Otzarot-Article

"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים..." (מה-ח) אֶת הַדְגָּשַׁת יוֹסֵף בַּמִּלָּה "וְעַתָּה", מְבָאֵר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁרָצָהּ יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְאֶחָיו כִּי אָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמְּכָרוּהוּ, בָּרוּר שֶׁהָיָה הַמַּעֲשֶׂה תָּמוּהַּ בְּעֵינָיו, כֵּיצַד יְכוֹלָה לִהְיוֹת אַכְזָרִיּוּת כָּזוֹ בְּלֵב אֶחָיו לְמָכְרוֹ, וּבֶאֱמֶת רָאוּי הָיָה לִכְאוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ אֶחָיו שְׂנוּאִים בְּעֵינָיו עַל עִנְיַן הַמְּכִירָה. "אָכֵן עַתָּה, אַחַר רְאוֹתוֹ כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִירִידָתוֹ לְמִצְרַיִם, יָדַע כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵאֵת ה', וְהֵם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָשׂוּ, וְלֹא שְׁלִיחוּת עַצְמָם. וְעַל כֵּן אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר לָהֶם אֵיבָה וְלֹא לְהַרְחִיק מִדַּת אַחֲוָה מֵהֶם".

עַל פִּי זֶה מַסְבִּיר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ אֵיךְ לֹא חָשְׁשׁוּ הָאַחִים לָבוֹא לִפְנֵי יַעֲקֹב וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת דְּבַר מְצִיאָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם. וְכִי לֹא חָשְׁשׁוּ שֶׁיַּעֲקֹב יִכְעַס עֲלֵיהֶם כְּשֶׁיֵּדַע אֶת דְּבַר הַמְּכִירָה?

"וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר", מְנַסֶּה תְּחִלָּה הָאוֹר הַחַיִּים לוֹמַר, "כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע גּוּף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמְּכִירָה, וְזֶה דָּחוּק, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵחֲקֹר זֹאת הֵיאַךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַד שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְגַם מַעֲשֵׂה כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַמּוּבָא אֵלָיו מֻטְבָּל בְּדָם. אֶלָּא וַדַּאי בְּטַעֲנַת 'לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה' שֶׁאָמַר יוֹסֵף, הֻכַּר הַדָּבָר כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו".

יַעֲקֹב לֹא יִכְעַס עַל בָּנָיו שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְאֵבֶל וּבְכִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת רוֹאִים בְּבֵרוּר שֶׁכָּךְ הָיָה רְצוֹן ה'.

לָמַדְנוּ כִּי רְאִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם קְצָרָה, וְלִפְעָמִים נִתָּן לְהָבִין אֶת כָּל הַתְּמוּנָה בְּבַת אַחַת רַק אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַבְּרִיטִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַי הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בִּירוּשָׁלַיִם תַּחַת טֶרוֹר מַתְמִיד, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֻטַּל עֹצֶר הַקּוֹבֵעַ כִּי אֵין לָצֵאת מִן הַבָּתִּים עַד לְבִטּוּל הָעֹצֶר. בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי סַלְמָן מוּצָפִי זָצָ"ל בְּלִוְיַת תַּלְמִידוֹ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע כִּי קַיָּם עֹצֶר בָּעִיר.

וְהִנֵּה הֵגִיחָה לְעֶבְרָם מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה בְּרִיטִית. הַשּׁוֹטְרִים עָצְרוּ אוֹתָם מִיָּד, וּלְאַחַר חֲקִירָה הוֹבִילוּם אֶל מַחֲנֵה שְׁנֶלֶר. בַּמַּחֲנֶה מָצָא חָכָם סַלְמָן לְמַעְלָה מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים, כְּלוּאִים בְּמִכְלָאָה אַחַת, וְיוֹשְׁבִים בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. "הֲיִתָּכֵן?!" זָעַק, "כֵּיצַד יוֹשְׁבִים הִנְּכֶם וְלֹא עוֹשִׂים מְאוּמָה? זוֹ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ!"

מִיָּד אִרְגֵּן אֶת כֻּלָּם בְּפִנָּה מְיֻחֶדֶת, וְהוּא עַצְמוֹ שִׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. תְּחִלָּה נָשָׂא בִּפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, וְאַחַר הֵחֵל בַּאֲמִירַת סְלִיחוֹת, תִּקּוּן חֲצוֹת וּתְפִלּוֹת לִשְׁלוֹם עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁכוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִים תָּמְהוּ עַל הַמַּחֲזֶה הַמּוּזָר שֶׁל קְהַל יוֹשְׁבֵי הַמַּחֲנֶה, הַמִּתְפַּלֵּל יַחַד בִּשְׁאָגָה וּבוֹכֶה אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לֹא הָיָה מַתְאִים לָהֶם כָּל הָעִנְיָן, וּמִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם הָרַב תְּפִלָּתוֹ, מִהֲרוּ לְשַׁחְרְרוֹ יַחַד עִם חֵלֶק נִכָּר מִן הָעֲצוּרִים.

כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ, אָמַר לָרַבָּנִית הַמֻּדְאֶגֶת: "לֹא עַל חִנָּם עֲצָרוּנִי הַיּוֹם בְּמַחֲנֵה שְׁנֶלֶר. הַכֹּל מִשָּׁמַיִם...". (עוֹלָמוֹ שֶׁל צַדִּיק - אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ואתחנן תשע"ד
	"הַנְּקָמָה הַמְּתוּקָה"
	"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים..." (מה-ח) אֶת הַדְגָּשַׁת יוֹסֵף בַּמִּלָּה "וְעַתָּה", מְבָאֵר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁרָצָהּ יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְאֶחָיו כִּי אָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמְּכָרוּהוּ, בָּרוּר שֶׁהָיָה הַמַּעֲשֶׂה תָּמוּהַּ בְּעֵינָיו, כֵּיצַד יְכוֹלָה לִהְיוֹת אַכְזָרִיּוּת כָּזוֹ בְּלֵב אֶחָיו לְמָכְרוֹ, וּבֶאֱמֶת רָאוּי הָיָה לִכְאוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ אֶחָיו שְׂנוּאִים בְּעֵינָיו עַל עִנְיַן הַמְּכִירָה. "אָכֵן עַתָּה, אַחַר רְאוֹתוֹ כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִירִידָתוֹ לְמִצְרַיִם, יָדַע כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵאֵת ה', וְהֵם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָשׂוּ, וְלֹא שְׁלִיחוּת עַצְמָם. וְעַל כֵּן אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר לָהֶם אֵיבָה וְלֹא לְהַרְחִיק מִדַּת אַחֲוָה מֵהֶם". עַל פִּי זֶה מַסְבִּיר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ אֵיךְ לֹא חָשְׁשׁוּ הָאַחִים לָבוֹא לִפְנֵי יַעֲקֹב וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת דְּבַר מְצִיאָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם. וְכִי לֹא חָשְׁשׁוּ שֶׁיַּעֲקֹב יִכְעַס עֲלֵיהֶם כְּשֶׁיֵּדַע אֶת דְּבַר הַמְּכִירָה? "וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר", מְנַסֶּה תְּחִלָּה הָאוֹר הַחַיִּים לוֹמַר, "כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע גּוּף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמְּכִירָה, וְזֶה דָּחוּק, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵחֲקֹר זֹאת הֵיאַךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַד שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְגַם מַעֲשֵׂה כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַמּוּבָא אֵלָיו מֻטְבָּל בְּדָם. אֶלָּא וַדַּאי בְּטַעֲנַת 'לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה' שֶׁאָמַר יוֹסֵף, הֻכַּר הַדָּבָר כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו". יַעֲקֹב לֹא יִכְעַס עַל בָּנָיו שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְאֵבֶל וּבְכִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת רוֹאִים בְּבֵרוּר שֶׁכָּךְ הָיָה רְצוֹן ה'. לָמַדְנוּ כִּי רְאִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם קְצָרָה, וְלִפְעָמִים נִתָּן לְהָבִין אֶת כָּל הַתְּמוּנָה בְּבַת אַחַת רַק אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַבְּרִיטִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַי הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בִּירוּשָׁלַיִם תַּחַת טֶרוֹר מַתְמִיד, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֻטַּל עֹצֶר הַקּוֹבֵעַ כִּי אֵין לָצֵאת מִן הַבָּתִּים עַד לְבִטּוּל הָעֹצֶר. בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי סַלְמָן מוּצָפִי זָצָ"ל בְּלִוְיַת תַּלְמִידוֹ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע כִּי קַיָּם עֹצֶר בָּעִיר. וְהִנֵּה הֵגִיחָה לְעֶבְרָם מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה בְּרִיטִית. הַשּׁוֹטְרִים עָצְרוּ אוֹתָם מִיָּד, וּלְאַחַר חֲקִירָה הוֹבִילוּם אֶל מַחֲנֵה שְׁנֶלֶר. בַּמַּחֲנֶה מָצָא חָכָם סַלְמָן לְמַעְלָה מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים, כְּלוּאִים בְּמִכְלָאָה אַחַת, וְיוֹשְׁבִים בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. "הֲיִתָּכֵן?!" זָעַק, "כֵּיצַד יוֹשְׁבִים הִנְּכֶם וְלֹא עוֹשִׂים מְאוּמָה? זוֹ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ!" מִיָּד אִרְגֵּן אֶת כֻּלָּם בְּפִנָּה מְיֻחֶדֶת, וְהוּא עַצְמוֹ שִׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. תְּחִלָּה נָשָׂא בִּפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, וְאַחַר הֵחֵל בַּאֲמִירַת סְלִיחוֹת, תִּקּוּן חֲצוֹת וּתְפִלּוֹת לִשְׁלוֹם עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁכוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִים תָּמְהוּ עַל הַמַּחֲזֶה הַמּוּזָר שֶׁל קְהַל יוֹשְׁבֵי הַמַּחֲנֶה, הַמִּתְפַּלֵּל יַחַד בִּשְׁאָגָה וּבוֹכֶה אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לֹא הָיָה מַתְאִים לָהֶם כָּל הָעִנְיָן, וּמִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם הָרַב תְּפִלָּתוֹ, מִהֲרוּ לְשַׁחְרְרוֹ יַחַד עִם חֵלֶק נִכָּר מִן הָעֲצוּרִים. כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ, אָמַר לָרַבָּנִית הַמֻּדְאֶגֶת: "לֹא עַל חִנָּם עֲצָרוּנִי הַיּוֹם בְּמַחֲנֵה שְׁנֶלֶר. הַכֹּל מִשָּׁמַיִם...". (עוֹלָמוֹ שֶׁל צַדִּיק - אוֹצְרוֹתֵינוּ)