Otzarot-Article

"וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא" (יג-יח) כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת כֻּלָּן יֵשׁ לָאָדָם לִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, בִּשְׁבִיל הַזָּהָב. לֹא יִזְלֹל וְיִסְבָּא - וְלֹא יֵשֵׁב בְּתַעֲנִית כָּל יָמָיו. לֹא יִתְהוֹלֵל - וְלֹא יֵשֵׁב עָצֵב וּמְדֻכָּא.

אֲבָל יֵשׁ מִדָּה שֶׁבָּהּ לֹא יִנְהַג בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, אֶלָּא יִתְרַחֵק מִן הָרָעָה עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וְהִיא הַגַּאֲוָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ וְרוּחוֹ נְמוּכָה לִמְאֹד!

בַּסֵּפֶר 'רְבִיד הַזָּהָב' הֵבִיא אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ הַמְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק בִּלְשׁוֹן רֶמֶז.

'וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא' - תִּרְאוּ הַאִם הָאָרֶץ "מַה" הִיא, אִם הִיא מְבִיאָה לִידֵי בְּחִינַת "וְנַחְנוּ מָה", הַיְנוּ עֲנָוָה;

'הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה' - הַאִם הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ הוּא רָפֶה, בִּבְחִינַת לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא חָזָק;

'הַמְעַט הוּא אִם רָב' - הַאִם הָעָם שֶׁבְּתוֹכָהּ חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְקָטָן, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא רַב וְגָדוֹל;

'הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ (צַדִּיק), אִם אַיִן' - וְהַאִם הוּא עָנָו בִּבְחִינַת 'אַיִן'.

תְּכוּנוֹת אֵלּוּ מְאַפְיְנוֹת אֶת מִי שֶׁנֵּחַן בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְהָאָדָם הֶעָנָו אֵינוֹ מְמַהֵר לִכְעֹס. לָכֵן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵהַמְרַגְּלִים שֶׁיִּבְדְּקוּ בִּמְיֻחָד אֶת הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ אֵצֶל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁשְּׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס, קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְכָל זֹאת כְּדֵי לָדַעַת הַאִם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה קָשָׁה וּכְעוּסָה, וּבְכָךְ לְהַתְווֹת לָעָם אֶת דַּרְכֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ.

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן עֲטַר זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי מָרוֹקוֹ, מֵרַבָּנֵי פַאס, עָבַר לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל פֶּחָמִי. פָּנָה אֵלָיו בַּעַל הַחֲנוּת וְאָמַר: "רַבִּי, רָעֵב אֲנִי מְאֹד. רוֹצֶה אֲנִי לָסוּר לְבֵיתִי כְּדֵי לִסְעֹד, הֲתוֹאִיל לִשְׁמֹר עַל הַחֲנוּת?"

"בְּרָצוֹן, בְּנִי", אָמַר הָרַב בִּמְאוֹר פָּנִים. הַפֶּחָמִי קָם וְהָלַךְ, וְרַבִּי יְהוּדָה נִשְׁאַר לַעֲמֹד לְיַד הַחֲנוּת הַמְפֻיַּחַת מֵאֲבַק הַפֶּחָמִים.

עָבַר שָׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב אֶבֶן צוּר זָצָ"ל, וְרָאָהוּ עוֹמֵד. שְׁאֵלוֹ לְפֵשֶׁר עֲמִידָתוֹ שָׁם.

סָח לוֹ רַבִּי יְהוּדָה דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם: שׁוֹמֵר הוּא עַל הַפֶּחָמִים עַד שֶׁבַּעֲלֵיהֶם יַחְזֹר.

תָּמַהּ רַבִּי יַעֲקֹב: "וְהֵיכָן כְּבוֹד הַתּוֹרָה?!"

נַעֲנָה רַבִּי יַעֲקֹב וְאָמַר: "מֵעוֹדִי הִתְקַשֵּׁיתִי בְּמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - בִּירוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת - כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לִי אָדָם, אֶעֱשֶׂה. לֹא הֵבַנְתִּי לְמַה הִתְכַּוֵּן בִּדְבָרָיו. הֵן עָשִׁיר מֻפְלָג הָיָה, וּבְיָדוֹ לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת כָּל אָדָם, וְחַיָּב הָיָה מִצַּד הַדִּין לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּגְמִילוּת חֶסֶד וּצְדָקָה.

אֲבָל עַתָּה הֵבַנְתִּי.

גַּם אִם הָיָה פֶּחָמִי פּוֹנֶה אֵלָיו וּמְבַקְּשׁוֹ לִשְׁמֹר עַל חֲנוּתוֹ - וּפָטוּר הָיָה מִצַּד הַדִּין, כִּשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל מַר: 'וְהֵיכָן כְּבוֹד הַתּוֹרָה' - לֹא הָיָה מְסָרֵב, וְהָיָה עוֹמֵד שָׁם וְשׁוֹמֵר עַל שַׂקֵּי הַפֶּחָם.

וְאִם נָאֶה הָיָה לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְמַלֵּא רְצוֹן כָּל יְהוּדִי אַף בְּבַקָּשׁוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב אֲנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּלְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי..."

מִדַּת הַכַּעַס - מִדָּה קָשָׁה עַד מְאֹד הִיא, וּקְשׁוּרָה בְּטַבּוּרָהּ לְמִדַּת הַגַּאֲוָה הַנּוֹרָאָה, וְעַל שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ אוֹמְרִים חֲזַ"ל שֶׁהַלּוֹקֶה בָּהֶן כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. בּוֹאוּ וְנִשְׁמַע לֹא רַק כַּמָּה מְגֻנָּה וּמְכֹעֶרֶת הִיא מִדַּת הַכַּעַס, אֶלָּא עַד כַּמָּה הִיא אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּגֶנֶרָל אָמֶרִיקָאִי מְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה אָמְנָם מַצְבִּיא גָּדוֹל וְגִבּוֹר-מִלְחָמָה, אֲבָל הָיָה נָגוּעַ בִּשְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל כַּעַס וְגַאֲוָה.

יוֹם אֶחָד שָׁמַע הַגֶּנֶרָל שֶׁבְּאַחַת מִמְּדִינוֹת אַרְצוֹת הַבְּרִית מִתְקַיֵּם קוֹנְצֶרְט עֲנָק בְּהִשְׁתַּתְּפוּת מְנַצֵּחַ נוֹדָע וַעֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל נַגָּנִים. בִּהְיוֹתוֹ חוֹבֵב-נְגִינָה, הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לַקּוֹנְצֶרְט.

וְהִנֵּה, בְּהַגִּיעוֹ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל מָטוֹס שֶׁיְּבִיאֶנּוּ אֶל הַמְּדִינָה בָּהּ נֶעֱרַךְ הַמּוֹפָע, הוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁלַּמְרוֹת מַעֲמָדוֹ הָרָם הֵם מִצְטַעֲרִים לְהוֹדִיעוֹ שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת בַּמָּטוֹס כְּבָר תְּפוּסִים, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לַהֲטִיסוֹ בְּטִיסָה זוֹ.

הַגֶּנֶרָל הִתְרַתֵּחַ מֵרֹב כַּעַס. "מָה? לַמְרוֹת הַשֵּׁרוּת בֶּן עֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק לַמְּדִינָה, אַתֶּם תִּקְבְּעוּ שֶׁאֲנִי לֹא אָטוּס עַתָּה?!" - זָעַק. הוּא בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת רְשִׁימַת הַנּוֹסְעִים, מָחַק שֵׁם אֶחָד מִן הָרְשִׁימָה, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא טָס בִּמְקוֹמוֹ...

מֵרֹב פִּרְסוּמוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל זֶה בָּרַבִּים, וּבְשֶׁל הָאַהֲדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּתִּקְשֹׁרֶת, חָשְׁשָׁה הַנְהָלַת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתָּהּ נֶגְדּוֹ וְהֵטִיסָה אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אַחַד הַנּוֹסְעִים.

לְאַחַר טִיסָה שֶׁאָרְכָה כַּמָּה שָׁעוֹת הִגִּיעַ הַגֶּנֶרָל לָאוּלָם, וְכָאן נָכוֹנָה לוֹ אַכְזָבָה גְּדוֹלָה. הַמְאַרְגְּנִים הוֹדִיעוּ שֶׁהָאֵרוּעַ הִתְבַּטֵּל, מִפְּנֵי שֶׁהַמְנַצֵּחַ לֹא הִגִּיעַ! הֵם סִפְּרוּ לַקָּהָל הַמְאֻכְזָב, שֶׁעַל פִּי מֵידָע שֶׁבִּידֵיהֶם הַמְנַצֵּחַ הָיָה רָשׁוּם לַטִּיסָה, אֶלָּא שֶׁבְּעִקְּבוֹת דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל פְּלוֹנִי לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס, נֶאֶלְצָה הַנְהָלַת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה לִמְחֹק אֶת שְׁמוֹ. הַמְנַצֵּחַ נִפְגַּע מֵהַמַּהֲלָךְ, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא לֹא מוּכָן לָטוּס כְּלָל, דָּרַשׁ פִּצּוּיִים עַל הַנֶּזֶק וְהַצַּעַר שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ, וְלֹא הִגִּיעַ לַקּוֹנְצֶרְט...

לֹא צָרִיךְ לְתָאֵר אֶת מַפַּח-הַנֶּפֶשׁ הָאַדִּיר שֶׁהָיָה לַגֶּנֶרָל הַכּוֹעֵס! גַּם לָטוּס כַּמָּה שָׁעוֹת, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, וְגַם לְהַפְסִיד אֶת הָאֵרוּעַ. וְהַכֹּל בִּגְלַל הַכַּעַס. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	מסעי תשע"ד
	הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כִּיצִיאַת מִצְרַיִם
	"וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא" (יג-יח) כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת כֻּלָּן יֵשׁ לָאָדָם לִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, בִּשְׁבִיל הַזָּהָב. לֹא יִזְלֹל וְיִסְבָּא - וְלֹא יֵשֵׁב בְּתַעֲנִית כָּל יָמָיו. לֹא יִתְהוֹלֵל - וְלֹא יֵשֵׁב עָצֵב וּמְדֻכָּא. אֲבָל יֵשׁ מִדָּה שֶׁבָּהּ לֹא יִנְהַג בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, אֶלָּא יִתְרַחֵק מִן הָרָעָה עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וְהִיא הַגַּאֲוָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ וְרוּחוֹ נְמוּכָה לִמְאֹד! בַּסֵּפֶר 'רְבִיד הַזָּהָב' הֵבִיא אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ הַמְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק בִּלְשׁוֹן רֶמֶז. 'וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא' - תִּרְאוּ הַאִם הָאָרֶץ "מַה" הִיא, אִם הִיא מְבִיאָה לִידֵי בְּחִינַת "וְנַחְנוּ מָה", הַיְנוּ עֲנָוָה; 'הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה' - הַאִם הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ הוּא רָפֶה, בִּבְחִינַת לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא חָזָק; 'הַמְעַט הוּא אִם רָב' - הַאִם הָעָם שֶׁבְּתוֹכָהּ חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְקָטָן, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא רַב וְגָדוֹל; 'הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ (צַדִּיק), אִם אַיִן' - וְהַאִם הוּא עָנָו בִּבְחִינַת 'אַיִן'. תְּכוּנוֹת אֵלּוּ מְאַפְיְנוֹת אֶת מִי שֶׁנֵּחַן בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְהָאָדָם הֶעָנָו אֵינוֹ מְמַהֵר לִכְעֹס. לָכֵן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵהַמְרַגְּלִים שֶׁיִּבְדְּקוּ בִּמְיֻחָד אֶת הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ אֵצֶל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁשְּׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס, קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְכָל זֹאת כְּדֵי לָדַעַת הַאִם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה קָשָׁה וּכְעוּסָה, וּבְכָךְ לְהַתְווֹת לָעָם אֶת דַּרְכֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן עֲטַר זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי מָרוֹקוֹ, מֵרַבָּנֵי פַאס, עָבַר לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל פֶּחָמִי. פָּנָה אֵלָיו בַּעַל הַחֲנוּת וְאָמַר: "רַבִּי, רָעֵב אֲנִי מְאֹד. רוֹצֶה אֲנִי לָסוּר לְבֵיתִי כְּדֵי לִסְעֹד, הֲתוֹאִיל לִשְׁמֹר עַל הַחֲנוּת?" "בְּרָצוֹן, בְּנִי", אָמַר הָרַב בִּמְאוֹר פָּנִים. הַפֶּחָמִי קָם וְהָלַךְ, וְרַבִּי יְהוּדָה נִשְׁאַר לַעֲמֹד לְיַד הַחֲנוּת הַמְפֻיַּחַת מֵאֲבַק הַפֶּחָמִים. עָבַר שָׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב אֶבֶן צוּר זָצָ"ל, וְרָאָהוּ עוֹמֵד. שְׁאֵלוֹ לְפֵשֶׁר עֲמִידָתוֹ שָׁם. סָח לוֹ רַבִּי יְהוּדָה דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם: שׁוֹמֵר הוּא עַל הַפֶּחָמִים עַד שֶׁבַּעֲלֵיהֶם יַחְזֹר. תָּמַהּ רַבִּי יַעֲקֹב: "וְהֵיכָן כְּבוֹד הַתּוֹרָה?!" נַעֲנָה רַבִּי יַעֲקֹב וְאָמַר: "מֵעוֹדִי הִתְקַשֵּׁיתִי בְּמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - בִּירוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת - כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לִי אָדָם, אֶעֱשֶׂה. לֹא הֵבַנְתִּי לְמַה הִתְכַּוֵּן בִּדְבָרָיו. הֵן עָשִׁיר מֻפְלָג הָיָה, וּבְיָדוֹ לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת כָּל אָדָם, וְחַיָּב הָיָה מִצַּד הַדִּין לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּגְמִילוּת חֶסֶד וּצְדָקָה. אֲבָל עַתָּה הֵבַנְתִּי. גַּם אִם הָיָה פֶּחָמִי פּוֹנֶה אֵלָיו וּמְבַקְּשׁוֹ לִשְׁמֹר עַל חֲנוּתוֹ - וּפָטוּר הָיָה מִצַּד הַדִּין, כִּשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל מַר: 'וְהֵיכָן כְּבוֹד הַתּוֹרָה' - לֹא הָיָה מְסָרֵב, וְהָיָה עוֹמֵד שָׁם וְשׁוֹמֵר עַל שַׂקֵּי הַפֶּחָם. וְאִם נָאֶה הָיָה לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְמַלֵּא רְצוֹן כָּל יְהוּדִי אַף בְּבַקָּשׁוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב אֲנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּלְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי..." מִדַּת הַכַּעַס - מִדָּה קָשָׁה עַד מְאֹד הִיא, וּקְשׁוּרָה בְּטַבּוּרָהּ לְמִדַּת הַגַּאֲוָה הַנּוֹרָאָה, וְעַל שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ אוֹמְרִים חֲזַ"ל שֶׁהַלּוֹקֶה בָּהֶן כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. בּוֹאוּ וְנִשְׁמַע לֹא רַק כַּמָּה מְגֻנָּה וּמְכֹעֶרֶת הִיא מִדַּת הַכַּעַס, אֶלָּא עַד כַּמָּה הִיא אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּגֶנֶרָל אָמֶרִיקָאִי מְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה אָמְנָם מַצְבִּיא גָּדוֹל וְגִבּוֹר-מִלְחָמָה, אֲבָל הָיָה נָגוּעַ בִּשְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל כַּעַס וְגַאֲוָה. יוֹם אֶחָד שָׁמַע הַגֶּנֶרָל שֶׁבְּאַחַת מִמְּדִינוֹת אַרְצוֹת הַבְּרִית מִתְקַיֵּם קוֹנְצֶרְט עֲנָק בְּהִשְׁתַּתְּפוּת מְנַצֵּחַ נוֹדָע וַעֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל נַגָּנִים. בִּהְיוֹתוֹ חוֹבֵב-נְגִינָה, הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לַקּוֹנְצֶרְט. וְהִנֵּה, בְּהַגִּיעוֹ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל מָטוֹס שֶׁיְּבִיאֶנּוּ אֶל הַמְּדִינָה בָּהּ נֶעֱרַךְ הַמּוֹפָע, הוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁלַּמְרוֹת מַעֲמָדוֹ הָרָם הֵם מִצְטַעֲרִים לְהוֹדִיעוֹ שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת בַּמָּטוֹס כְּבָר תְּפוּסִים, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לַהֲטִיסוֹ בְּטִיסָה זוֹ. הַגֶּנֶרָל הִתְרַתֵּחַ מֵרֹב כַּעַס. "מָה? לַמְרוֹת הַשֵּׁרוּת בֶּן עֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק לַמְּדִינָה, אַתֶּם תִּקְבְּעוּ שֶׁאֲנִי לֹא אָטוּס עַתָּה?!" - זָעַק. הוּא בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת רְשִׁימַת הַנּוֹסְעִים, מָחַק שֵׁם אֶחָד מִן הָרְשִׁימָה, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא טָס בִּמְקוֹמוֹ... מֵרֹב פִּרְסוּמוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל זֶה בָּרַבִּים, וּבְשֶׁל הָאַהֲדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּתִּקְשֹׁרֶת, חָשְׁשָׁה הַנְהָלַת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתָּהּ נֶגְדּוֹ וְהֵטִיסָה אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אַחַד הַנּוֹסְעִים. לְאַחַר טִיסָה שֶׁאָרְכָה כַּמָּה שָׁעוֹת הִגִּיעַ הַגֶּנֶרָל לָאוּלָם, וְכָאן נָכוֹנָה לוֹ אַכְזָבָה גְּדוֹלָה. הַמְאַרְגְּנִים הוֹדִיעוּ שֶׁהָאֵרוּעַ הִתְבַּטֵּל, מִפְּנֵי שֶׁהַמְנַצֵּחַ לֹא הִגִּיעַ! הֵם סִפְּרוּ לַקָּהָל הַמְאֻכְזָב, שֶׁעַל פִּי מֵידָע שֶׁבִּידֵיהֶם הַמְנַצֵּחַ הָיָה רָשׁוּם לַטִּיסָה, אֶלָּא שֶׁבְּעִקְּבוֹת דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל גֶּנֶרָל פְּלוֹנִי לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס, נֶאֶלְצָה הַנְהָלַת שְׂדֵה הַתְּעוּפָה לִמְחֹק אֶת שְׁמוֹ. הַמְנַצֵּחַ נִפְגַּע מֵהַמַּהֲלָךְ, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא לֹא מוּכָן לָטוּס כְּלָל, דָּרַשׁ פִּצּוּיִים עַל הַנֶּזֶק וְהַצַּעַר שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ, וְלֹא הִגִּיעַ לַקּוֹנְצֶרְט... לֹא צָרִיךְ לְתָאֵר אֶת מַפַּח-הַנֶּפֶשׁ הָאַדִּיר שֶׁהָיָה לַגֶּנֶרָל הַכּוֹעֵס! גַּם לָטוּס כַּמָּה שָׁעוֹת, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, וְגַם לְהַפְסִיד אֶת הָאֵרוּעַ. וְהַכֹּל בִּגְלַל הַכַּעַס. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)