Otzarot-Article

"וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף" (כה-ט) כַּמָּה הִרְהוּרִים מְעוֹרֶרֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. מַה בֵּין הַגּוֹיִים שֶׁל פַּעַם לַיְּהוּדִים שֶׁל הַיּוֹם. לְהַבְדִּיל, כַּמּוּבָן, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים.

פַּעַם, כְּשֶׁרָצָה בָּלָק לִגְבֹּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, יָדַע אֶת הַדֶּרֶךְ: רַק בְּרוּחָנִיּוּת. אִם יִשְׁלַח לִקְרֹא לִנְבִיא הָאֻמּוֹת, שֶׁיְּקַבֵּל רְשׁוּת מִמָּרוֹם לְקַלֵּל. וְאָכֵן, זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, וְחֶסֶד עָצוּם עָשָׂה עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא הִרְשָׁהוּ לְהַפְעִיל כֹּחוֹ. חֶסֶד, שֶׁאָנוּ מוֹדִים עָלָיו לָנֶצַח, שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְזָכְרוֹ לָעַד. כָּאָמוּר בְּהַפְטָרַת הַפָּרָשָׁה: "עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'!" (מִיכָה ו-ה).

הַהַכָּרָה הַזּוֹ, שֶׁדְּבָרִים נֶחְתָּכִים בַּמָּרוֹם, הָיְתָה אֲפִלּוּ נַחֲלַת גּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. בָּלָק בָּנָה מִזְבְּחוֹת לַה', וְהִקְרִיב פָּרִים וְאֵילִים. וְנִיצוֹץ טוֹב אֵינוֹ אוֹבֵד, בִּזְכוּתָם זָכָה לְנֶכְדָּה כְּרוּת הַמּוֹאָבִיָּה, סָבָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת.

אִלּוּ הָיְתָה הַכָּרָה זוֹ נֵר לְרַגְלֵי מַנְהִיגֵינוּ, לֹא הָיוּ מִתְנַכְּלִים לְעוֹלַם הַתּוֹרָה, לֹא הָיוּ חוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת אֵיךְ מְדַלְּלִים אֶת אַבְרֵכָיו. לְהֶפֶךְ, הָיוּ מְעוֹדְדִים אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת. יוֹדְעִים הָיוּ כִּי: "מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה, שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה"! (מַכּוֹת י.) מִכֹּחַ הַכָּרָה זוֹ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא גִּיֵּס אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא עוֹד צִוָּה לְהַעֲנִיק לָהֶם חֵלֶק בִּשְׁלַל הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁהוּא מַדְגִּישׁ שֶׁלַּאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעַ לָהֶם הַכֹּל, כִּי בִּזְכוּתָם נִצְּחוּ הַלּוֹחֲמִים! (שְׁמוּאֵל א ל, כד-כה וּבַמַּלְבִּי"ם) כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יִחֵס אֶת נִצְחוֹן בָּנָיו בִּשְׁכֶם לְתוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ (בְּרֵאשִׁית מח-כב וּבְרַשִּׁ"י).

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גּוֹי צוֹרֵר שֶׁל פַּעַם, לִיהוּדִי בְּדוֹרֵנוּ. בִּלְעָם הָרָשָׁע, אוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.), כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַלֵּל אֶת הָעָם, זָמַם מְזִמַּת רֶשַׁע לְהַפִּילוֹ וּלְעוֹרֵר עָלָיו חֲמַת שָׁמַיִם: לְהַחְטִיאוֹ בִּבְנוֹת מִדְיָן.

כִּי הַחֵטְא הוּא עֲרֻבָּה לַכִּשָּׁלוֹן, לַמַּפָּלָה, לְסִלּוּק הַהֲגָנָה הָאֱלֹקִית הָאוֹפֶפֶת אֶת הָעָם. כָּאָמוּר: "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה. "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דְּבָרִים כג, טו).

שְׁמִירָה עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַטֹּהַר, עַל לְבוּשׁ הוֹלֵם וְהִתְנַהֲגוּת הוֹלֶמֶת, הִיא הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. פְּרִיצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת מְגָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁכִינָה. מֵהָעָם, מֵהַמַּחֲנֶה, מֵהָעִיר, מֵהַבַּיִת, חָלִילָה.

בִּלְעָם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ. נָתַן עֵצָה לְהַחְטִיאָם, וַעֲצָתוֹ הִצְלִיחָה. כִּמְעַט שֶׁכִּלְּתָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֲרוֹן אַף ה' כְּשֶׁחָטְאוּ בִּבְנוֹת מוֹאָב, וּבְעֶטְיָהּ מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. לְאַחַר שֶׁיָּעַץ לְהַחְטִיאָם שָׁב לוֹ אֶל אַרְצוֹ, וְהִנֵּה בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן הִתְבַּשְּׂרוּ: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בַּחֶרֶב" (בַּמִּדְבָּר לא-ח). מֶה עָשָׂה שָׁם, הֲלֹא חָזַר לְאַרְצוֹ, לַאֲרָם! אֶלָּא, כָּתַב רַשִּׁ"י: "בִּלְעָם הָלַךְ שָׁם לִטֹּל שְׂכַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁהִפִּיל מִיִּשְׂרָאֵל בַּעֲצָתוֹ!" חָזַר לִמְקוֹם הַפֶּשַׁע, וְקִבֵּל שָׁם אֶת שְׂכָרוֹ...

כִּי הַפֶּשַׁע אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם - מְשַׁלְּמִים עָלָיו, וּבְכֶפֶל כִּפְלַיִם! גַּם נֶהֱרַג, גַּם נִדּוֹן לָנֶצַח בַּגֵּיהִנֹּם (גִּטִּין נז.)!

וּבְעִנְיָן זֶה - סִפּוּר:

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף בֶּן וָאעִישׁ זָצָ"ל סָח לַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּמֶקְנֶס בִּימֵי זְקֵנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן וָאעִישׁ זָצָ"ל. לְאֶחָד מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה בַּיִת מְפֹאָר וּרְחַב יָדַיִם, וְאָדָם אֶחָד חֲמָדוֹ וְנָתַן בּוֹ עֵינָיו. מֶה עָשָׂה, יָעַץ לוֹ לִקְנוֹת סְחוֹרָה פְּלוֹנִית שֶׁהַמִּסְחָר בָּהּ קָרוֹב לְהֶפְסֵד, וְהִבְטִיחוֹ שֶׁמְּחִירָהּ עוֹמֵד לַעֲלוֹת פְּלָאִים. כְּשֶׁטָּעַן שֶׁאֵין לוֹ מָעוֹת, הִלְוָהוּ אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ. כַּצָּפוּי, הִפְסִיד בָּהּ הוֹן רַב, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ. תְּבָעוֹ הַמַּלְוֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל נָכְרִים וְנָטַל בֵּיתוֹ בְּחוֹבוֹ. נִכְנַס לַבַּיִת בְּשִׂמְחָה, עַל שֶׁעָלְתָה מְזִמָּתוֹ בְּיָדוֹ. בַּעַל הַבַּיִת עָזַב בֵּיתוֹ בְּעֶצֶב וְעָלָה לְבֵית הָרַב לְתַנּוֹת צַעֲרוֹ.

אָמַר הָרַב: "מְנַע קוֹלְךָ מִבֶּכִי וְעֵינֶיךָ מִדִּמְעָה, בֵּיתְךָ יָשׁוּב אֵלֶיךָ!"

תָּמַהּ הָאִישׁ לַדְּבָרִים. בִּהְיוֹתוֹ עַתָּה חֲסַר כֹּל נָסַע לָעִיר מָרָקֶשׁ. אֶחָד מִמַּכָּרָיו מָסַר לוֹ סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת בַּהֲקָפָה. הֱבִיאָהּ לָעִיר רַבָּאט וּמְכָרָהּ בְּרֶוַח רַב. שָׁב לְמָרָקֶשׁ וּפָרַע חוֹבוֹ וְנָטַל סְחוֹרָה חֲדָשָׁה. כָּךְ סָחַר בֵּין מָרָקֶשׁ לְרַבָּאט, וְכַעֲבֹר שָׁנָה שָׁב לְמֶקְנֶס בְּעֹשֶׁר רַב.

בֵּינְתַיִם חָלָה הָאִישׁ שֶׁחָמַד אֶת בֵּיתוֹ וּפִתָּהוּ לְהַפְסִיד אֶת כַּסְפּוֹ. הוּא שָׁכַב חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים עַל עֶרֶשׂ דְּוַי כְּשֶׁחֲנוּתוֹ סְגוּרָה עַל מַסְגֵּר, וּסְחוֹרָתָהּ נֶאֶכְלָה בְּשִׁנֵּי הָעַכְבָּרִים. בְּקוּמוֹ מִמִּטָּתוֹ סְבָבוּהוּ הַנּוֹשִׁים וּדְחָקוּהוּ בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת, לְחָצוּהוּ בְּלִי חֶמְלָה, עַד שֶׁהֻכְרַח לִמְכֹּר אֶת הַבַּיִת שֶׁרָכַשׁ בְּעָרְמָה, וּמְכָרָהוּ לִבְעָלָיו הָרִאשׁוֹן בַּחֲצִי הַמְּחִיר. יָצָא מֵהַבַּיִת וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְהַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹן שָׁב לִמְקוֹמוֹ בְּשִׂמְחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשע"ד
	אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ
	"וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף" (כה-ט) כַּמָּה הִרְהוּרִים מְעוֹרֶרֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. מַה בֵּין הַגּוֹיִים שֶׁל פַּעַם לַיְּהוּדִים שֶׁל הַיּוֹם. לְהַבְדִּיל, כַּמּוּבָן, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. פַּעַם, כְּשֶׁרָצָה בָּלָק לִגְבֹּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, יָדַע אֶת הַדֶּרֶךְ: רַק בְּרוּחָנִיּוּת. אִם יִשְׁלַח לִקְרֹא לִנְבִיא הָאֻמּוֹת, שֶׁיְּקַבֵּל רְשׁוּת מִמָּרוֹם לְקַלֵּל. וְאָכֵן, זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, וְחֶסֶד עָצוּם עָשָׂה עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא הִרְשָׁהוּ לְהַפְעִיל כֹּחוֹ. חֶסֶד, שֶׁאָנוּ מוֹדִים עָלָיו לָנֶצַח, שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְזָכְרוֹ לָעַד. כָּאָמוּר בְּהַפְטָרַת הַפָּרָשָׁה: "עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'!" (מִיכָה ו-ה). הַהַכָּרָה הַזּוֹ, שֶׁדְּבָרִים נֶחְתָּכִים בַּמָּרוֹם, הָיְתָה אֲפִלּוּ נַחֲלַת גּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. בָּלָק בָּנָה מִזְבְּחוֹת לַה', וְהִקְרִיב פָּרִים וְאֵילִים. וְנִיצוֹץ טוֹב אֵינוֹ אוֹבֵד, בִּזְכוּתָם זָכָה לְנֶכְדָּה כְּרוּת הַמּוֹאָבִיָּה, סָבָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת. אִלּוּ הָיְתָה הַכָּרָה זוֹ נֵר לְרַגְלֵי מַנְהִיגֵינוּ, לֹא הָיוּ מִתְנַכְּלִים לְעוֹלַם הַתּוֹרָה, לֹא הָיוּ חוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת אֵיךְ מְדַלְּלִים אֶת אַבְרֵכָיו. לְהֶפֶךְ, הָיוּ מְעוֹדְדִים אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת. יוֹדְעִים הָיוּ כִּי: "מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה, שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה"! (מַכּוֹת י.) מִכֹּחַ הַכָּרָה זוֹ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא גִּיֵּס אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא עוֹד צִוָּה לְהַעֲנִיק לָהֶם חֵלֶק בִּשְׁלַל הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁהוּא מַדְגִּישׁ שֶׁלַּאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעַ לָהֶם הַכֹּל, כִּי בִּזְכוּתָם נִצְּחוּ הַלּוֹחֲמִים! (שְׁמוּאֵל א ל, כד-כה וּבַמַּלְבִּי"ם) כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יִחֵס אֶת נִצְחוֹן בָּנָיו בִּשְׁכֶם לְתוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ (בְּרֵאשִׁית מח-כב וּבְרַשִּׁ"י). בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גּוֹי צוֹרֵר שֶׁל פַּעַם, לִיהוּדִי בְּדוֹרֵנוּ. בִּלְעָם הָרָשָׁע, אוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.), כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַלֵּל אֶת הָעָם, זָמַם מְזִמַּת רֶשַׁע לְהַפִּילוֹ וּלְעוֹרֵר עָלָיו חֲמַת שָׁמַיִם: לְהַחְטִיאוֹ בִּבְנוֹת מִדְיָן. כִּי הַחֵטְא הוּא עֲרֻבָּה לַכִּשָּׁלוֹן, לַמַּפָּלָה, לְסִלּוּק הַהֲגָנָה הָאֱלֹקִית הָאוֹפֶפֶת אֶת הָעָם. כָּאָמוּר: "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה. "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דְּבָרִים כג, טו). שְׁמִירָה עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַטֹּהַר, עַל לְבוּשׁ הוֹלֵם וְהִתְנַהֲגוּת הוֹלֶמֶת, הִיא הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. פְּרִיצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת מְגָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁכִינָה. מֵהָעָם, מֵהַמַּחֲנֶה, מֵהָעִיר, מֵהַבַּיִת, חָלִילָה. בִּלְעָם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ. נָתַן עֵצָה לְהַחְטִיאָם, וַעֲצָתוֹ הִצְלִיחָה. כִּמְעַט שֶׁכִּלְּתָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֲרוֹן אַף ה' כְּשֶׁחָטְאוּ בִּבְנוֹת מוֹאָב, וּבְעֶטְיָהּ מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. לְאַחַר שֶׁיָּעַץ לְהַחְטִיאָם שָׁב לוֹ אֶל אַרְצוֹ, וְהִנֵּה בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן הִתְבַּשְּׂרוּ: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בַּחֶרֶב" (בַּמִּדְבָּר לא-ח). מֶה עָשָׂה שָׁם, הֲלֹא חָזַר לְאַרְצוֹ, לַאֲרָם! אֶלָּא, כָּתַב רַשִּׁ"י: "בִּלְעָם הָלַךְ שָׁם לִטֹּל שְׂכַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁהִפִּיל מִיִּשְׂרָאֵל בַּעֲצָתוֹ!" חָזַר לִמְקוֹם הַפֶּשַׁע, וְקִבֵּל שָׁם אֶת שְׂכָרוֹ... כִּי הַפֶּשַׁע אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם - מְשַׁלְּמִים עָלָיו, וּבְכֶפֶל כִּפְלַיִם! גַּם נֶהֱרַג, גַּם נִדּוֹן לָנֶצַח בַּגֵּיהִנֹּם (גִּטִּין נז.)! וּבְעִנְיָן זֶה - סִפּוּר: הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף בֶּן וָאעִישׁ זָצָ"ל סָח לַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּמֶקְנֶס בִּימֵי זְקֵנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן וָאעִישׁ זָצָ"ל. לְאֶחָד מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה בַּיִת מְפֹאָר וּרְחַב יָדַיִם, וְאָדָם אֶחָד חֲמָדוֹ וְנָתַן בּוֹ עֵינָיו. מֶה עָשָׂה, יָעַץ לוֹ לִקְנוֹת סְחוֹרָה פְּלוֹנִית שֶׁהַמִּסְחָר בָּהּ קָרוֹב לְהֶפְסֵד, וְהִבְטִיחוֹ שֶׁמְּחִירָהּ עוֹמֵד לַעֲלוֹת פְּלָאִים. כְּשֶׁטָּעַן שֶׁאֵין לוֹ מָעוֹת, הִלְוָהוּ אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ. כַּצָּפוּי, הִפְסִיד בָּהּ הוֹן רַב, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ. תְּבָעוֹ הַמַּלְוֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל נָכְרִים וְנָטַל בֵּיתוֹ בְּחוֹבוֹ. נִכְנַס לַבַּיִת בְּשִׂמְחָה, עַל שֶׁעָלְתָה מְזִמָּתוֹ בְּיָדוֹ. בַּעַל הַבַּיִת עָזַב בֵּיתוֹ בְּעֶצֶב וְעָלָה לְבֵית הָרַב לְתַנּוֹת צַעֲרוֹ. אָמַר הָרַב: "מְנַע קוֹלְךָ מִבֶּכִי וְעֵינֶיךָ מִדִּמְעָה, בֵּיתְךָ יָשׁוּב אֵלֶיךָ!" תָּמַהּ הָאִישׁ לַדְּבָרִים. בִּהְיוֹתוֹ עַתָּה חֲסַר כֹּל נָסַע לָעִיר מָרָקֶשׁ. אֶחָד מִמַּכָּרָיו מָסַר לוֹ סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת בַּהֲקָפָה. הֱבִיאָהּ לָעִיר רַבָּאט וּמְכָרָהּ בְּרֶוַח רַב. שָׁב לְמָרָקֶשׁ וּפָרַע חוֹבוֹ וְנָטַל סְחוֹרָה חֲדָשָׁה. כָּךְ סָחַר בֵּין מָרָקֶשׁ לְרַבָּאט, וְכַעֲבֹר שָׁנָה שָׁב לְמֶקְנֶס בְּעֹשֶׁר רַב. בֵּינְתַיִם חָלָה הָאִישׁ שֶׁחָמַד אֶת בֵּיתוֹ וּפִתָּהוּ לְהַפְסִיד אֶת כַּסְפּוֹ. הוּא שָׁכַב חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים עַל עֶרֶשׂ דְּוַי כְּשֶׁחֲנוּתוֹ סְגוּרָה עַל מַסְגֵּר, וּסְחוֹרָתָהּ נֶאֶכְלָה בְּשִׁנֵּי הָעַכְבָּרִים. בְּקוּמוֹ מִמִּטָּתוֹ סְבָבוּהוּ הַנּוֹשִׁים וּדְחָקוּהוּ בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת, לְחָצוּהוּ בְּלִי חֶמְלָה, עַד שֶׁהֻכְרַח לִמְכֹּר אֶת הַבַּיִת שֶׁרָכַשׁ בְּעָרְמָה, וּמְכָרָהוּ לִבְעָלָיו הָרִאשׁוֹן בַּחֲצִי הַמְּחִיר. יָצָא מֵהַבַּיִת וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְהַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹן שָׁב לִמְקוֹמוֹ בְּשִׂמְחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)