Otzarot-Article

"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ה-ו) מְסֻפָּר, שֶׁהָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל שָׁאַל אֶת תַּלְמִידוֹ, הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זָצָ"ל: "מֵאֵיזֶה פָּסוּק שׁוֹאֵב אַתָּה הִתְחַזְּקוּת?"

עֲנָהוּ: "מֵהַפָּסוּק: שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה!"

אָמַר לוֹ: "מִפָּסוּק זֶה יָכוֹל גַּם גּוֹי לְהַשִּׂיג אֱמוּנָה. יְהוּדִי רָאוּי שֶׁיִּתְחַזֵּק מֵהַכָּתוּב: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם!"

וְנִפְלָא, שֶׁשְּׁנֵי הַפְּסוּקִים, פְּסוּקֵי הַהִתְחַזְּקוּת, מְצוּיִים בְּפָרְשָׁתֵנוּ. "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ" בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּקְרָא הַשַּׁבָּת, וּ"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" הוּא הַפָּסוּק הַחוֹתֵם אֶת הַהַפְטָרָה.

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" הִיא דֶּרֶךְ הַהִתְפַּעֲלוּת מֵהַטֶּבַע. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו: "בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת מוֹדִיעַ עַל הַבַּנַּאי, וְהַבֶּגֶד מוֹדִיעַ עַל הָאוֹרֵג, וְהַדֶּלֶת מוֹדִיעָה עַל הַנַּגָּר, כָּךְ הָעוֹלָם מוֹדִיעַ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בְּרָאוֹ!" כָּךְ גִּלָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת בּוֹרְאוֹ. אֲבָל לָנוּ, הַיְּהוּדִים, אֵין צֹרֶךְ לְהָבִיא רְאָיוֹת לִמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהֵן מְצוּיוֹת לְמַכְבִּיר. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּגְלָה לָנוּ בּוֹרְאֵנוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, רוֹמְמָנוּ לְדַרְגַּת נְבוּאָה וְכֻלָּנוּ שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹ, קוֹל ה' בְּכֹחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", אֵינֶנּוּ נִצְרָכִים עוֹד לִרְאָיוֹת!

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָמַר רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל, לְאָב מָסוּר שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם בְּנוֹ וּמַרְעִיף עָלָיו רֹב טוֹבָה. נְשָׂאוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, בָּא אֶחָד וּשְׁאָלוֹ: "מִי אָבִיךָ?" חִבֵּק אֶת אָבִיו בְּחָזְקָה. אָמַר לוֹ הַלָּה: "הֲיֵשׁ לְךָ רְאָיָה שֶׁזֶּה אָבִיךָ?" הֲרֵי הַשְּׁאֵלָה פּוֹגַעַת כָּל כָּךְ! הֲלֹא אֲפִלּוּ יְבַקְּשׁוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָרְאָיוֹת, יֶאֱטֹם אָזְנָיו!

אֲבָל אִם בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה נָפוֹצָה מִשְׁפָּחָה לְכָל עֵבֶר, שְׁכֵנִים אִמְּצוּ אֶת הַתִּינוֹק שֶׁאִישׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לֹא חָזַר. לֹא הוֹרִים, לֹא אַחִים, לֹא אֲחָיוֹת. כְּשֶׁגָּדַל, קִבֵּל לִרְשׁוּתוֹ אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּחָה וּנְכָסֶיהָ: חֲנֻיּוֹת, סְחוֹרוֹת, חֶשְׁבּוֹנוֹת בַּנְק, הַכֹּל בַּכֹּל. בֵּית הַמִּשְׁפָּט מִנָּה אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שֶׁכִּלְכֵּל אֶת הָעֲסָקִים בִּתְבוּנָה. וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר שָׁנִים הוֹפִיעַ אָדָם וְטָעַן: "אֲנִי הָאָב. הַכֹּל שֶׁלִּי, וְהַנַּעַר בְּנִי". אֲזַי, וַדַּאי יִדְרֹשׁ הַנַּעַר הוֹכָחָה. וְגַם אִם יְקַבְּלָהּ, אַהֲבָה רַבָּה לֹא תִּשְׂרֹר שָׁם...

זֶה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לַגּוֹיִים: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם". "עִנְיַן צֶלֶם, הַשָּׂגָה שִׂכְלִית". לַגּוֹיִים הַשָּׂגָה שִׂכְלִית, מִכֹּחָהּ יְכוֹלִים הֵם לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לַבְּרִיאָה וּמַנְהִיג לַבִּירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים "בָּנִים" לַמָּקוֹם, וּבֵן יוֹדֵעַ מִי הָאַבָּא, אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ הוֹכָחוֹת: "וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ: כִּי הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ - וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ!"

אִם כֵּן, עֲבוּר מִי נֶאֱמַר הַכָּתוּב "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה"? אָכֵן, עֲבוּרֵנוּ נֶאֱמַר. אַךְ לֹא כְּדֵי לַחְקֹר וְלִתְהוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת וּלְהִתְרַשֵּׁם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז!

וְאֵלּוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל: "הָאֵ-ל הַנִּכְבָּד הַנּוֹרָא הַזֶּה, מִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ', וְנֶאֱמַר: 'אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא'. וְאֵיךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים, וְיִרְאֶה מֵהֶם חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֲרֹךְ וְלֹא קֵץ, מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר, וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי. וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָם מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה, עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ!"

הֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנְנוּת בַּהֲדַר הַטֶּבַע מְבִיאָה לְהַכָּרָה מוּחָשִׁית בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא וּבְכֹחוֹ, בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַמְּלֵאִים עוֹלָם וּבְשִׁפְעַת חַסְדּוֹ, וּמְבִיאָה לְתוֹסֶפֶת אַהֲבָה וְיִרְאָה.

נִכְנַסְנוּ לִימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים", לִתְקוּפַת הַחֻפְשָׁה. וְאִם בִּזְמַן הַלִּמּוּדִים דְּבֵקִים בַּבּוֹרֵא וּבְאַהֲבָתוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, נִתָּן לָצֵאת עַתָּה לְמֶרְחֲבֵי הַטֶּבַע, לְהַגִּיעַ דַּרְכּוֹ לְאַהֲבַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאָתוֹ. לְקַיֵּם הוֹרָאַת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ". וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבִיאוּ הַטִּיּוּלִים לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה, לְשִׁכְחָה וְהִתְפָּרְקוּת, חָלִילָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשע"ד
	הָאִילָנוֹת וְהַפֵּרוֹת
	"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ה-ו) מְסֻפָּר, שֶׁהָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל שָׁאַל אֶת תַּלְמִידוֹ, הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זָצָ"ל: "מֵאֵיזֶה פָּסוּק שׁוֹאֵב אַתָּה הִתְחַזְּקוּת?" עֲנָהוּ: "מֵהַפָּסוּק: שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה!" אָמַר לוֹ: "מִפָּסוּק זֶה יָכוֹל גַּם גּוֹי לְהַשִּׂיג אֱמוּנָה. יְהוּדִי רָאוּי שֶׁיִּתְחַזֵּק מֵהַכָּתוּב: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם!" וְנִפְלָא, שֶׁשְּׁנֵי הַפְּסוּקִים, פְּסוּקֵי הַהִתְחַזְּקוּת, מְצוּיִים בְּפָרְשָׁתֵנוּ. "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ" בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּקְרָא הַשַּׁבָּת, וּ"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" הוּא הַפָּסוּק הַחוֹתֵם אֶת הַהַפְטָרָה. "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" הִיא דֶּרֶךְ הַהִתְפַּעֲלוּת מֵהַטֶּבַע. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו: "בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת מוֹדִיעַ עַל הַבַּנַּאי, וְהַבֶּגֶד מוֹדִיעַ עַל הָאוֹרֵג, וְהַדֶּלֶת מוֹדִיעָה עַל הַנַּגָּר, כָּךְ הָעוֹלָם מוֹדִיעַ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בְּרָאוֹ!" כָּךְ גִּלָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת בּוֹרְאוֹ. אֲבָל לָנוּ, הַיְּהוּדִים, אֵין צֹרֶךְ לְהָבִיא רְאָיוֹת לִמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהֵן מְצוּיוֹת לְמַכְבִּיר. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּגְלָה לָנוּ בּוֹרְאֵנוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, רוֹמְמָנוּ לְדַרְגַּת נְבוּאָה וְכֻלָּנוּ שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹ, קוֹל ה' בְּכֹחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", אֵינֶנּוּ נִצְרָכִים עוֹד לִרְאָיוֹת! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָמַר רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל, לְאָב מָסוּר שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם בְּנוֹ וּמַרְעִיף עָלָיו רֹב טוֹבָה. נְשָׂאוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, בָּא אֶחָד וּשְׁאָלוֹ: "מִי אָבִיךָ?" חִבֵּק אֶת אָבִיו בְּחָזְקָה. אָמַר לוֹ הַלָּה: "הֲיֵשׁ לְךָ רְאָיָה שֶׁזֶּה אָבִיךָ?" הֲרֵי הַשְּׁאֵלָה פּוֹגַעַת כָּל כָּךְ! הֲלֹא אֲפִלּוּ יְבַקְּשׁוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָרְאָיוֹת, יֶאֱטֹם אָזְנָיו! אֲבָל אִם בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה נָפוֹצָה מִשְׁפָּחָה לְכָל עֵבֶר, שְׁכֵנִים אִמְּצוּ אֶת הַתִּינוֹק שֶׁאִישׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לֹא חָזַר. לֹא הוֹרִים, לֹא אַחִים, לֹא אֲחָיוֹת. כְּשֶׁגָּדַל, קִבֵּל לִרְשׁוּתוֹ אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּחָה וּנְכָסֶיהָ: חֲנֻיּוֹת, סְחוֹרוֹת, חֶשְׁבּוֹנוֹת בַּנְק, הַכֹּל בַּכֹּל. בֵּית הַמִּשְׁפָּט מִנָּה אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שֶׁכִּלְכֵּל אֶת הָעֲסָקִים בִּתְבוּנָה. וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר שָׁנִים הוֹפִיעַ אָדָם וְטָעַן: "אֲנִי הָאָב. הַכֹּל שֶׁלִּי, וְהַנַּעַר בְּנִי". אֲזַי, וַדַּאי יִדְרֹשׁ הַנַּעַר הוֹכָחָה. וְגַם אִם יְקַבְּלָהּ, אַהֲבָה רַבָּה לֹא תִּשְׂרֹר שָׁם... זֶה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לַגּוֹיִים: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם". "עִנְיַן צֶלֶם, הַשָּׂגָה שִׂכְלִית". לַגּוֹיִים הַשָּׂגָה שִׂכְלִית, מִכֹּחָהּ יְכוֹלִים הֵם לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לַבְּרִיאָה וּמַנְהִיג לַבִּירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים "בָּנִים" לַמָּקוֹם, וּבֵן יוֹדֵעַ מִי הָאַבָּא, אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ הוֹכָחוֹת: "וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ: כִּי הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ - וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ!" אִם כֵּן, עֲבוּר מִי נֶאֱמַר הַכָּתוּב "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה"? אָכֵן, עֲבוּרֵנוּ נֶאֱמַר. אַךְ לֹא כְּדֵי לַחְקֹר וְלִתְהוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת וּלְהִתְרַשֵּׁם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז! וְאֵלּוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל: "הָאֵ-ל הַנִּכְבָּד הַנּוֹרָא הַזֶּה, מִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ', וְנֶאֱמַר: 'אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא'. וְאֵיךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים, וְיִרְאֶה מֵהֶם חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֲרֹךְ וְלֹא קֵץ, מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר, וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי. וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָם מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה, עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ!" הֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנְנוּת בַּהֲדַר הַטֶּבַע מְבִיאָה לְהַכָּרָה מוּחָשִׁית בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא וּבְכֹחוֹ, בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַמְּלֵאִים עוֹלָם וּבְשִׁפְעַת חַסְדּוֹ, וּמְבִיאָה לְתוֹסֶפֶת אַהֲבָה וְיִרְאָה. נִכְנַסְנוּ לִימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים", לִתְקוּפַת הַחֻפְשָׁה. וְאִם בִּזְמַן הַלִּמּוּדִים דְּבֵקִים בַּבּוֹרֵא וּבְאַהֲבָתוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, נִתָּן לָצֵאת עַתָּה לְמֶרְחֲבֵי הַטֶּבַע, לְהַגִּיעַ דַּרְכּוֹ לְאַהֲבַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאָתוֹ. לְקַיֵּם הוֹרָאַת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ". וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבִיאוּ הַטִּיּוּלִים לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה, לְשִׁכְחָה וְהִתְפָּרְקוּת, חָלִילָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)