Otzarot-Article

"לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (א-יז) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְנוּיָה מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט". פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִצְוָה הִיא עַל הַמְמֻנֶּה לְמַנּוֹת דַּיָּנִים, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹ גִּבּוֹר, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן. וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם (סַנְהֶדְרִין ג-ח): אִם אֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וְרָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מַחְמַדִּים וְיֵשׁ בּוֹ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאֵינָן מֵעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אוֹ שֶׁהוּא חָכָם בִּשְׁאָר חָכְמוֹת (לְשׁוֹן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּסֵפֶר מִצְווֹתָיו), הֲרֵי זֶה שֶׁהֶעֱמִידוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה!

כָּל זֶה נָכוֹן. אֲבָל הַתּוֹרָה מְכֻוֶּנֶת לְכָל יְהוּדִי, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. גַּם בַּהֲלָכָה זוֹ יֵשׁ הַדְרָכָה עֲבוּר כָּל אָדָם. כִּי הָעִקָּרוֹן הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי לָאו זֶה, הָעִיּוּן הַטָּמוּן בְּצִוּוּי אֱלֹקִי זֶה, הוּא שֶׁבְּבוֹאֲךָ לָדוּן עָלֶיךָ לְאַתֵּר אֶת הָעִקָּר וּלְהַעֲדִיפוֹ עַל פְּנֵי הַטָּפֵל.

דַּיָּן נָאֶה, בַּעַל לָשׁוֹן רְהוּטָה וְהוֹפָעָה נָאָה, מַדּוּעַ לֹא. אַךְ לֹא זֶה הָעִקָּר, לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן גַּדְלוּת בַּתּוֹרָה!

וּמֵעַתָּה, אִם מַצִּיעִים לְצֶאֱצָאֵינוּ בֵּית סֵפֶר וּמַעֲלוֹת רַבּוֹת לוֹ: קָרוֹב לַבַּיִת, וּמִבְנֶה נָאֶה, וּמִגְרְשֵׁי מִשְׂחָקִים. אֶלָּא שֶׁהָרָמָה הָרוּחָנִית בּוֹ אֵינָהּ מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן. הַחֶבְרָה שָׁם אֵינָהּ לְרוּחֵנוּ. הַחִנּוּךְ שָׁם אֵינוֹ לְטַעֲמֵנוּ, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מָקוֹם שֶׁמְּלַמְּדִים בּוֹ כְּפִירָה וּמַתִּירָנוּת, וְיֵשׁ בּוֹ אַלִּימוּת וְאוּלַי גַּם סַמִּים בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. דְּעוּ, הוֹרִים, מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל!

וְזֶה שַׁיָּךְ, לְמַעֲשֶׂה, לְכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים. כְּשֶׁמְּחַפְּשִׂים בֶּן זוּג לַחַיִּים, מַמְרִיאוֹת הַתִּקְווֹת שְׁחָקִים. וַדַּאי חוֹלְמִים עַל יֹפִי, וּמִדּוֹת נָאוֹת. קֶסֶם אִישִׁי, וּרְגִישׁוּת. רְוָחָה כַּלְכָּלִית, וְיִרְאַת שָׁמַיִם. הַצָּרָה הִיא, שֶׁאִם יֵשׁ כָּזֶה יְצוּר, הָיָה רָאוּי גַּם הוּא לְמַשֶּׁהוּ מֻשְׁלָם, וְזֶה לֹא אֲנַחְנוּ. צָרִיךְ לָדַעַת לְהִתְפַּשֵּׁר, לְהָבִין עַל מָה אֶפְשָׁר לְוַתֵּר. וּלְשָׁם כָּךְ צָרִיךְ לָדַעַת מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל. וְכָךְ קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁבְּרִיאוּת, מִדּוֹת טוֹבוֹת וְיִרְאַת שָׁמַיִם הֵם הָעִקָּר, הַתַּשְׁתִּית, הַיְסוֹד. כָּל הַשְּׁאָר, עִטּוּרִים.

וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּחִירַת מְקוֹם פַּרְנָסָה. וַדַּאי, הַמִּשְׂרָה הַנִּכְסֶפֶת הִיא יו"ר דִּירֶקְטוֹרְיוֹן בַּנְק. אֲבָל אִם נַסְכִּים לִנְחֹת עַל קַרְקַע הַמְּצִיאוּת הַצְּחִיחָה, נֵאָלֵץ לְתַמְרֵן בֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַזְּמִינוֹת. וְאָז נִסְקֹר מִגְוָן שֶׁל נְקֻדּוֹת: הַשָּׂכָר הַמֻּצָּע, אֶפְשָׁרֻיּוֹת קִדּוּם, קֹשִׁי הָעֲבוֹדָה, הַמֶּתַח בָּהּ, שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, מִקּוּמָהּ. וּמָה עַל הַחֶבְרָה וְיַחֲסֵי הַחֶבְרָה, הַאִם שׁוֹרֶרֶת אֲוִירַת מַתִּירָנוּת וְקַלּוּת דַּעַת הָעֲלוּלָה לְקַעְקֵעַ כָּל רְצִינוּת, לְכַבּוֹת כָּל זִיק רוּחָנִי. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְהֵסֵבּוּ צַעַר וְשִׁבְרוֹן לֵב עַד בְּלִי דַּי!

וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּחִירַת מְקוֹם מְגוּרִים, וּקְבִיעַת מְקוֹם תְּפִלָּה. וְנָכוֹן בִּכְלָלוּת לְגַבֵּי קְבִיעַת אָרְחוֹת חַיִּים וְהִתְנַהֲלוּת נְכוֹנָה. רֵאשִׁית דָּבָר: קְבִיעַת סִדְרֵי עֲדִיפֻיּוֹת, תּוֹךְ יְדִיעָה מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל!

וְכַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת זוֹכִים לְהַעֲמִיד דַּיָּן רָאוּי וְצַדִּיק, זוֹכִים בִּזְכוּת חָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ לְהִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וְצָרָה. כְּמוֹ הַמְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שָׁאוּל אֶלְיָשָׁר זָצָ"ל, הַ"יִּשָּׂ"א בְּרָכָה".

יוֹם אֶחָד יָשַׁב הָרַב בְּבֵיתוֹ וְלָמַד, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. לְבֵיתוֹ הוּבָא מִבְרָק מֵהָעִיר וַרְשָׁה. רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר נוֹבוֹמִינְסְק מְסַפֵּר, כִּי שְׁנֵי יְהוּדִים הֵעִידוּ שֶׁרָאוּ חֲמִשָּׁה גּוֹיִים הָרוֹצְחִים אֶת חֲבֵרָם. עַל פִּי עֵדוּתָם נִשְׁפְּטוּ הַחֲמִשָּׁה לְמָוֶת, וְהַמִּקְרֶה מְעוֹרֵר תְּסִיסָה כְּנֶגֶד הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית וְעָלוּל לְהָבִיא לִפְרָעוֹת. הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָרַב הַנַּעֲרָץ שֶׁיוֹרֶה לָעֵדִים לַחְזֹר בָּהֶם מֵעֵדוּתָם, כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת וְלִמְנֹעַ פְּרָעוֹת.

הָרַב בֶּן הַתִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם קָרָא לַחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה לְהִתְיָעֲצוּת, וְהֵם הִבִּיעוּ דַּעְתָּם שֶׁיֵּשׁ לִפְעֹל לְהַצָּלַת הַקְּהִלָּה.

נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וּלְדַעְתִּי, יִתָּכֵן שֶׁהַמִּבְרָק מְזֻיָּף. הַנָּכְרִים קְרוֹבֵי הַנֶּאֱשָׁמִים כְּתָבוּהוּ כְּדֵי לְהַצִּילָם, וְדַוְקָא בִּטּוּל הָעֵדוּת יִגְרֹם לִתְסִיסָה".

תָּמְהוּ הַנֶּאֱסָפִים: מִנַּיִן זֹאת לָרַב? מַדּוּעַ יַחְשֹׁב כָּךְ?

אָמַר הָרַב: "הֲיוֹדְעִים אַתֶּם? נִשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סַלַּנְט, רַבָּהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הָאַשְׁכְּנַזִּית, וְנִשְׁמַע מַה בְּפִיו".

עָשׂוּ כֵן. שָׁלְחוּ אֶל רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן הַתִּשְׁעִים. שָׁמַע רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת תֹּכֶן הַמִּבְרָק, וְשָׁאַל: "וּמַה דַּעַת הָרַב אֶלְיָשָׁר?"

עָנוּ: "הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמַע אֶת דַּעַת הָרַב".

חָשַׁב רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְאָמַר: "חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַמִּבְרָק כֻּלּוֹ מְזֻיָּף, שֶׁקְּרוֹבֵי הָרוֹצְחִים שְׁלָחוּהוּ, וְאִם נַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנָם, נָמִיט אָסוֹן עַל רֹאשׁ הַקְּהִלָּה".

נִדְהֲמוּ מֵהַתְּשׁוּבוֹת הַזֵּהוֹת. סוֹף דָּבָר שָׁלַח הָרַב יִשָּׂ"א בְּרָכָה תְּשׁוּבָה, שֶׁכְּאֶזְרָח תֻּרְכִּי אֵינוֹ מֻסְמָךְ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי מְדִינָה אַחֶרֶת. וּלְמָחֳרָת הַיּוֹם נִפְטַר.

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ הִתְבָּרֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָזָה כֵּן הָיָה, וְהוֹדוֹת לְתוּשִׁיָּתוֹ נִצְּלָה הַקְּהִלָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קרח תשע"ד
	הַפָּטֶנְט שֶׁל קֹרַח
	"לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (א-יז) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְנוּיָה מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט". פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִצְוָה הִיא עַל הַמְמֻנֶּה לְמַנּוֹת דַּיָּנִים, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹ גִּבּוֹר, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן. וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם (סַנְהֶדְרִין ג-ח): אִם אֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וְרָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מַחְמַדִּים וְיֵשׁ בּוֹ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאֵינָן מֵעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אוֹ שֶׁהוּא חָכָם בִּשְׁאָר חָכְמוֹת (לְשׁוֹן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּסֵפֶר מִצְווֹתָיו), הֲרֵי זֶה שֶׁהֶעֱמִידוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה! כָּל זֶה נָכוֹן. אֲבָל הַתּוֹרָה מְכֻוֶּנֶת לְכָל יְהוּדִי, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. גַּם בַּהֲלָכָה זוֹ יֵשׁ הַדְרָכָה עֲבוּר כָּל אָדָם. כִּי הָעִקָּרוֹן הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי לָאו זֶה, הָעִיּוּן הַטָּמוּן בְּצִוּוּי אֱלֹקִי זֶה, הוּא שֶׁבְּבוֹאֲךָ לָדוּן עָלֶיךָ לְאַתֵּר אֶת הָעִקָּר וּלְהַעֲדִיפוֹ עַל פְּנֵי הַטָּפֵל. דַּיָּן נָאֶה, בַּעַל לָשׁוֹן רְהוּטָה וְהוֹפָעָה נָאָה, מַדּוּעַ לֹא. אַךְ לֹא זֶה הָעִקָּר, לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן גַּדְלוּת בַּתּוֹרָה! וּמֵעַתָּה, אִם מַצִּיעִים לְצֶאֱצָאֵינוּ בֵּית סֵפֶר וּמַעֲלוֹת רַבּוֹת לוֹ: קָרוֹב לַבַּיִת, וּמִבְנֶה נָאֶה, וּמִגְרְשֵׁי מִשְׂחָקִים. אֶלָּא שֶׁהָרָמָה הָרוּחָנִית בּוֹ אֵינָהּ מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן. הַחֶבְרָה שָׁם אֵינָהּ לְרוּחֵנוּ. הַחִנּוּךְ שָׁם אֵינוֹ לְטַעֲמֵנוּ, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מָקוֹם שֶׁמְּלַמְּדִים בּוֹ כְּפִירָה וּמַתִּירָנוּת, וְיֵשׁ בּוֹ אַלִּימוּת וְאוּלַי גַּם סַמִּים בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. דְּעוּ, הוֹרִים, מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל! וְזֶה שַׁיָּךְ, לְמַעֲשֶׂה, לְכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים. כְּשֶׁמְּחַפְּשִׂים בֶּן זוּג לַחַיִּים, מַמְרִיאוֹת הַתִּקְווֹת שְׁחָקִים. וַדַּאי חוֹלְמִים עַל יֹפִי, וּמִדּוֹת נָאוֹת. קֶסֶם אִישִׁי, וּרְגִישׁוּת. רְוָחָה כַּלְכָּלִית, וְיִרְאַת שָׁמַיִם. הַצָּרָה הִיא, שֶׁאִם יֵשׁ כָּזֶה יְצוּר, הָיָה רָאוּי גַּם הוּא לְמַשֶּׁהוּ מֻשְׁלָם, וְזֶה לֹא אֲנַחְנוּ. צָרִיךְ לָדַעַת לְהִתְפַּשֵּׁר, לְהָבִין עַל מָה אֶפְשָׁר לְוַתֵּר. וּלְשָׁם כָּךְ צָרִיךְ לָדַעַת מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל. וְכָךְ קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁבְּרִיאוּת, מִדּוֹת טוֹבוֹת וְיִרְאַת שָׁמַיִם הֵם הָעִקָּר, הַתַּשְׁתִּית, הַיְסוֹד. כָּל הַשְּׁאָר, עִטּוּרִים. וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּחִירַת מְקוֹם פַּרְנָסָה. וַדַּאי, הַמִּשְׂרָה הַנִּכְסֶפֶת הִיא יו"ר דִּירֶקְטוֹרְיוֹן בַּנְק. אֲבָל אִם נַסְכִּים לִנְחֹת עַל קַרְקַע הַמְּצִיאוּת הַצְּחִיחָה, נֵאָלֵץ לְתַמְרֵן בֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַזְּמִינוֹת. וְאָז נִסְקֹר מִגְוָן שֶׁל נְקֻדּוֹת: הַשָּׂכָר הַמֻּצָּע, אֶפְשָׁרֻיּוֹת קִדּוּם, קֹשִׁי הָעֲבוֹדָה, הַמֶּתַח בָּהּ, שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, מִקּוּמָהּ. וּמָה עַל הַחֶבְרָה וְיַחֲסֵי הַחֶבְרָה, הַאִם שׁוֹרֶרֶת אֲוִירַת מַתִּירָנוּת וְקַלּוּת דַּעַת הָעֲלוּלָה לְקַעְקֵעַ כָּל רְצִינוּת, לְכַבּוֹת כָּל זִיק רוּחָנִי. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְהֵסֵבּוּ צַעַר וְשִׁבְרוֹן לֵב עַד בְּלִי דַּי! וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּחִירַת מְקוֹם מְגוּרִים, וּקְבִיעַת מְקוֹם תְּפִלָּה. וְנָכוֹן בִּכְלָלוּת לְגַבֵּי קְבִיעַת אָרְחוֹת חַיִּים וְהִתְנַהֲלוּת נְכוֹנָה. רֵאשִׁית דָּבָר: קְבִיעַת סִדְרֵי עֲדִיפֻיּוֹת, תּוֹךְ יְדִיעָה מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל! וְכַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת זוֹכִים לְהַעֲמִיד דַּיָּן רָאוּי וְצַדִּיק, זוֹכִים בִּזְכוּת חָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ לְהִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וְצָרָה. כְּמוֹ הַמְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שָׁאוּל אֶלְיָשָׁר זָצָ"ל, הַ"יִּשָּׂ"א בְּרָכָה". יוֹם אֶחָד יָשַׁב הָרַב בְּבֵיתוֹ וְלָמַד, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. לְבֵיתוֹ הוּבָא מִבְרָק מֵהָעִיר וַרְשָׁה. רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר נוֹבוֹמִינְסְק מְסַפֵּר, כִּי שְׁנֵי יְהוּדִים הֵעִידוּ שֶׁרָאוּ חֲמִשָּׁה גּוֹיִים הָרוֹצְחִים אֶת חֲבֵרָם. עַל פִּי עֵדוּתָם נִשְׁפְּטוּ הַחֲמִשָּׁה לְמָוֶת, וְהַמִּקְרֶה מְעוֹרֵר תְּסִיסָה כְּנֶגֶד הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית וְעָלוּל לְהָבִיא לִפְרָעוֹת. הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָרַב הַנַּעֲרָץ שֶׁיוֹרֶה לָעֵדִים לַחְזֹר בָּהֶם מֵעֵדוּתָם, כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת וְלִמְנֹעַ פְּרָעוֹת. הָרַב בֶּן הַתִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם קָרָא לַחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה לְהִתְיָעֲצוּת, וְהֵם הִבִּיעוּ דַּעְתָּם שֶׁיֵּשׁ לִפְעֹל לְהַצָּלַת הַקְּהִלָּה. נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וּלְדַעְתִּי, יִתָּכֵן שֶׁהַמִּבְרָק מְזֻיָּף. הַנָּכְרִים קְרוֹבֵי הַנֶּאֱשָׁמִים כְּתָבוּהוּ כְּדֵי לְהַצִּילָם, וְדַוְקָא בִּטּוּל הָעֵדוּת יִגְרֹם לִתְסִיסָה". תָּמְהוּ הַנֶּאֱסָפִים: מִנַּיִן זֹאת לָרַב? מַדּוּעַ יַחְשֹׁב כָּךְ? אָמַר הָרַב: "הֲיוֹדְעִים אַתֶּם? נִשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סַלַּנְט, רַבָּהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הָאַשְׁכְּנַזִּית, וְנִשְׁמַע מַה בְּפִיו". עָשׂוּ כֵן. שָׁלְחוּ אֶל רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן הַתִּשְׁעִים. שָׁמַע רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת תֹּכֶן הַמִּבְרָק, וְשָׁאַל: "וּמַה דַּעַת הָרַב אֶלְיָשָׁר?" עָנוּ: "הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמַע אֶת דַּעַת הָרַב". חָשַׁב רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְאָמַר: "חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַמִּבְרָק כֻּלּוֹ מְזֻיָּף, שֶׁקְּרוֹבֵי הָרוֹצְחִים שְׁלָחוּהוּ, וְאִם נַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנָם, נָמִיט אָסוֹן עַל רֹאשׁ הַקְּהִלָּה". נִדְהֲמוּ מֵהַתְּשׁוּבוֹת הַזֵּהוֹת. סוֹף דָּבָר שָׁלַח הָרַב יִשָּׂ"א בְּרָכָה תְּשׁוּבָה, שֶׁכְּאֶזְרָח תֻּרְכִּי אֵינוֹ מֻסְמָךְ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי מְדִינָה אַחֶרֶת. וּלְמָחֳרָת הַיּוֹם נִפְטַר. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ הִתְבָּרֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָזָה כֵּן הָיָה, וְהוֹדוֹת לְתוּשִׁיָּתוֹ נִצְּלָה הַקְּהִלָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)