Otzarot-Article

"גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ" (לב-טז) כַּמָּה הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! תקט"ו תְּפִלּוֹת! כְּמִנְיַן 'וָאֶתְחַנַּן' (דְּבָרִים רַבָּה יא-י). וַחֲזַ"ל תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים: "וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ?" (סוֹטָה יד.) מַדּוּעַ הִרְעִישׁ עוֹלָמוֹת? וְתֵרְצוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע עַד כַּמָּה הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה, נַעֲלָה, נִפְלָאָה. יָדַע, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּאן, בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, כְּאִלּוּ נֶעֶשְׂתָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וַחֲשִׁיבוּתָהּ וּשְׂכָרָהּ חֲשׁוּבִים עֲשֶׂרֶת מוֹנִים (כְּפִי שֶׁעֲבֵרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּאן - הֲרֵיהִי כְּאִלּוּ נֶעֶבְרָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְחֻמְרָתָהּ מֻכְפֶּלֶת!). וּמִלְּבַד זֹאת, הֲרֵי כָּל יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. כְּמוֹ יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה! (רַמְבַּ"ן בְּמִנְיַן הַמִּצְווֹת) וְאִם כֵּן, צָרִיךְ הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּדִיר בְּמִצְוָתוֹ הַתְּדִירָה בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ!"

וְהִנֵּה, מִתְיַצְּבִים בְּפָנָיו בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, וּמְוַתְּרִים מֵרְצוֹנָם עַל חֶלְקָם בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם... פָּרוֹת וְעִזִּים!

מְוַתְּרִים עַל רוּחָנִיּוּת, בִּשְׁבִיל... עֵשֶׂב!

מַה הִרְגִּישׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? הוּא, שֶׁכָּל כָּךְ רָצָה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ - מוּל אֵלּוּ שֶׁמְּוַתְּרִים עָלֶיהָ!

וּמֶה עָנָה לָהֶם? שׁוּם דָּבָר, הִסְכִּים לְבַקָּשָׁתָם (בִּתְנַאי שֶׁיַּעַזְרוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ).

מַדּוּעַ? לָמָּה לֹא מָחָה בַּעֲדָם, וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם אֶת חֲשִׁיבוּת הָאָרֶץ?

מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זָצָ"ל: "כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס בְּמַחֲלֹקֶת"!

אֲבָל, הַאִם לֹא כְּדַאי לְהִכָּנֵס בְּמַחֲלֹקֶת שֶׁל שָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי לְהַנְחִיל לָהֶם רוּחָנִיּוּת לְדוֹרוֹת עוֹלָם? לֹא. חַד מַשְׁמָעִית.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע וְהֵבִין, שֶׁמַּה שֶּׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל שָׁעָה עֲלוּלָה לְקַלְקֵל - רוּחָנִיּוּת שֶׁל דּוֹרוֹת לֹא תּוּכַל לְרַפְּאוֹת וּלְתַקֵּן...

כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ, לִבְרֹחַ מִכָּל שֶׁמֶץ שֶׁל מַחֲלֹקֶת!!!

וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּגַדְלוּתוֹ שֶׁל דּוֹר דֵּעָה. בְּיִחוּד, לְאַחַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת תּוֹרָה בִּמְחִצַּת אֲבִי הַנְּבִיאִים מַנְחִיל הַתּוֹרָה. וּבִמְיֻחָד בְּעָמְדָם לְפָנָיו בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, וּבִקְּשׁוּ: מִקְנֶה רַב לָהֶם, וְהַגִּלְעָד אֶרֶץ מִרְעֶה. "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ", וּלְאַחַר מִכֵּן יַעַבְרוּ עִם הָעָם כֻּלּוֹ וְיַעַזְרוּהוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. הִסְכִּים עִמָּם, וְאָמַר: "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ". הָפַךְ אֶת הַסֵּדֶר. הֵם הִקְדִּימוּ הַצֹּאן לַטַּף, "חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לֹא כֵן, עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל. בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם" (רַשִּׁ"י).

וְאָנוּ עוֹמְדִים, רוֹאִים, וּתְמֵהִים: הֲיִתָּכֵן? הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם מַקְדִּים מָמוֹנוֹ לִילָדָיו? הֲלֹא אֵין אוֹצָר יָקָר מֵהֶם, הֲרֵי כָּל עֲמָלוֹ בִּנְכָסָיו עֲבוּרָם הוּא, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם!

וְהַתְּשׁוּבָה: אָכֵן, וַדַּאי כֵּן הוּא. אַךְ הָבָה נִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ: כַּמָּה זְמַן מֵחַיֵּינוּ, מִסֵּדֶר יוֹמֵנוּ, מַקְדִּישִׁים אָנוּ לְמָמוֹנֵנוּ, לַעֲבוֹדָתֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ, וְכַמָּה זְמַן וּתְשׂוּמַת לֵב מַקְדִּישִׁים אָנוּ לְבָנֵינוּ וְלִבְנוֹתֵינוּ, לְבֶן זוּגֵנוּ, לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ? הַאֵין אָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַטָּפֵל עִקָּר וְאֶת הָעִקָּר טָפֵל?!

זוֹ נְקֻדָּה כּוֹאֶבֶת בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל לְפָחוֹת בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, בָּהּ אֵין אָנוּ עוֹסְקִים בְּמָמוֹנֵנוּ, נַקְדִּישׁ כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב לַמִּשְׁפָּחָה!

וּבִתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ, לְפָחוֹת, תִּזְכֶּה הַמִּשְׁפָּחָה לְגִבּוּשׁ, תּוֹךְ תְּשׂוּמַת לֵב מְלֵאָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בלק תשע"ד
	הַפֶּשַׁע אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם
	"גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ" (לב-טז) כַּמָּה הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! תקט"ו תְּפִלּוֹת! כְּמִנְיַן 'וָאֶתְחַנַּן' (דְּבָרִים רַבָּה יא-י). וַחֲזַ"ל תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים: "וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ?" (סוֹטָה יד.) מַדּוּעַ הִרְעִישׁ עוֹלָמוֹת? וְתֵרְצוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע עַד כַּמָּה הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה, נַעֲלָה, נִפְלָאָה. יָדַע, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּאן, בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, כְּאִלּוּ נֶעֶשְׂתָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וַחֲשִׁיבוּתָהּ וּשְׂכָרָהּ חֲשׁוּבִים עֲשֶׂרֶת מוֹנִים (כְּפִי שֶׁעֲבֵרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּאן - הֲרֵיהִי כְּאִלּוּ נֶעֶבְרָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְחֻמְרָתָהּ מֻכְפֶּלֶת!). וּמִלְּבַד זֹאת, הֲרֵי כָּל יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. כְּמוֹ יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה! (רַמְבַּ"ן בְּמִנְיַן הַמִּצְווֹת) וְאִם כֵּן, צָרִיךְ הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּדִיר בְּמִצְוָתוֹ הַתְּדִירָה בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ!" וְהִנֵּה, מִתְיַצְּבִים בְּפָנָיו בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, וּמְוַתְּרִים מֵרְצוֹנָם עַל חֶלְקָם בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם... פָּרוֹת וְעִזִּים! מְוַתְּרִים עַל רוּחָנִיּוּת, בִּשְׁבִיל... עֵשֶׂב! מַה הִרְגִּישׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? הוּא, שֶׁכָּל כָּךְ רָצָה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ - מוּל אֵלּוּ שֶׁמְּוַתְּרִים עָלֶיהָ! וּמֶה עָנָה לָהֶם? שׁוּם דָּבָר, הִסְכִּים לְבַקָּשָׁתָם (בִּתְנַאי שֶׁיַּעַזְרוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ). מַדּוּעַ? לָמָּה לֹא מָחָה בַּעֲדָם, וְלֹא הִסְבִּיר לָהֶם אֶת חֲשִׁיבוּת הָאָרֶץ? מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זָצָ"ל: "כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס בְּמַחֲלֹקֶת"! אֲבָל, הַאִם לֹא כְּדַאי לְהִכָּנֵס בְּמַחֲלֹקֶת שֶׁל שָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי לְהַנְחִיל לָהֶם רוּחָנִיּוּת לְדוֹרוֹת עוֹלָם? לֹא. חַד מַשְׁמָעִית. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָדַע וְהֵבִין, שֶׁמַּה שֶּׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל שָׁעָה עֲלוּלָה לְקַלְקֵל - רוּחָנִיּוּת שֶׁל דּוֹרוֹת לֹא תּוּכַל לְרַפְּאוֹת וּלְתַקֵּן... כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ, לִבְרֹחַ מִכָּל שֶׁמֶץ שֶׁל מַחֲלֹקֶת!!! וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּגַדְלוּתוֹ שֶׁל דּוֹר דֵּעָה. בְּיִחוּד, לְאַחַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת תּוֹרָה בִּמְחִצַּת אֲבִי הַנְּבִיאִים מַנְחִיל הַתּוֹרָה. וּבִמְיֻחָד בְּעָמְדָם לְפָנָיו בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, וּבִקְּשׁוּ: מִקְנֶה רַב לָהֶם, וְהַגִּלְעָד אֶרֶץ מִרְעֶה. "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ", וּלְאַחַר מִכֵּן יַעַבְרוּ עִם הָעָם כֻּלּוֹ וְיַעַזְרוּהוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. הִסְכִּים עִמָּם, וְאָמַר: "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ". הָפַךְ אֶת הַסֵּדֶר. הֵם הִקְדִּימוּ הַצֹּאן לַטַּף, "חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לֹא כֵן, עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל. בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם" (רַשִּׁ"י). וְאָנוּ עוֹמְדִים, רוֹאִים, וּתְמֵהִים: הֲיִתָּכֵן? הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם מַקְדִּים מָמוֹנוֹ לִילָדָיו? הֲלֹא אֵין אוֹצָר יָקָר מֵהֶם, הֲרֵי כָּל עֲמָלוֹ בִּנְכָסָיו עֲבוּרָם הוּא, לְרַוְחָתָם וּלְאָשְׁרָם! וְהַתְּשׁוּבָה: אָכֵן, וַדַּאי כֵּן הוּא. אַךְ הָבָה נִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ: כַּמָּה זְמַן מֵחַיֵּינוּ, מִסֵּדֶר יוֹמֵנוּ, מַקְדִּישִׁים אָנוּ לְמָמוֹנֵנוּ, לַעֲבוֹדָתֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ, וְכַמָּה זְמַן וּתְשׂוּמַת לֵב מַקְדִּישִׁים אָנוּ לְבָנֵינוּ וְלִבְנוֹתֵינוּ, לְבֶן זוּגֵנוּ, לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ? הַאֵין אָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַטָּפֵל עִקָּר וְאֶת הָעִקָּר טָפֵל?! זוֹ נְקֻדָּה כּוֹאֶבֶת בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל לְפָחוֹת בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, בָּהּ אֵין אָנוּ עוֹסְקִים בְּמָמוֹנֵנוּ, נַקְדִּישׁ כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב לַמִּשְׁפָּחָה! וּבִתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ, לְפָחוֹת, תִּזְכֶּה הַמִּשְׁפָּחָה לְגִבּוּשׁ, תּוֹךְ תְּשׂוּמַת לֵב מְלֵאָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)