Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) כַּיָּדוּעַ, נִמְנֵית פָּרָשַׁת "פָּרָה אֲדֻמָּה" בֵּין הַחֻקִּים שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָצָר מֵהֲבָנָתָם עַל בָּרְיָם. אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, הוֹדָה בְּכִשְׁלוֹנוֹ: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קֹהֶלֶת ז-כג). אָמַר שְׁלֹמֹה: עַל כָּל הַתּוֹרָה עָמַדְתִּי, וּפָרָשָׁהּ שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי - וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. רַק לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִגְלָה טַעֲמָהּ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יט-ו).

וְעִקַּר הַקֹּשִׁי בַּהֲבָנַת מִצְוָה זוֹ: כֵּיצַד דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ לְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן הָעוֹסֵק בּוֹ. אֲבָל יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת, כִּי הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה מְטַהֶרֶת מֵהַטֻּמְאָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, טֻמְאַת מֵת. וְאִלּוּ הָעוֹסֵק בָּהּ אֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא טֻמְאָה קַלָּה, וְטוֹבֵל וְנִטְהָר.

וְיֵשׁ בַּדָּבָר לֶקַח נִפְלָא. יֵשׁ כָּאן כֹּהֵן טָהוֹר מִצַּד אֶחָד, וִיהוּדִי טָמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה מִצַּד שֵׁנִי. יָכוֹל הַכֹּהֵן לוֹמַר: מַה זֶּה עִסְקִי? מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתִי, וְיִשָּׁאֵר אַף הוּא בְּטֻמְאָתוֹ! אַךְ לֹא, הַתּוֹרָה הוֹרְתָה וְאָמְרָה: יֵצֵא הַכֹּהֵן מֵהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, הֲגַם שֶׁיְּטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה, וּבִלְבַד שֶׁיְּטַהֵר אֶת חֲבֵרָיו מִטֻּמְאָתָם הַחֲמוּרָה! וְהַדָּבָר נָכוֹן, כַּמּוּבָן, גַּם בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה. אֵין כָּל סָפֵק שֶׁהֵיכְלֵי הַיְשִׁיבוֹת הֵם הֵיכְלֵי טֹהַר, מִקְדְּשֵׁי מְעַט, שֶׁהַמִּסְתּוֹפְפִים בָּהֶם מִתְעַלִּים בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאֵין סָפֵק שֶׁהַיְצִיאָה אֶל הָעָם, לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, לְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת, הִיא בְּחִינַת "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם". זוֹכְרִים אָנוּ כֵּיצַד עָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל וָאזְנֶר בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהַנְמַן זָצָ"ל, הָרַב מִפּוֹנִיבֶז', וְקוֹנֵן עָלָיו בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא "מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁלֹּא רָצָה לִטָּמֵא, וְטִמְּאוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּעַל כָּרְחוֹ" (זְבָחִים ק.). וְאָמַר: גַּם הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' רָצָה לִלְמֹד, רָצָה לְהִתְעַלּוֹת! אֲבָל הוּא יָצָא לְלַמֵּד, לֶאֱסֹף כְּסָפִים, לִבְנוֹת תּוֹרָה! הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ, הִקְרִיב מֵמַד מְסֻיָּם בְּהִתְעַלּוּתוֹ, כְּדֵי לְזַכּוֹת אֲחֵרִים!

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה א-ד) עַל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוּסָה שֶׁהָיָה מִתְוַכֵּחַ וּמִתְנַצֵּחַ עִם הַכּוֹפְרִים.

רָאָה שֶׁאֵין לְכָךְ סוֹף, וְאָמַר: יָבוֹאוּ כֻּלָּם לְעִמּוּת מֶרְכָּזִי וְקוֹבֵעַ. וְכָל מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ אֶת זוּלָתוֹ, יַכֶּה רֹאשׁוֹ בְּקוּרְנָס!

נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ עֶשְׂרוֹת כּוֹפְרִים, הוֹגֵי דֵּעוֹת וַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וּבְיַד כָּל אֶחָד פַּטִּישׁ. מוּלָם עָמַד רַבִּי יְהוּדָה לְבַדּוֹ.

נִצֵּחַ אֶחָד, וְהִכָּהוּ בְּרֹאשׁוֹ. נִצֵּחַ אֶת הַשֵּׁנִי, וְהִכָּה גַּם אוֹתוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל וִכּוּחַ הָיְתָה הַזִּירָה מְלֵאָה פַּרְצוּפִים נְפוּלִים וַחֲבוּשִׁים, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוּסָה נָחַל נִצָּחוֹן מוֹחֵץ. "כֵּיוָן שֶׁחָזַר, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, סִיְּעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִצַּחְתָּ! אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עָלַי, עַל הַצְּרוֹר שֶׁהָיָה מָלֵא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְעַכְשָׁו מָלֵא פֶּחָמִין!" כִּי מִי שֶׁמִּתְנַצֵּחַ עִם הַכּוֹפְרִים, חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְהַבְלֵיהֶם וְעִוּוּתֵיהֶם. לַחְשֹׁב עַל דִּבְרֵיהֶם כְּדֵי לַעֲנוֹת לָהֶם. אֲבָל מְשִׂימָה הִיא וְיֵשׁ לְבַצְּעָהּ, לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה!

מוּבָן, שֶׁהַדָּבָר דּוֹרֵשׁ שִׁקּוּל הַדַּעַת, הַכְרָעַת חַכְמֵי הַדּוֹר, שְׁאֵלַת חָכָם. מָתַי לָצֵאת, לְאָן לָצֵאת. אֲבָל בְּעִקָּרוֹן, שַׁיָּכִים הַדְּבָרִים לְכָל אֶחָד וּבְכָל עֵת: לִלְמֹד עִם חָבֵר חַלָּשׁ יוֹתֵר (וְלִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל, שֶׁלֹּא מַפְסִידִים מֵחֶסֶד בְּרוּחָנִיּוּת), לִמְסֹר שִׁעוּר תּוֹרָה: "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ", כְּדֵי לַחְלֹק אֶת הַטּוֹבָה עִם אֲחֵרִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשע"ד
	לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) כַּיָּדוּעַ, נִמְנֵית פָּרָשַׁת "פָּרָה אֲדֻמָּה" בֵּין הַחֻקִּים שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָצָר מֵהֲבָנָתָם עַל בָּרְיָם. אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, הוֹדָה בְּכִשְׁלוֹנוֹ: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קֹהֶלֶת ז-כג). אָמַר שְׁלֹמֹה: עַל כָּל הַתּוֹרָה עָמַדְתִּי, וּפָרָשָׁהּ שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי - וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. רַק לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִגְלָה טַעֲמָהּ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יט-ו). וְעִקַּר הַקֹּשִׁי בַּהֲבָנַת מִצְוָה זוֹ: כֵּיצַד דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ לְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן הָעוֹסֵק בּוֹ. אֲבָל יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת, כִּי הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה מְטַהֶרֶת מֵהַטֻּמְאָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, טֻמְאַת מֵת. וְאִלּוּ הָעוֹסֵק בָּהּ אֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא טֻמְאָה קַלָּה, וְטוֹבֵל וְנִטְהָר. וְיֵשׁ בַּדָּבָר לֶקַח נִפְלָא. יֵשׁ כָּאן כֹּהֵן טָהוֹר מִצַּד אֶחָד, וִיהוּדִי טָמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה מִצַּד שֵׁנִי. יָכוֹל הַכֹּהֵן לוֹמַר: מַה זֶּה עִסְקִי? מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתִי, וְיִשָּׁאֵר אַף הוּא בְּטֻמְאָתוֹ! אַךְ לֹא, הַתּוֹרָה הוֹרְתָה וְאָמְרָה: יֵצֵא הַכֹּהֵן מֵהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, הֲגַם שֶׁיְּטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה, וּבִלְבַד שֶׁיְּטַהֵר אֶת חֲבֵרָיו מִטֻּמְאָתָם הַחֲמוּרָה! וְהַדָּבָר נָכוֹן, כַּמּוּבָן, גַּם בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה. אֵין כָּל סָפֵק שֶׁהֵיכְלֵי הַיְשִׁיבוֹת הֵם הֵיכְלֵי טֹהַר, מִקְדְּשֵׁי מְעַט, שֶׁהַמִּסְתּוֹפְפִים בָּהֶם מִתְעַלִּים בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאֵין סָפֵק שֶׁהַיְצִיאָה אֶל הָעָם, לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, לְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת, הִיא בְּחִינַת "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם". זוֹכְרִים אָנוּ כֵּיצַד עָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל וָאזְנֶר בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהַנְמַן זָצָ"ל, הָרַב מִפּוֹנִיבֶז', וְקוֹנֵן עָלָיו בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא "מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁלֹּא רָצָה לִטָּמֵא, וְטִמְּאוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּעַל כָּרְחוֹ" (זְבָחִים ק.). וְאָמַר: גַּם הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' רָצָה לִלְמֹד, רָצָה לְהִתְעַלּוֹת! אֲבָל הוּא יָצָא לְלַמֵּד, לֶאֱסֹף כְּסָפִים, לִבְנוֹת תּוֹרָה! הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ, הִקְרִיב מֵמַד מְסֻיָּם בְּהִתְעַלּוּתוֹ, כְּדֵי לְזַכּוֹת אֲחֵרִים! כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה א-ד) עַל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוּסָה שֶׁהָיָה מִתְוַכֵּחַ וּמִתְנַצֵּחַ עִם הַכּוֹפְרִים. רָאָה שֶׁאֵין לְכָךְ סוֹף, וְאָמַר: יָבוֹאוּ כֻּלָּם לְעִמּוּת מֶרְכָּזִי וְקוֹבֵעַ. וְכָל מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ אֶת זוּלָתוֹ, יַכֶּה רֹאשׁוֹ בְּקוּרְנָס! נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ עֶשְׂרוֹת כּוֹפְרִים, הוֹגֵי דֵּעוֹת וַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וּבְיַד כָּל אֶחָד פַּטִּישׁ. מוּלָם עָמַד רַבִּי יְהוּדָה לְבַדּוֹ. נִצֵּחַ אֶחָד, וְהִכָּהוּ בְּרֹאשׁוֹ. נִצֵּחַ אֶת הַשֵּׁנִי, וְהִכָּה גַּם אוֹתוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל וִכּוּחַ הָיְתָה הַזִּירָה מְלֵאָה פַּרְצוּפִים נְפוּלִים וַחֲבוּשִׁים, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוּסָה נָחַל נִצָּחוֹן מוֹחֵץ. "כֵּיוָן שֶׁחָזַר, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, סִיְּעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִצַּחְתָּ! אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עָלַי, עַל הַצְּרוֹר שֶׁהָיָה מָלֵא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְעַכְשָׁו מָלֵא פֶּחָמִין!" כִּי מִי שֶׁמִּתְנַצֵּחַ עִם הַכּוֹפְרִים, חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְהַבְלֵיהֶם וְעִוּוּתֵיהֶם. לַחְשֹׁב עַל דִּבְרֵיהֶם כְּדֵי לַעֲנוֹת לָהֶם. אֲבָל מְשִׂימָה הִיא וְיֵשׁ לְבַצְּעָהּ, לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה! מוּבָן, שֶׁהַדָּבָר דּוֹרֵשׁ שִׁקּוּל הַדַּעַת, הַכְרָעַת חַכְמֵי הַדּוֹר, שְׁאֵלַת חָכָם. מָתַי לָצֵאת, לְאָן לָצֵאת. אֲבָל בְּעִקָּרוֹן, שַׁיָּכִים הַדְּבָרִים לְכָל אֶחָד וּבְכָל עֵת: לִלְמֹד עִם חָבֵר חַלָּשׁ יוֹתֵר (וְלִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל, שֶׁלֹּא מַפְסִידִים מֵחֶסֶד בְּרוּחָנִיּוּת), לִמְסֹר שִׁעוּר תּוֹרָה: "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ", כְּדֵי לַחְלֹק אֶת הַטּוֹבָה עִם אֲחֵרִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)