Otzarot-Article

"וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ" (ג-כז) כַּמָּה קָשָׁה הִיא מִדַּת הַכַּעַס! כַּמָּה מַקְשָׁה הִיא עַל חַיֵּי הָאָדָם, וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ מָנוֹחַ! מָה רַב עֶרְכָּהּ שֶׁל אִישִׁיּוּת רְגוּעָה וְנִנּוֹחָה! אִם הָיִינוּ מְבִינִים בֶּאֱמֶת כַּמָּה הַכַּעַס מַזִּיק לָנוּ וּפוֹגֵעַ בְּרִקְמַת חַיֵּינוּ, אֵין סָפֵק שֶׁהָיִינוּ מְשָׁרְשִׁים לַחֲלוּטִין אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ מִקִּרְבֵּנוּ, וְלֹא הָיִינוּ שׁוֹקְטִים עַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִים לְמַדְרֵגָה שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מַצְלִיחַ יוֹתֵר לְהַכְעִיסֵנוּ.

אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶנִיחוֹבְסְקִי זָצָ"ל, וְהָיָה מַקְדִּים וְאוֹמֵר שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד לְסַפֵּר הוּא 'מְסַמֵּר שֵׂעָר'. הַדְּבָרִים הוּבְאוּ בַּקּוּנְטְרֵס הַמֻּפְלָא 'אַגַּן הַסַּהַר', שֶׁיָּצָא לְזִכְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן זָצָ"ל.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהָיָה רַגְזָן בִּמְיֻחָד, וְהַדָּבָר הֵצִיק לוֹ מְאֹד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהָרַתְחָנִים חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים (פְּסָחִים קיג:). מֵחֲמַת כַּעֲסוֹ, לֹא הָיָה אִישׁ זֶה נִסְבָּל בְּבֵיתוֹ, וְגַם לֹא בְּקֶרֶב יְדִידָיו. הוּא נִסָּה לְהִגָּמֵל מֵהַכַּעַס בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ.

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִגִּיעַ הָאִישׁ לְמָרָן הַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל, וְתִנָּה לְפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל. 'כְּבָר נִסִּיתִי אֶת כָּל הָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא הוֹעִילוּ לִי', אָמַר.

רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה הִבִּיט בּוֹ בְּרֹךְ, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עֵצָה שֶׁיִּתָּכֵן וְתִגְמֹל אוֹתוֹ מֵהַכַּעַס, אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד. הַאִם תִּהְיֶה מוּכָן לְקַיֵּם אֶת הַתְּנַאי שֶׁאַצִּיעַ בְּפָנֶיךָ? שָׁאַל.

'כָּל תְּנַאי שֶׁיֹּאמַר לִי הָרַב, לֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בַּעֲדִי עַל מְנָת לְהִפָּטֵר מֵהַהֶרְגֵּל הַנּוֹרָא שֶׁל הַכַּעַס', הִבְטִיחַ הָאִישׁ.

'לֹא אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר קָשֶׁה מִדַּי', אָמַר לוֹ מָרָן זָצָ"ל; 'רַק שֶׁתַּבִּיט עַל הַפָּנִים שֶׁלִּי בְּמֶשֶׁךְ 5 דַּקּוֹת תְּמִימוֹת, בְּלֹא הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת כְּלָל. מַסְכִּים?!'

הַיְּהוּדִי שָׁמַע, וְשָׂמַח עַד מְאֹד. רֵאשִׁית, בֶּאֱמֶת לֹא מְדֻבָּר בִּתְנַאי קָשֶׁה; וְשֵׁנִית, מִי לֹא יַסְכִּים לְהִסְתַּכֵּל עַל פָּנָיו שֶׁל צַדִּיק כְּמוֹ הַסְּטַיְפְּלֶר!

וְהִנֵּה, רַבֵּנוּ זָצָ"ל מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת פַּרְצוּפִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים בְּפָנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָעֲדִינוֹת; עַיִן אַחַת לְמַעְלָה וְעַיִן אַחַת לְמַטָּה, לְפֶתַע הוּא מַרְאֶה פָּנִים זוֹעֲפוֹת, מְלֵאוֹת חֵמָה; וְכָךְ מַחֲלִיף מִפַּעַם לְפַעַם אֶת פְּנֵי קָדְשׁוֹ מִמַּבָּטִים רְגוּעִים לְכָאֵלֶּה הַמַּבִּיעִים כַּעַס וְרִתְחָה...

וְהָאִישׁ עוֹמֵד וּמִשְׁתָּאֶה לְנֹכַח הַמַּרְאֶה הַכָּל כָּךְ חָרִיג, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִתְחַיֵּב לְהִסְתַּכֵּל 5 דַּקּוֹת בִּרְצִיפוּת, לֹא הֵזִיז עֵינָיו מִפָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל מָרָן זָצָ"ל, וְהָיָה זֶה בַּעֲבוּרוֹ סִיּוּט בַּל יְתֹאַר...

וְהִנֵּה חָלְפוּ לָהֶן 5 הַדַּקּוֹת, וְהַסְּטַיְפְּלֶר חוֹזֵר לְתֹאַר פָּנָיו הָרְגִילוֹת. וְאָז פּוֹנֶה הוּא לַיְּהוּדִי וְאוֹמֵר לוֹ: 'דַּע לְךָ, כָּךְ נִרְאֶה אָדָם כּוֹעֵס! כָּךְ, וְלֹא אַחֶרֶת'!

אָמַר הַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי, רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לְאוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת עַצְמוֹ בַּ'מַּרְאָה', וּלְהַצִּיג בְּפָנָיו כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה כַּאֲשֶׁר הוּא כּוֹעֵס, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיַרְגִּישׁ אֶת צוּרָתוֹ הַנְּלוֹזָה, וְיַחְדֹּל מִמִּדָּתוֹ הָרָעָה.

וְאָכֵן, הַיְּהוּדִי סִפֵּר שֶׁהַהַמְחָשָׁה שֶׁל הַסְּטַיְפְּלֶר מְלַוָּה אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד לִכְעֹס, הוּא מְצַיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת הַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וּמִיָּד הוּא נִמְנָע מִן הַכַּעַס. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	חקת תשע"ד
	כֹּחוֹ שֶׁל יֶלֶד
	"וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ" (ג-כז) כַּמָּה קָשָׁה הִיא מִדַּת הַכַּעַס! כַּמָּה מַקְשָׁה הִיא עַל חַיֵּי הָאָדָם, וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ מָנוֹחַ! מָה רַב עֶרְכָּהּ שֶׁל אִישִׁיּוּת רְגוּעָה וְנִנּוֹחָה! אִם הָיִינוּ מְבִינִים בֶּאֱמֶת כַּמָּה הַכַּעַס מַזִּיק לָנוּ וּפוֹגֵעַ בְּרִקְמַת חַיֵּינוּ, אֵין סָפֵק שֶׁהָיִינוּ מְשָׁרְשִׁים לַחֲלוּטִין אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ מִקִּרְבֵּנוּ, וְלֹא הָיִינוּ שׁוֹקְטִים עַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִים לְמַדְרֵגָה שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מַצְלִיחַ יוֹתֵר לְהַכְעִיסֵנוּ. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶנִיחוֹבְסְקִי זָצָ"ל, וְהָיָה מַקְדִּים וְאוֹמֵר שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד לְסַפֵּר הוּא 'מְסַמֵּר שֵׂעָר'. הַדְּבָרִים הוּבְאוּ בַּקּוּנְטְרֵס הַמֻּפְלָא 'אַגַּן הַסַּהַר', שֶׁיָּצָא לְזִכְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן זָצָ"ל. מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהָיָה רַגְזָן בִּמְיֻחָד, וְהַדָּבָר הֵצִיק לוֹ מְאֹד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהָרַתְחָנִים חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים (פְּסָחִים קיג:). מֵחֲמַת כַּעֲסוֹ, לֹא הָיָה אִישׁ זֶה נִסְבָּל בְּבֵיתוֹ, וְגַם לֹא בְּקֶרֶב יְדִידָיו. הוּא נִסָּה לְהִגָּמֵל מֵהַכַּעַס בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִגִּיעַ הָאִישׁ לְמָרָן הַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל, וְתִנָּה לְפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל. 'כְּבָר נִסִּיתִי אֶת כָּל הָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא הוֹעִילוּ לִי', אָמַר. רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה הִבִּיט בּוֹ בְּרֹךְ, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עֵצָה שֶׁיִּתָּכֵן וְתִגְמֹל אוֹתוֹ מֵהַכַּעַס, אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד. הַאִם תִּהְיֶה מוּכָן לְקַיֵּם אֶת הַתְּנַאי שֶׁאַצִּיעַ בְּפָנֶיךָ? שָׁאַל. 'כָּל תְּנַאי שֶׁיֹּאמַר לִי הָרַב, לֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בַּעֲדִי עַל מְנָת לְהִפָּטֵר מֵהַהֶרְגֵּל הַנּוֹרָא שֶׁל הַכַּעַס', הִבְטִיחַ הָאִישׁ. 'לֹא אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר קָשֶׁה מִדַּי', אָמַר לוֹ מָרָן זָצָ"ל; 'רַק שֶׁתַּבִּיט עַל הַפָּנִים שֶׁלִּי בְּמֶשֶׁךְ 5 דַּקּוֹת תְּמִימוֹת, בְּלֹא הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת כְּלָל. מַסְכִּים?!' הַיְּהוּדִי שָׁמַע, וְשָׂמַח עַד מְאֹד. רֵאשִׁית, בֶּאֱמֶת לֹא מְדֻבָּר בִּתְנַאי קָשֶׁה; וְשֵׁנִית, מִי לֹא יַסְכִּים לְהִסְתַּכֵּל עַל פָּנָיו שֶׁל צַדִּיק כְּמוֹ הַסְּטַיְפְּלֶר! וְהִנֵּה, רַבֵּנוּ זָצָ"ל מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת פַּרְצוּפִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים בְּפָנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָעֲדִינוֹת; עַיִן אַחַת לְמַעְלָה וְעַיִן אַחַת לְמַטָּה, לְפֶתַע הוּא מַרְאֶה פָּנִים זוֹעֲפוֹת, מְלֵאוֹת חֵמָה; וְכָךְ מַחֲלִיף מִפַּעַם לְפַעַם אֶת פְּנֵי קָדְשׁוֹ מִמַּבָּטִים רְגוּעִים לְכָאֵלֶּה הַמַּבִּיעִים כַּעַס וְרִתְחָה... וְהָאִישׁ עוֹמֵד וּמִשְׁתָּאֶה לְנֹכַח הַמַּרְאֶה הַכָּל כָּךְ חָרִיג, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִתְחַיֵּב לְהִסְתַּכֵּל 5 דַּקּוֹת בִּרְצִיפוּת, לֹא הֵזִיז עֵינָיו מִפָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל מָרָן זָצָ"ל, וְהָיָה זֶה בַּעֲבוּרוֹ סִיּוּט בַּל יְתֹאַר... וְהִנֵּה חָלְפוּ לָהֶן 5 הַדַּקּוֹת, וְהַסְּטַיְפְּלֶר חוֹזֵר לְתֹאַר פָּנָיו הָרְגִילוֹת. וְאָז פּוֹנֶה הוּא לַיְּהוּדִי וְאוֹמֵר לוֹ: 'דַּע לְךָ, כָּךְ נִרְאֶה אָדָם כּוֹעֵס! כָּךְ, וְלֹא אַחֶרֶת'! אָמַר הַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי, רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לְאוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת עַצְמוֹ בַּ'מַּרְאָה', וּלְהַצִּיג בְּפָנָיו כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה כַּאֲשֶׁר הוּא כּוֹעֵס, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיַרְגִּישׁ אֶת צוּרָתוֹ הַנְּלוֹזָה, וְיַחְדֹּל מִמִּדָּתוֹ הָרָעָה. וְאָכֵן, הַיְּהוּדִי סִפֵּר שֶׁהַהַמְחָשָׁה שֶׁל הַסְּטַיְפְּלֶר מְלַוָּה אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד לִכְעֹס, הוּא מְצַיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת הַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וּמִיָּד הוּא נִמְנָע מִן הַכַּעַס. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)