתְבּוֹנְנִים בַּנְּתוּנִים הָרְפוּאִיִּים שֶׁל הַחוֹלֶה הַמּוֹפִיעִים עַל הַצָּג שֶׁל הַמּוֹנִיטוֹר, וְנֶחְרָדִים לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל קוֹרֵס. מַה שֶּׁקָּרוּי בִּשְׂפַת הָרְפוּאָה 'קְרִיסַת מַעֲרָכוֹת מֻחְלֶטֶת'. הַכֹּל שׁוֹאֵף לְאֶפֶס. הַלֵּב, הַכְּלָיוֹת, שׁוּם דָּבָר לֹא עוֹבֵד. הֵם הֵבִינוּ כְּבָר שֶׁהַמַּצָּב קְרִיטִי בְּיוֹתֵר, וְהֵחֵלּוּ לְהַזְעִיק אֶת יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַנִּמְצָאִים בְּאָמֵרִיקָה, שֶׁכַּמּוּבָן אָרְזוּ אֶת חֲבִילוֹת חֶפְצֵיהֶם וּמִהֲרוּ לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַל פִּי הַנְּתוּנִים שֶׁהָיוּ עַל הַצָּג, לֹא הָיָה לָהֶם כָּל סִכּוּי לִהְיוֹת נוֹכְחִים בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה שֶׁל אֲבִיהֶם הָאָהוּב. בְּרַם, כְּבָר בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסָה הֵם מְקַבְּלִים אֶת הַהוֹדָעָה הַמְשַׂמַּחַת שֶׁהַמְּכוֹנָה הַמְמֻחְשֶׁבֶת, הַמַּצְבִּיעָה עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, 'הִטְעֲתָה' אוֹתָם, וּבְעֶצֶם כָּל הַנְּתוּנִים לֹא הָיוּ נְכוֹנִים. לֹא הַחוֹלֶה קָרַס, וְלֹא מַעַרְכוֹת גּוּפוֹ, אֶלָּא... הַמְּכוֹנָה עַצְמָהּ קָרְסָה. מְדֻבָּר בְּאֵרוּעַ נָדִיר בְּיוֹתֵר, הַמִּתְרַחֵשׁ אַחַת לְמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן. כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם הָיוּ כְּבָר בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַטִּיסָה, לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה, הֵם לֹא יַחְזְרוּ מִיָּד לְאָמֵרִיקָה... הַתָּכְנִית הָיְתָה שֶׁיֵּלְכוּ לְבַקֵּר אֶת אֲבִיהֶם, לְהִתְעַדְכֵּן מִקָּרוֹב בְּמַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי, וּלְאַחַר מִכֵּן, אִם יִתְאַפְשֵׁר הַמַּצָּב, יָשׁוּבוּ לְבָתֵּיהֶם. וּמֶה עָשָׂה הַקב"ה? – לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ כְּבָר כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְדַּרְדֵּר לְפֶתַע – וְהַפַּעַם בֶּאֱמֶת – מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַרְגָּלִית, וּבְתוֹךְ דַּקּוֹת הִסְפִּיקוּ כָּל הַצֶּאֱצָאִים לְהַגִּיעַ אֶל מִטָּתוֹ, לִהְיוֹת נוֹכְחִים בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה. הֲיֵשׁ לְךָ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה מִזּוֹ – לִזְכּוֹת שֶׁכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִהְיוּ נוֹכְחִים בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה? אֲבָל כְּשֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַצָּלַת יְלָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַשּׁוֹאָה, מְגַלְגֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ כָּךְ שֶׁכָּל יְלָדָיו שֶׁל הָרַב מַרְגָּלִית יִהְיוּ לְצִדּוֹ בְּעֵת שֶׁהוּא עוֹבֵר מֵהַפְּרוֹזְדוֹר לַטְּרַקְלִין. וְכֵיוָן שֶׁבּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת שׁוֹלֵט עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל כָּל פְּרָט וּפְרָט בָּהֶם, הִתְגַּלְגְּלוּ הָעִנְיָנִים כָּךְ שֶׁהַמּוֹנִיטוֹר הַמְשֻׁכְלָל שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים קָרַס, בְּאֹפֶן נָדִיר בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל כְּדֵי לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁצֶּאֱצָאָיו הַמְרֻבִּים יִהְיוּ לְיַד מִטָּתוֹ. הַאִם בְּצוּרָה טִבְעִית הָיָה נִתָּן 'לְהָרִיץ' אֶת כָּל הַצֶּאֱצָאִים מֵאָמֵרִיקָה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לְמִטָּתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה בְּעֵת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה? הַאִם בֶּן אֱנוֹשׁ הָיָה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת זֹאת? וַדַּאי שֶׁלֹּא! אֲבָל כַּמָּה פְּשׁוּטִים הַדְּבָרִים אֵצֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! הַמְּכוֹנָה הַמְמֻחְשֶׁבֶת מִשְׁתַּבֶּשֶׁת, וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ – הַכֹּל כְּבָר מִתְגַּלְגֵּל בִּמְהִירוּת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)