בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִקְרָא וְנֹאמַר "וּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". וְאָכֵן, הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הֵם מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. זַכַּאי הוּא בִּזְכוּתָם לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת!

הַמַּגִּיד מִקָּאמֶנִיץ זַצַ"ל עָלָה פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הָעִיר, וּבְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה נָקַשׁ עָנִי בַּדֶּלֶת וְהִצִּיג תְּעוּדָה מֵרַבָּהּ שֶׁל עִירוֹ. בַּכְּתָב נִכְתַּב כִּי בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָנִי נִשְׂרַף כָּלִיל וְהוּא נוֹתַר בְּחֹסֶר כָּל, וּמִצְוָה לִתְמֹךְ בְּיָדוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לְמַעֲמָדוֹ.

נָתַן לוֹ הֶעָשִׁיר אֲגוֹרַת נְחֹשֶׁת.

עָמַד הֶעָנִי וְהִפְצִיר בּוֹ שֶׁיִּתֵּן יוֹתֵר, אֲגוֹרָה נוֹסֶפֶת.

קָצַף הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "אַךְ מַכָּה מְהַלֶּכֶת הִיא הַמְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים! אֵין מֵהֶם מְנוּחָה, עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא. זֶה מֵהַשְּׂרוּפִים וְזֶה מֵהַבְּלוּעִים, זֶה צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְזֶה הֵמַר לוֹ גּוֹרָלוֹ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה. וְאֵין הֵם שְׂבֵעִים לְעוֹלָם, כַּעֲלוּקוֹת הָאוֹמְרוֹת הַב הַב"...

הֶעָנִי נִכְלַם, וְהַמַּגִּיד עָנָה: "הָבָה וַאֲסַפֵּר לְךָ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע עִמִּי בְּנָסְעִי מֵעִיר פְּלוֹנִית. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי קַיִץ וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּעֲרָה כָּאֵשׁ. הַסּוּס הַדַּל הִתְנַהֵל לוֹ בִּכְבֵדוּת בְּשֶׁל הַחֹם הַכָּבֵד. הִגַּעְנוּ אֶל הַיַּעַר, וַהֲמוֹנֵי זְבוּבִים, פַּרְעוֹשִׁים וְיַבְחוּשִׁים כִּתְּרוּ אֶת הַסּוּס בֶּעָנָן, נָשְׁכוּ אֶת גַּבּוֹ וְאֶת בִּטְנוֹ עַד זוֹב דָּם. הַסּוּס כִּרְכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וְהָעֶגְלוֹן הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ כְּדֵי לְגָרְשָׁם, אַךְ הַטַּפִּילִים הַשְּׂבֵעִים נָסוֹגוּ וּזְבוּבִים רְעֵבִים מִלְּאוּ אֶת מְקוֹמָם.

הָעֶגְלוֹן, יְהוּדִי תַּם וְיָשָׁר, הֶעֱמִיד אֶת סוּסוֹ וּפָנָה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: "רַבִּי, הֲלֹא הַקַּבָּ"ה טוֹב וּמֵיטִיב הוּא, וּפַעַם שָׁמַעְתִּי שֶׁלֹּא בָּרָא הַקַּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר לְבַטָּלָה. מַדּוּעַ אֵיפֹא בָּרָא זְבוּבֵי מָוֶת אֵלּוּ. מַדּוּעַ לֹא יָחוּס עַל נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַמִּסְכֵּנָה וּמֵנִיחַ לָהֶם לָמֹץ אֶת דָּמָהּ?!"

עָנִיתִי לוֹ: "לוּ הָיִיתָ קוֹרֵא בְּסִפְרֵי הַטֶּבַע, לֹא הָיִיתָ קוֹרֵא תִּגָּר עַל מַעֲשֵׂי ה'. הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה רַבָּה הַטּוֹבָה שֶׁעוֹשִׂים הַזְּבוּבִים הָאֵלֶּה עִם סוּסְךָ וְאִתְּךָ, וְנוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה'! כִּי עַל כֵּן כָּתוּב, שֶׁבְּאַפְרִיקָה נֶאֱלָצִים לְהַקִּיז מִדֵּי חֹדֶשׁ דָּם מֵהַסּוּסִים, וְרַבִּים מֵתִים שָׁם. וְהַחוֹקְרִים חָקְרוּ וְגִלּוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר: לֹא מְצוּיִים שָׁם זְבוּבִים - אֵלּוּ הַמּוֹצְצִים אֶת דַּם הַבְּהֵמוֹת. וְכַאֲשֶׁר הַדָּמִים הָרָעִים מִתְגַּבְּרִים בְּגוּף הַסּוּסִים נֶאֱלָצִים הָעֶגְלוֹנִים לְהַקִּיז אֶת דָּמָם, וְרַבִּים מֵהֶם מֵתִים. וּמֵעַתָּה, לוּ לֹא הָיוּ זְבוּבִים אֵלּוּ בַּנִּמְצָא, הָיִיתָ נֶאֱלָץ לְשַׁלֵּם כֶּסֶף לָרוֹפֵא כְּדֵי לְהַקִּיז לְסוּסְךָ דָּם, וּלְהַעֲמִידוֹ בָּטֵל שָׁבוּעַ יָמִים כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לְכֹחוֹתָיו. וְעַכְשָׁו שָׁלַח לְךָ הַקַּבָּ"ה רוֹפֵא חִנָּם, הַמְּרַפֵּא אֶת סוּסְךָ תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ".

כִּשְׁמֹעַ הָעֶגְלוֹן אֶת הַדְּבָרִים, נָשָׂא כַּפָּיו לַמָּרוֹם וְקָרָא: "אוֹדְךָ ה' עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּדִי וְעִם סוּסִי, וּסְלַח נָא לִדְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בִּבְלִי דַּעַת".

כָּאן פָּנָה הַמַּגִּיד אֶל מְאָרְחוֹ, בַּעַל הַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲרֵינִי אוֹמֵר גַּם לְךָ, עַל תְּלוּנוֹתֶיךָ בְּעִנְיַן הָעֲנִיִּים. לוּ הָיִיתָ מֵבִין אֶת דַּרְכֵי הַנְהָגַת הַקַּבָּ"ה וְטוּבוֹ, הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ גַּם אַתָּה סְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל דְּבָרֶיךָ, וְלֹא הָיִיתָ מְכַנֶּה אוֹתָם בְּשֵׁם "עֲלוּקוֹת". הָיִיתָ מֵבִין מַה טוֹבָתָן שֶׁל "עֲלוּקוֹת מוֹצְצוֹת דָּם" אֵלּוּ. הֲרֵי הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר: "כָּל תַּרְעָא דְּלֹא פְּתִיחָא לְעַנְיָא, פְּתִיחָא לְאַסְיָא", כְּלוֹמַר כָּל פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ פָּתוּחַ לֶעָנִי, פָּתוּחַ לָרוֹפֵא. אִם נִגְזַר עַל הָאָדָם לְהוֹצִיא אֶת הַדָּמִים הַיְתֵרִים שֶׁלּוֹ, אֶת הַכֶּסֶף שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ שֶׁהוּא מְיֻתָּר בַּעֲבוּרוֹ, הֵן מוּטָב שֶׁ"עֲלוּקוֹת" שֶׁכָּאֵלֶּה יוֹצִיאוּם בְּדֶרֶךְ קַלָּה וְטוֹבָה מֵאֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ מוֹצִיאָם בְּדֶרֶךְ קָשָׁה וְכוֹאֶבֶת"... (עֲטֶרֶת צְבִי)

מַה גְּדוֹלָה פְּעֻלַּת הַצְּדָקָה וּמַה רַב פִּרְיָהּ: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה (בַּעֲבוּרָהּ יִהְיֶה) שָׁלוֹם (שְׁלֵמוּת אִישִׁית וּשְׁלוֹם בַּיִת. וּבַחֶבְרָה וּבָאָרֶץ) וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה - הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם" (יְשַׁעְיָה לב-יז). "בִּצְדָקָה - תִּכּוֹנָנִי" (יְשַׁעְיָה נד-יד). לֵאמֹר: בַּצְּדָקָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, תִּהְיוּ נְכוֹנִים בִּגְדֻלָּה לְעוֹלָם. "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", "וְזֹרֵעַ צְדָקָה - שֶׂכֶר אֱמֶת". כְּשֵׁם שֶׁהַסֶּכֶר אוֹגֵר אֶת הַמַּיִם, כָּךְ הַצְּדָקָה אוֹגֶרֶת כָּל טוּב לְעוֹשֶׂיהָ. "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד, יִמְצָא חַיִּים, צְדָקָה וְכָבוֹד" (מִשְׁלֵי כא-כא).

אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא: תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה, נִיחָא, אֶפְשָׁר לְקַיְּמָן מִיַּד, בּוֹ בַּמָּקוֹם, גַּם בַּחַג, וּלְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. אֲבָל צְדָקָה - הֲרֵי הַכֶּסֶף הוּא מֻקְצֶה, הִיא תֵּאָלֵץ לְהַמְתִּין עַד לְאַחַר הַחַג הַקָּדוֹשׁ. וּמַה יִהְיֶה בֵּינְתַיִם?

וְזוֹ טָעוּת מָרָה וְגוֹרָלִית. טָעוּת לַחְשֹׁב שֶׁהַצְּדָקָה נַעֲשֵׂית בִּפְרוּטוֹת מַתֶּכֶת בִּלְבַד. לֹא וָלֹא! חִיּוּךְ לַשֵּׁנִי הוּא צְדָקָה. הִתְעַנְיְנוּת כֵּנָה בִּשְׁלוֹמוֹ, וִתּוּר פָּעוּט (עַל מְקוֹם יְשִׁיבָה, עַל מַחְזוֹר תְּפִלָּה, עַל פְּתִיחַת הָאָרוֹן, עַל עֲלִיָּה לַתּוֹרָה) הוּא צְדָקָה וְחֶסֶד בַּל יְתָאֲרוּ.

וְטָעוּת לַחְשֹׁב שֶׁצְּדָקָה וָחֶסֶד הֵם רַק לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. גַּם לְעָשִׁיר וּלְנִכְבָּד, גַּם לַשָּׁכֵן וְלַשֻּׁתָּף, גַּם - אָמְנָם כֵּן - לָאַחִים וְלַאֲחָיוֹת, בֵּין בְּנֵי זוּג, בֵּין אָבוֹת לְבָנִים. מִלָּה טוֹבָה, חִיּוּךְ קוֹרֵן, עִדּוּד וּמַחְמָאָה - וְהֶעֱבַרְנוּ אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. (שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן(